כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ’ חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג’ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה
“היה לעמנואל שרפנטייה, אחת משתי זוכות פרס נובל לכימיה לשנת 2020 קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה”. כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ’ חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על החלטת ועדת פרס וולף לפני מספר חודשים להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג’ניפר דאודנה את פרס וולף.
יש לצייין כי פרס וולף הוכרז חודשים רבים לפני הכרזת נובל, היות ואחרי הזכיה בפרס נובל אסור להתמודד על פרס וולף.
“מדובר בשיתוף פעולה בין שתי חוקרות. עמנואל שרפנטייה היא מומחית למחלות זיהומיות. לפי דבריה, לא כל כך התייחסו אליה, מכיוון שאף אף אחד לא מתייחס למחלות זיהומיות אם אין מגיפה. היא לא הצליחה לפרסם בכתבי עת חשובים ולא הצליחה לזכות במענקי מחקר חשובים.”
שרפנטייה גילתה מנגנון חיסון שחיידקים משתמשים בו כדי להגן על עצמם מידי נגיפים. התגלית הפכה חשובה כשהיא פיתחה שיתוף פעולה עם חוקרת אמריקנית בשם ג’ניפר דאודנה שהיא מומחית להנדסה גנטית בתאים ממקור של יונקים. השתיים הצליחו ביחד להראות שאפשר להעתיק את מנגנון החיסון של החיידקים גם לתאים של בני אדם. הפיתוח הפך מיד לטכנולוגיה בעלת משמעות רפואית. פתאום אפשר למשל למחוק מוטציות מזיקות. הן הגישו בקשה לפטנט. בו בזמן גם במכון ברוד (Broad Institute) בבוסטון מיד הבינו כמה זה חשוב. הם הריצו פרויקט מקביל והגישו בקשה לפטנט ועד היום יש מאבק פטנטים בין מכון המחקר מבוסטון לאוניברסיטת ברקלי שם דאודנה עובדת.”
עוד נקודה מעניינת אודות הטכנולוגיה שעוררה עניין היה פרסום של חוקר סיני, הא ג’יאנקוי מאוניברסיטת המדע והטכנולוגיה בשנזן, בכנס מדעי בו הודיע כי ביצע עריכה גנטית בשבעה זוגות של עוברים במהלך טיפולי פוריות, שהובילו להריון מוצלח אחד. לדבריו, מטרתו לא הייתה לרפא או למנוע מחלה תורשתית, אלא להעניק לעוברים חסינות מפני נגיף האיידס. החשש הוא שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה לשימוש בבני אדם משום שהשפעותיה אינן ידועות עד הסוף, ייתכן שהוא פתר באמת את הבעיה והקנה להם חסינות מפני הידבקות באיידס אבל אולי גרם נזקים אחרים שיוודעו בעתיד. השלטונות הסיניים התנערו ממנו ואף כלאו אותו. המקרה הזה מבהיר כמה חשוב להיזהר בטכנולוגיות החדשות האלה. בהקשר זה דאודנה מעורבת מאוד גם בוועדות שדואגות לזכויות בני אדם שיפעילו עליהם את הטכנולוגיה.
לאחר ההכרה בחשיבות הכלי שהתבסס על מחקריה קיבלה שרפנטייה הצעה שנענתה לה בשמחה, לעמוד בראש מכון מקס פלנק בברלין למחלות זיהומיות שזו הזדמנות נהדרת בשבילה לפתח את כל הטכנולוגיות שהיא מומחית בהן עם המשאבים של מכון מקס פלנק. יש לה עכשיו אפשרות לפרוח ביישום המומחיות שהיא רכשה.”
האם נעשה שימוש בקריספר למאבק בקורונה?
שרפנטייה ודאודנה מעורבות בכמה וכמה פרויקטים של חברות שמפתחות את הטכנולוגיות האלה למאבק בקורונה. בין היתר הן מפתחות בדיקה ביתית, כך שכל אחד יוכל לבדוק בבוקר שהוא לא נדבק וללכת בשקט לעבודה. וכמובן שצריך לאמץ את ההגנה לא רק מפני הנגיף הזה אלא גם מנגיפים אחרים.”
לסיכום אומרת פרופ’ שורק: “ה-CRISPR הוא גילוי מדהים אבל הפיתוח שלו צריך לעבור בדיקה בכל שלב כדי להבטיח שלא ייגרמו טעויות כתוצאה מהפעלת הטכנולוגיה.”
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
המיזוגניה שלך מעוררת בחילה. מה כל כך צורב לך שבן מינך לא קיבל פרס נובל? אף אחד לא רצה לחדד שום דבר. זה ברור לחלוטין שנשים חכמות יותר מגברים. תתמודד עם זה.
פנג ז’אנג ופיליפ הורבאת’ היו צריכים לקבל את הפרס
והם יזכו במאבק המשפטי על רישום הפטנט.
שאפו לנשים שקיבלו פרס נובל לבד.
קצת צובט בלב שלא נמצא גבר ראוי – כי אני לא ממש פמיניסט, אבל מגיע להן.
אולי רצו לחדד שנשים הן בזכות עצמן ולא נופלות מדעית מגברים.