ריפוי גנטי – רפואה מותאמת אישית

הפינצטה האופטית שמימין מתחילה לפרום את הדי-אן-איי לשני גדיליו. כשהפרימה תגיע לכרומטוזום היא תיעצר על ידי מגעים בין ההיסטונים [בצהוב, ורוד וכחול] והדי-אן-איי, וכך יהיה אפשר לבדוק אם מדובר בכרומטוזום פתוח (למטה מימין) או הדוק (למטה משמאל).

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון לגילוי והסתרה של מקטעים בדי-אן-איי

הטכניון 7 ביולי 2021 אין תגובות

אחד הכלים המרכזיים במחקר הוא "פינצטת לייזר" שפותחה בטכניון ומאפשרת לפרום את גדילי הדי-אן-איי כדי לבחון את הקשרים בינם לבין מולקולות חשובות המסייעות בארגונם בגרעין התא

CRISPR ככלי לתיקון גנים פגומים. צילום: depositphotos.com

שיטת הערכה מדויקת של עריכת גנום עם CRISPR

אבי בליזובסקי 28 במאי 2021 אין תגובות

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן , הטכניון והמרכז הבינתחומי פיתחו כלי תכנה חדשנית לכימות שגיאות הנגרמות במהלך עריכת CRISPR * יסייע מאוד בטיפול בחולי סרטן ומחלות הנדרשות לטיפול גנטי

אילוסטרציה של המחקר קרדיט צילום: Ella Maru Studio.

מפיתוח החיסון לקורונה יכול לצאת גם תהליך ריפוי גנטי לסרטן

אבי בליזובסקי 20 בנובמבר 2020 4 תגובות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' דן פאר הצליחו לחסל גידולים סרטניים מבפנים באמצעות רנ"א שליח mRNA המשמש לפיתוח חיסונים לקורונה ובמקום חלבוני קורונה הם ביטאו חלבוני קריספר שקטעו את הגידול

פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

מכון ויצמן 30 בספטמבר 2020 אין תגובות

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים אחרות. ממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים בחיפוש אחר הסיבות להפלות חוזרות ולמניעתן.

אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

אבי בליזובסקי 11 בנובמבר 2019 אין תגובות

כך אומר ד"ר אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל בחברת מדעי החיים סאנופי במהלך כנס Science in the age of experience, שערכה חברת

הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

הטכניון 20 באוגוסט 2019 תגובה אחת

טכנולוגיה מבוססת תבונה מלאכותית שפותחה בטכניון צפויה לשפר את ההתאמה האישית בטיפול בגידולים סרטניים

מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

לראשונה: מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS בישראל

הטכניון 8 ביולי 2019 אין תגובות

במסגרת שיתוף הפעולה בין הטכניון, העמותה לחקר ה-ALS בישראל (IsrALS), והמרכזים הרפואיים בישראל המטפלים בחולים במחלה זו, לבין המרכז לחקר הגנום האנושי בניו יורק ה-

תמונה של הגלאי החדשני המשולב בתוך תחבושת טקסטיל-סיליקון [באדיבות: Matthew Brown]

גלאים לבישים בתור עור המסייע בריפוי פצעים

דר. משה נחמני 22 באפריל 2019 אין תגובות

חוקרים מאוניברסיטת בינגהמטון בניו-יורק הצליחו לפתח רכיבי אלקטרוניקה בהשראת העור המעוגנים על גבי העור ומאפשרים ניטור פצעים ארך-טווח, בזמן אמת ובכושר גבוה בחולים

זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות איפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין, מכון ויצמן

פרופיל של רוצח בדם חם

מכון ויצמן 8 בדצמבר 2018 אין תגובות

מדענים ורופאים ישראלים פיתחו שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של סרטן דם מסוג מיאלומה, שתאפשר טיפול ממוקד על-פי מאפיינים גנטיים חדשים וייחודיים של תאי הגידול

תאי T של המערכת החיסונית (באדום) תוקפים תאי סרטן מסוג מלנומה (בירוק). תאי T ש"יודעים" לקרוא "תמרורים" על גבי התאים הסרטניים יעילים במיוחד בהשמדתם. איור: פרופ' ירדנה סמואלס, מכון ויצמן

לקראת טיפול מותאם-אישית בסרטן העור מסוג מלנומה

מכון ויצמן 13 בספטמבר 2018 אין תגובות

שיעורי ההחלמה מסרטן העור מסוג מלנומה עלו באופן ניכר בשנים האחרונות הודות לטיפולים אימונותרפיים חדשים אשר רותמים בהצלחה את תאי המערכת החיסונית למלחמה בסרטן. במקרים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן