נגיף הקורונה החדש: המגיפה האחרונה שתכה במין האנושי

הרפואה של היום הצליחה לגלות את הרצף הגנטי של נגיף הקורונה בתוך שבועות, וזה רק עניין של זמן קצר עד שיפתחו חיסון. התקדמות הרפואה תאפשר בעתיד הלא רחוק חיסונים מהירים וטיפול תומך טוב באלו שבכל זאת נדבקו, אולי אפילו ננו רובוטים

אדם הנמצא בבידוד בגלל מגפת הקורונה. המחשה: Image by <a href="https://pixabay.com/users/Maylo262-15427245/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4888641">Ilka Lünstäden</a> from <a href="https://pixabay.com/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4888641">Pixabay</a>
אדם הנמצא בבידוד בגלל מגפת הקורונה. המחשה: Image by Ilka Lünstäden from Pixabay

מיליוני אנשים מצאו את עצמם במצור בתוך בתיהם, וקיבלו הנחיות שלא לצאת מתוכם במשך שבועות ארוכים. המגיפה השתוללה ברחובות, כשהיא קופצת מאדם לאדם מבלי שניתן יהיה לעוצרה – ממש כמו את הפניקה ההמונית.

אני מתייחס, כמובן, לשפעת הספרדית המפורסמת: המחלה שהתפשטה ב- 1918 וקטלה בין חמישים למאה מיליון בני-אדם בשנה וקצת.

אנו נמצאים כיום בעיצומה של מגיפה עולמית נוספת, ולכן מעניין להשוות בין השתיים – במיוחד כדי להבין כיצד התקדמה הרפואה במאה השנים האחרונות, ומדוע המגיפה החדשה עשויה להיות האחרונה שמכה באופן רחב במין האנושי.

נחזור, אם כך, מאה שנים אחורנית בזמן, לתקופה בה השפעת הספרדית היכתה בערי העולם. היא הרגה בעיקר את הבוגרים הבריאים – כנראה מכיוון שהנגיף הערמומי הטעה את מערכת החיסון הבריאה והחסונה וגרם לה לצאת משליטה. אלמנים ואלמנות מילאו את בתי העלמין, והעולם כולו הוצף בבכי ילדים שהתייתמו מהוריהם.

ואף אחד לא ידע למה.

קשה לנו להבין את הבורות הזו כיום, אבל הרפואה המודרנית היא, ובכן, מודרנית. עד לסוף המאה ה- 19, איש לא חשד אפילו בקיומם של נגיפים. רק בתחילת המאה ה- 20 הצליחו מדענים להתחיל לגדל ולחקור נגיפים במעבדה. כך שכאשר השפעת פגעה באוכלוסייה, איש לא הצליח לגלות את הסיבה לה. המיסטיקנים האמינו שמדובר היה בהשפעת (influence) סידור הגופים השמימיים במערכת השמש, ועל כן נקראה המחלה בשם שפעת (influenza). אחרים ניסו לתלות את הסיבה בחיידקים שנהגו לפלוש לריאותיהם המתפוררות של החולים. הניחושים היו רבים, והוודאות אפסית.

רק 15 שנים לאחר המגיפה, הצליחו שני חוקרים בריטיים להוכיח כי וירוסים הם הגורמים לשפעת, ולכוכבי-הלכת אין שום קשר למחלה. אבל את השם לא היה קל לשנות, וכך נשארנו עם "שפעת". נדרשו לאנושות 15 שנים ארוכות כדי לעמוד על זהותו של אחד הרוצחים הגדולים ביותר במאה העשרים.

בית חולים לשעת חרום שהוקם בקנזס במהלך התפרצות השפעת הספרדית. צילום: מוזיאון הבריאות הלאומי. מתוך ויקיפדיה
בית חולים לשעת חרום שהוקם בקנזס במהלך התפרצות השפעת הספרדית. צילום: מוזיאון הבריאות הלאומי. מתוך ויקיפדיה

המצב כיום

נקפוץ בחזרה להווה, למרץ 2020. ואז נחזור אחורנית חודשיים-שלושה.

כבר באמצע דצמבר התחילו מעבדות בסין לקבל דגימות של הנגיף מרופאים שטיפלו בחולים עם דלקת ריאות. ריצוף הקוד הגנטי של הנגיף הוכיח תוך ימים ספורים שמדובר בווירוס עם דמיון גנטי גדול ל- SARS הנודע לשמצה (שגם הוא היה נגיף מסוג קורונה), ומנהלי המעבדות ניסו להתריע על כך – אבל השלטון הריכוזי בסין מנע מהם לעשות זאת. רק בתחילת ינואר נמצאה מעבדה אחת אמיצה מספיק כדי לפרסם את הקוד הגנטי ברשת האינטרנט. ופתאום, מאות מעבדות מחקר בכל העולם החלו לנסות לפענח מה משמעות הווירוס, כיצד הוא פועל ומה מייחד אותו. וכמובן, כולם מנסים למצוא חיסון עבורו.

עד שיימצא חיסון לנגיף, נצטרך להסתפק בתרופות. ב- 1918, הטיפולים בשפעת נעו בין הקזת דם לכינין (המשמש לטיפול במלאריה, ואינו יעיל כנגד השפעת). לא היו עדיין תרופות נגד וירוסים, או אפילו אנטיביוטיקה בעולם. כיום, החולים הקשים ביותר בנגיף מקבלים טיפול אנטיביוטי כדי להתמודד עם החיידקים שמנצלים את מערכת החיסון המוחלשת וגורמים לדלקת ריאות. הם גם יכולים לקבל טיפול בתרופות אנטי-ויראליות שפותחו בעיקר כדי להילחם בנגיף ה- HIV, אבל ייתכן שיכולות לעזור גם כאן. יש לנו אפילו מכונות שמסוגלות לתפקד כריאות חלופיות עבור החולים הקשים ביותר, בזמן שגופם מתאושש. הסיכוי להתאוששות במצב כזה הוא אמנם נמוך – אבל בהחלט קיים.

ההבדלים הברורים בין הרפואה של 1918 למצב היום מעידים כמה התקדמנו, וכיצד העולם המדעי מסוגל להבין את האויב עמו הוא מתמודד תוך ימים בלבד – ולהרים תגובה הולמת. זה עדיין לא מספיק, כפי שניתן להבין מהעובדה שהווירוס ממשיך להסתובב בכל העולם ולהדביק רבים מדי יום. אבל ברור גם שאנחנו במגמת שיפור.

מעניין לשאול כיצד יתמודד העולם עם מגיפה חדשה בעוד שלושים שנים. אני לא רוצה לקפוץ מאה שנים קדימה, מכיוון שההתקדמות המסחררת במדע ובטכנולוגיה גורמת לי להסס אפילו להעלות ניחושים בטווחי זמן כאלו. אולי לחלק מהאנשים לא יהיו אפילו גופים ביולוגיים או פיזיים באותו הזמן. אולי נכחיד לגמרי את כל המחלות באמצעות ננו-בוטים שיימצאו בגופיהם של כל בני-האדם, ויילחמו בכל נגיף חדש ברגע שימצא את דרכו לתוך הגוף. אבל יש עוד זמן רב עד אז. נתמקד ב- 2050 ונצייר תרחיש קצר.

עתיד הטיפול במחלות

בשנת 2050, שמואל שמואלוביץ' מחדרה התחיל להשתעל, לכחכח ולהשתנק. הוא לא הגיע לבית-החולים, חלילה. במקום זאת, אשתו (יש דברים שאינם משתנים) הזעיקה אמבולנס רובוטי אל הבית. שמואל הוכנס לאמבולנס על גבי אלונקה, וזרועות רובוטיות מיומנות בדקו את מצבו הרפואי, חיברו אותו לבלון חמצן ולקחו דגימות רוק מגרונו וממקומות אחרים בגוף. תוך פחות משעה, כבר היה ברור ששמואלוביץ' נדבק בווירוס שעבר מוטציה, עם יכולת התפשטות דומה לשפעת, ועם השלכות בריאותיות חמורות – לפי הסימולציה שהריץ המחשב בנוגע ליכולותיו של הווירוס, בהסתמך על המבנה הגנטי שלו ודמיונו לווירוסים אחרים. האמבולנס הגיע למסקנה שמדובר בנגיף מדבק במיוחד.

ובאותו רגע, מיליוני אמבולנסים דומים בכל העולם, לצד מעבדות מתקדמות, בתי-חולים ואוניברסיטאות, קיבלו את ההודעה.

המטפלים – האמבולנסים האוטונומיים ובתי-החולים – החלו לבחון כל חולה חדש עם תסמינים דומים, כדי להבין האם מדובר באותו וירוס. החולים הועברו אוטומטית לבידוד מבלי שייראו איש בדרך לשם. האמבולנסים העבירו את עצמם סטריליזציה אחרי כל טיפול בחולה, באמצעות שילוב של אור UV וחומרי חיטוי.

במקביל, חוקרים החלו לפתח חיסון עבור הווירוס. התהליך לקח שעה, ואז שבוע. הבינות המלאכותיות המשוכללות הצביעו על החלקים בווירוס שמתאימים ביותר ליצירת חיסון, ופיתחו תוך שעה אחת המלצה בנוגע לרכיב הסביר ביותר ליצירת חיסון, שלא יגרום לנזק לאנשים שיקבלו אותו. ואז, מכיוון שבני-אדם לא אוהבים לסמוך באופן עיוור על המכונות, החיסון נוסה על כמה עשרות בני-אדם. תוך פחות משבוע היה כבר ברור שאיש מהם לא חלה, ושכולם פיתחו רמות גבוהות של נוגדנים מתאימים בתגובה לחיסון. בדיוק כפי שהמכונות חזו.

אז יופי, תוך שבוע היה כבר חיסון. אבל איך שולחים אותו לכל העולם? התשובה פשוטה: לא שולחים את החיסון. שולחים את המידע הדיגיטלי בנוגע להרכב שלו, ובתי-חולים ומעבדות יכולים להתחיל לייצר אותו תוך רגעים ספורים. בכל מקום, בכל רחבי כדור-הארץ.

לשמואלוביץ' כל זה כבר לא עזר. חיסון לא יכול לסייע למי שכבר נדבק. מצבו החל להתדרדר כשהווירוס התפשט בגופו. הרופאים, לצד המכונות, החליטו שאין מנוס מלנסות טיפול חדשני: ננו-רובוטים. לזרם הדם של שמואלוביץ' הוזרקו מיליוני ננו-בוטים זעירים, כל אחד מהם קטן יותר מתא דם לבן, שהתמקדו על הווירוסים והשמידו אותם. הננו-בוטים עוררו גם את מערכת החיסון של שמואלוביץ' כדי שתוכל להילחם טוב יותר בווירוסים, ועל הדרך הם גם הרגו את התאים שהווירוסים הדביקו. שמואלוביץ חווה תגובה חיסונית קשה כתוצאה ממלחמת השמד שהתחוללה בגופו, אבל יום אחד לאחר מכן הוא כבר היה בריא. המגיפה נעצרה תוך שבוע אחד בלבד, ללא חללים.

התרחיש הזה אופטימי, כמובן, אבל הוא אינו בלתי-סביר. אם הטכנולוגיה והמדע ימשיכו להתפתח בקצב הצפוי מהם, הרי שהטכנולוגיות המתוארות בתרחיש הזה אמורות להיות זמינות לכל. ואם אתם לא מאמינים לי, חכו שלושים שנים, וצרו קשר כדי להגיד לי אם צדקתי או לא.

ועד אז – רק בריאות.

למאמר בבלוג של ד"ר רועי צזנה, המדריך לעתיד

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. הבעייה היא שלא כל העולם שייך ל'תרבות המערב' והרעה תיפתח מהעולם השלישי או איך שתקראו לו.

  2. הכתבה הזאת- סרט מדע בידיוני גנרי – מזכיר את star-gate
    בינתיים הדרך היחידה לעצור את נגיף זה לשבת בבית כמו שעשו לפני 2000 שנים

  3. למגיב "יהירות אנושית":
    אין לי מילים.
    אתה גאון!
    הבעיה היא שהכותב הוא "עתידן" (עיסוק מכובד לכל הדעות!) – אז הוא מתמקד ב*עתיד*.
    אתה מסתלבט פה על משהו שכבר קרה, אומנם פעמים רבות מספור, אבל ב*עבר* – וזה לא תחום ההתמחות של הד"ר (כי אז גם היה מכיר את הספר – ונרגע קצת).

    ובגלל זה דברים כאלה ממשיכים לקרות:
    יהירות…
    שפעת חזירים…
    פוליטיקאים…
    זה ש"האדם הנבון" קורא לעצמו ככה – עדיין לא הופך את זה לנכון, רק אותו למסכן.
    (ובוודאי שבעיניי הד"ר הבא, שבעוד כמה שנים יצחק *עלינו* – תו"כ שהעולם סביבו בפאניקה בגלל "איום" חדש ש*אפילו* הד"ר [שניהם] לא צפה [וסחתיין למגיב "אני" שמרחיק ראות – גם מעבר למה ש*ידוע* היום]. ד"ר: תלמד.).

    ולד"ר:
    אחחח….
    ד"ר ד"ר…
    אם רק היית מכניס סימנצ'יק קטן בכותרת, איזה "?" מנומס… איזו הסתייגות בגוף ה"מאמר", לא הייתי *מחוייב* לצחוק עליך.
    אבל אני לא אצחק יותר, לא אני – *אתה* הוא זה שתצחק על עצמך – ועל כולנו: קח את "קשה לנו להבין את הבורות הזו כיום", שמור איפשהו שלא ילך לאיבוד (זהירות מבלייה פיסית/דיגיטלית!) – ותשתמש "בעתיד הלא רחוק" על "ההווה של עכשיו" (זה שלי), *בדיוק* כמו שהחברה של 1918 (פחות יום) בטח עשו על ה"כולירות" של המאה שלפניהם.

    (בתקווה שלא הלכת לאיבוד עם הזמנים,
    אבל אתה "עתידן"… אתה תסתדר.)

    אגב, שים לב שבמובלע, איחלתי לך בריאת ואריכות ימים;
    אפילו מעבר ל"סוף העולם" שמתחולל לנגד עינינו, ושאם היית "קצת" יותר מקצועי – היית "מנבא" שהכל חארטה.
    אבל אתה לא.
    (שיט, עוד פעם צחקתי עליך!)

    בריאות,
    אושר,
    ושהאמבולנס הרובוטי (של "טסלה", מן הסתם) לא יעשה רעש בין 2 ל-4, כשנהיה זקנים.

  4. כל עוד קיימות אומות שפלות איננו חסינים במאומה. הכאוס הקולוסאלי האמיתי שסין מביאה עלינו עוד לפנינו. זיהום אויר וגלישת קרחונים. הכתובת רשומה על הקיר.

  5. "תוך פחות משבוע היה כבר ברור שאיש מהם לא חלה"
    אי אפשר בחיסונים תוך פחות משבוע לדעת אם הכל בסדר, יתכן למשל שרק אחרי כמה שנים נגלה ש30% מהאוכלוסיה שקיבלה את החיסון, מגיעה לאי ספיקת כליות מסיבה שקשורה לזה.

  6. רועי.
    הכתבה הפעם איננה תואמת לחלוטין את המציאות בשטח. אין פה לרדת עליך.
    כל מומחה לרפואה ולרוקחות יאמר לך שאם ימצאו חיסון לנגיף זה יקח שנה וחצי ויש נימוקים למה. כל ממשלות העולם כמרקחה לא בגלל פניקה אלא משום שהמגפה בסיכון דילול האנושות. ניקח תסריט מתימטי של ריבית דריבית. אם בשנה הראשונה היא מדללת 3% ובשנה שאחריה 3% ממה שנשאר באוכלוסיה בגלל מוטציה שהנגיף מבצע על האוכלוסיה. הלקחים מהמגיפה צריכים להיות לדעתי הצנועה בלבד כפי ששרטטה פרופסורית שהאבולה שלדעתה מראה סימני התפשטות דומים נעצרה כשנוצר שיתוף פעולה בין מדינות וערבות הדדית. ובנוסף כשבמסגרת שיתוף הפעולה הסינים משנים את הרגלי ההיגינה והיגינת האכילה שלהם.

  7. אם נראה לרגע את כול הוירוסים במחשבים, ידי אדם
    תארו לעצמכם מה היה כאשר התכנולוגיה תאפשר יצירת וירוסים במהירות כזו לבני אדם, מסוכנים הרבה יותר מהקורונה
    נגיפים רדומים שידביקו את כול האנושות, עוד לפני שבכלל יזהו אותם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן