חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו
חוקרים גילו מנגנון אפיגנטי מרכזי בצמח הטחב, ממיני הצמחים הקדומים ביותר, שהופיע כבר לפני 400 מיליון שנה, ושרד בעולמנו עד היום. לדבריהם, מדובר במנגנון קריטי
אם תגיעו בזמן הקרוב לנס ציונה (ובהנחה שלא יהיה סגר), אל תוותרו על הביקור במסעדה החדשה – The Chicken ("התרנגולת"). לא רק שתוכלו לקבל שם
כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה
השתיים הן עמנואל שרפנטייה וג'ניפר דאונדה שזכו השנה בפרס וולף לרפואה * התגלית היא בת שמונה שנים אך כבר הספיקה לשנות לחלוטין את מדע הגנטיקה,
במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית
צוות מחקר מהמכון למדעי החיים ומהפקולטה לחקלאות באוני' העברית פיתח זן חדש של עגבניות, עשיר בנוגד החימצון זיאקסנתין (zeaxanthin) שעשוי לעכב מחלות ניווניות רבות. הוספת
באמצעות הממצאים פורצי הדרך הניחו המדעניות את הבסיס להתפתחות טכנולוגית חדשנית של עריכה והנדסה מגוונת וספציפית של הגנום
החוקרים בחנו את רעיונותיהם בצמח הטבק, וגילו כי הצמחים המהונדסים הצליחו לגדול מהר יותר בשדה, הגיעו לגובה רב יותר ומסתם הכוללת הייתה גדולה בארבעים אחוזים
היישום הראשון של הממצאים: העברה של הגן Yr15, השייך למשפחה זו ומקורו בחיטת הבר ("אם החיטה" שגילה אהרון אהרונסון), לתוך זנים מודרניים של חיטת לחם
התנאי לפטור מאישורים הוא שימוש בגנים מצמח אחר באותה משפחה * המדיניות החדשה תאפשר לחברות ולעמותות להתחרות זו בזו בפיתוח זני צמחים מהונדסים-גנטית אותם יוכלו
גידולים מהונדסים-גנטית נמצאים בכוונת של ארגונים סביבתיים כבר מזה שנים רבות, למרות שמחקרים רבים הוכיחו את בטיחותם. כעת התפרסמה סקירה מדעית חדשה שעברה על 6,006
חוקרים ממכון ויצמן הצליחו לגרום לצמחי מאכל לייצר פיגמנטים של סלק – וכך לשפר את הערכים התזונתיים והעמידות שלהם
איך אפשר לייצר פירות וירקות המשלבים בין טעם משובח למראה נהדר?
מים מלוחים גורמים להרס אדמות חקלאיות. מחקרים בהנדסה גנטית, הנערכים בין השאר גם בישראל, עשויים להעניק לאורז ולפירות עמידות למלח ויאפשרו להזין מיליונים
האם טיפוח חקלאי מתקדם הוא הימור מסוכן או דרך בטוחה להשגת ביטחון תזונתי? ד״ר שי פליישון מסביר מדוע הנדסה גנטית היא הבחירה הטובה ביותר מבין
כלי חדש ורב עוצמה לעריכת דנ"א סוחף את מדע החקלאות, והוא יכול להפוך על פיו את הדיון על הנדסה גנטית
החוקרים מצאו קשר סטטיסטי בין צמחים שבויתו בהצלחה, כמו חיטה, לבין צמחים שעברו הכפלה של החומר התורשתי תוצאות המחקר החדש התפרסמו בכתב העת Nature Plants
![איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/01/INTRODUCE-GENES-TO-CELLS-240x167.jpg)
שיטה חדשנית להחדרת גנים בעזרת טכניקה של אלקטרופורציהך טיפת נוזל המכילה בתוכה דנ"א זר ותאים הנמצאים בין אלקטרודות בתוך נוזל דיאלקטרי נחשפת לשדה חשמלי חיצוני.
התגלית עשויה לחולל מהפכה בחקלאות ולחזק את אבטחת המזון בעולם
ועדת השיפוט של פרס וולף בחקלאות לשנת התשע"ו 2016 החליטה פה אחד להעניק את הפרס לפרופסור טרודי מקיי, מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, עבור מחקר חלוצי
התנובה הנמכרת במרכולים המודרניים נעשתה יפה ועמידה יותר אבל גם כמעט חסרת טעם וריח. המדענים יכולים כיום להחזירם – ללא שימוש בהנדסה גנטית.
מדענים ממדינות רבות מאפריקה ומחוצה לה שותפים במיזם לפיתוח זני תירס עמידים. עד כה נעשה פותחו הזנים בדרך של הכלאה, לאחר שבודדו הגנים האחראים לעמידות
![אפיון פעילותם של 6 חומרים חדשים האחראים להעברת סוכרים בצמח 'תודרנית לבנה' (Arabidopsis), קרוב משפיה של הצמח חרדל, המשמש כצמח מודל במחקרים של ביו-דלקים מתקדמים. [באדיבות Roy Kaltschmidt]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/08/Henrik-Scheller-arabidopsis-plants-240x103.jpg)
חוקרים פיתחו מערכת מערכת שתוכל לאפשר למדענים לזהות ולאפיין את תפקידם של חומרים המעבירים סוכרים בתוך התאים, חומרים המהווים מרכיבים חיוניים בביוסינתזה של דופנות התאים
לדברי פרופ' חורחה דובכובסקי מאונברסיטת קליפורניה בדיוויס ופרופ' לייף אנדרסון מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה שחקרו את הגנום של הצמחים ובעלי החיים המבויתים (בהתאמה): במשך עשרת אלפי
