קדרון אמר את הדברים בראיון לאתר הידען לאחר החתימה על הסכם שיתוף פעולה בתחום הניווט הלווייני עם האיחוד האירופי בשלב ב’ של פרויקט גלילאו ואומר כי הנציבות רוצה כעת שישראל תשתתף גם בפרויקט קופרניקוס לפיתוח לוויני תצפית על כדור הארץ למעקב אחר אסונות טבע ולשיפור החקלאות
סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע חתמה על הסכם שיתוף פעולה בתחום הניווט הלווייני (GNSS) עם האיחוד האירופי, המפעיל את פרויקט גלילאו, המקבילה האירופית של ה-GPS.
ההסכם נחתם בטקס חגיגי במעמד סגן נשיא האיחוד האירופי והממונה על תחום התעשייה והיזמות בנציבות האירופית אנטוניו טייאני, שגריר האיחוד האירופי הנכנס לארס פאבורג-אנדרסן, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי ומנהל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון.
עוד דברים שתרצו לקרוא:
- ינקי מרגלית, יו”ר SpaceIL “שיתוף הפעולה עם בזק יסייע לנו לעמוד באתגר הטכנולוגי האדיר שניצב בפנינו ולעורר השראה בקרב הדור הצעיר”
- הסכם מסגרת בין האיחוד האירופי לישראל בנושאי חלל ומגעים בין-לאומיים בכינוס החלל ע”ש אילן רמון
בשנים הקרובות יכנסו לפעילות לווייני הניווט “גלילאו” ומערכות ניווט קרקעיות שפותחו באירופה ומשלימות בכך את המערכות הוותיקות שפותחו בארה”ב וברוסיה. לאירופאים תרומה משמעותית לשיפור רצף השירות, הזמינות ולשיפור הדיוק של המערכות באמצעות הכנסת לוויינים נוספים. מערכת הלוויינים “גלילאו” נחשבת לאחד מפרויקטי הדגל של אירופה ועד סוף העשור היא תכלול 30 לוויינים, מתוכם 27 לוויינים פעילים במסלול בחלל ועוד שלושה לוויינים חלופיים. לוויינים אלו מספקים נתונים ישירות לאנשים ברחבי העולם הנהנים משירותי GPS מתקדמים וטכנולוגיות קשורות כגון אפליקציות ניווט מסוג waze.
ממשרד המדע נמסר כי ההסכם יאפשר לתעשיות ולאקדמיה בישראל להשתתף בפרויקטים בתחום הניווט הלווייני עם מקביליהם באיחוד האירופי. “הנושא של שיתופי פעולה בינלאומיים נמצא אצלנו ברשימת העדיפות במקום מאוד גבוה לא רק בגלל שאנחנו אוהבים לעשות שיתופי פעולה אלא מכיוון ששיתופי פעולה בינלאומיים הינם מנוף מצויין כדי לקדם את המטרות העיקריות של תוכנית החלל שאנחנו אמונים עליה.” אמר קדרון בראיון לאתר הידען בעקבות החתימה על ההסכם.
“באמצעות שיתופי פעולה אנחנו מחברים את התעשיות שלנו עם תעשיות אחרות דרך סוכנויות החלל. בצורה כזו אנו ממנפים את היכולות ההדדיות, מקצרים בזמן המו”מ, וממנפים את התקציב שיש לנו כדי להשיג הצלחות בפיתוח של טכנולוגיות ומוצרים שיקדמו את תעשיית החלל האזרחית.
“טבעי שבמסגרת זו נחתום עם הנציבות האירופית את פרק ב’ של פרויקט גלילאו שנקרא GNSS. בהיבט הזה הנציבות האירופית היתה מעוניינת שנצטרף גם לתוכנית קופרניקוס. בפגישה שם סגן נשיא האיחוד האירופי שם את ההצעה על השולחן והזמין אותנו להצטרף לתוכנית קופרניקוס שבמסגרתה יפותחו מספר לוויינים מסוגים שונים שאמורים להיות חוד החנית האירופאית בכל הנושאים של חקלאות, אסונות, פיקוח על שימושי מים ועוד, עם יכולות תצפית משוכללות יותר ואנחנו צריכים לשקול את זה באהדה, כמובן במסגרת התקציב.
מה המצב בפרויקטים קודמים שיש לישראל עם האיחוד האירופי בנושאי חלל?
פרויקט ונוס (לווין ישראלי צרפתי לתצפית מולטיספקטרלית על כדור הארץ הנבנה במשותף עם צרפת א.ב.) נמצא בישורת האחרונה. אנו מחפשים משגר ומצפים לחתום על ההסכם לשיגורו עם אריאן, על גבי משגר וגה – המשגר האירופי למטענים בגודל בינוני. היה קשה למצוא גוף שישגר את הלווין, משום שמטעמים פיננסיים אנו נדרשים להציב אותו כמטען משני בשיגור של לווין אחר. לאחר שנסינו את ההודים, הרוסים ואפילו גורמים אמריקנים, הגענו אל הצרפתים ואנחנו מקווים שעד סוף השנה נחתום על חוזה השיגור ונתקדם.
אנו פועלים מול האיחוד בנושאים אחרים של שיתופי פעולה – כמו למשל פיתוח של הנעה חשמלית ללווינים קטנים שכן אנחנו מכוונים למיזעור ומחפשים הנעה שתתאים לזה. כמו כן אנו בוחנים פיתוח רכיבים קלי משקל, שעונים אטומיים ועוד עם השותפים שלנו ואנחנו צריכים לבחור מביניהם את אלה שיהיו יותר אטרקטיביים לשני הצדדים ונוכל לזהות שיש תעשיות בשני הצדדים שמסוגלות להרים את זה. כמו כן ישנם נושאים שאנחנו עובדים מול הסוכנויות העצמאיות של המדינות ובפרט של צרפת ואיטליה.,
מדי פעם עולה שאלת הצטרפות ישראל לפרויקט ESO – המצפה האירופי הדרומי. מה קורה עם זה?
קדרון: “אנחנו צריכים לבחון את הנושא. ההשתתפות כרוכה בדמי כניסה של כמה מיליוני אירו שהם שיעור ניכר מהתקציב שלנו, שכבר סגור לדברים אחרים. אני מניח שבקרוב תהיה פגישה בנושא. בסוף נומבמר תגיע מ-ESO קבוצה של חמישה מדענים מובילים שירצו להראות למה זה טוב לתעשייה הישראלית כי כדי לבנות את הטלסקופים הם יצטרכו להזמין עבודה. בסך הכל זה דבר מבורך שמדענים יוכלו להשתמש בטלסקופים הכי טובים בעולם בקוטר של 40 מטר כל אחד ויוכלו לקדם עוד יותר את האסטרופיסיקה בארץ שהיא מובילה בעולם.”
במהלך נאומו בטקס חתימת ההסכם, הודה השר יעקב פרי לסגן הנציב אנטוניו טייאני על מנהיגותו ומעורבותו האישית בקידום שיתופי הפעולה של האיחוד האירופי עם מדינת ישראל בשנות כהונתו ואמר: “ההסכם הוא ציון דרך חשוב ביחסי ישראל והאיחוד האירופאי ומצביע על ההערכה ההדדית בכל הקשור למחקר ופיתוח. מערכות ניווט לווייני כמו שאנו מכירים באפליקציות השונות, בתחום הביטחוני, ובכל הקשור לחילוץ ממוקדי אסון, שינו דרמטית והפכו לחלק בלתי נפרד באורח חיינו. ההסכם יביא לשיתופי פעולה שאת פירותיהם האסטרטגיים, הביטחוניים והכלכליים נוכל לראות בשנים הקרובות”.
לראשונה: ישראל תתחבר בשידור חי לתחנת החלל הבין-לאומית ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והאוניברסיטה העברית
לראשונה בישראל: שידור עם תמונה יועבר בזמן אמיתי מתחנת החלל הבין-לאומית במיוחד לישראל. אירוע ההתחברות יתקיים מחר, 24 באוקטובר 2013 בירושלים במסגרת אירוע של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והאוניברסיטה העברית.
במסגרת השידור, יעביר האסטרונאוט האיטלקי לוקה פארמיטאנו, הנמצא בתחנת החלל הבין-לאומית, הרצאה מיוחדת לתלמידים ולסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים על החיים בתחנת החלל ויאפשר להם לשאול שאלות בשידור חי.
ב-5 ביוני 2013 שיגרה סוכנות החלל האירופית רכב חלל מסוג ATV – Automated Transfer Vehicle – רכב חלל המביא אספקה לתחנת החלל הבין-לאומית – הקרוי על שם אלברט איינשטיין. הרכב הוא אחד המורכבים והגדולים ביותר שניבנו באירופה והוא בעל קיבולת האספקה הכבדה ביותר מבין רכבי החלל הקיימים כיום בעולם. בשיגור האחרון הביא הרכב 6.6 טון של אספקה שאמורה להספיק לתחנת החלל לשישה חודשים. חלק מהמטען שהביא עימו הרכב לתחנה כלל גם עותקים ממסמכים של אלברט איינשטיין שניתנו מארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית. העותקים יחתמו על ידי האסטרונאוט האיטלקי פארמיטאנו ויוחזרו לכדור הארץ.
לפני כשנתיים סוכנות החלל האירופית פנתה לסוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע בבקשה לקרוא לחללית על שם אלברט איינשטיין. סוכנות החלל הישראלית פנתה לאוניברסיטה העברית, המחזיקה בזכויות על השימוש בשמו ובדמותו של אלברט איינשטיין, וזו נענתה לבקשה והתירה את השימוש ללא תשלום.
האסטרונאוט לוקה פארמיטאנו נשלח למשימה שהייה בת 166 ימים בתחנת החלל הבין-לאומית שבמסגרתה יבצע לא פחות מ-20 ניסויים מדעיים שונים עבור סוכנות החלל האירופית. מדי יום הוא דואג לצלם אזורים שונים בעולם מהתחנה ולעדכן את מעריציו באופן קבוע במתרחש בתחנה באמצעות חשבון הטוויטר והבלוג שלו.
בנוסף לשידור לירושלים, יועבר אירוע ההתחברות בשידור חי במקביל גם באיטליה ובגרמניה והוא יחל בהרצאות בנושא רובוטיקה בחלל וטכנולוגיות לוויין שיעברו בתורן ממדענים בעלי שם משלושת המקומות האלו. הטכנולוגיה הכרוכה בהתחברות לתחנת החלל הבין-לאומית תיעשה על ידי חברת “בינת תקשורת מחשבים”.
