אף מדינה בעולם לא ערוכה להתמודדות עם נגיף הקורונה, ורובן לא מסוגלות לקבל נתונים בזמן אמת

כך קובע אחמד פיראס ח’אלד, רופא, מחנך, חוקר ויועץ למדיניות בריאות, באוניברסיטת מקמאסטר שבקנדה המדגיש בראיון לאתר ‘הידען’ את החשיבות של מדיניות מבוססת מדע, ומודאג מההשלכות של התפרצות קורונה במחנות פליטים סוריים ובאוכלוסיות חלשות

אף מדינה בעולם לא ערוכה להתמודדות עם נגיף הקורונה, ו-77% מהן לא מסוגלות לקבל נתונים בזמן אמת. כך קובע אחמד פיראס ח’אלד, רופא, מחנך, חוקר ויועץ למדיניות בריאות באוניברסיטת מקמאסטר שבקנדה בראיון לאתר ‘הידען’.

“למשברים בריאותיים כמו התפרצות COVID-19 הנוכחית יש פוטנציאל להשפיע על מספר גדול של אנשים ולשבש את מערכות הבריאות. הדחיפות והיקף המשבר הבריאותי גורמות לעיתים קרובות להחלטות מצילות חיים כדי להבטיח את הטיפול הטוב ביותר עבור הנגועים ולהגביל את ההדבקה, חשוב מאוד שההחלטות הללו יתבססו על ראיות ממחקרים.”
ח’אלד מודאג מכמות המידע השגוי המופצת ברשתות החברתיות ובאינטרנט אודות הקורנה, ומסביר כי הסתמכות על מידע כזה תגרום להחרפת המגיפה, והממשלות חייבות לסייע בהפצת מידע אמין ומבוסס לפני שהאנשים יפעלו על פי מידע שגוי.

איך מונעים מהמחלה להתפשט במחנות הפליטים, במיוחד אלו שבהם שוהים פליטים סוריים ללא שירותי בריאות מסודרים?

” זו שאלה מצוינת, אני חושב שזאת תהיה בעיה שממשלות צריכות לטפל בהן. כאשר אנו מסתכלים למשל על טורקיה, ירדן ולבנון, רואים שלעובדים שם יש קשיים להנחיל את הוראות ארגון הבריאות העולמי. למשל הדרישה לשטוף את הידיים למשך 20 שניות, זאת בהנחה שיש לאנשים גישה למים נקיים. הבעיה מתחילה להיות גדולה יותר כשאנו מדברים על מחנות פליטים גדולים כגון מחנה הפליטים ג’זין בירדן. עד כמה שאני יודע, עדיין לא ראינו מקרים של קורונה שיצאו מהמחנות אך אני חושש שזה עלול לקרות. זה רק עניין של זמן.”

מה מראה המחקר שערכת?

היוזמה למניעת איומים גרעיניים (the Nuclear Threat Initiative (NTI, המרכז לבטחון בריאותי באוניברסיטת ג’ון הופקינס והיחידה למודיעין כלכלי (Economist Intelligence Unit (EIU פרסמו השבוע את מדד ביטחון בריאות הגלובלי הראשון מסוגו. זוהי ההערכה המקיפה הראשונה שכללה 108 מדינות וסקרה את יכולתן להתמודד עם המגיפה. המסקנה הראשונה היא שאין אפילו מדינה אחת שמוכנה לגמרי. אני מעריך שמדינות מפותחות, כולל ישראל, יפעילו מנגנונים שמסוגלים להתמודד עם המגיפה כגון בידוד, אבל אף אחד לא מוכן לגמרי. כדי שזה יקרה צריך שילוב של שירותי בריאות טובים ומודעות בקהילה שחייבת לכלול את כל מגזרי החברה האזרחית לרבות המוסדות האקדמאיים, כדי למנוע עד כמה שאפשר את ההתפשטות ולהגיב מהר לכל המקרים.

האם יש הבדל ביכולת התגובה, גם אם היא חלקית, בין מדינות המערב לבין העולם השלישי?
“התשובה היא כן. המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי אמר במסיבת עיתונאים ביום חמישי שהעולם צריך להיות בכוננות גבוהה עכשיו ושזה לא תרגיל. הוא התייחס במיוחד למדינות המתפתחות בהן מערכת הבריאות חלשה. עם זאת, ברור שמדינות מערביות יכולות להתמודד גם עם אמצעים חלקיים. ניקח לדוגמה את קנדה, בה אני מתגורר, שבה יש 34 מקרים (נכון ליום ה’ 5/3/20 א.ב) אבל אנחנו לא סוגרים את החנויות, וגם לא את נמלי התעופה. אנו נוקטים בהערכת סיכונים. נשווה זאת למדינות כמו איחוד האמירויות הערביות ויוון שסגרו את בתי הספר כשהיו שם הרבה פחות מקרים. זוהי פעולה הגנתית. בקנדה יש לנו מערכת בריאות חזקה ואליה מתווסף מרכז מבצעים לתיאום בין הרמות השונות של הממשלה. אנחנו גם מאוד מנסים להקדים תרופה למכה באמצעות מתן מידע לציבור בצורה יעילה. מנהלי מערכת הבריאות הציבורית בקנדה מעדכנים בטוויטר את הציבור הרחב. אנו מיישמים את מה שלמדנו על מחלות זיהומיות קודמות כמו אבולה וסארס. אני חושב שכל הממשלות צריכות בעדיפות הראשונה להרגיע את הציבור ולספק להם את העובדות וההמלצות כדוגמת: שטוף את ידייך למשך 20 שניות, כסה את הפה ואת האף וכו’. באינטרנט אנו רואים מידע שקרי שמסכן את הבריאות של כולם וגורם להיסטריה.”

במאמרו באתר The Conversation מציע ח’אלד דרכים להגברת הפצת המידע הנכון:

“מנכ”ל ארגון הבריאות העולמי, ד”ר טטרוס גריבסוס, הדגיש לאחרונה את הצורך בראיות מחקריות לקבלת החלטות וליישום מדיניות בהתמודדות עם נגיף הקורונה. הארגון פרסם מדד אבטחה גלובלי לבריאות, ההערכה המקיפה הראשונה והבדיקה של אבטחת הבריאות בכל 195 מדינות ונמצא כי אף מדינה אחת בעולם לא מוכנה לחלוטין להתמודד עם מגיפה, כאשר ל-77 אחוז מהמדינות אין יכולת לאסוף נתונים בזמן. עדויות מחקריות יכולות לעזור למקבלי ההחלטות להגיב בזמן במצבים כאלה. עם זאת, כפי שמאשר המחקר שלי, יתכן כי העדויות הרלוונטיות והעכשוויות ביותר לא תמיד תהיינה נגישות. בהתבסס על שנות מחקריי בנושא, והתבססות על ראיות באזורי משבר, אני מתווה חמש אסטרטגיות ניתנות לביצוע שהופכות את מחקרי הבריאות לנגישים וזמינים למי שמקבל את ההחלטות המדיניות והקליניות.”

1. חיזוק אתרי מידע מחקרי עדכני ונגיש

מקבלי ההחלטות מתמודדים עם אתגרים בגישה למידע אמין כאשר הם מתמודדים עם משבר, ומדגישים את הצורך באתרי ראיות, כדי לתמוך בזמן מתוכנן במידע אמין. המחקר שלי הראה את החשיבות של קיום מקור מידע מקוון מאורגן ורלוונטי המעניק למקבלי החלטות גישה מהירה, קלה ויעילה ביותר לראיות הזמינות הטובות ביותר האפשריות לתמיכה בתהליך קבלת ההחלטות. לדוגמה, שקישורים מהאתרים הללו לא יגיעו לדפים שכניסה אליהם מוגבלת או שנמצאים מאחורי חומות תשלום
במחקר שלי אני מציע שבע הצעות ספציפיות כיצד לשפר את אתרי הראיות המדעיות בכדי לקבלת ההחלטות נכונות יותר בעת התמודדות עם משבר:

• ספקו תכונות חיפוש מתקדמות.
• ציינו בבירור את מטרת האתר ואת סוג המידע שהוא מספק.
• הפכו ראיות לנקודות הניתנות לביצוע באזורי משבר.
• שפרו את חוויית הקריאה והגלישה באתר מבחינה חזותית, וספק אינפוגרפיקה לממצאים עיקריים.
• ספקו אפליקציה לנייד או אופטימיזציה של האתר למכשירים ניידים.
• הגדילו את השקיפות על ידי הבלטת המממנים והתורמים
• הדגישו את התפקיד החשוב של המידע בסיוע הומניטרי.

2. הקימו רשתות מפתח לתיאום ושיתוף מידע איכותי בזמן אמת
מקבלי החלטות מסתמכים לרוב על בעלי עניין מרכזיים שישתפו את הידע והמומחיות שלהם בעיתות משבר. זה מאשר ומרענן את החשיבות של קיום רשתות לתיאום והפצת מידע.
לדוגמה, EVIPNet היא רשת שהוקמה על ידי ארגון הבריאות העולמי במטרה לקדם את השימוש השיטתי בנתונים ובעדויות מחקריות בקבלת מדיניות בריאות. EVIPNet מספק מידע חשוב כגון סיכומים ספציפיים למדינה במטרה לשתף את המידע בין בעלי עניין מרכזיים.

3. ספקו תקצירי מידע מהירים

סיכומי מבזקי מידע מהירים מועילים במשבר כאשר נדרשות ראיות תמציתיות שניתן לקבל בקלות על ידי מקבלי ההחלטות שאינם טכניים בפרק זמן קצר. יש צורך באספקת מידע מהיר כדי לענות על שאלות דחופות עם הראיות הטובות ביותר הזמינות במתכונת קצרה, לבד או לצד תובנות בעלי העניין.

4. הפכו את הראיות המחקריות לסדר פעולות מעשי כמו רשימות מטלות

מקבלי החלטות רבים המתייחסים למשברים עולמיים מדגישים את הצורך לפתח ולהעביר מסרים בעלי ערך מעשי בשפות נפוצות. אלה יכולים להיות מפותחים על ידי ארגוני מחקר המייצרים סינתזות או ביקורות שיטתיות לפיתוח מסרים פעילים. מתווכי ידע יכולים למלא פערים בכך שהם פועלים כמתווכים בין עולמות המחקר וקבלת ההחלטות, ועוזרים להפוך ממצאי מחקר למטלות ניתנות לביצוע לתמיכה בשימוש בהן באזורי משבר.

5. העלו את ערך השימוש בראיות מבוססות מדע על חשבון שיקולים אחרים

יש צורך להגביר את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות לגבי קיומן של עדויות מחקריות זמינות וערכן בקבלת ההחלטות.
שיקול דעת מקצועי ממלא תפקיד מרכזי בקבלת החלטות. המחקר שלי מכיר בכך שההחלטות אינן נקבעות על ידי ראיות בלבד, אלא שלצד חוות דעת מקצועית מתקבלות החלטות אחרות. אחת הדרכים להגדיל את ערך השימוש בראיות לצד שיקול דעת מקצועי היא לנהל דיאלוג עם בעלי עניין ולפשר בין הראיות המחקריות לצד הידע, השקפות העולם האמיתיות והחוויות של מקבלי ההחלטות.

בתגובה למשבר בריאות, מקבלי ההחלטות שואבים מידע מסוגים שונים. עדויות מחקריות יכולות לעזור בבירור בעיות, לסייע במסגרת האפשרויות להגיב כראוי ולעזור להתייחס לשיקולי יישום להתערבויות בהקשרים ספציפיים.
חמש אסטרטגיות אלה ניתנות לביצוע ותמיכה בשימוש בראיות בקבלת החלטות יכולות לעזור להבטיח כי יהיה לציבור ידע אמין ומקבלי ההחלטות יבססו את פעולותיהם בכדי להציל חיים על בסיס עדויות המחקר הטובות ביותר הזמינות.

בראיון איתנו מצטט ח’אלד את הנשיא לשעבר אובמה שכתב השבוע “הישארו רגועים וסמכו על המדע”.