האם כדאי לקבל ייעוץ תזונתי על סמך דנ”א?

חברות המשווקות דרך האינטרנט טוענות שבדיקה גנטית יכולה לספק לכם מרשם לתזונה אישית. האם הן באמת מפרסמות מדע פורץ-דרך או למעשה רק הורוסקופ עתיר-ידע?

מאת לורה הרצ'ר

כשעמד הנשיא ביל קלינטון בחדר המזרחי של הבית הלבן ב-26 ביוני 2000 ובירך על השלמת מיפוי הגנום האנושי, הוא אמר שתוצאות הפרויקט הן “המפה החשובה ביותר והמופלאה ביותר שהפיק המין האנושי אי פעם.” הוא לא התכוון לחנוך בדבריו עידן של מסחר בשיקויים עתירי ידע. ואולם, פחות מעשר שנים לאחר מכן, האינטרנט עמוס ספקים של בדיקות גנטיות ושל תוספי מזון המקדמים באגרסיביות את תחום הגנטיקה התזונתית, המכונה נוטריגנטיקה, המתיימרת לבחון את המידע הגנטי של הפרט ולהחליט מה עליו לאכול כדי לזכות בעצמות חזקות, בשיער בעל ברק ובשאר מאפייני בריאות טובה. אבל עד כה ההפרזות לא הוכיחו עצמן. תחום חדש זה הוא בבחינת משל לאופן שבו התעשייה דוהרת לפעמים לפני המדע: המסחור של טכנולוגיות לזיהוי גנים התרחש לפני שהמדענים הבינו במידה מספקת איך גנים שונים תורמים לשמירה על הבריאות ואיך הם גורמים למחלות.

המידע שהתקבל מקביעת רצף הדנ”א של כל הכרומוזומים האנושיים מאפשר למדענים לפתח בהדרגה בדיקות וטיפולים העשויים למנוע, לאבחן, למתן ואולי אף לרפא מחלות. המידע הזה גם סולל את הדרך ל”רפואה אישית”, המבוססת על ההכרה שהבדלים גנטיים בין אנשים יכולים להסביר מדוע אנשים מגיבים באופן שונה למזון, לתרופות, לשמש, להתעמלות, לאלרגנים או לגירויים אחרים. בעולם אידאלי, בדיקה גנטית תגלה אילו תרופות או טיפולים אחרים יפעלו ביעילות המרבית אצל אדם מסוים ויגרמו לתופעות לוואי מעטות ככל האפשר. חוקרים אכן מתחילים כעת לפתח בדיקות כאלו. אבן דרך אחת הונחה בקיץ 2007, כשאישר מִנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את הבדיקה הגנטית הראשונה שתעזור לחולים להעריך את המינון המועדף של תרופה לדילול דם המכונה וורפרין. סביר להניח שבעקבותיה יצוצו עשרות בדיקות נוספות שינסו להתאים תרופות לחולים באופן טוב יותר.

כחלק ממגמה זו, התחילו מומחי תזונה וגנטיקה באוניברסיטאות המובילות לחקור איך בריאותנו מושפעת מן האופן שבו מזון יכול להפעיל או להשתיק גנים מסוימים, או איך התזונה שלנו יכולה לפצות על חסרים פיזיולוגיים גנטיים. הרעיון העומד בבסיס המחקרים אינו חדש. בדיקה גנטית למחלה מטבולית הקשורה בתזונה, פניל-קטונוריה, פותחה כבר ב-1963, והסברה שלמזון יש תכונות רפואיות הועלתה כבר על ידי היפוקרטס. אבל פרויקט הגנום האנושי הרחיב את האפשרויות לחקור את הקשרים בין תזונה ובין נטייה גנטית לבין מחלה. אנליזה גנטית תוכל אולי יום אחד להכתיב המלצות תזונה אישיות שיהיו יעילות באמת, אולם היום הזה עדיין לא הגיע.

פרטי הבעיה

גן השוכן בקצה כרומוזום 1, הכרומוזום הארוך ביותר בגנום האנושי, מדגים הן את הפוטנציאל והן את הבעיות בנוטריגנטיקה. הגן מקודד אנזים המכונה מתילן-הידרופולאט רדוקטאז (MTHFR) הגורם לפירוק מולקולה דמוית חומצה אמינית הקרויה הומוציסטאין. כמה מחקרים הראו שרמות גבוהות של הומוציסטאין קשורות לסיכון גבוה יותר ללקות במחלות לב או בשבץ. עם זאת, מחקרים אחרים לא הצליחו למצוא קשר כזה.

רצף הבסיסים המדויק של גן בדנ”א עשוי להשתנות מעט מאדם לאדם. אחת הגרסאות של הגן ל-MTHFR מייצרת אנזים בעל רמת פעילות נמוכה באופן יחסי, דבר הגורם להצטברות הומוציסטאין. אדם שהגנום שלו מכיל צורה זו של הגן יכול להוריד את רמות ההומוציסטאין על ידי צריכת ויטמינים מסוימים מקבוצת B כתוספי מזון או על ידי אכילת מזונות מסוימים ולהפחית, באופן תיאורטי, את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

המחקר שגילה שהגן לגרסה החלשה של MTHFR מעלה את רמת ההומוציסטאין הוא מסוג המחקרים שעשויים להבשיל ביום מן הימים לכדי המלצות אמיתיות לתזונה אישית. במקרה זה, בדיקה שגרתית של הגן תאתר את האנשים בעלי הגרסה החלשה והגורמים הרפואיים יוכלו להמליץ להם לאכול יותר מזון הכולל תרד או ברוקולי עתירי ויטמין B, או לקחת תוספי מזון. אבל כיום, המלצה כזו עדיין מוקדמת, מכיוון שאיש עדיין לא הוכיח שגישה זו תפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. למעשה, חמישה מחקרים קליניים רחבי היקף הראו שתוספת ויטמין B אמנם מורידה את רמות ההומוציסטאין, אך היא אינה מקטינה את השכיחות של מחלות לב או שבץ. הממצאים האלה מטילים ספק בקשר שבין הומוציסטאין לבין מחלות אלה. לאחר המחקר האחרון, שפורסם בספטמבר 2007 בכתב העת של האגודה הרפואית האמריקנית (JAMA), פורסמה במאמר המערכת המסקנה שאין די ראיות להמליץ על צריכה שגרתית של ויטמינים המורידים את רמת ההומוציסטאין.

אך הספק המדעי לגבי הומוציסטאין כגורם סיכון למחלות לב וכלי דם לא עצר את שיווק הבדיקות ל-MTHFR. הוא גם לא מנע פרסום בדיקות של גרסאות של גנים אחרים, שהשפעתן אף היא מוטלת בספק.

תוצאות הבדיקה: אכלו תרד

עוד לפני שיבש הדיו על גבי הטיוטה הראשונה של פרויקט הגנום האנושי, נמשכו יזמים רבים לרווחים הגלומים במכירת מידע על תזונה גנטית. באותו חודש שבו הכריז הנשיא קלינטון על תחילת עידן גנטי חדש, התחילה חברת סיונה (Sciona), מיזם בריטי קטן, למכור את הבדיקות הגנטיות הראשונות מתוך הבטחה לספק הדרכה תזונתית אישית המסתמכת על תוצאות הבדיקות. חברות אחרות, ובכללן Genelex, Genova ו- Suracell, נכנסו אף הן לשוק הנוטריגנטיקה עם סדרות בדיקות משלהן.

סיונה מוכרת את אחד המוצרים שלה, הקרוי Cellf, דרך אתר האינטרנט שלה במחיר של 269 דולר בכרטיס אשראי. הקונה מקבל בדואר ערכה ובה הוראות למילוי שאלון על גיל, על משקל, על צריכת אלכוהול, על עישון ועוד שאלות על אורח החיים. העֶרכה כוללת גם הוראות לאיסוף דגימת דנ”א על ידי גירוד הצד הפנימי של הלחי. השאלון והדגימה נשלחים בחזרה לחברה, המספקת את האנליזה הגנטית לאחר שלושה שבועות. הדוח מתאר אילו גרסאות של MTHFR ושל 18 גנים אחרים נושא הנבדק ומנתח את משמעות הנתונים האלה לגבי תזונה ופעילות גופנית.

עושה רושם שהביקוש לבדיקות האלה הולך וגדל. חברה אחת מכרה 35,000 בדיקות נוטריגנטיות בין 2003 ל-2006, לדברי דוח של ממשלת ארה”ב שפורסם ב-2007. גם משקיעים מביעים עניין. חברות הון סיכון מובילות השקיעו מיליוני דולרים בסיונה, המובילה בשוק, בהנחה שבדיקות דנ”א להתאמת אורח חיים מסמלות את עתיד הגנטיקה.

ממשלות וארגוני צרכנות מתייחסים לנוטריגנטיקה בפחות אהדה. לאחר מחאות של ארגוני צרכנות ושל ארגון ייעוץ ממשלתי, משכה סיונה את מוצריה מרשת בודי שופ ומחנויות אחרות בבריטניה והחליטה לבסוף לעבור לארה”ב. “הדאיגה אותנו העובדה שהם הפריזו בתיאור היכולות שלהם,” מסבירה נלנה קנדי, יו”ר הוועדה לגנטיקה אנושית, המייעצת לממשלת בריטניה בנושאים של התפתחויות חדשות בגנטיקה והשפעתן האפשרית על החברה. “הסברנו לסיונה שאם תמשיך, נבדוק באופן ציבורי מה בדיוק היא מוכרת.”

המשרד האמריקני לאחריות חברות ומוסדות ציבור (GAO) שחשש גם הוא משיווק ישיר של הבדיקות בדק את הנושא ב-2006. חוקרים יצרו זהויות בדויות של צרכנים על ידי הגשת שאלונים ודגימות דנ”א לארבעה אתרי בדיקות בלתי מזוהים באינטרנט. בסך הכול, רכשו החוקרים בדיקות בשביל 14 צרכנים מדומים בעזרת 12 דגימות דנ”א שלקחו מבתו בת תשעת החודשים של גרגורי קוץ, החוקר שהוביל את המהלך, ושתי דגימות נוספות מאדם בן 48 שעובד גם הוא בזרוע החוקרת של הקונגרס. כל שאלון שהוגש עם הדגימות תיאר גברים ונשים בוגרים בני גילים ואורחות חיים שונים. ה-GAO גילה שעיבוד הדגימות היה בר-תוקף. כמעט כל המעבדות עברו בהצלחה מבדקי בקרת איכות שבדקו אם הן גילו אילו גרסאות גנטיות מצויות אצל הנבדקים. ניסיון לרמות את המעבדות באמצעות דגימות נטולות דנ”א או דגימות שהכילו דנ”א מכלב או מחתול נכשלו. דגימות אלו אופיינו על ידי המעבדות כ”בלתי ניתנות לעיבוד”.

אך ה-GAO מצא כשלים חמורים בעיבוד המידע. ביולי 2006, העיד קוץ לפני ועדה בקונגרס שהשיטות המקובלות של חברות הנוטריגנטיקה “מוליכות את הצרכנים שולל”. הדוחות שנשלחו לצרכנים המדומים הכילו הערכות על בריאות הלב והעצמות, פעילות נוגדי חמצון, ורגישות לדלקת ותנגודת לאינסולין. ה-GAO קובע שאי אפשר לקבוע את המדדים האלה באופן מדעי על סמך התוצאות הגנטיות והשאלונים. החוקרים כינו את המעבר ממידע זה להמלצות תזונתיות “בלתי מוכח מבחינה רפואית” ו-“כל כך דו-משמעי עד שאין בו שום מידע מועיל”.

הדוחות האישיים נעו בין מה שה-GAO כינה ניבויים ש”יכולים להתאים לכל אדם שהיה מגיש את הדנ”א” לבין עצות שהתבססו אך ורק על השאלון לגבי אורח החיים. לא משנה איזו דגימת דנ”א התלוותה לשאלון, הדוחות המליצו למי שדיווח על עצמו כמכור לאוכל מטוגן לשנות את הרגלי התזונה ולמעשנים להפסיק לעשן. אנשים שאינם מעשנים התבקשו לא להתחיל לעשן. חוקרי ה-GAO הסיקו “שיכולנו להמציא כל אורח חיים עבור דגימת הדנ”א שהגשנו וההמלצות פשוט יסתמכו על המידע הזה”.

הדוחות שימשו גם לצורך שיווק תוספי תזונה. ה-GAO תיעד ניסיון של חברה אחת לשווק פורמולה תזונתית “אישית” המותאמת לפרופיל הגנטי של הלקוח. כל צרכן מדומה של אתר האינטרנט הזה קיבל המלצה זהה לקנות את הפורמולה בעלות שנתית של 1,200 דולר. התברר שתוכן הפורמולה זהה לכל הצרכנים ומכיל מולטי-ויטמינים רגילים הנמכרים בסופרמרקטים ובבתי מרקחת בעלוּת שנתית של 35 דולר. בסך הכול, ממצאי ה-GAO שולחים מסר ברור: בדיקות נוטריגנטיות מסחריות אינן יכולות עדיין לספק לצרכנים מידע, יותר מהמלצות שגרתיות לאכול נכון ולהרבות בפעילות גופנית. ומקצת ההמלצות של החברות מנסות לשכנע את הצרכנים לשלם יותר מן הנדרש עבור תוספי תזונה שהיכולת שלהם להפחית את הסיכון לחלות מוטלת בספק.

דרוש: מדע טוב

השכבה הדקה של מדע שעליה מבוססות הבדיקות החדשות האלה עלולה להשליך על התחום הרחב יותר של בדיקות גנטיות, שנוטריגנטיקה היא רק חלק זעיר ממנו. מקצת הבדיקות מחפשות גנים של גורמים מידבקים, כדי לאבחן מחלות הנגרמות על ידי פתוגנים אלו. אבל בדיקות רבות אחרות הנן בעלות אופי ניבויי. הן קובעות לא רק אם הנבדקים חולים כרגע, אלא גם אם הם עשויים ללקות, למשל, בסרטן השד או במחלת הנטינגטון בעוד כמה עשרות שנים. במקרה הטוב, יועצים גנטיים עוזרים למטופלים המצויים בסיכון על סמך רמזים אחרים (כמו היסטוריה משפחתית של סרטן השד) להחליט אם לעבור בדיקה שתוצאותיה עשויות להיות מטרידות ביותר והעשויה לזהות סיכון ללקות במחלה שאין לה מרפא. הקהילה הגנטית מודאגת שמא בדיקות נוטריגנטיקה באינטרנט עשויות לפגוע באמון הציבור בתקפותן של בדיקות מהימנות יותר.

חוקרים של נוטריגנטיקה ממשיכים לנסות ולקשר בין גנים לבין תזונה. אך הם נתקלים במכשולים בסיסיים. הבדיקות הגנטיות המומלצות כיום בזמן ייעוץ גנטי הן בדיקות פשוטות באופן יחסי של גנים בודדים שהוכח שקיומם או היעדרם גורם למחלה. כדי שיהיה לה ערך כלשהו, אנליזה נוטריגנטית צריכה להתקדם בכמה שלבים. במקרה של מחלות לב, סוכרת, סרטן ומחלות אחרות שהנוטריגנטיקה מתיימרת להתייחס אליהן, מעורבים כמה גנים המקיימים ביניהם יחסי גומלין, שרק מקצתם ידועים.

יותר מזה, קשה ביותר לנבא את ההשפעה של יחסי הגומלין האלה. אפילו אם יהיה אפשר לתכנן בדיקה תזונתית מרובת גנים, החוקרים עדיין אינם מבינים מה המידע הזה אומר לגבי הצעדים שיש לנקוט. לא ברור אם שינוי מיוחד בתזונה, למשל אכילת ירקות ממשפחת המצליבים כמו ברוקולי, או אכילת מזון עתיר סידן כמו תרד, ישנה את הסיכון לחלות יותר מאשר העצות התזונתיות הרגילות התומכות באכילת הרבה פירות וירקות.

יש אנשים חסרי מזל האוכלים נכון ומתעמלים ובכל זאת נופלים למשכב. ייתכן שאלו הם האנשים בעלי נטייה גנטית לחלות. “מצד אחר, אנשים רבים ללא כל גורמי סיכון גנטיים ידועים, חולים בסרטן,” אומרת קרוליין ליבר, מנהלת המסלול ללימודי הגנום האנושי במכללת שרה לורנס. כשמבשרים לאדם שפרופיל גנטי מסוים מפחית את הסיכון לחלות בסרטן, הדבר עלול לספק לו תחושת ביטחון מוטעית. “האם על אנשים כאלו לוותר על פעולות מניעה כמו ממוגרפיה וקולונוסקופיה, בדיקות הידועות כמצילות חיים?” שואלת ליבר. “ועל סמך אילו ראיות?”

הן ה-FDA והן המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) מסתמכים על היעדר מחקרים מדעיים כדי להדגיש שאי אפשר להשתמש בבדיקות גנטיות “בביטחון או ביעילות” כדי להחליט החלטות תזונתיות. שתי הסוכנויות חזרו על התלבטויות שהועלו לגבי בדיקות גנטיות אחרות המשווקות באופן ישיר לצרכן. השאלה אם יש צורך בבקרה חמורה יותר על בדיקות ביתיות עשויה לקבל משנה תוקף עם הופעתן של בדיקות גנטיות לאלצהיימר, לסכיזופרניה ולמחלות מרובות גנים אחרות. את הבדיקות האלה יש לפרש בזהירות ועל ידי מומחים רפואיים.

בארה”ב, ה-FDA מבקר את הבטיחות והיעילות של מעט מתוך כ-1,000 הבדיקות הגנטיות המצויות בשוק. על פי חוק, ה-FDA חייב לאשר רק בדיקות הנמכרות כערכות מכשור רפואי למעבדות קליניות לצורך אבחון, טיפול ומניעת מחלות. רוב הבדיקות הגנטיות, ובכללן הבדיקות של חברות הנוטריגנטיקה, מפותחות במעבדות לשימוש עצמי ולכן אין הן זקוקות לאישור. בדיקות נוטריגנטיות מתחמקות מבקרה גם בשל סיבה נוספת: להלכה, הן אינן מאבחנות מחלות. אך ה-GAO גילה שהדוחות שהתקבלו מחברות האינטרנט האלה הכילו ניבויים לגבי הנטייה לחלות, למשל סיכון מוגבר ליתר לחץ דם או דלדול עצם (אוסטיאופורוזיס), ואפשר לפרש את הנתונים האלה כאבחון מחלות.

נוטריגנטיקה, הפועלת במרחב הווירטואלי הבלתי מבוקר, היא אולי הסנונית הראשונה, מקרה בוחן לתחום הגנטיקה, שבו היתרונות לפעמים מתקזזים אל מול הפוטנציאל של ניצול לרעה. “אי אפשר לספק את ההבטחה הטמונה ברפואה אישית בלי שמומחים יעריכו באופן עצמאי את הבדיקות עצמן ובלי פיקוח חוקי הולם על המעבדות המבצעות את הבדיקות,” אומרת קת'י הדסון, מנהלת המרכז לגנטיקה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת גו'נס הופקינס.

בשימוש לא נכון, עלולה נוטריגנטיקה לכרסם באמון הציבור שלמד לצפות לגדולות ונצורות מפרויקט הגנום האנושי. אבל אם היא תשמש תמריץ לכינון בקרה מהימנה על בדיקות גנטיות, היא תקדם את המאמצים הלגיטימיים של המדע והתעשייה להפוך את תבן המחקר לזהב קליני.

גנים הם כמומחי תזונה

ידידה שלי, אישה בריאה בת 55 מניו ג'רזי, עברה באביב שעבר בדיקת נוטריגנטיקה של סיונה המכונה Cellf שעולה 269 דולר. אני שילמתי על הבדיקה משום שרציתי לראות, כיועצת גנטית, אם ההמלצות של סיונה מועילות בתכנון משטר תזונה ופעילות גופנית. חברתי התבקשה למלא שאלון של ארבעה חלקים ולשלוח דגימה מן החלק הפנימי של הלחי, ששימשה לבדיקת דנ”א של 19 גנים. התוצאות הגיעו בחוברת צבעונית של 94 עמודים שכותרתה “הערכת בריאות מקיפה המותאמת לפרופיל הגנטי שלך”. החוברת, שעל הכריכה שלה התנוסס סליל דנ”א וצילום של זוג צעיר צוחק, ניתחה כמה מאפיינים: בריאות העצמות, נוגדי חמצון וסילוק רעלים, בריאות הלב, דלקת ותנגודת לאינסולין. והעצות שהיו בה הבליטו את הממצאים שפורטו בדוח משנת 2006 של המשרד לאחריות חברות ומוסדות ציבור: היה נראה שהן מבוססות על השאלון לפחות באותה מידה כמו על המידע הגנטי. בדומה להמלצות שמקבל מטופל בזמן ביקור שגרתי אצל הרופא, התבססו המלצות החוברת על מדע שעדיין לא הבשיל דיו לספק הנחיות ברורות.

בחוברת צוין, למשל, שלחברתי יש גרסה מסוימת של הגן המקודד את החלבון אינטרלויקין 6, העשויה לפגוע בחידוש העצם. אבל הפתרונות המוצעים היו יכולים להתבסס באותה מידה רק על השאלון, משום שהם היו זהים להמלצות הרגילות לגבי בריאות עצם לנשים בגילה, בלי קשר לגנים שלהן. הנה האזהרות של החוברת הקשורות לעצם, בלוויית ניתוח המבוסס על אמינות המדע.

הגדילי את צריכת הסידן (מ-430 ל-1,300 מ”ג ליום)

הגדילי את צריכת ויטמין D (מ-300 ל-800 יחידות בין-לאומיות ליום).

הדוח פשוט ציטט את ההמלצות הרגילות לאישה בת 55, ולא לקח בחשבון מידע שנכלל בשאלון של חברתי. היא דיווחה שהיא נחשפת לאור השמש במשך 15 דקות, 3 או 4 פעמים בשבוע, פעולה הגורמת ליצירת די והותר ויטמין D בלי צורך בתוספים. כמו כן, למרות שיש מחקרים התומכים בצריכת סידן וויטמין D כדי למנוע דלדול עצם, והמנהל האמריקני למזון ולתרופות מאשר לשייך ערך בריאותי למוצרים אלו, המחלוקת המדעית בעניין עדיין לא יושבה. במחקר גדול משנת 2006 שנערך על נשים שנטלו את שני התוספים האלה לא נמצאו יתרונות ברורים.

הגדילי את צריכת חומצות שומן מסוג אומגה-3 (מ-1.1 ל-3 גרם ליום)

יש מעט מאוד מחקרים המראים שחומצות שומן מסוג אומגה-3 מונעות דלדול עצם, ואף ביניהם יש סתירות. ניתוח שערך מכון ראנד לרפואה נתמכת-מחקר בדרום קליפורניה ב-2004 איתר שני מחקרים שדיווחו שהתרכובות האלה, המצויות בדגים ובצמחים מסוימים, עזרו לשפר צפיפות עצם ושני מחקרים אחרים שלא מצאו השפעה כזאת.

הפחיתי ממשקלך והגבירי את הפעילות הגופנית (היעד הוא מדד מסת הגוף (BMI) נמוך מ-25 ועד שעת אימון אחת ביום במשך 5 ימים בשבוע לפחות)

תרגילי הרמת משקולות יכולים להגדיל את צפיפות העצם. אבל המלצה כללית לפעילות גופנית והפחתה במשקל מתאימה לכל בעיה בריאותית, לא רק לבריאות העצם, ואפשר לקרוא אותה בחינם בעיתונים מקומיים, באתרי בריאות באינטרנט או לשמוע בקול אִמא.

שמרי על צריכת קפאין נמוכה (לא יותר משתי כוסות ביום)

החוברת התיימרה לבסס המלצה זו, לפחות בחלקה, על הממצא שחברתי נושאת גרסה גנטית מסוימת של הקולטן התאי של ויטמין D. לפחות מחקר אחד קישר בין גרסה זו לבין סיכון מוגבר לדלדול עצם, אם כי רק אצל אנשים [נשים?] הצורכים יותר משלוש כוסות קפה ביום. חברתי שותה כוס אחת. אבל המחקרים עדיין נמשכים. לא כל המחקרים מצאו קשר בין צריכת קפה לבין דלדול עצם. אפילו בלי לדעת מי הגרסה הגנטית הרלוונטית, סביר להניח שרופא ימליץ אף הוא על צריכה מתונה של קפאין.

מושגי מפתח

בדיקות גנטיות עשויות ליצור בעתיד את הבסיס להמלצות אישיות לגבי תזונה ופעילות גופנית.
על אף שהמדע לא התקדם דיו כדי לספק המלצות כאלו,. חברות אינטרנט כבר משווקות בדיקות גנטיות וממליצות לנבדקים מה לאכול ואיך להתעמל, בעודן מוכרות ויטמינים במחירים מופקעים.
רוב העצות אינן מועילות יותר מביקור אצל הרופא או מקריאת מדור הבריאות בעיתון.

על המחברת

לורה הרצ'ר (Hercher) היא מומחית לסוגיות חברתיות בתכנית על שם ג'ואן ה' מרקס במכללת שרה לורנס, שם היא מלמדת וחוקרת את ההשלכות החוקיות, האתיות והחברתיות של הגנטיקה הקלינית. עבודתה בוחנת את האפשרות שאבחון בזמן ההיריון ובדיקות לחיזוי מחלות ישנו את פני החברה. עבודתה האחרונה התמקדה בהשפעה של בדיקות גנטיות על אנשים המצויים בסיכון לחלות בסכיזופרניה ובמחלות תורשתיות אחרות הבאות לידי ביטוי בגיל מאוחר ונגרמות בהשפעת גנים רבים. הרצ'ר השלימה את התואר הראשון באוניברסיטת קולגייט, תואר שני בספרות אנגלית בקולומביה ותואר שני בגנטיקה של האדם בשרה לורנס. היא חברה בארגון האמריקני של יועצים גנטיים.

תרגיל עוקץ ממשלתי

האם בדיקות נוטריגנטיות באינטרנט אמינות?
המשרד האמריקני לאחריות חברות ומוסדות ציבור (GAO) בדק את אמינות שירותי הנוטריגנטיקה באינטרנט באמצעות שליחת פרופילים של צרכנים מדומים (למטה) בצירוף דגימת דנ”א של אדם בן 48 או של תינוקת. שלוש הבדיקות הניבו תחזיות זהות על אף ההבדלים בפרופילים ובדנ”א. ספקית הבדיקה גם המליצה על המולטי-ויטמינים שלה לכל הצרכנים, בעלות של 1,200 דולר לשנה, על אף שהמוצר הגנרי זמין בעלות של 35 דולר לשנה.

אזהרות לצרכנים

ב-2007, הוציאה ועדת המסחר האמריקנית, המבקרת מעשי רמייה והטעיה במסחר, מסמך שכותרתו “בדיקות גנטיות בבית: מנה בריאה של ספקנות”. המסמך הזהיר את המתעניינים בבדיקות האלה ואמר שה-FDA וה-CDC אינם רואים בבדיקות “תחליף הולם להערכת בריאות מסורתית”. המסמך פירט את ההמלצות האלה:

התייעצו עם הרופא המטפל בכם אם הבדיקות האלה יכולות לספק מידע מועיל לגבי בריאותכם, ואם כן אילו בדיקות יהיו הטובות ביותר. הקפידו להבין את היתרונות והמגבלות של כל בדיקה לפני שאתם קונים או מבצעים אותה.

בקשו מן הרופא או מן היועץ הגנטי לעזור לכם להבין את תוצאות הבדיקות. רוב החברות שמציעות בדיקות גנטיות המבוצעות בבית אינן מפרשות את התוצאות.

דונו בתוצאות הבדיקות עם הרופא המטפל בכם לפני שתקבלו החלטות תזונתיות או החלטות בריאותיות אחרות. תוצאות הבדיקות הגנטיות עשויות להיות מורכבות וחמורות. לא כדאי לקבל החלטות על סמך מידע חלקי, לא מדויק או שלא הובן כהלכה.

הגנו על הפרטיות שלכם. חברות המבצעות בדיקות גנטיות ביתיות עשויות לדווח על התוצאות באופן מקוון. אם אתר האינטרנט אינו מאובטח, אנשים אחרים עשויים לראות את המידע שלכם. לפני שתבצעו בדיקות גנטיות באמצעות החברות האלה, בדקו את מדיניות הפרטיות כדי לראות איך אפשר להשתמש במידע האישי שלכם, ואם החברות מספקות את המידע על הצרכנים למשווקים.

בעוד ש-FDA מבקר בדיקות ביתיות אחרות כדי לוודא שהן יעילות ובטוחות במידה סבירה, שום בדיקה גנטית ביתית לא נבחנה על ידי ה-FDA, וה-FDA גם לא העריך את אמינות ההצהרות של החברות האלה.

ועוד בנושא

Genes on the Web—Direct-to-Consumer Marketing of Genetic Testing. Adam Wolfberg in New England Journal of Medicine, Vol. 355, No. 6, pages 543-545; August 10, 2006.

Nutrigenetic Testing: Tests Pur­chased from Four Web Sites Mis­lead Consumers. Testimony before the U.S. Senate/Special Committee on Aging, Report GAO-06-977T, Government Accountability Office, July 27, 2006. Full text available at www.gao.gov/new.items
/d06977t.pdf

American Society of Human Genetics Statement on Direct-to-Consumer Testing in the United States in American Journal of Human Genetics, Vol. 81, pages 635-637; September 2007.

Science, Society and the Super­market: The Opportunities and Challenges of Nutrigenomics. Da­vid Castle et al. Wiley Interscience, 2007.

לרכישת מינוי חייגו 1-800-355-155