האם מזג אוויר חם יעצור את התפשטות נגיף הקורונה?

וירולוג: ככל הנראה העוצמה הגדולה של המגיפה הנוכחית תתקשה להיעצר, לכל היותר קצב ההדבקה יואט בחצי הכדור הצפוני ויוגבר בחצי הכדור הדרומי

מאת: ג'רמי רוסמן, מרצה בכיר בכיר בוירולוגיה ונשיא רשתות סיוע במחקר, אוניברסיטת קנט. תרגום: ניצן בורק

הקורונה - מגיפה עולמית. איור: shutterstock
הקורונה – מגיפה עולמית. איור: shutterstock

כשמניין הקורבנות ממשיך לעלות, בפיהם של כמה הושמעה ההשערה כי מזג האוויר האביבי והחם אליו אנו מתקרבים בחצי הכדור הצפוני יכול להאט או אפילו לעצור את התפשטות המחלה. נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, גיבה זאת באומרו "החום, ניתן לומר, הורג וירוסים מהסוג הזה". אך האם הצדק עימו?

הרעיון כי ביכולתו של האביב הממשמש ובא לעצור את ההתפשטות של המחלה הוא במידה רבה ניסיון השוואה אל מול השפעת. במספר מובנים הCOVID-19 הוא כמו השפעת; שניהם מדביקים בדרך דומה (הפרשות טיפטיות ממערכת נשימה וממשטחים נגועים), שניהם גורמים תחלואה נשימתית קלה שיכולה להתדרדר לדלקת ריאות מסכנת חיים. ההבדל נעוץ בכך שיכולת ההדבקה והפגיעה של הCOVID-19 הופכות אותה למחלה חמורה יותר. (הערה: קורונה גורמת לנזק ישיר לריאה בעוד שפעת מאפשרת זיהום חיידקי משני). ולא ברור אם יכולת ההדבקה של COVID-19 תהיה מושפעת משיהויי טמפרטורה עונתיים.

במקרה של השפעת, תחילת האביב מביאה איתה ירידה משמעותית במספר הנדבקים, הירידה נשמרת עד לירידת הטמפרטורות של הסתיו. עונתיות השפעת מיוחסת לרגישות של הוירוס למצבי אקלים שונים וכן בשינויים עונתיים בהתנהגות שלנו ושל מערכת החיסון שלנו.

ראשית, נגיף השפעת נצפה כשורד היטב בתנאי מזג אוויר קר ויבש, עם ירידה בקרינה אולטרא סגולית (זווית כדור הארץ בחורף גורמת לאותו חצי כדור"להתרחק" מהשמש ולעוצמת קרני UV נמוכה יותר) שנית, שעות האור המועטות בחורף מובילות לירידה ברמות ויטמין D ומלטונין, המשפיעים על תפקוד מערכת החיסון. נוסף על כך, בחורף אנו מתקהלים יותר, בחללים סגורים ובקרבה לאנשים אחרים, בכך מגדילים את יכולת הוירוס לעבור.

השוואה לוירוסים אחרים ממשפחת הקורונה

איך הגורמים הללו ישפיעו על התפשטות הקורונה? עדיין לא ברור מה ההשפעה של קור ולחות על הוירוס עצמו ולא על יכולתו להתפשט. וירוסים אחרים במשפחה אכן מראים התנהגות עונתית. הם אחראיים לכ15 אחוז ממקרי ההצטננות העונתית (COMMON COLD) שנפוצה בחורף.

ב2002-2003 מגיפת הסארס גם התחילה בחורף החצי הכדור הצפוני והסתיימה ביולי 2003 עם הופעה מחדש שולית בחורף שלאחר. אך הסארס הגיע לשיאו בחודש מאי החם, ויתכן שיולי מסמן אחרי הכל רק את הזמן שלקח לבלום את ההתפשטות ולא תוצאה של עונתיות. כשבוחנים את אחיו הים תיכוני, המרס (MERS) אנו למדים שהוא מתפשט בעיקר במדינות חמות.

חזרה להשוואה שערכנו לשפעת, פנדמיית שפעת החזירים של 2009 התחילה באביב, התחזקה לאורך חודשי האביב והקיץ והגיעה לשיאה בחורף. הדבר מרמז שבפנדמיות, מספר המקרים הגבוהה במדינות שונות הוא זה שמניע את המשך התפשטות הנגיף גם בקיץ, ומגמד את הנטייה העונתית כפי רואים במגפות קטנות. בעוד ארגון הבריאות העולמי עוד לא הכריז על הCOVID-19 כפנדמייה, מומחים רבים מאמינים כי הדרך לשם מובטחת וסלולה.

ניתן לסכם שמזג האוויר החם הקרב יוכל להוריד את יכולת הנגיף להתפשט בחצי הכדור הצפוני (עם פוטנציאל להתפשטות מוגברת בחצי הכדור הדרומי). עם זאת, מאוד לא ססביר שמזג האוויר עצמו הוא זה שיביא לסיומה של המגפה המתפשטת.

נשמח לעזרה בתרגומים בהתנדבות. אנא פנו לעורך האתר [email protected]

לכתבה ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. ל b050 : חום לא קשור למוטציות של נגיפים.

    מוטציות נוצרות כתוצאה משיבוש הרצף הנוקלאוטידי בעת השיכפול, וזו ריאקציה כימית שמתאפשרת רק בטווח הטמפרטורות שמחזיק את המבנה המרחבי הפעיל של הוירוס, שנהרס מעל 60 מעלות צלסיוס, או ליתר דיוק, אתרי הקישור של הוירוס מתחילים לאבד את הספיציפיקציה הריאקטיבית שלהם כבר באיזור ה 40 מעלות ומעלה.

  2. באוסטרליה התפרץ הנגיף באותו זמן שבחצי הכדור הצפוני
    כך ש… אבל בכל זאת נקווה לטוב

  3. ההפך החום רק יגרום ליצירת מוטציות חדשות של אותו נגיף והחום יתרום להתפשטות הנגיף בצורה מהירה יותר לפחות לא כל החום הוא קיצוני מידי בשביל הנגיף…

  4. כדי לדעת מה יעצור את הנגיף צריך לדעת מה היה הגורם לנגיף.
    כיום יש מספר השערות: עטלפים שנאכלו בשוק בסין, וירוס שהופץ ממעבדה וכו.
    כמו כל תופעה, לאנושות לוקח לעיתים עשרות שנים כדי להבין מה היה שורש התופעה.
    הנגיף הזה הוא לא מכה, הוא תרופה. תרופה לאנושות מבולבלת שנמצאת באטרף של צריכה, עשייה, לוחצת פול גז.
    אך דבר אחד חסר לה – אותה ההגה שיכוון אותה בצורה נכונה.
    בדיוק כמו שלקח לנו זמן לגלות תופעות כמו "אפקט הפרפר" או "חכמת ההמונים", עוד נגלה שאנו חיים בשדה כוח, בעולם גלובלי, שאנחנו קשורים אחד לשני לא רק בצורה פיזית, אלא בחוקים נוספים. חוקים שאין לנו נגיעה בהם, אך אין זה אומר שהם לא קיימים.
    העולם קפא לרגע, מטוסים מקורקעים, אין חופשות, אין מועדונים.
    סוף כל סוף יש זמן לחשוב. להרגע ולחשוב: מה באמת חשוב בחיים ואז נגלה שהקשרים שבינינו, הם אלו הגורמים לכל תופעה שבעולם.
    נגלה שהבמאי הטוב ביותר לא היה יכול לחשוב על תסריט משובח יותר לשם הבראת האנושות.
    אם נדע איך להשתמש בזמן היקר הזה, להבין שהתחדשות מגיעה אך ורק מחיבור של מספר מרכיבים או יותר.
    בחיבור של חמצן ומימן נוצרים מים
    בחיבור של זרע וביצית נוצרים חיים
    מה עדיין לא הצלחנו להבין?
    שבתיקון הרצון שלנו וחיבור בינינו, נוכל להשפיע על מה שמשתלשל לעולם שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן