הידען > ביולוגיה ורפואה > גנטיקה > הנדסה גנטית - צמחים
הנדסה גנטית – צמחים
- אבי בליזובסקי
- פברואר 7, 2023
- 4 תגובות
חברת הגנטיקה והזרעים הישראלית BetterSeeds עיצבה גנטית מחדש את ארכיטקטורת צמח הלוביה ואחידות הופעת תרמיליו באופן שיתאים לקציר ממוכן * הלוביה המשופרת תבחן בארצות הברית במהלך אביב 2023
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- דצמבר 24, 2022
חוקרים מסינגפור הצליחו לגרום לצמח לייצר כמות גדולה יותר של שמן בזרעיו – מה שעשוי לסייע במאבק נגד חוסר הביטחון התזונתי בעולם ולאפשר לצמצם את בירוא היערות לצורכי חקלאות. האם הטכנולוגיה תוביל לנס?
- ד"ר רועי צזנה
- נובמבר 19, 2022
מדענים פיתחו שיטה להכפלת היבול השנתי מפעם לפעמיים, תוך שיפור תכונות באורז שיכולות להפוך אותו לפחות חלקית לצמח רב שנתי
- אבי בליזובסקי
- אוגוסט 18, 2022
- אין תגובות
צוות מחקר בינלאומי בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בודדו מצמחי בר שלושה גנים לעמידות בפני פטריות החילדון, שגורמות למחלות הקשות ביותר שפוגעות ביבולי החיטה בעולם. בידוד הגנים והעברתם לחיטה התאפשר הודות לסדרת פיתוחים טכנולוגיים, שמקצרים מאד את משך הזמן שדרוש לאיתור ובידוד גנים מצמחי בר והעברתם לצמחי תרבות
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 14, 2021
העתיד כבר כאן- חוקרים באוניברסיטה העברית הצליחו לערוך גנטית חסה ולהפוך אותה לבריאה במיוחד ועשירה בערכים תזונתיים. חמישה עלים מהחסה המשופרת ביום, יספקו את תצרוכת וויטמין C המומלצת לאדם
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 20, 2021
- אין תגובות
ממשלת בריטניה מתכננת להקל את ההגבלות על עריכת גנים במטרה להאיץ את המחקר ולאפשר ליבולים ולבע"ח שעברו עריכת גנים להגיע לשוק * בכל מקרה, מדובר בשינויים שאפשר היה לבצע בדרכים אחרות, אך במהירות הרבה יותר גדולה
- שירות הידען
- יוני 27, 2021
- אין תגובות
אפיון גנטי של זנים חשוב מאוד לחקלאים, כיוון שמאפשר בחירת שילוב נכון של נטיעת הזנים במטע, לקבלת יבול מקסימלי. אפיון זנים 'הפוריים לעצמם' כלומר בעלי הפריה עצמית (כמו במשמש לדוגמה), מאפשר לטעת חלקות בעלות זן אחד בלבד (ללא צורך בזן נוסף להפריה- זכרי ונקבי) המניבות יבול רב, ללא תלות בתנאי הסביבה בזמן ההפריה, כגון טמפרטורות או פעילות דבורים כמו גם חיסכון בשטח חקלאי
- האוניברסיטה העברית
- מאי 12, 2021
חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח
- מכון ויצמן
- מאי 3, 2021
- האוניברסיטה העברית
- מרץ 21, 2021
חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 26, 2020
- ד"ר רועי צזנה
- דצמבר 2, 2020
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 8, 2020
- 3 תגובות
כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 7, 2020
- 5 תגובות
- מכון ויצמן
- אוקטובר 3, 2020
במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית
- האוניברסיטה העברית
- יולי 5, 2020
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- ינואר 14, 2020
- 3 תגובות
- ד"ר רועי צזנה
- פברואר 10, 2019
- 9 תגובות
- אוניברסיטת חיפה
- ינואר 13, 2019
- תגובה אחת
- ד"ר רועי צזנה
- אפריל 2, 2018
- 15 תגובות
- ד"ר רועי צזנה
- מרץ 4, 2018
- 5 תגובות
- מכון ויצמן
- אוגוסט 23, 2017
- 22 תגובות
- מכון ויצמן
- יולי 20, 2017
- 4 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- פברואר 3, 2017
- תגובה אחת
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- ינואר 28, 2017
- 18 תגובות