‫הרהורים – מחויבותו של החוקר לאתיקה של המדע / ברכה רגר‬

מה הסיבות למקרי רמייה במדע, והאם אפשר למנוע אותם?

אתיקה במדע. איור: shutterstock
אתיקה במדע. איור: shutterstock

להיות מדען או חוקר נחשב למקצוע יוקרתי מאוד ויש בזה מן הצדק. מדען אמיתי הוא איש יצירתי בעל דמיון והעזה שהאמת המדעית נר לרגליו. לעומת אנשים העוסקים במקצועות יצירתיים אחרים, כמו אמנים וסופרים, המדענים זוכים ליתרון בכך שהחברה מממנת את רצונם לחקור נושא מסוים באמצעות מענקי מחקר, אם כי לא לפני שתכנית המחקר נבחנת ומאושרת. כמו כן, לבד מן המחקרים החוקרים נהנים מחופש אקדמי המאפשר להם לחקור כל נושא המעניין אותם. בנוסף למחקרים המוזמנים על ידי חברות תעשייתיות, ממשלות וכדומה.

ואולם, אם המחקר עצמאי ואם מוזמן, בכל מקרה מחויבים המדענים לשמור על חוקי האתיקה המדעית. האמינות והיושרה של המדענים עצמם, ביצוע המחקר על פי החוקים המקובלים ואמינות התוצאות המתפרסמות הם תנאי בל יעבור. ואכן, מקובל לחשוב שהאמינות והיושרה המדעית מוטמעים בכל מדען ומדענית עוד מימי היותם סטודנטים.

דוגמה למדען שדבק באמת המדעית שלו הוא פרופסור דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2012. פרופסור שכטמן המשיך להאמין בתגליתו, קיום גבישים כמו-מחזוריים, במשך חודשים, על אף הביקורות המלגלגות לעתים של הקהילה המדעית. לבסוף, ניצחה האמת והוא זכה להכרה הראויה לו.

ואולם, לא כל המדענים עומדים בקוד האתי הנדרש. שבירה של חוקי האתיקה במחקר מדעי יכולה להתבטא ברמאות ובשקר מכוונים, בהעתקה מפרסומים קיימים, בהסתרה של נתונים, בשינוי תוצאות, או באי ציות לחוקים על ניסויים בבעלי חיים או בבני אדם.

יש שתי דעות קיצון באשר למחקרים לא אתיים. על פי האחת, אם המחקר בעל השפעה, יגרום מעשה הרמייה לנזקים, אך יתגלה במהרה על ידי מקורות פנימיים של אותה מעבדה, או משום שחוקרים אחרים לא יצליחו לשחזר את הממצאים. הדעה האחרת טוענת שאם המחקר אינו חשוב, הוא ממילא לא יגרום לנזק של ממש והבעיה היחידה תהיה שהוא תופס מקום בכתבי העת המדעיים.

דוגמה בולטת למקרה הראשון היא מה שמכונה "מקרה סמרלין" מ-1974. ד"ר סמרלין טען שהוא יכול להשתיל רקמות בלי שתתעורר תגובה על ידי מערכת החיסון. לראיה, הוא השתיל עור מעכבר שחור לעכבר לבן. את המחקר ביצע סמרלין במרכז סלואן קטרינג בניו יורק, מכון ידוע לחקר הסרטן. סמרלין הוזמן למשרדו של מנהל המכון, ד"ר רוברט גוד כדי להראות לו את העכברים המושתלים. אחד מן הצופים באותה פגישה הבחין שהכתמים השחורים לא תאמו את מה שמצופה משתלי עור. כשהתיז על הכתמים אלכוהול, הכתמים נעלמו וכך התגלתה התרמית. התברר שסמרלין צייר את ה"שתל" בטוש שחור. כמובן שסמרלין פוטר מיד ממשרתו היוקרתית.

קרדיט: טיה מונטו, ויקימדיה
קרדיט: טיה מונטו, ויקימדיה

על אף הפרסום של "מקרה סמרלין" ושערוריות דומות אחרות, התופעה של שבירת חוקי האתיקה המקובלים רק הלכה והתעצמה. בסוף שנות ה-80 קובעי מדיניות בארה"ב החלו בפעילות לקראת הקמת מוסד רשמי שיעסוק בהוראה ובחינוך בפרקטיקה של אתיקה במחקר. בבדיקה שנעשתה עשרים שנה לאחר מכן, התברר שהמצב החמיר. בסקר שעשה כתב העת PNAS התברר ש-2,047 מאמרים במדעי החיים הוצאו מכתב העת על ידי המחברים עצמם ו- 67% מהם היו בגלל זיוף תוצאות.

נראה שהתופעות האלה מצויות במגמת עלייה בגלל התחרותיות והלחץ שבהם מצויים החוקרים של ימינו. צמצום מקורות המימון, הרצון להצליח והתגמולים הכספיים האפשריים מקשים מאוד על החוקרים ולא כולם מצליחים לעמוד בקשיים.

ואולם, לנוכח המצב אין מנוס אלא לתת יותר דגש על האתיקה של המחקר, לדאוג לכך שהקורסים לאתיקה יהיו חלק מתכנית הלימודים ושהתנהגות האתית תהיה לחלק בלתי נפרד מאישיותו של המדען.

על המחברת

פרופסור ברכה רגר, פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו"ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.

ועוד בנושא

False Prophets – Fraud and Error in Science and medicine, Alexander Kohn , Basil Blackwell inc. UK, 1986.

Opinion: Ethic Training in Science, James Hicks, in The Scientist Magazine, May, 2013.

Opinion: Remediating Misconduct, James DuBois, in The Scientist Magazine, May, 2013.

כשמדענים חוטאים, קולו של הספקן, מייקל שרמר, סיינטיפיק אמריקן ישראל, אוקטובר 2010

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. אהבתי את הסיפור על העכבר הצבוע.

    הזכיר לי שבגן החיות בעזה לא היה כסף לקנות זברות, לכן קנו חמורים וצבעו אותם בפסים שחור-לבן.

  2. ואם את זה לא הבנת (חוץ מזה שזאת לא תהיה הפתעה) אז זבש"ך.
    מי שיודע לעשות סטטיסטיקה יודע שאתה טועה. מי שעשה אי פעם מחקר יבין שלך אין מושג איך עושים זאת.
    פשוט- הייתי הראשון כאן שמעיר לך על כך.
    זה הכל.

  3. "מה שבטוח בודאות זה שהמגיב "נקודה" לא יודע מה זה סטטיסטיקה ואיך עושים אותה." – עובדה.

    "ככה אתה משיג ודאויות ואמיתות על המציאות" – איך "ככה"?

    לא דיברתי על סטטיסטיקה בדיוק כמו שלא דיברתי על סנטה קלאוס.

    סך הכל הצבעתי על העובדה ש- אתה (אדון נקודה) לא יודע מה זה סטטיסטיקה. עובדה.

    מעבר לזה אין לי עניין להתקשקש איתך.

  4. "מה שבטוח בודאות זה שהמגיב "נקודה" לא יודע מה זה סטטיסטיקה ואיך עושים אותה."

    ככה אתה משיג ודאויות ואמיתות על המציאות. שיהיה לך לבריאות, אתה רק מוכיח את כל העניין הזה.

  5. "תמיד יהיו רמאויות שקרים ועיוותי תוצאות בתנאים הבאים: איפה שתוצאות המחקר מובילים לרווחים או להפסדים"

    מה שבטוח בודאות זה שהמגיב "נקודה" לא יודע מה זה סטטיסטיקה ואיך עושים אותה.
    (אולי זה כי הוא נאיבי..)

  6. ניתן לומר שבאופן כללי תמיד מתקיים שתמיד יהיו רמאויות שקרים ועיוותי תוצאות בתנאים הבאים: איפה שתוצאות המחקר מובילים לרווחים או להפסדים של החברה המשקיעה במחקר. רמאות עם הסוואה וטיוח תוכל להציל את החברה מהפסדים.

    מי שחושב אחרת הוא סתם נאיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן