סיקור מקיף

רשות החדשנות אישרה את הקמתו של מאגד CRISPR-IL המשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית לקידום תחום העריכה הגנומית

אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשנות: “מאגד CRISPR-IL יאפשר לתעשייה הישראלית לעמוד בחוד החנית של העשייה העולמית בתחום העריכה הגנומית, תוך גיוס מיטב המדענים והטכנולוגיות החדשניות שפותחו בישראל. המאגד יכנס תחתיו חברות תעשייה מתחומים שונים וקבוצות מחקר, שיפתחו יחדיו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים הצפויים להשפיע על תחומי הרפואה, החקלאות ובעלי החיים”

עריכת גנים באמצעות  Crispr Cas-9. המחשה: shutterstock
עריכת גנים באמצעות Crispr Cas-9. המחשה: shutterstock

ועדת המחקר לתשתיות טכנולוגיות של רשות החדשנות אישרה את הקמתו של מאגד CRISPR-IL (קריספר) במימון כולל של 36 מיליון ₪ לתקופה של 18 חודשים (עם אופציית הארכה לתקופה של 18 חודשים נוספים). המאגד הינו חלק מתוכנית ה-Bio-convergence שמובילה רשות החדשנות ויכיל חברות מהתעשייה וקבוצות אקדמיה שונות, יתמקד בשילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית וטכנולוגית ה-CRISPR לפיתוח כלי מחשוב מתקדמים לעריכה גנומית.

אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשנות: “מאגד CRISPR-IL יאפשר לתעשייה הישראלית לעמוד בחוד החנית של העשייה העולמית בתחום העריכה הגנומית, תוך גיוס מיטב המדענים והטכנולוגיות החדשניות שפותחו בישראל. המאגד יכנס תחתיו חברות תעשייה מתחומים שונים וקבוצות מחקר, שיפתחו יחדיו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים הצפויים להשפיע על תחומי הרפואה, החקלאות ובעלי החיים”.

מאגד זה הינו חלק מתוכנית הBio-Convergence- אותה מובילה רשות החדשנות המשלבת ביולוגיה עם דיסציפלינות מתחומי הנדסה כגון אלקטרוניקה, AI, פיזיקה, חישוביות, ננו-טכנולוגיה, מדע חומרים וטכנולוגיות אינטגרטיביות כגון שילוב בין תרפיה תאית וגנטית, המהווים בסיס לפיתוח תחום ה-BC, ושנותנות מענה לאתגרים בתחום הרפואה או תחומים אחרים כמו חקלאות, אנרגיה וצבא.

במאגד קריספר יהיו שותפות חברות מתחומי הביוטכנולוגיה, תעשיית התרופות, חקלאות, ביואינפורמטיקה ומוצרי הדגה, כמו גם חוקרים מובילים ממוסדות המחקר: אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן, אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית והמרכז הבינתחומי הרצליה. כמו כן שותפים במאגד קבוצות מחקר מבתי החולים שיבא ושניידר.

המאגד החדש ירתום טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לטובת פיתוח כלים חישוביים שיאפשרו את שיפור הדיוק והיעילות של העריכה הגנומית ויאפשרו הטמעה מהירה ויעילה של כלים אלו בתעשיה ובמחקר. תחום העריכה הגנומית המורכב מטכנולוגיות המאפשרות ביצוע שינויים בחומר הגנטי, זכה לתנופה אדירה עם הגילוי של מערכת הקריספר (Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic repeats) והבנת הפוטנציאל העצום עבור מגוון תחומי החיים.

טכנולוגית קריספר מאפשרת חיתוך באזור ספציפי בדנ”א, השתקה או הפעלה של גנים והחלפת מקטע דנ”א במקטע אחר. הטכנולוגיה בעלת פוטנציאל עצום להשפעה בתחומי הרפואה, החקלאות ובעלי החיים, ובין השימושים הפוטנציאליים נמצאים: פיתוח טיפולים רפואיים מתקדמים ומותאמים אישית, תיקון גנים המעורבים במחלות, שיפור תכונות של תוצרת חקלאית, קיצור משך הזמן הנדרש לפיתוח מוצרים חדשים וצמצום עלות הפיתוח. על פי הערכות , עד לשנת 2025 יעמוד גודלו של שוק המוצרים המבוססים על טכנולוגיות קריספר על כ-500 מיליארד דולר.
עם זאת, יישום רחב של הטכנולוגיה עדיין צריך להתגבר על חסמים משמעותיים. הכלים הקיימים כיום לעריכה גנומית מספקים יעילות ודיוק מוגבלים העלולים להביא לביצוע שינוי באזור לא רצוי בגנום ולהשלכות כלכליות ובטיחותיות משמעותיות. ביצוע עריכה יעילה ומדויקת דורש זיהוי מדויק של אתר המטרה, תכנון הכלים הנדרשים לפעולת העריכה הספציפית, וחיזוי מראש של התוצאות – ועל כך יעמלו חברי מאגד CRISPR-IL.
חברי המאגד

תעשייה: אנרג’ין טכנולוגיות, אבוג’ן, תרביות רה”ן, פלוריסטם, BTG – ביוטכנולוגיה כללית, הזרע סידס, חוות קאלרס, טארגטג’ן ביוטכנולוגיות.

קבוצות אקדמיה: אוניברסיטת תל אביב – פרופסור תמיר טולר, פרופסור איתי מירוז וד”ר דויד בורשטיין, אוניברסיטת בן גוריון – פרופ’ אמיר שגיא, ד”ר איסנה וקסלר-לובלינסקי, אוניברסיטת בר אילן – ד”ר איל הנדר, האוניברסיטה העברית – ד”ר אורן פרנס, מכון ויצמן – פרופ’ אבי לוי, פרופ’ אסף אהרוני, המרכז הבינתחומי – פרופ’ זוהר יכיני, בי”ח שניידר – פרופ’ שי יזרעאלי, בי”ח שיבא – ד”ר מיכל בסר.

שימוש בקריספר לצרכי ריפוי גנטי

 

פלוריסם הפועלת בתחום הרפואה המשקמת המפתחת פלטפורמה לתרופות ביולוגיות, הודיעה כי נבחרה להיות חברה במאגד CRISPR-IL, הכולל חברות וגופים וממומן על ידי הרשות לחדשנות בישראל. מאגד CRISPR-IL מחבר בין מומחים במדעי החיים ומדעי המחשב מתחום האקדמיה, הרפואה ותעשייה, לצורך פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) המבוססת על פתרונות לעריכה גנומית מקצה לקצה. את הדור הבא של מוצרים המבוססים על העריכה הגנומית של ה-DNA במינים שונים ניתן יהיה ליישם על בני אדם, צמחים ובעלי חיים, בתעשיות הפארמה, החקלאות וחקלאות המים. רחלי אופיר, סמנכ״לית המחקר והקניין רוחני של פלוריסטם, תוביל את צוות הפארמה של CRISPR-IL.

CRISPR הינה טכנולוגית עריכת גנום לגילוי ושינוי רצפי DNA, המשמשת ככלי ליצירת שינויים גנטיים. הטכנולוגיה מאפשרת פיתוח מוצרים ביולוגיים ייחודיים וטיפול רפואי חדשני תוך קיצור תהליך הפיתוח והפחתת עלותו.
העריכה הגנומית על ידי CRISPR אומנם מכוונת לאזור מסויים ב- DNA, אולם עדיין קיימים מספר אתגרים בשימוש בשיטה זו, המונעים שימוש נרחב יותר בשיטה, ביניהם: (א) עריכה בלתי מכוונת באזורים שונים של הגנום (ב) חוסר יעילות בעריכה (ג) חוסר בכלי מדידה מדוייקים לבחינת יעילות העריכה הגנטית.

מאגד CRISPR-IL יפעל לפיתוח מערכת מבוססת בינה מלאכותית (AI) אשר תייטיב את תהליכי העבודה בעריכת הגנום למשתמשים. המערכת תעניק פתרון כולל, החל מממשק משתמש ועד למדידה מדוייקת של יעילות העריכה הגנומית. המערכת צפויה לכלול תכנון חישובי של עריכת ה- DNA באתר המטרה, עם מספר מינימלי של עריכות בלתי מכוונות, לשפר את יעילות העריכה הגנומית ולספק כלי מדידה מדוייק אשר יוודא שהעריכה התבצעה כפי שתוכנן.

מנכ”ל ונשיא פלוריסטם, יקי ינאי מסר: “טכנולוגיית CRISPRיוצרת אפשרויות טכנולוגיות חדשות בתחום הרפואה המותאמת אישית והרפואה המשקמת. אנו רואים בטיפול תאי ובעריכה גנומית שיטות בעלות סינרגיה גבוהה לטיפול וריפוי מחלות בטכנולוגיות מתקדמות. פלוריסטם שמחה להביא את הטיפול בתאים האלוגנאיים והתמחות הייצור שלה למאגדCRISPR-IL ולהוביל את פיתוח הדור הבא של טיפולים תאיים אלוגנאיים לטיפול במחלות ההווה והעתיד. אסטרטגיית פיתוח המוצרים העתידית שלנו ממנפת את פלטפורמת ה- PLX המבוססת של פלוריסטם לשילוב טכנולוגיית CRISPR-IL, תוך פתיחת הזדמנויות חדשות להרחבת פורטפוליו המוצרים של החברה”.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.