“מנועי טילים רגישים ביותר לתקלות ולכן חייבים לתכנן את תהליך הייצור ולבדוק היטב את כל שלבי הייצור”

כך אמר מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון, שבמסגרת תפקידו בעבר כסמנכ”ל רפאל היה אחראי על ייצור מנועי הטילים, בעקבות התקלה בשיגור חללית האספקה.

“מנועי טילים רגישים ביותר לתקלות ולכן חייבים לתכנן את תהליך הייצור ולבדוק היטב את כל שלבי הייצור”. כך אמר בראיון לאתר הידען מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון, שבמסגרת תפקידו בעבר כסמנכ”ל רפאל היה אחראי על ייצור מנועי הטילים, בעקבות התקלה בשיגור חללית האספקה שגרמה להתפוצצות טיל השיגור מדגם אנטרס בוירג’יניה ביום שלישי.

קדרון מדגיש כי אין לו מידע פנים מנאס”א על המקרה, אך הוא יכול להעריך כמומחה להנעה רקטית מה הגורמים האפשריים העיקריים לתקלות כאלה. קדרון גם היה חבר בוועדות שבחנו את התקלות בשיגורי לוויני אופק 4 ו-6.

“אם בוחנים את ההיסטוריה של הכישלונות בחלל ומשווים את זה לתאונות דרכים או אפילו לאסונות תעופה, ניתן לומר שמדובר באירועים הרבה יותר נדירים. אמנם יש כמה כישלונות שיגור החרוטים בזיכרון כגון אסון הצ’לנג’ר ב-1986, אבל בכל זאת פיצוץ של רקטות באוויר אינו אירוע כל כך נפוץ. ישנן תקלות מסוגים אחרים כגון התקלה האחרונה שבה לווין אריאן העלה שני לוויני גלילאו למסלול שונה מהמתוכנן.”
“אני מכיר היטב את תחום ההנעה רקטית, בו עבדתי במשך 40 שנה ברפאל ממהנדס מתחיל ועד ראש חטיבה וסמנכ”ל שהיה אחראי על המנועים הרקטיים שרפאל ייצרה ושיווקה לגופים אחרים כגון התעשייה האווירית ותעשיות חלל בחו”ל וכן לסוכנות החלל האירופית. מנקודת מבט זו אני יכול להעריך היכן בתהליך השיגור יכולות לקרות תקלות.”
“כשמדברים על הנעה רקטית צריך להבדיל בין מנועים הפועלים בדלק מוצק לבין מנועים מופעלי דלק נוזלי. מנועי דלק מוצק רגישים מאוד לסדקים שבהם יכולים להתפתח שטחי בעירה גדולים כאשר בבת אחת הלחץ עולה והמכל לא עומד בלחץ, ומכאן מתחילה תגובת שרשרת שיכולה להדליק רכיבים נוספים. תקלות נוספות במנועי דלק מוצק יכולות לנבוע מאטימות שלא בוצעו היטב, פגמים בחומר, טעויות אנוש. אי אפשר לשרוף את המנוע כדי לבדוק את פעולתו כי הוא כמו גפרור (בניגוד למנוע דלק נוזלי שניתן לנסות). לפיכך בודקים בשלבים שונים של הייצור את רכיבי המנוע ובסוף עורכים צילומי רנטגן או אף טומוגרפיה. אחרי כל זאת גם לוקחים מקדמי בטחון גדולים. מנועים כאלה אגב נפוצים לא רק במשגרי חלליות אלא גם בטילי קרקע-קרקע או אוויר-אוויר.”

“דלק נוזלי, כמו במקרה של האנטרס זה סיפור אחר. שם שומרים חמצן נוזלי וקרוסין – סוג של נפט – במכלים נפרדים ומובלים אותם דרך צנרות ומשאבות, ומערכת הבקרה השולטת על כמויות הספיקה באמצעות שסתומים. היא מזרימה את שני הנוזלים בכמויות הנכונות כדי שהבעירהתהיה אפקטיבית. בדרך כלל כאשר מתקיים מגע בין החמצן והקרוסין התגובה היא בעירה מידית. ידועים אפילו מקרים שבהם אנשים נגעו עם כפפה מרוחה במעט גריז בצינור חמצן דולף, והדבר גרם מיידית לפיצוץ.”

“תקלות במנוע כזה יכולות להתרחש בשל נזילה, טעויות בתכנון התשתיות התרמיות או אף שיבוש של מערכת הבקרה שמספקת יחסים לא סטכיומטרים בין שני הנוזלים שבמקום להביא להנעת הטיל גורמים לפיצוץ. התקלה יכולה לנבוע גם מגורמים חיצוניים שגרמו להדלקת החומרים המאוחסנים במנוע. אסור לשכוח שאנו מחזיקים אנרגיה אצורה בתוך המכלים ויש צורך לשחרר אותה בצורה מבוקרת, בלחץ המתאים, בספיקה הנכונה, ובתהליך הזה ישנם שלבים שתקלות קטנות בהן עלולות לגרום לגזים לברוח.”

“העובדה שהפיצוץ התרחש אחרי שש שניות, יכולה ללמד על כך שזה אינו אירוע של חימום. אמנם בשיגור נוצרות טמפרטורת גבוהות אך עדיין הן אינן אמורות להספיק כדי לגרום לפיצוץ. העובדה שהפיצוץ התרחש בשניות הראשונות מעידה על כך שמשהו באיחסון החמצן הנוזלי והדלק השתבש, אולי על כשל במערכת הבקרה.”

“אני בטוח בדבר אחד על פי המסורת של נאס”א ובהנחה שהתקלה היא במנוע הרקטי, הם יקיימו תחקיר רציני. אני מעריך שהם יעלו על הסיבות לתקלה או לפחות יעריכו או מה היה הכי סביר לקרות וגם יסיקו את המסקנות הנכונות.”

ישראל ידעה שתי כשלונות בשיגורי 4 ו-6, מה למדנו מהן?

קדרון: “לכל אחת מהתקלות הייתה סיבה אחרת. בשני המקרים ערכנו בדיקה כללית של התכן כדי לוודא שלא היה גורם בתחילת התהליך שגרם לאירועים בסופו. הוועדות ישבו תקופות ארוכות והגיעו למסקנות ולהמלצות כיצד להקשיח את התכן או את הייצור. מאז אנחנו יכולים להיות מרוצים כאשר כל השיגורים היו מוצלחים, ואני מקווה שהדבר יימשך כך.”