נגיף הקורונה האם חסינות העדר אכן יכולה להגן עלינו?

הנסיון הבריטי להמשיך את החיים כרגיל ורק לבודד את הקשישים והחולים לא מוצלח. לחכות לחסינות העדר להתרחש בבריטניה על ידי התפשטות חופשית של הנגיף באוכלוסייה אינה מסתמנת כאסטרטגיה טובה לבריאות הציבור.

איסור על התקהלות בשל מגיפת הקורונה. איור: Image by <a href="https://pixabay.com/users/zmisoz-10741582/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4929105">zmisoz</a> from <a href="https://pixabay.com/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4929105">Pixabay</a>
איסור על התקהלות בשל מגיפת הקורונה. איור: Image by zmisoz from Pixabay

עדכון: ב-16 במארס הודיע ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון על זניחת המדיניות הזו, עד אז כל אירועי התרבות והספורט התקיימו כמתוכנן.
ההחלטה המקורית עוררה המון ביקורת. הנה מה שכתב על כך ג'רמי רוסמן, מרצה בכיר לוירולוגיה ונשיא Research-Aid Networks באוניברסיטת קנט (תרגום: ניצן בורק)

"הממשלה הבריטית חוקקה לאחרונה את השלב השני בהיערכות לפנדמיית הCOVID-19: שלב שהוגדר כ"עיכוב" הוכרז. על פי כתב ITV, אסטרטגיית הממשלה למיגור ההשפעה של הנגיף "היא לאפשר לנגיף להדביק את רוב האוכלוסייה, וכך כולנו נפתח חסינות עדר, בצורה איטית ומושהת אך גם כזו שתאפשר לאוכלוסייה בסיכון לקבל טיפול ראוי לו הם זקוקים, וכזה שלא ידחוק את מערכת הבריאות בפינה ויגרום לה לקרוס תחת גל המקרים שיזדקקו לטיפולה בכל רגע נתון". לכאורה, התוכנית הזו נראת ראויה, אבל מה היא בדיוק אותה חסינות עדר והאם יכולה לשמש למאבק בCOVID-19?
גוף האדם נלחם במחלות זיהומיות באמצעות פעילותה של מערכת החיסון. כאשר אנחנו מתאוששים מזיהום שכזה, לרוב נשמור על זיכרון חיסוני של מחולל הזיהום שיאפשר לנו להלחם באותו זיהום בעתיד בצורה מהירה וטובה יותר. זהו העקרון בבסיסם של החיסונים, יצירת זכרון חיסוני בלי להחשף למחולל הזיהום ולחלות.

לכשמופיעה מחלה חדשה, כמו COVID-19 שאין לנו חיסון להציע לה ואף אחד לא נחשף אליה בעבר, המשמעות היא שהיא תתפשט באוכלוסייה. אבל אם מספיק אנשים מפתחים אליה זיכרון חיסוני, היא תחדול מלהתפשט, הם בקרב אלו שלא פתחו אליה חסינות (להחריג מחלות שמשתנות גנטית או שפוגעות בפלח מצומצם באוכלוסייה) זוהי חסינות העדר, אחת הדרכים השימושיות להגן על כלל האוכלוסייה מפני מחלות זיהומיות.

בדרך כלל חסינות העדר היא אסטרטגיה ידועה ומוכרת כשמדובר על תוכנית חיסונים סדורה, כמו זו לשפעת עונתית. כאשר אין חיסון זמין, כמו במקרה של הקורונה – השגת חסינות העדר תתקיים רק אם פלח משמעותי באוכלוסייה ידבק וירפא מהנגיף. מה תהיה המשמעות של זה להתפשטות הCOVID-19 בבריטניה?

אחוזי האוכלוסייה שנדרשים להתחסן כדי להבטיח את חסינות העדר תלויים בעד כמה המחלה מדבקת. מידת ההדבקה של נגיף מוגדרת כ-R0 בעברית "מספר התרבות הבסיסי" או, מספר האנשים שצפוי כל חולה להדביק. עבור COVID-19 המספר הזה עומד על 3.28, אך מחקרים עדיין נערכים והמספר צפוי להשתנות. אם נשים את המספר הזה במשוואה יעודית מתגלה שחסינות של 70% מאוכלוסיית בריטניה נדרשת כדי ליצור את חסינות עדר ובכך להגן גם על שאר ה30%.

במספרים מדובר ב-47 מיליון מאזרחי הממלכה שידרשו להדבק בנגיף. הערכות הביניים בנוגע לנגיף מדברות על 2.3 אחוזי תמותה ו19 אחוז של מקרים קשים. המשמעות היא שעד להשגת חסינות העדר התהליך יכלול מעל לכמיליון מקרי מוות וכ8 מיליון מקרים קשים כאלו הדורשים טיפול אינטנסיבי במחלקת טיפול נמרץ.

עיכוב כמדיניות לבריאות הציבור

עדיין לא ברור עד כמה הדיון הנ"ל על חסינות העדר – שעל פי הדיווחים הציע דוד הלפרן, מנכ"ל צוות לגיבוש עצות התנהגותיות, ומאוחר יותר דווח על ידי רוברט פסטון, עיתונאי – היא מדיניות ממשלתית קונקרטית.
נוסף על כך, הרעיון שנדון הוא לא רק לתת לנגיף את האפשרות להתפשט דרך האוכלוסייה, הוא כולל האטה על ידי הגבלות על שגרת החיים והגנה נוספת למי באוכלוסייה שמועד למקרים הקשים.

האטת התפשטות הCOVID-19 היא אסטרטגיה מבטיחה, במיוחד כשמיושמת בשילוב עם אמצעים מוגברים להגן על קשישים ואלו עם מחלות רקע. על ידי האטת ההתפשטות, מערכת הבריאות צפויה להיות עם יותר זמן חיוני להתכונן, בזמן הזה פיתוח טיפול או חיסון הם אפשרות סבירה ואנו נתקרב לקיץ בו יש לנו שיעור נמוך של מחלות אחרות, שיוצרות עומס על המערכת, שפעת לדוגמה.

אסטרטגיית העיכוב בשילוב עם ניתור ובלימה של ההתפשטות, כפי שממליץ ארגון הבריאות העולמי WHO, יכולה להיות יעילה מאוד במלחמה נגד התפשטות הCOVID19. אך אם מאטים את ההתפשטות ומסתמכים על חסינות העדר, אותם 47 מיליון אנשים יצטרכו להדבק.

גם אם מגנים על פלח האוכלוסייה שבסיכון (שלא נדון כיצד ולכמה זמן זה יבוצע) אחוז מקרי המוות גם בחלק הבריא של האוכלוסייה מגיע חצי אחוז או יותר. משמע שגם בהערכות האופטימיות ביותר מדובר בכ236,000 מקרי מוות.

ישנן ומוטל לבחור באפשרויות טובות יותר. סין במהרה השתלטה על התפשטות הCOVID-19 בלי להזכיר את חסינות העדר (רק 0.0056% מהאוכלוסייה שם נדבקה)
לחכות לחסינות העדר להתרחש בבריטניה על ידי התפשטות חופשית של הנגיף דרך האוכלוסייה אינה מסתמנת כאסטרטגיה טובה לבריאות הציבור.

עוד בנושא באתר הידען:
מה יכול המוות השחור ללמד אותנו על ההשלכות הכלכליות הגלובליות של מגיפה כמו הקורונה?
כשנגיף משנה סדרי ממשל – וישראל הופכת למדינת מעקב (ולמה זה טוב)
מהם נגיפים, כיצד הם מתפשטים ואיך הם תוקפים אותנו
נגיף

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. האם העובדה שבסין לא התפתח גל שני של קורונה מחזקת את הסברה שרוב האוכלוסיה בסין מחוסנת?

  2. "אבל אם מספיק אנשים מפתחים אליה זיכרון חיסוני, היא תחדול מלהתפשט, הם בקרב אלו שלא פתחו אליה חסינות"
    שמישהו יסביר לי את המשפט הזה

  3. אחי
    הסינים עשו סגר על מחוז חוביי וחילקו כאפות מאוד חזקות לאלו שמפירים בידוד.
    זה מנע הידבקות של שאר אוכלוסיה במחוז.
    מי שלא נדבק – לא נדבק.
    מי שעד אז נדבק – או מת או בדרך להחלים או כבר החלים.
    זה מה שרואים בנתיים.

  4. כמו שכתב "אחד"
    לא הסברתם מה סין עשתה נכון,
    איך היא בלמה את זה? חנקה את החיידק עד שמת?
    ומה יקרה אם בעוד חודש יבוא חולה קורונה נוסף מחו"ל? שוב המחלה תתפשט כמו אש בשדה קוצים

  5. ניסים, הסינים טוענים שהמקרים שפרסמו על תחלואה חוזרת היו עקב טעות בבדיקה – חשבו שאדם הבריא אבל הוא לא. היה גם ישראלי מספינת הקורונה עם אותו סיפור. נכון לעכשיו – אין עדיויות על מי שהבריא לגמרי ונדבק שוב.

  6. 200000 סיבות למה לא. זה יהיה מספר המתים בארץ אם ניתן למחלה להתפשט במהירות: 70% נדבקים, 3.2% תמותה (באיטליה אפילו 7%). אם נצליח באופן קסום כלשהו לבודד את בני ה-70 ומעלה, המעשנים ושאר קבוצות הסיכון, יכול לרדת ל-50000 מתים (רובם צעירים בריאים). עדיין מספר עצום.

  7. סין לא השיגה כלום, רק אשליות, היא נמצאת בדיוק באותו מקום בו נדבק החולה הראשון, שוב לפני כל הסיפור, אי אפשר לחיות ככה לנצח, בסופו של דבר חייבים להשיג חסינות העדר

  8. ברגע שיפסיק הסגר אחוזי ההדבקה יעלו שוב
    הסרס הוא הנגיף כמו הקורונה
    הסרס מ2002 ועד היום לא חלף מהעולם וגם הקורונה לא יחלוף
    בעשור הקרוב
    ופיתוח חיסון זה ייקח לפחות שנתיים
    לכן רק חסינות העדר תעזור

  9. ניסים
    אם היה מקרה כזה, אז זה מצביע על קצב הדבקה גבוה והרבה נשאים באותה סביבה.
    אם הבנתי נכון

  10. אם יספקו לציבור בדיקות קורונה של 15 דקות בכמויות רציניות
    ניתן לחסל את המגפה העולמית בימים ספורים

    פתרון כבר יש
    הכול תלוי ביצור והספקה

  11. כל חיידק פה חושב שהוא מומחה לוירוסים…
    חלאס.
    מי שסבוך לו, להבין, אז שיקשיב למה שביבי אומר. ביבי מנהל את העניינים. מנהיגי העולם לוקחים דוגמה מביבי, על איך צריך להתנהל בזמן משבר. ביבי אמר שאסור להתקהל.
    ביבי אמר שצריך לשבת בבית. ביבי ביקש לא לבוא במגע. זה המלצות הרופאים והמומחים.
    זה מה שביבי אומר. אז להקשיב לביבי,
    זה כבר יפתור חלק נכבד מהחולי..

  12. מי מבטיח שמי שחלה בקוביד-19 והבריא, לא יכול להידבק שוב? יש לפחות מקרה אחד שמיש שחלה והבריא, חלה שוב.

  13. מבחינת הפרמטרים הסטטיסטיים של הדבקה, 'חסינות העדר' אינה שונה משמירת מרחק בין אנשים, רק שבמקום מרחק פיזי מהנשאים נשמר מרחק מהוירוס, בהנחה שרוב האנשים הקרובים אליך כבר נדבקו ונרפאו. ההבדל, שיש לך שליטה על המרחק מאחרים (בדרך כלל) אבל אין לך מושג האם האדם מולך מחוסן בחיסון העדר או שכדאי להתרחק ממנו.

  14. תגובה ליואב, מאחר ועד שתגיע לאחוז שמבטיח חסינות לכולם יהיו המון מתים גם בתרחיש האופטימי ביותר

  15. אחוז התמותה באוכלוסיה הבריאה הוא ממש לא חצי אחוז. האוכלוסיה בסיכון זה לא רק לפי גיל,זה גם חולי אסטמה,סכרת ועוד.
    למעשה אף אחד לא יודע מה אחוז התמותה באוכלוסיה הבריאה, אין על כך נתונים, אבל גם אם ניקח רק לפי גיל מדברים על 0.2 אחוז בקרב צעירים, אם האוכלוסיה בסיכון בקרבם תהיה בבידוד ולא תדבק מדובר בעוד פחות.

    אין צורך בהדבקות כל ה70 אחוז על מנת שיהיה משמעות לחיסון העדר, מספיק גם 10 אחוז כדי לפגוע משמעותית בשרשראות ההדבקה ולהפחית את הסיכוי להדבקה של אוכלוסיית הסיכון.

    אי אפשר לסמוך על הנתונים מסין, אתם באמת חושבים שהקורונה לא מסתובבת שם כבר?
    יותר מזה, מדובר פה בסיבוב הראשון, הקורונה תלווה אותנו עוד זמן ארוך ואוכלוסיה גדולה שתהיה מחוסנת אליה יכולה לתרום לבריאות הציבור לטווח ארוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן