CRISPR-Cas9

מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

  • 3 תגובות
כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את
פרופ' עמנואל שרפנטייה. באדיבות קרן פרס וולף

פרס נובל בכימיה לשנת 2020 הוענק למדעניות שפיתחו את "המספרים הגנטיות" קריספר מיד אחר הזכיה בוולף

  • 5 תגובות
עריכת גנים באמצעות Crispr Cas-9. המחשה: shutterstock

רשות החדשנות אישרה את הקמתו של מאגד CRISPR-IL המשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית לקידום תחום העריכה הגנומית

  • אין תגובות
פרופ' עמנואל שרפנטייה. באדיבות קרן פרס וולף

מפתחות הקריספר זוכות פרס וולף ברפואה 2020 – נימוקי ועדת הפרס

  • 3 תגובות
"על אנשי המחקר להיות נכונים לא רק להיות קשובים לשאלות ולתהיות שמעלה הציבור ולא להסתפק בניסיון להדוף אותן, אלא גם להיענות להן – אף אם משמעות הדבר היא שיהיה עליהם לגנוז טכנולוגיה שלדעתם עשויה לשנות את העולם." אילוסטרציה: U.S. Air Force photo by Richard Eldridge.

מדענים מנסים דרכים חדשות לשכנוע ציבור ספקן

  • 2 תגובות
כאשר המדענים שברו את הדי-אן-אי בגן האחראי ליצירת הפיגמנט האדום, הליקופן, הניבו צמחי עגבניות רבים פירות צהובים – ובחלק מהפירות היו מקטעים צהובים (מוטנטים) ואדומים (תקינים). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מה זה אדום מבחוץ וטעים מבפנים

  • 4 תגובות
פרופ' פלויד רומסברג (מימין) ותלמיד המחקר יורקה ג'אנג שהובילו את המחקר החדש במכון המחקר סקריפס, יחד עם בריאן לאמב (לא בתמונה). צילום: מכון המחקר סקריפס (צילום: מדליין שמידט)

מדענים יצרו את היצור החי הסינתטי למחצה הראשון

  • 15 תגובות
איור אמן של פני השטח של פרוקסימה b, עולם דמוי כדור ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי. איור: ESO / M. Kornmesser

2016: שנה מדעית מרתקת

  • תגובה אחת
פרופ' וירגיניוס שיקשיניס, אוניברסיטת וילנה, ממגלי ה-CRISPR/CAS9. צילום יח"צ אוניברסיטת וילנה

"חקרנו כיצד החיידק של היוגורט מגן על עצמו מפני וירוסים, לא תכננו מראש לפתח מערכת לעריכת גנים"

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש