ראיונות ל"הידען"

הנחתת פילאה ניצבת במאונך על צידה כאשר אחת הרגליים נמצאת בחלל החיצון. כאן אנו רואים אותה ביחס לתמונה הפנורמית שצילמה מצלמת CIV. צילום: ESA

נחתת השביט שאבד עימה הקשר שידרה אות חיים ראשון אחרי שבעה חודשים

  • 3 תגובות
ד"ר ערן אופק. מתוך "אסטרופדיה"

התראה מוקדמת לפני התפוצצות כוכב

  • 2 תגובות
התפתחות לימודי המתמטיקה והמדעים 2000-2014. מתוך דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם ב-11/5/14

מדינה רדופת שדים מ"ז: הלמ"ס מדווחת על ירידה עקבית מאז שנת 2000 במספר המורים ובשעות הלימוד למדעים – בעיקר כימיה

  • 29 תגובות
שיגור הלווין אופק 3. צילום: טל ענבר

20 שנה לשיגור אופק 3 – לוויין הצילום הצבאי הראשון שהדהים בביצועיו אפילו את מפתחיו

  • 12 תגובות
מחקר של חלד, גלנטי וכספי שפורסם ב-nature קובע את זמן הסיבוב של שבתאי (Credit: Helled et al)

חוקרים ישראלים מדדו במדויק את אורך היום בשבתאי: "מדהים לראות שבשנת 2015 עדיין חסרים לנו פרטים בסיסיים על גופים במערכת השמש"

  • 3 תגובות
פרופ' קייל קריימר, אוניברסיטת ניו יורק. צילום: אבי בליזובסקי

הפוך את הטלפון הנייד לגלאי חלקיקים קוסמיים

  • 2 תגובות
שער הניצחון בפריז, 10.1.15 (צילום: Benoit Tarlant רישיון CC BY-ND 2.0). דרך "העין השביעית"

הטבח במערכת העיתון שרלי הבדו יגרום לפחד כמו אפקט כריתת הראשים של דאע"ש

  • 16 תגובות

חוקרים ואנשי תקשורת: כך "מחשבות" השפיע עלי * שנה למותו של צבי ינאי

  • 61 תגובות

קלים צ'וריומוב בראיון לאתר הידען: "אני שמח שסוכנות החלל האירופית בחרה בשביט שהייתי שותף לגילויו כמטרה לחללית"

  • 3 תגובות
החללית רוזטה מופעלת בידי צוותים במרכז התפעול של סוכנות החלל האירופית בדארמשטט, גרמניה.

רוזטה ממשיכה בשלב המדעי המלא

  • אין תגובות
לימוד מדעים. צילום: shutterstock

מדינה רדופת שדים מ"ו: לרגל יום הילד הבינלאומי: חינוך מכוון לבורות הוא חטא בל יסולח

  • 1135 תגובות
תצלום ובו נראית הנחתת פילאה ממריאה מהשביט 67P צ'ורימוב-גרסימנק באנימציה של רוזטה. Credit: SA/Rosetta/NAVCAM; pre-processed by Mikel Canania"

חוכמת ההמונים סייעה לגלות את הקפיצה של הנחתת פילאה ואת מקום נחיתתה הסופי על השביט

  • 8 תגובות
דגם הנחתת פילאה על במת אולם האירועים במרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה, 12 בנובמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

פילאה השלימה את משימתה הראשונית ונכנסה לתרדמת חורף כפויה

  • 14 תגובות

פילאה נחתה על צידה ובמקום מוצל אך הצליחה לצלם ולשדר תמונות הסטוריות של קרקע גרעין שביט מפני השטח; חשש ליכולתה להמשיך לפעול כשיגמרו הסוללות

  • 18 תגובות
מנהל ESOC פאולו פרי. צילום: אבי בליזובסקי

פאולו פרי מנהל ESOC בראיון לאתר הידען: רוזטה אינה משימת חלל טיפוסית

  • 7 תגובות
תצלום גולמי - החללית רוזטה מתוך מצלמת CIVA של הנחתת פילאה 40 שניות לאחר צאתה לעבור השביט. צילום מסך: אבי בליזובסקי

סוכנות החלל האירופית חשפה את תצלום הפרידה של פילאה (Philae) מרוזטה לקראת הנחיתה על השביט

  • 5 תגובות
ריצ'ארד ברנסון מתאמן בהטסת החללית ספייסשיפ-2. מתוך אתר וירג'ין גלקטיק

"הפגיעה בענף תיירות החלל תהיה רק בטווח הקצר, לכולם ברור שבפיתוחים טכנולוגיים יש סיכון"

  • 4 תגובות
הדמיה של עזיבת הנחתת פיילי את החללית רוזטה כדי לנחות על התפקיד. איור: סוכנות החלל האירופית

"חלום בן 25 שנה עומד להתגשם"

  • 7 תגובות
מנחם קדרון (צילום: ליהי אבידן)

"מנועי טילים רגישים ביותר לתקלות ולכן חייבים לתכנן את תהליך הייצור ולבדוק היטב את כל שלבי הייצור"

  • 14 תגובות
פרופ' מקוטו אסשימה. צילום: אבי בליזובסקי

"האתיקה צריכה להדביק את הקצב של הטכנולוגיה, בפרט תחום מדעי החיים"

  • 3 תגובות

חברה ישראלית: אברהקדברה רובוטיקס מפתחת רובוטים שיסייעו למבוגרים בעלי שיתוק מוחין להשתקם

  • 2 תגובות
אותות הטלמטריה הראשונים מהלוויין דוכיפת 1. צילום: אבי בליזובסקי

מנהל המערכת של לוויין התלמידים דוכיפת 1 מידד פריינטא: הלוויין עובד באופן מושלם * יונתן ויינטראוב, SpaceIL: פרויקטים כאלה מעודדים לימודי מדעים והנדסה

  • 4 תגובות
לימוד האבולוציה בבתי הספר. איור: shutterstock

משרד החינוך מחזיר את האבולוציה לבתי הספר: "כדי שהתלמידים יבינו את נושא האקולוגיה יש חשיבות להבין את הבסיס המדעי לשוני בין המינים ולדמיון בין חלקם: האבולוציה"

  • 23 תגובות
פרופ' יואכים מסינג. מתוך ויקיפדיה

"כשאנשים יבינו שלמזון מהונדס גנטית יש תכונות טובות לבריאות, הם יעדיפו לצרוך אותו"

  • 8 תגובות
זוכי פר דן דוד במימד ההווה לשנת 2012: מימין פרופ' ג'ון הרדי, מילנר, פרופ' ברנדה מילנר, יו"ר ועדת פרס דן דוד פרופ' איתמר רבינוביץ, פרופ' פיטר סנט-גורג' היסלופ, אריאל דוד

"במחקר אלצהיימר מושקעים הרבה פחות משאבים מאשר במחקרים בתחום מחלות הלב ובסרטן למרות שמספר החולים דומה"

  • 3 תגובות
"עמוד שדרה גנטי". קרדיט: קרלי סנקר, MIT

יצירת מופת של האבולוציה: זן אחד, כמה טיפות מי ים, מאות תתי-אוכלוסיות החיות בדו-קיום

  • 3 תגובות
גארי פתון, סגן נשיא בכיר ביבמ ועמית IEEE בכנס ChuoEx 2014

מחקר בנייצ'ר בהשתתפות חוקר ישראלי חושף את הסימולציה המפורטת הראשונה של היקום* דרשה שלושה חודשי הרצה בשני מחשבי על

  • 8 תגובות
חצי האי האנטראקטי. צילום: shutterstock

פרופ' חגית אפק מאוני' ייל: "אנטארקטיקה היתה פעם חמה וגם היום, כמו לפני 50 מיליון שנה, ההתחממות בקטבים מהירה יותר"

  • 6 תגובות
פרופ' גל ביתן, UCLA, מתוך סרטון וידאו המלווה את בקשת מימון ההמון

מספרים שחותכות עמילואידים – תרופה למחלות דגנרטיביות (בגיוס) להמונים

  • 5 תגובות
מרק קמיונקובסקי. מתוך דף הבית שלו באתר אוניברסיטת ג'ונס הופקינס

"קיבלנו מסר חשוב משברירי השניה הראשונים של היקום לאחר המפץ הגדול"

  • 17 תגובות
כלנית הים (Sea anemone) . צילום: shutterstock

אבולוציה בפעולה: שושנת הים – חצי צמח, חצי בעל חיים

  • 21 תגובות
בעיגול הצהוב רואים צורת קיטוב רגילה (E-mode) ובעיגול הכחול רואים את צורת הקיטוב וגודל הקיטוב שהיו חייבים ליצור רק גלי כבידה בזמן האינפלציה. אפשר לראות את אותו קיטוב מיוחד בקרינת הרקע גם בתמונה העליונה. הקווים השחורים מסמנים את כיוון וקיטוב הקרינה. ברגע שהצוות מדד את צורת קיטוב זו הוא הצליח לאשר הן את גלי הכבידה והן את שלב האינפלציה. בתמונה התחתונה רואים ציור המתחיל בצד שמאל בו התרחש המפץ הגדול ומיד אחריו האינפלציה (החלק הצהוב). אחרי גמר האינפלציה היקום מתפשט הרבה יותר לאט (החלק השחור) עד לימינו. אנו מודדים היום את קרינת הרקע הקוסמית שיצאה כשהיקום היה בן 380,000 שנה ומעבירים אותה דרך מקטבים כדי למדוד את הקיטוב של הקרינה (החלק הכחול). איור: מרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה

עדות ישירה ראשונה לקיומם של גלי כבידה שגרמו ליקום להתנפח מיד לאחר המפץ הגדול

  • 74 תגובות
ד"ר גנרל דומיטרו דורין פרונאריו, הקוסמונאוט הרומני הראשון, מייסד "התאחדות חוקרי החלל". צילום: אבי בליזובסקי

למה החביא צ'אוצ'סקו את הקוסמונאוט הרומני הראשון מהתקשורת?

  • תגובה אחת
פרופסור מרדכי (מוטי) שגב מהטכניון. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' מוטי שגב, חתן פרס ישראל לחקר הכימיה וחקר הפיזיקה בראיון לאתר הידען: אסור שיהיה ילד אחד שלא ילמד מתמטיקה

  • תגובה אחת
פרופ' סטיבן הוקינג, בכנס גאוות בריטניה 2013. צילום: shutterstock

סטיבן הוקינג: מוטב היה אילו חלקיק היגס לא היה מתגלה (עדכון)

  • 63 תגובות
פרופ' אריה ורשל, חתן פרס נובל לכימיה 2013. צילום באדיבותו.

פרופ' אריה ורשל בראיון לאתר הידען: "תמיד הסתפקתי בנוסחה הראשונה בספר, ואותה הכנסתי למחשב". חלק ראשון בסדרה

  • 3 תגובות
דגם של אחד מלוויני גלילאו בתערוכה בברלין, נובמבר 2012. צילום: shutterstock

מנכ"ל סוכנות החלל מנחם קדרון: שיתופי פעולה בינלאומיים מאפשרים מינוף של תעשיות החלל הישראלית * מחר: שידור חי מתחנת החלל לתלמידים ישראלים

  • אין תגובות
פרופ' מיכאל לויט. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' מיכאל לויט, בראיון לאתר הידען: "פרס נובל הוא לא רק לשלושתנו אלא גם הכרה בחשיבות של מחשבים וסימולציה."

  • 4 תגובות
הדמיית קיפול של חלבון GROEL. צילום: shutterstock

בלעדי: העבודה של זוכי פרס נובל לכימיה קשורה קשר הדוק למכון ויצמן

  • 3 תגובות
פרופ אריה ורשל, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2013. מתוך אתר הבית שלו באוניברסיטת דרום קליפורניה.

פרופ אריה ורשל, בוגר הטכניון ומכון ויצמן וכיום בקליפורניה ופרופ' מייקל לויט חוקר אורח במכון זכו בפרס נובל לכימיה ביחד עם מרטין קרפלוס

  • 8 תגובות
שיגור הלווין עמוס 4 ב-31 באוגוסט 2013. צילום התעשיה האווירית

מנהל מפעל חלל בתע"א עופר דורון בראיון לאתר הידען לאחר השיגור: עמוס 4 גדול פי 3 מקודמיו, ופותחו עבורו טכנולוגיות ייחודיות

  • 4 תגובות
חלוקת תוספת התלמידים עד שנת 2019 בין סוגי הפיקוח. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מדינה רדופת שדים מ"א: הלמ"ס: רק 7% מהתלמידים עד 2019 יצטרפו לחינוך הממלכתי

  • 11 תגובות
בדיקת צמחי מזון במעבדה. צילום: shutterstock

תגלית מקרית של חוקר בטכניון עשויה לחזק את עמידות צמחי המזון נגד בצורת

  • 13 תגובות
ד"ר יעקב חנא, מכון ויצמן

ד"ר יעקוב חנא ממכון ויצמן, אחד מזוכי פרס קריל: הפרסים נותנים לי אנרגיה להמשיך במחקר

  • תגובה אחת
פרופ' עילם גרוס. צילום: מכון ויצמן

פרופ' עילם גרוס מרכז קבוצת ההיגס באטלס: "אפשר להוריד את המונח "דמוי" מהחלקיק, ולהיות בטוחים שמדובר בבוזון היגס"

  • 17 תגובות
זאב זליג, מנכ,ל ג'נזיים ישראל ופרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל, בכנס Life Siences Baltics; ספטמבר 2012, צילום: אבי בליזובסקי

זאב זליג, מיוזמי כנס Life Sciences Baltics: המודל הישראלי בתחום מדעי החיים ניתן לייצוא למדינות בעלות מאפיינים דומים

  • תגובה אחת
גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש בשיטת הליקויים, השיטה שבה נוקט טלסקופ החלל קפלר. צילום: נאס"א

יצירת כוכבי לכת קטנים לא דורשת שכיחות גבוהה של יסודות כבדים

  • 8 תגובות
משתתפי כנס הטקסונומיה הבינלאומי מבקרים במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

מינים סלבריטאים עוזרים לשמר גם מינים אחרים

  • 6 תגובות
גלאי הניוטרונים של ניסוי אופרה בגראן סאסי שבאיטליה. צילום: מתוך ויקיפדיה

לניסוי הניוטרינו המהיר מהאור ב-60 ננו שניות שתי תקלות אפשריות

  • 9 תגובות
שר התחבורה ישראל כץ מארח את טניה רוזנבליט שהוטרדה באוטובוס בעת שישבה בחלקו הקדמי. צילום: ששון תירם, עבור משרד התחבורה

מדינה רדופת שדים ל': ציון 0 לישראל בשל העדר חופש דת למי שאינו יהודי אורתודוקסי. בדו"ח המסכם את מצב חופש הדת בשנת 2010

  • 133 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש