"כשאנשים יבינו שלמזון מהונדס גנטית יש תכונות טובות לבריאות, הם יעדיפו לצרוך אותו"

כך אומר בראיון לאתר הידען, פרופ' יואכים מסינג, חתן פקז וולף לחקלאות לשנת 2013 שנבצר ממנו להגיע בשנה שעברה לטקס , ואשר יקבל את הפרס בטקס שיתקיים היום בכנסת, יחד עם חתני הפרס לשנת 2014

פרופ' יואכים מסינג. מתוך ויקיפדיה
פרופ' יואכים מסינג. מתוך ויקיפדיה

"אין כל ספק שריצוף הגנום והנדסה גנטית היו בעלי השפעה שלא נחזתה מראש על הארכת חיינו באמצעות כלי אבחון וטיפול, הצלת בני אדם מרעב, ושיפור איכות החיים באמצעות סביבה ירוקה יותר." כך אומר פרופ' יואכים מסינג פרופסור ומנהל מכון וקסמן למיקרוביולוגיה באוניברסיטת ראטג'רס.

מסינג פיתח בשנת 1974 שיטה ל'גזירת'DNA ואשר היו לה מאוחר יותר השלכות על ריצוף הגנום האנושי, זה של בעלי חיים וכן הגנום של הצמחים. ביום חמישי הוא השתתף ביחד עם הזוכים הטריים ביום עיון שהתקיים בכנסת, ואשר בתחילתו נשאו חתני הפרס הרצאות מדעיות, ובחלקו השני של היום התקיימו פאנלים בנושאים שונים הקשורים למדע ולחברה.

"היום כל מעבדה למדעי החיים ומרבית החוות על כדור הארץ מצוידות בהעתקים של פיסת DNA מעבודה שמקורה היום לפני 40 שנה. "

"בשנת 2012, זרעו 17.3 מיליון חקלאים תואות שעברו הנדסה גנטית. משנת 1996 שטח החוות המגדלות גידולים שעברו שינוי גנטי מ-1.7 מיליון הקטר ל-170 מיליון הקטר". (הקטר אחד הוא 10 דונמים)."

"ב-28 המדינות שנטעו תבואות מהונדסות גנטית ב-202, 20 היו במדינות מתפתחות. השטח הכולל המוקצה לתבואות מהנודסות במדינות המתפתחות עולה עלז ה שבעולם המערבי. התועלת הכלכלית למדינות המתפתחות בשנת 2011 משימוש בצמחי מזון מהונדסים גנטית הגיע ל-10 מיליארד דולר (חלק נכבד מסכום זה מהווה החסכון שהושג בגידול סויה עמידה יותר ובעלת תכונות מזינות יותר עבור תושבי סין."

"לעומת זאת, באיחוד האירופי אושרו עד כה רק שני מיני צמחים לזריעה בכמות מסחרית – תירס עמיד לחרקים ותפוחי אדמה המכילים יותר עמילן לשימוש בתעשיה. מתוך 129 אלף ההקטרים שבהם גודלו צמחים מהונדסים אלה, ספרד אחראית ל-90%."

בשיחה עם אתר הידען מנסה פרופ' מסינג להסביר מדוע אנשים רבים מפחדים מצמחים מהונדסים גנטית: "כשמראיינים אנשים, לדוגמה בסופרמרקט, הם סבורים שאם הם אוכלים DNA הוא גם נכנס לגנום שלהם. לאנשים יש תפיסה מוטעית אודות צמחים מהונדסים גנטית. מקור החשש בפרשת מחלת הפרה המשוגעת, שגרמה לאנשים לחשוש מפני זיהום בשרשרת המזון. בנוסף, מרבית מוצרי ה-GMO נוצרו למען החקלאים והביאו תועלת להם ולא לצרכנים ולכן לא היתה לצרכנים מוטיבציה לעבור למוצרים מהונדסים גנטיים."

זה היה גורלו של האורז הצהוב? (אורז שהונדס כך שיכיל ויטמין A שהעדרו גורם לעיוורון במדינות הצורכות אורז א.ב.)

"האורז הצהוב הוא דוגמה טובה למזון מהונדס גנטית שפותח למען הצרכנים. אנשים גם התרגלו לאכול אורז לבן, וקשה מאוד לשכנע אותם לאכול אורז צהוב, למרות שהוא בריא יותר. עלינו להשתמש בהנדסה גנטית כדי לשפר את האיכות התזונתית של המזון. אם נעשה זאת נוכל להקטין את שטח השדות אך להגדיל את הערך התזונתי המופק מהם וכך נוכל לשפר את הבטחון התזונתי ואת אספקת המזון. אני משוכנע שאם התכונות הבריאותיות של המזון המהונדס יובלטו, אנשים ירצו לאכול אותם, כפי שהדבר נעשה במקרה של המזון האורגני. אנשים חושבים שהוא בריא יותר ומוכנים לשלם עליו יותר."

"לא תהיה לנו ברירה, נצטרך להגיע לנקודת המפנה, משום שלא נוכל להסתדר בלי מזון מהונדס."
אחת ההשלכות של הדיון הציבורי הוא שהיום קשה מאוד להביא זן חדש של צמח מזון לשוק, ממש כמו תרופה. צריך להוכיח ל-FDA שאין לצמח החדש השלכות בריאותיות כלשהן וגידולו אינו מזיק לסביבה."

יתכן שלדרכים שבה פועלת מונסנטו, שאין תמיד הכי טובות, יש קשר לחשש ממזון מהונדס גנטית?

"אכן הם גרועים מאוד ביחסי ציבור. כולם שונאים אותם אבל הם לא מבינים מדוע. אני חושב שאנשים לא אוהבים שמישהו גוזר רווחים מאוכל, אבל זה שטויות. כל רשתות הסופרמרקטים לוקחים מאיתנו הרבה כסף, מרבית האנשים לא יודעים זאת."

באותו הנושא באתר הידען

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. סנופקין הכתבה הזאת לא מיודעת אליך. הכתבה הזאת מיועדת עבור הציבור שלא ממש נכנס לעובי הקורה. בעל האתר הוא בעל אג'נדות. מנסה למכור לנו הינדוס גנטי עם הסיפור של האורז הצהוב, הרי הויטמין המדובר קיים בבטטות.ובטטות יש בכמויות אדירות בסין אוגנדה וניגריה.

  2. הבעיה היא לרוב לא בריאותית אלא סביבתית וחברתית.
    מה הן ההשלכות של הפטנטיזציה ההולכת וגוברת על הגנים עצמם?
    מהן השפעות הזהות הגנטית של הגידולים על המגוון הביולוגי?
    מהן ההשפעות ארוכות הטווח של המונוקולטורה בכלל ומונוקולטורה של צמחים זהים גנטית בפרט?
    מהם ההשלכות של יצירת זני צמחים עקרים בזמן שמאגרי זרעים מגוונים מסורתיים נרקבים ללא שימוש?
    האם כוחה של ההנדסה הגנטית משמש לא בהכרח לטובת האנושות אלא על מנת לצבור כוח תאגידי ולהשתלט על תעשיית המזון בעולם?
    האם הינדוס של צמחים לייצר בעצמם קוטלי חרקים הוא בריא? מה השפעתו על אוכלוסיות החרקים? האם אין להם חשיבות במערכת האקולוגית?
    האם הפצת זרעים עקרים בחינם במדינות עולם שלישי למשך מספר שנים עד שמאגרי הזרעים המסורתיים מאבדים את חיוניותם והחקלאים חייבים לקנות זרעים יקרים מהחברות כי אין להם ברירה אחרת היא משהו שאנחנו רוצים לעודד?
    האם הינדוס של צמחים מיוחדים שעמידים לריסוסים כימיים מסויימים על מנת שהחקלאי יצטרך גם לקנות את הריסוסים המיוחדים הוא דבר חיובי?
    האם הגשת תביעות "הפרת פטנט" כנגד חקלאים עקב חדירת גנים שיש עליהם פטנט אל תוך השדות שלהם שלא באשמתם היא פרקטיקה שכצרכנים אנחנו צריכים לשתף איתו פעולה? בארה"ב התביעות האלה גם "מנצחות" בבתי המשפט.
    אז אל תמכרו לנו לוקשים כאילו מדובר בויכוח פשוט על "האם הנדסה גנטית היא בריאה"!
    זה ממש לא הסיפור. הסיפור הוא שיש פה כלי רב עוצמה שהפיקוח עליו לא מספיק ושיכול לגרום לתוצאות קשות.
    אני מסוגל לבצע הנדסה גנטית בעצמי במעבדה ואני אומר לכם שמדובר בכלי מאוד רב עוצמה ומאוד מסוכן בידיים הלא נכונות של תאגידים שכל מה שמעניין אותם זה כסף ולא טובת האנושות.
    תארו לעצמכם שהיו נותנים לחברות פרטיות לבנות פצצות אטום? זה לא שונה בהרבה.

  3. אני לא מבין מה הבעיה. בסופר ימכרו את זני סוגי המזונות. מי שמקפיד על מזון לא מהונדס, יקנה רק אותו, ומי שלא אכפת לו יקנה את שני הסוגים. המזון הלא מהונדס יגמר מהר ואלו המקפידים יסתדרו בלי אוכל כמה ימים עד המשלוח הבא. אין כאן שום בעיה.

  4. A יש בטטות בשביל ויטמין
    אין צורך לבצע שינויים גנטיים מסוכנים באורז
    ואיך אתה יודע שהוא בריא יותר? עשו מחקרים ארוכי טווח בני שנתיים?

  5. בדצמבר 2013, באיחוד האירופי בית המישפט העליון ביטל את האישור לתפוחי האדמה מהונדסים.
    תשע מדינות באיחוד על פי חוק אוסרות גידול תירס מהונדס (שדרך אגב כולו הלך למאכל בהמות).

    יש למונסנטו מונופול על 90% מהזרעים המהונדסים בעולם.
    הצליחו לעצור את מונסנטו באירופה
    http://www.telegraph.co.uk/earth/environment/10186932/Major-GM-food-company-Monsanto-pulls-out-of-Europe.html

    אבל עכשיו היא תוקפת בישראל, עם פרס לפרופסור ועיסקה של התאגיד עם המדען הראשי של משרד הכלכלה.

  6. בוקר טוב.
    רק הערה אחת .
    נא לבצע הגהה . יש המון טעויות .וצריך לנחש את הכתוב .
    יום טוב לכולנו .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן