הנדסה גנטית – צמחים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מפה גנומית מקיפה חושפת מגוון גנטי חסר תקדים באוסף האפונים העולמי ופותחת דרך לשיפורים גנטיים של הקטנית
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מיפוי DNA חדש עשוי להוביל לפיסטוקים מזינים ובני-קיימא יותר. משבר האקלים הביא עימו חורפים חמים יותר וצמצום דרסטי בערפל שקירר את קליפורניה. לשם כך חייבים להתאים את העץ לתנאים החדשים,
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
הפרס מוענק במשותף לפרופסורים ג'פרי דאנגל, ג'ונתן ג'ונס ובריאן סטצקביץ
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
הזוכים הם פרופסור אליוט מ. מאירוביץ (Elliot Meyerowitz) מקאלטק והמכון הרפואי האוורד יוז, ארה"ב, פרופסור ג'ואן קורי ( Joanne Chory) ממכון סאלק, ארה"ב, ופרופסור ונקטסן "סונדר" סונדראסן ( Venkatesan “Sundar”
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
כיום, ניתן לייצור מספר קטן של אוליגוסכרידים של חלב אם בעזרת חיידקי E. coli מהונדסים. עם זאת, בידוד המולקולות המועילות מתוצרים רעילים אחרים הוא תהליך יקר, ורק מספר מוגבל של
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בעוד שמחקרים אחרים השתמשו בעריכת גנים CRISPR/Cas9 לנטרול או הקטנת ביטוי הגנים, במחקר החדש שפורסם ב-Science Advances השתמשו לראשונה בעריכת גנים ללא הטיה להגדלת ביטוי גנים ופעילות פוטוסינתטית בהמשך.
- ד"ר רועי צזנה
חברת Light Bio פיתחה צמחי פטוניות המכילות גן תאורה של גחליליות. האם הן ייתרו את פנסי הרחוב?
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים גילו דרך לייעל משמעותית את תהליך ההשרשה בתהליך השיבוט הגנטי הטבעי של צמחים
- אוניברסיטת תל אביב
פריצת הדרך המדעית תסייע להגדיל את היבול של צמחים בתנאים של יובש
- אוניברסיטת תל אביב
הפיתוח צפוי לחולל מהפכה בתהליכי ההשבחה של גידולים חקלאיים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המענק ניתן לחברה לצורך פיתוח גידולים חקלאיים עם זרעים עתירי שמן, קליטה מוגברת של פחמן דו חמצני ועמידות לבצורת * המענק במסגרת תוכנית EU Horizon של האיחוד האירופי, ואושר בהמשך
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי קרוב משפחה בוטני של חסה מייצר לא פחות מ-40 קנאבינואידים – חומרים פעילים בעלי פוטנציאל רפואי המאפיינים את צמח הקנאביס
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שיתוף הפעולה של חברת בטרסידס עם מכון וולקני מיועד גם לפיתוח זני בוטנים בריאים יותר, הארכת חיי המדף בתום הקציר והתאמתם לקטיף ממוכן יעיל יותר
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
חברת הגנטיקה והזרעים הישראלית BetterSeeds עיצבה גנטית מחדש את ארכיטקטורת צמח הלוביה ואחידות הופעת תרמיליו באופן שיתאים לקציר ממוכן * הלוביה המשופרת תבחן בארצות הברית במהלך אביב 2023
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
חוקרים מסינגפור הצליחו לגרום לצמח לייצר כמות גדולה יותר של שמן בזרעיו – מה שעשוי לסייע במאבק נגד חוסר הביטחון התזונתי בעולם ולאפשר לצמצם את בירוא היערות לצורכי חקלאות. האם
- ד"ר רועי צזנה
מדענים פיתחו שיטה להכפלת היבול השנתי מפעם לפעמיים, תוך שיפור תכונות באורז שיכולות להפוך אותו לפחות חלקית לצמח רב שנתי
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
צוות מחקר בינלאומי בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בודדו מצמחי בר שלושה גנים לעמידות בפני פטריות החילדון, שגורמות למחלות הקשות ביותר שפוגעות ביבולי החיטה בעולם. בידוד הגנים והעברתם לחיטה
- האוניברסיטה העברית
העתיד כבר כאן- חוקרים באוניברסיטה העברית הצליחו לערוך גנטית חסה ולהפוך אותה לבריאה במיוחד ועשירה בערכים תזונתיים. חמישה עלים מהחסה המשופרת ביום, יספקו את תצרוכת וויטמין C המומלצת לאדם
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
ממשלת בריטניה מתכננת להקל את ההגבלות על עריכת גנים במטרה להאיץ את המחקר ולאפשר ליבולים ולבע"ח שעברו עריכת גנים להגיע לשוק * בכל מקרה, מדובר בשינויים שאפשר היה לבצע בדרכים
- שירות הידען
- אין תגובות
אפיון גנטי של זנים חשוב מאוד לחקלאים, כיוון שמאפשר בחירת שילוב נכון של נטיעת הזנים במטע, לקבלת יבול מקסימלי. אפיון זנים 'הפוריים לעצמם' כלומר בעלי הפריה עצמית (כמו במשמש לדוגמה),
- האוניברסיטה העברית
חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח
- מכון ויצמן
- האוניברסיטה העברית
חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית.
- אוניברסיטת תל אביב
- ד"ר רועי צזנה
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את
- מכון ויצמן
במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית:
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- ד"ר רועי צזנה
- 9 תגובות
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
- ד"ר רועי צזנה
- 15 תגובות
- ד"ר רועי צזנה
- 5 תגובות
- מכון ויצמן
- 22 תגובות
- מכון ויצמן
- 4 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- תגובה אחת
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- 18 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 6 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
![איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/01/INTRODUCE-GENES-TO-CELLS.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
- שירות הידען
- אין תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- תגובה אחת
- דר. אסף רוזנטל
- 10 תגובות
![אפיון פעילותם של 6 חומרים חדשים האחראים להעברת סוכרים בצמח 'תודרנית לבנה' (Arabidopsis), קרוב משפיה של הצמח חרדל, המשמש כצמח מודל במחקרים של ביו-דלקים מתקדמים. [באדיבות Roy Kaltschmidt]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/08/Henrik-Scheller-arabidopsis-plants.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 8 תגובות
![משמאל: התאים ההתחלתיים בעלי תכולה של 15% ליפידים. מימין: תאים מהונדסים בעלי תכולה של כמעט 90% ליפידים. [באדיבות: University of Texas at Austin]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/01/yist.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- שירות הידען
- תגובה אחת