איך בודקים הדבקה בקורונה?

לא קיים טיפול ספציפי במחלה שבה לוקים חלק מנגועי נגיף הקורונה, אך אין פירושו של דבר שאין טעם בבדיקות. יש חשיבות עליונה לבידודם של חולים ולהאטת התפשטותה של המגיפה. יתרון נוסף בבדיקות הינו שהן מאפשרות לבנות תמונה יותר מדוייקת של מספר המקרים ושל אופן התפשטותה של המגיפה באוכלוסיה

מאת מורין פראן, פרופ’ לביולוגיה מולקולרית וחוקרת נגיפים במכון הטכנולוגי של רוצ’סטר, ניו יורק. הכתבה פורסמה ב-The Conversation ב- 12 במרץ 2020

את מי בודקים?
כרגע יש שתי סיבות לבדיקת אדם מסוים: קיום תסמינים וחשיפה לחולה.
התסמינים העיקריים במחלת הקורונה הם חום, שיעול יבש וקוצר נשימה. הם מזכירים את אלו הנגרמים ע”י שפעת והצטננות ולכן יש צורך ברופא שיקבע אם אכן יש צורך בבדיקה לנגיף הקורונה.
בהתחלה, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן המליצו לבדוק רק אנשים הסובלים מתסמינים שיתכן שנחשפו לנגיף. אך להפתעתם של אנשי בריאות הציבור, בתחקיר של כמה מהחולים הראשונים לא נמצאה חשיפה לנגיף.
ממצא זה מעלה את האפשרות שהנגיף הועבר לחולים אלה באופן מקומי, כלומר הוא עובר מאדם לאדם בקלות או שהוא מועבר גם ע”י אנשים ללא תסמינים רציניים.
בתגובה, המרכז לבקרת מחלות שינה את המלצותיו ב 4 במרץ כך שיוכל להבדק כל אדם הסובל מתסמינים דומים לאלו של קורונה, באישור רופא. מכיוון שמספרן של ערכות הבדיקה מוגבל, מעודד המרכז לבקרת מחלות את הרופאים לוותר על בדיקות שאינן נחוצות ולשקול לפני שליחת אדם לבדיקה באיזו מידה מחלת הקורונה עלולה לסכן אותו.

בעת כתיבתם של דברים אלה, לא קיים טיפול ספציפי במחלה. אך אין פירושו של דבר שאין טעם בבדיקות. יש חשיבות עליונה לבידודם של חולים ולהאטת התפשטותה של המגיפה. יתרון נוסף בבדיקות הינו שהן מאפשרות לבנות תמונה יותר מדוייקת של מספר המקרים ושל אופן התפשטותה של המגיפה באוכלוסיה.

איך מתבצעת הבדיקה?
עבור הנבדק, התהליך קל ויכול להעשות כמעט בכל מקום. לוקחים משטח מעומק מערות האף כדי לאסוף תאים מהחלק האחורי של האף. הדגימה נשלחת למעבדה, שם ייבדק האם התאים מודבקים בנגיף.
תהליך זהה משמש לבדיקה של הדבקה בשפעת.

איך מתבצעת הבדיקה במעבדה?
בעוד שלקיחת הדגימה היא קלה, יותר מסובך לקבוע האם התאים נגועים בנגיף . הדרך הנהוגה כרגע היא באמצעות בדיקת נוכחותו של החומר הגנטי של הנגיף (RNA).
מתחילים בהפיכת הרנא לדנא. בשלב הבא משכפלים את הדנא שהתקבל מיליוני פעמים עד שמגיעים לכמות שניתנת למדידה במכשיר יעודי.
אם מוצאים בדגימה חומר גנטי נגיפי, התשובה לשאלה האם הנבדק נושא את הנגיף היא חיובית.

תוצאות הבדיקה מתקבלות אחרי 24-72 שעות. הן נחשבות מדוייקות ואמינות. בכל מקרה, יתרונן עולה בהרבה על הסיכון בטעות.

האם באמת כל אדם צריך להבדק?
אין זה מעשי לבדוק כל אדם. לכן סבורים רוב פקידי הבריאות במדינות המפותחות, לדוגמה ארה”ב אומרים שחשוב לתעדף את הנבדקים להם נשקפת הסכנה הגדולה ביותר: עובדי מוסדות הבריאות שהיו במגע עם חולים, אנשים הסובלים מתסמינים באזורים בהם שיעורי ההדבקה גבוהים ואנשים מגיל 65 ומעלה החולים במחלות כרוניות כמו בעיות לב, ריאה או סוכרת. כשיהיו ערכות נוספות, אפשר יהיה לבדוק גם אחרים.
בנוסף, יש צורך בפיתוח בדיקות מהירות יותר שאינן מצריכות הכשרה מיוחדת וציוד מיוחד.

הבדיקות מאפשרות למומחים לשפר את הבנתם בהתקדמות ההתפרצות ולנסות לצפות את השפעת הנגיף על החברה.
כמו כל התפרצות מחלה, גם מגיפה עולמית זו תסתיים.

עד אז יש לרחוץ ידיים היטב ולנסות למזער את הסיכון לחשיפה.
רבות יש עוד ללמוד על נגיף הקורונה. ימים יגידו אם הוא ייעלם מקרב האוכלוסיה האנושית, כפי שקרה עם נגיף SARS בשנת 2004, או שייהפך למחלה עונתית בדומה לשפעת.

עוד בנושא באתר הידען:

• עתיד נגיף הקורונה – בעולם ובישראל
• הקורונה הוכרזה כמגיפה כלל עולמית – מה ההבדל בין התפרצות מחלה, למגיפה ולמחלה עולמית?
• אף מדינה בעולם לא ערוכה להתמודדות עם נגיף הקורונה, ורובן לא מסוגלות לקבל נתונים בזמן אמת
• מגיפת הקורונה – סיקור מיוחד באתר הידען

תודה לשושי בלוך על העזרה בתרגום הכתבה. אם גם אתם מעוניינים לעזור לתרגם כתבות בנושא הקורונה מוזמן לפנות אלי דרך דף הפייסבוק של אתר הידען או במייל [email protected]

• אתר משרד הבריאות
• קבוצת “מדברים על חיסונים” של עמותת מדעת בפייסבוק
• קהילת Medint Community בפייסבוק
• יעל פורמן, שמספקת דיווחים מדי שעה על המתרחש בארץ ובעולם