בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה זה אומר לגבי פייזר, החיסון וגם ועדת הלסינקי. ד"ר רועי צזנה עושה סדר
פרופ' אהרן צ'חנובר הרצה על הסוגיה הבוערת, בעיקר הוא מתריע על הסכנה בהתנגדות לחיסונים (וידאו)
הגנטיקאי ד"ר ערן אלחייק טוען לקשר סטטיסטי בין מילה למוות בעריסה של תינוקות זכרים, העודפת על אותה תופעה אצל בנות
עליית קרנו של מוסד ה"קדם פרסום" עם זאת, המחבר קורא להגביר את השקיפות ולוודא שהמחקר באיכות גבוהה והידע שנוצר איתן. מידע שגוי גרוע יותר מהיעדר
במילים פשוטות ההבדל הוא בממדים. מגיפת הקורונה הכלל עולמית היא עצומה בקנה מידה הסטורי
שילוב לא רגיל של בינה מלאכותית וביולוגיה יצר את "הרובוטים החיים" הראשונים בעולם
בניסוי עריכת גנים אנושיים באמצעות מערכת CRISPR אך המומחים אומרים כי היו הרבה סימני שאלה, הן אתיים והן מדעיים וכי לא בטוח שהם בכלל הצליחו
בשנה שעברה הודיע המדען הסיני, He Jiankui, כי יצר את התינוקות האנושיים הראשונים בעולם שעברו עריכת גנים כדי לתקן פגמים גנטיים. הודעה זו זעזעה את
האם יגיע היום שבו רובוטים, אלה שיעבדו במקומנו, יתלוננו על תנאי העבודה, או אולי העבדות?
כך אומר ארז ליבנה, מדען, יזם וחוקר עתידים ומייסד חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines בראיון לאתר הידען
כך אומר בובי דאפי, עמית מחקר בכיר, קינג קולג 'בלונדון, מחבר הספר "הסכנות של תפיסה – למה אנחנו טועים כמעט בהכול" שערך סקר ב-38 מדינות, והראה
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לסינגולריות? הפרק האחרון בסדרה יתאר את ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
כך אומר בראיון לאתר הידען, פרופ' ג'ונתן גלובר, מקינגס קולג' בלונדון, אחד מתשעה זוכי פרס דן דוד, ואחד מהשלושה שזכו בפרס בממד זמן ההווה שניתן
מאמר דעה: טכנולוגיית דימות מוח חדשה יכולה לחשוף את מחשבותינו הפרטיות ואפילו לשנותן
פרופ' ריצ'ארד ג'ונס, סגן נשיא למחקר וחדשנות, אוניברסיטת שפילד קורא תיגר על אחת מאבני היסוד של תיאורית הסינגולריות ומסביר כי ישנם שיקולים מעשיים שימנעו זאת
בשנת 2008 התראיין ויזל טלפונית לקראת ביקור באירוע בהשתתפות חתני פרס נובל שהתקיים מאוחר יותר באותה שנה בטכניון. מסתבר שכבר אז ניסו חתני נובל מכל
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
הממשל האמריקני יוצא נגד מחקרים על זנים אלימים במיוחד של שפעת. האם זה הצעד הנכון?
המבקש, אשר סבל מזה שנים ממחלת ניוון שרירים סופנית הידועה בשם "ALS", הביע את בקשתו המפורשת להתנתק ממכונת ההנשמה, אליה הוא מחובר. הבקשה נתמכה בתצהיר
פרופ' מקוטו אסשימה, כיום מנהל האגודה היפנית לקידום המדע אומר בראיון לאתר הידען במהלך כנס Life Science Baltics כי לפיתוחים בתחום תאי הגזע ובתחום המוח
עשור וחצי לאחר שסדרה של כישלונות טרגיים הביאה לידי הערכה ביקורתית מחודשת של הריפוי הגני, מדענים אומרים שאפשר שוב להשתמש בו
מה הסיבות למקרי רמייה במדע, והאם אפשר למנוע אותם?
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, כשרוברט לינדסיי החליט לפנות למחקר רפואי, הוא לא עשה כן בעבור כסף. שטח ההתמחות שלו, השפעתם של הורמונים על
אתר (באנגלית) המטיף לרפואה מבוססת מדע מקדיש מאמר לטיעוני מתנגדי החיסונים וכיצד להפריכם.
