הנדסה גנטית – צמחים

חברת הגנטיקה והזרעים הישראלית BetterSeeds עיצבה גנטית מחדש את ארכיטקטורת צמח הלוביה ואחידות הופעת תרמיליו באופן שיתאים לקציר ממוכן * הלוביה המשופרת תבחן בארצות הברית במהלך אביב 2023

חוקרים מסינגפור הצליחו לגרום לצמח לייצר כמות גדולה יותר של שמן בזרעיו – מה שעשוי לסייע במאבק נגד חוסר הביטחון התזונתי בעולם ולאפשר לצמצם את בירוא היערות לצורכי חקלאות. האם הטכנולוגיה תוביל לנס?

מדענים פיתחו שיטה להכפלת היבול השנתי מפעם לפעמיים, תוך שיפור תכונות באורז שיכולות להפוך אותו לפחות חלקית לצמח רב שנתי

צוות מחקר בינלאומי בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בודדו מצמחי בר שלושה גנים לעמידות בפני פטריות החילדון, שגורמות למחלות הקשות ביותר שפוגעות ביבולי החיטה בעולם. בידוד הגנים והעברתם לחיטה התאפשר הודות לסדרת פיתוחים טכנולוגיים, שמקצרים מאד את משך הזמן שדרוש לאיתור ובידוד גנים מצמחי בר והעברתם לצמחי תרבות

העתיד כבר כאן- חוקרים באוניברסיטה העברית הצליחו לערוך גנטית חסה ולהפוך אותה לבריאה במיוחד ועשירה בערכים תזונתיים. חמישה עלים מהחסה המשופרת ביום, יספקו את תצרוכת וויטמין C המומלצת לאדם

ממשלת בריטניה מתכננת להקל את ההגבלות על עריכת גנים במטרה להאיץ את המחקר ולאפשר ליבולים ולבע"ח שעברו עריכת גנים להגיע לשוק * בכל מקרה, מדובר בשינויים שאפשר היה לבצע בדרכים אחרות, אך במהירות הרבה יותר גדולה

אפיון גנטי של זנים חשוב מאוד לחקלאים, כיוון שמאפשר בחירת שילוב נכון של נטיעת הזנים במטע, לקבלת יבול מקסימלי. אפיון זנים 'הפוריים לעצמם' כלומר בעלי הפריה עצמית (כמו במשמש לדוגמה), מאפשר לטעת חלקות בעלות זן אחד בלבד (ללא צורך בזן נוסף להפריה- זכרי ונקבי) המניבות יבול רב, ללא תלות בתנאי הסביבה בזמן ההפריה, כגון טמפרטורות או פעילות דבורים כמו גם חיסכון בשטח חקלאי

חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח

חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית