סיקור מקיף

הקורונה הוכרזה כמגיפה כלל עולמית – מה ההבדל בין התפרצות מחלה, למגיפה ולמחלה עולמית?

במילים פשוטות ההבדל הוא בממדים. מגיפת הקורונה הכלל עולמית היא עצומה בקנה מידה הסטורי

תמונה: הקורונה אובחנה לראשונה במחוז ווהאן, סין, בסוף 2019 והתפשטה מהר ברחבי העולם. מפה זו מעודכנת לתאריך 5 במרץ 2020. מקור: CDC
תמונה: הקורונה אובחנה לראשונה במחוז ווהאן, סין, בסוף 2019 והתפשטה מהר ברחבי העולם. מפה זו מעודכנת לתאריך 5 במרץ 2020. מקור: CDC

(עדכון לידיעה מאת אבי בליזובסקי, 11/3/2020)

עכשיו זה רשמי. ארגון הבריאות העולמי הכריז היום (ד') על הקורונה כעל מגיפה כלל עולמית (פנדמיה). יו"ר הארגון טדרוס אדהנום גברהיסוס אמר במסיבת עיתונאים בז'נבה, שוויץ, כי היקף ההתפשטות של הנגיף הגיע לרמה שלפיה ניתן להגדיר אותה כך. הוא הוסיף עוד שלמרות התראות חוזרות ונשנות וצלצול בכל הפעמונים האפשריים, לא כל המדינות נקטו את האמצעים הדרושים לבלימת התפרצות המגיפה ולכן היא הפכה למגיפה עולמית. עוד נמסר היום כי המכון הביולוגי בנס ציונה עובד על פיתוח חיסון לקורונה, אך ניסויו ייארך מספר חודשים.

מה ההבדל בין התפרצות, מגיפה ומגיפה עולמית?

רבקה פישר, פרופ' לאפידמיולוגיה באוניברסיטת טקסס התיחסה במאמר שפרסמה שלשום (9/3) על ההגדרות השונות.

ברצוני לפזר את אי הבהירות השוררת בציבור בהבנת המונחים "התפרצות מחלה", "מגיפה" ו"מגיפה עולמית" (פנדמיה). ההבדל הוא בממדים.

התפרצות מחלה היא קטנה, אך בלתי רגילה. באמצעות מעקב גיאוגרפי ממושך אחרי התפרצות מחלות, אפידמיולוגים לומדים לצפות כמה מקרים יקרו בתקופה מסויימת במקום מסויים ובקרב אוכלוסיה מסויימת. התפרצות היא חריגה בתחלואה מעל הצפי, בדרך כלל קטנה.
חישבו על מספר גבוה מהרגיל של ילדים שחולים בשלשול במעונות. כשאחד או שניים חולים בשבוע אחד זה רגיל, אך אם 15 יחלו בבת אחת – זאת התפרצות.

כשמופיעה מחלה חדשה, קל יותר להבחין בהתפרצויות מכיוון שהצפי לתחלואה היה אפס. דוגמה לכך מהווה מספר המקרים של דלקת ריאות שזינק באופן בלתי צפוי בקרב אנשים שביקרו בשוק פירות הים ובעלי החיים בווהאן, סין. היום מבינים שהם נגרמו מהתפרצות של סוג חדש של וירוס קורונה, המכונה היום SARS-CoV-2.

כשרשויות הבריאות מבחינות בהתפרצות מחלה, נפתחת חקירה כדי לקבוע מי מושפע וכמה חולים יש. הרשויות משתמשות במידע זה כדי להתוות דרכים כיצד להכיל את ההתפרצות ולמנוע מחלות נוספות.
מגיפה היא גדולה יותר מהתפרצות במספר החולים ובגודל באזור בו יש תחלואה.

מגיפה היא בעצם התפרצות בשטח גיאוגרפי גדול יותר. כשאנשים מחוץ לווהאן אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה, אפידמיולוגים הבינו שההתפרצות מתפשטת. זה מעיד על כך שמאמצי ההכלה לא הספיקו או שהחלו מאוחר מדי. אין זה מפתיע, מכיוון שעדיין אין טיפול במחלה או חיסון נגדה. ההתפשטות של המחלה ברחבי סין פירושה שההתפרצות הייתה למגיפה.

מגיפה עולמית היא בין-לאומית וללא שליטה.

כשמגיפה מתפשטת למדינות רבות או לאזורים רבים בעולם, היא נחשבת למגיפה עולמית. עם זה, יש אפידמיולוגים שמגדירים כך מגיפה רק כשיש הדבקה מקומית בתוך האזורים החדשים.
לדוגמה, נוסע חולה שחזר לארה"ב מסין לא יוצר מגיפה עולמית, אך כשהוא מדביק בני משפחה וחברים, מדובר במשהו אחר. אם יש התפרצויות מקומיות, אפידמיולוגים יסכימו כי המאמצים לשלוט בהתפשטות עולמית נכשלו ומדובר כבר במגיפה עולמית.

למונחים יש משמעות פוליטית ולא רק רפואית

אפידמיולוגים עוסקים בראש ובראשונה במניעת תחלואה. זה לא מתיישב בהכרח עם האינטרסים הרחבים של הממשלות ושל ארגוני רפואה בין-לאומיים.
כשנכתבים דברים אלה, ארגון הבריאות העולמי מעריך את הסיכון להתפשטות עולמית של הקורונה כ"גבוה מאד". זוהי רמת הסיכון הגבוהה ביותר בדירוג, אחת מתחת להכרזה על מגיפה עולמית. כלומר, ארגון הבריאות העולמי עדיין אופטימי ומקווה שאם יינקטו אמצעים מרחיקי לכת, אפשר יהיה להכיל את ההתפרצויות המקומיות.
אך מחברת מאמר זה, עם מדענים נוספים ואנשי רשויות לבריאות הציבור, כבר רואים במצב הנוכחי מגיפה עולמית. המספרים הרשמיים הם מעל מאה אלף מקרים בקרוב למאה מדינות. כמו כן, התפשטות בקהילה תועדה בארה"ב ובכל מקום. לפי ההגדרה הקלאסית, מדובר במגיפה עולמית.
הכרזות קודמות על הקורונה או על כל מחלה מדבקת אחרת כמגיפה עולמית מורה לממשלות, לסוכנויות ולארגוני עזרה בכל העולם להסיט מאמצים מהכלה להקלה. יש לכך השלכות כלכליות, פוליטיות וחברתיות בקנה מידה עולמי.
הכרזה רשמית אינה צריכה להצית פחד או להוביל לאגירת מסיכות. פירושה אינו שהווירוס הפך אלים יותר או קטלני. גם לא שעלה הסיכון שלכם להדבק.
עם זה, מדובר באירוע היסטורי.

לכתבה ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:
נגיף הקורונה החדש: המגיפה האחרונה שתכה במין האנושי
אף מדינה בעולם לא ערוכה להתמודדות עם נגיף הקורונה, ורובן לא מסוגלות לקבל נתונים בזמן אמת
התפשטות נגיף הקורונה הוא קרקע לגידול תיאוריות קונספירציה. מדוע זה מסוכן?

בהכנת הידיעה השתתפה גם שושי בלוך, שסייעה בתרגום מאמרה של פרופ' פישר.

אנו פונים למתנדבים נוספים לעזור לנו לעדכן את גולשי אתר הידען וחובבי המדע בישראל בפרטים העדכניים ביותר הקשורים למגיפת הקורונה, ממקורות אמינים, ושניתן להשתמש בהם לפי חוקי זכויות היוצרים. אנא פנו ל[email protected]  או דרך דף הפייסבוק של הידען.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. מה שהכי מדהים הוא שאין שום התייחסות לחומרת המחלה, אלא רק להתפשטותה.
    יש הבדל בין מחלה שגורמת ל-4% מוות מבין הנדבקים בה, לעומת מחלה שרק 0.1% מהנדבקים מתים ממנה.
    ואם למשל אף אחד לא מת מהמחלה, אבל היא מתפשטת בצורה מאד מהירה – האם צריך לנקוט בצעדים חמורים רק בגלל קצב התפשטות הנגיף?

  2. הצעד הכי משמעותי שלא ציינת שלקחו את חירות האדם ומיום ליום זה נעשה גרוע יותר

  3. מצטער לא הבנתי את הקריטריונים להבחנה בין מגיפה למחלה ולמחלה עולמית.
    אם כבר הלכתם על להסביר את העניין אז תלכו עד הסוף ותתנו מספרים.
    כמה אנשים לחלות כדי שזה יוגדר מגיפה\מחלה\מחלה עולמית?
    כמה מוקדים צריכים להיות כדי להגדיר מגיפה\מחלה עולמית? כמה חולים זה נחשב מוקד?
    מה הקריטריונים לסיכון התפשטות גבוה מאוד? מה הקריטריונים לסיכון גבוה? לסיכון בינוני\נמוך?
    האם עוצמת המחלה מובאת בחשבון בהגדרות הנ"ל? נניח מחלה שנגמרת בהתעטשויות גם היא יכולה להחשב למגיפה\מחלה עולמית? ואם לא אז מה המשמעות של הקריטריונים האלה כשלעצמם כשמנסים לבנות מדיניות על סמך ההגדרות האלה?

    אלה לא סתם שאלות, כי על סמך ההגדרות האלה עצרו את מדינת ישראל ומאות אלפי אנשים איבדו את מטה לחמם.

    אם בוחנים את המספרים לוקאלית וגם גלובלית נראה שהקורונה הרבה פחות נפוצה ומסוכנת מהשפעת ועדיין ננקטו צעדים שהם בעלי משמעות קטסטרופלית לכלכלת ישראל ובעולם.
    השאלה אם ההגדרות האלה מדויקות ומשקפות את הבעיה.
    שאלת ההמשך עד כמה הבעיה שעולה מתאימה לצעדים שננקטו (זה כבר מעבר לכתבה הזו אבל חומר למחשבה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן