חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ’ דן פאר הצליחו לחסל גידולים סרטניים מבפנים באמצעות רנ”א שליח mRNA המשמש לפיתוח חיסונים לקורונה ובמקום חלבוני קורונה הם ביטאו חלבוני קריספר שקטעו את הגידול * נכון לעכשיו השיטה הצליחה בעכברים אבל בראיון לאתר הידען מסביר פרופ’ פאר כי אם האנושות תעשה מאמץ אפשר לקצר את ההגעה לקלינקה מעשור לשנתיים-שלוש ולהציל חיים רבים
צעד משמעותי בדרך לתרופה לסרטן: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו שמערכת הקריספר יעילה מאוד גם בטיפול בסרטן גרורתי. החוקרים פיתחו טכנולוגיה חדישה- מערכת הובלה של ננו-חלקיקים חדשים מבוססי שומן (CRISPR-LNPs), אשר מובילים את השליח הגנטי (רנ״א שליח) שמקודד לאנזים הקריספר Cas9 באופן ספציפי לתאי הסרטן ומשמידה אותו.
המחקר המהפכני בוצע במעבדתו של פרופ’ דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה בבית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן ע”ש שמוניס, מהמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה, והמרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב. המחקר נעשה בהובלת ד״ר דניאל רוזנבלום והדוקטורנטית אנה גוטקין,ובסיוע חוקרים נוספים מהמעבדה של פרופ’ פאר יחד עם ד״ר דינורה פרידמן – מורבינסקי מביה״ס לביוכימיה, ביופיזיקה ונוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ד”ר צבי כהן, ראש היחידה לנוירוכירורגיה אונקולוגית בבית החולים שיבא, ד״ר מרק בהלקי וצוותו מחברת IDT באיווה, ארה״ב ופרופ׳ ג׳ודי ליברמן מבית החולים לילדים בבוסטון ואוניברסיטת הרווארד. תוצאות המחקר פורץ הדרך, שמומן על ידי הקרן הישראלית לחקר הסרטן (ICRF), מתפרסמות היום בכתב העת היוקרתי Science Advances.
סרטן מוח וסרטן שחלות גרורטי
במסגרת המחקר, וכדי לבדוק את היתכנות הטכנולוגיה לטיפול בסרטן, פרופ’ פאר וצוותו בחרו בשניים מהגידולים הקטלניים ביותר: סרטן מוח מסוג גליובלסטומה וסרטן שחלות גרורתי. גליובלסטומה הוא סרטן המוח האלים ביותר, כאשר רוב החולים ימותו מהמחלה בתוך 15 חודשים מזמן האבחון, ורק 3% יחיו כעבור 5 שנים.
החוקרים הוכיחו שבאמצעות טיפול בודד עם ה-CRISPR-LNPs ניתן להכפיל את זמן החיים הממוצע ולשפר בכ-30% את השרידות של עכברי מודל עם גידולי גליובלסטומה.
סרטן השחלות הוא אחת מהסיבות המובילות לתמותה בקרב נשים, והסרטן הקטלני ביותר של מערכת הרבייה הנקבית. רוב החולות בסרטן השחלות מאובחנות בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר המחלה כבר שולחת גרורות לכל הגוף. למרות ההתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות, רק כשליש מהחולות ישרדו את המחלה הקשה. הטיפול ב-CRISPR-LNPs בעכברות מודל של סרטן שחלות גרורתי שיפר ב- 80% את שרידותן של העכברות.
בראיון לאתר הידען מסביר פרופ’ פאר: התקדמנו יפה, אמנם המרחק לקלינקה עדיין גדול אבל לא מאוד גדול. מדובר במחקר שנמשך כבר כחמש שנים, אבל לפני עידן הקורונה חשבתי שהסיכוי שלנו להצליח כמו שעשינו עכשיו ועד לקלינקה יקח אולי עשור.
טכנולוגית mRNA התקדמה בשנה האחרונה המון בזכות השימוש בה לפיתוח החיסונים לקורונה של מודרנה ופייזר-ביונטק. אנחנו מציגים עוד נדבך שמנגננונית הוא יותר מתוחכם אך מבחינה טכנולוגית פתיר – אני מקודד מהmRNA את חלבון CAS9 במקום את חלבון הספייק של הקורונה.
אפילו לפני 3-4 שנים, לא היה ניתן לייצר mRNA יציב, הוא היה מאוד רגיש. היום מסוגלים לייצב את החלבון ל-48 שעות בלי שייפגע. גם רמת הביטוי שלו השתפרה בזכות טכנולוגיות מתוחכמות של כימית חומצת גרעין, וגם יכולת ההעברה לתא השתפרה בזכות הלךיפידים שאנחנו ואחרים עובדים עליהם, שהיום מתפרקים פירוק מלא לאחר שהביאו את התרופה לתא וכך נמנע נזק.
צריך אומץ, מוכרחים לקחת סיכון ולעשות את זה. הקורונה דוגמה מצוינת כשאין ברירה אנשים רצים קדימה ומפתחים תרופות וחיסונים. אנחנו במהפכה שתשנה את עולם החיסונים לנצח. כשהתחלתי לחקור את התחום, ב-2008 אמרתי שבעתיד יהיה אפשר לפתח חיסונים ולרפא אנשים באמצעות mRNA. כולם אמרו שזה לא יקרה אבל בשנה אחת פיתחו תהליכים שלוקחים 10-15 שנה . חיסון mRNA עדיף על פני נגיף מוחלש או מומת. אם לוקחים את מספר הנסיינים שקיבלו את החיסון (ללא אלו שקיבלו את הפלסבו) מגיעים ל-50 אלף שזה מספר מכובד, ולא דווח על תופעות לוואי חמורות.”
העבודה הראשונה בעולם שהוכיחה יכולת לטיפול אפקטיבי ויעיל בסרטן בחיות
“זאת העבודה הראשונה בעולם שהוכיחה שאפשר להשתמש במערכת הקריספר לטיפול אפקטיבי בסרטן בחיה שלמה וביעילות גבוהה”, אומר פרופ’ פאר. “צריך להבין שזאת לא כימותרפיה. אין תופעות לוואי ואין סכנה להתפרצות מחודשת של התא הסרטני שעבר את הטיפול. המספריים המולקולריים של ה-Cas9 חתכו את הדנ”א של התא הסרטני, השביתו אותו והוא כבר לא מסוגל עוד להשתכפל”.
פרופ’ פאר מוסיף: “מערכת הקריספר המסוגלת לזהות ולשנות כל מקטע גנטי יצרה מהפכה ביכולת שלנו לפגוע, לתקן ואפילו להחליף גנים באופן מותאם אישית. אבל לעומת השימוש הנרחב בקריספר במחקר, השימוש הקליני עוד נמצא בחיתוליו – שכן נדרשת מערכת הובלה נקודתית ובטוחה שתדע לפגוע אך ורק בתאי המטרה. מערכת ההובלה שפיתחנו מאפשרת לפגוע בדנ”א המאפשר לתאי הסרטן לשרוד. מדובר בטיפול חדשני לסוגי סרטן אגרסיביים, שאין להם טיפול יעיל כיום”.
החוקרים מציינים שהמחקר החדש הוא ההדגמה הראשונה של שימוש במערכת הקריספר לטיפול בשני סרטנים אגרסיביים אלה, אבל הוא פותח הזדמנויות חדשות לטיפול גם בסוגי סרטן נוספים, במחלות גנטיות נדירות ובמחלות ויראליות כרוניות כמו מחלת האיידס. יצוין שטכנולוגיה דומה של mRNA משמשת לחיסוני קורונה על ידי מודרנה ופיזר (ביונטק).
היעד הבא – סרטן הדם
“אנחנו רוצים להמשיך עכשיו לניסויים בסרטני דם, שהם מאוד מעניינים מבחינה גנטית, ובמחלות גנטיות כמו ניוון שרירים על שם דושן”, אומר פרופ’ פאר. “מן הסתם ייקח עוד זמן להביא את הטיפול החדש גם לבני אדם, אבל אנחנו אופטימיים. כל העולם הזה של תרופות מולקולריות המפעילות רנ”א שליח (שליחים גנטיים) נמצא בשיא פריחתו – וזאת לראייה שמרבית החיסונים לקורונה שעובדים עליהם כרגע מתבססים על העיקרון הזה. כשאנחנו דיברנו על טיפולי רנ”א שליח לפני 12 שנה, חשבו שזה מדע בדיוני. אני מאמין שבעתיד הקרוב נראה הרבה טיפולים מבוססי שליחים גנטיים למחלות גנטיות ולסרטן שבנויים על רפואה מותאמת אישית, ואנחנו כבר פועלים מול חברות וקרנות בינלאומיות באמצעות חברת רמות למסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב כדי להביא את בשורת העריכה הגנומית לבני אדם”.
חברת רמות, חברת היישום של אוניברסיטת תל אביב מלווה את החוקרים ורשמה פטנטים על כל המחקרים הללו, אך לדבריו, אם רוצים להתקדם מהר צריך להעביר את המושכות לתעשייה. החוקרים כבר חתמו הסכם על אחת הטכנולוגיות של טכנולוגית הובלת mRNA עם חברת ביונטק, וכעת מבקשים למסחר גם את המחקר הנוכחי. לדברי פרופ’ פאר, חברות פארמה וביטכנולוגיה כבר פנו כדי להתעניין בפיתוח.
בסיכום הראיון לאתר הידען הסביר פרופ’ פאר: :”ישנם שני אתגרים עיקריים שעמדו בפנינו – אתגר טכנולוגי, אתגר ביולוגי. את האתגר הטכנולוגי אני חושב שעברנו. האתגר הביולוגי תלוי בסוג הגידול ומה יש לאדם הספציפי הזה ולכן נצטרך לרצף את הגנום של החולה הספציפי ונדע אילו גנים נצטרך לחתוך. בעולם אידאלי אני רוצה גם לתקן גנים אבל היעילות של קריספר במשימה זו עדיין נמוכה מאוד אבל גם את זה אנשים מנסים לשפר. הרבה קבוצות בתעשייה והאקדמיה עובדות על שיפור יעילות הקריספר ואני מאמין שנגיע לזה.”
אני רוצה להודות לדניאל, אנה ושורה ארוכה של חוקרים שעבדו קשה, וכן להודות לקרן הישראלית לחקר הסרטן , ICRN , שהאמינה ומימנה חלום שנראה די הזוי. לוליא הקרן הייה קשה מאוד לקדם את המדע.”
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
על הממשלות להתגייס ולהשקיע לא רק בזמן קורונה אלא בכל זמן את מירב המאמצים לפתח רפואה מתקדמת שתמצא תרופה לכל המחלות הארורות, ותצעיד את האנושות לעידן חדש של סובלנות אהבה ובריאות.
הקורונה הוכיחה לנו שזה אפשרי.
על הממשלות להתגייס ולהשקיע לא רק בזמן קורונה אלא בכל זמן את מירב המאמצים לפתח רפואה מתקדמת שתמצא תרופה לכל המחלות הארורות, ותצעיד את האנושות לעידן חדש של סובלנות אהבה ובריאות.
הקורונה הוכיחה לנו שזה אפשרי.
אפשר רק לקוות שהאנושות למדה משהו מהקורונה שבתחום הזה צריך לגייס את כל היכולות וכמה שיותר מוקדם ולהשקיע השקעה עצומה כספית וארגונית זאת אחת מהמטרות החשובות ביותר של האנושות
קודם כל מוסרית וגם יהיה לזה תוצאה כלכלית של הקטנת הנזק הכלכלי העצום שהמחלות האלו עושות לנו..
בזמן שאתם קוראים את הכתבה אנשים נלחמים על חייהם בטיפולים קשים ביותר,
ילדים מאבדים את האמא שלהם לעולמים הורים שכולים,
כמות הכאב שאנו סובלים ממוסכת ע”י תפאורת ההתעלמות בגלל שאנו מנסים לנתק את עצמינו
מעוצמת הכאב שכמעט פוגעת בכל אדם אם זה בו או במשפחה הקרובה או הרחוקה ובחברים הקרובים
אנו מנסים להמשיך את החיים בשמחה אבל
הסיכוי לעבור חיים שלמים ללא פגיעה באחד מהמעגלים האלו הוא קטן ביותר, אבל עכשיו שזה ניתן לביצוע צריך להתחבר מחדש לכאב ולזכור מתחת למעטה המודרניות יש עוד זוועות של ימיי הביניים ולגייס את העוצמות שיש באנושות כדי להדביר את הסרטן אחת לתמיד , כל שנה זה שנה יותר מידי עבור אנשים שמאבדים את עולמם את הייקר להם ביותר זה ילדים יתומים הורים שכולים
וכיום יש יכולת לזוז קדימה יותר מהר אז חיביים לעשות את זה , זה צריך להיות בראש רשימת העדיפויות של האנושות, לעצור את כאב ואת השכול.
יש סיכוי לא רע שמדובר במגפה האחרונה לאנושות.
בעתיד יהיה אפשר לפתח חיסון תוך מספר קטן של חודשים ואולי גם שבועות ולייצר במהירות.