ינקי מרגלית, יו”ר SpaceIL “שיתוף הפעולה עם בזק יסייע לנו לעמוד באתגר הטכנולוגי האדיר שניצב בפנינו ולעורר השראה בקרב הדור הצעיר”

מרגלית אמר את הדברים במסיבת עיתונאים לרגל כניסת בזק לשותפות במיזם אותו מובילה עמותת SpaceIL של שיגור חללית לירח במסגרת תחרות LUNAR X-PRIZE. הסיוע של בזק יהיה בין היתר בחשיפת המיזם לקהל הרחב לרבות בני נוער. בנוסף, קורא מרגלית לציבור הרחב לתרום להשלמת הסכום הדרוש * בזק תסייע ל- SpaceILבהקמת תשתיות תקשורת

חברת בזק ועמותת SpaceILהודיעו היום (ב’) על שיתוף פעולה אסטרטגי, במסגרתו תספק בזק ל-SpaceIL תשתית תקשורת מתקדמת במהלך מבצע הטסת החללית לירח ותתמוך בפעילות החינוכית של העמותה.

SpaceIL היא הנציגה הישראלית היחידה המשתתפת בתחרות הבינלאומית Google Lunar X-Prize, במרוץ להנחתת חללית לא מאוישת על הירח, אשר סך פרסים בתחרות העולמית עומד על 30 מיליון דולר. הצוות מחויב לתרום את כספי הזכייה לקידום המדע והחינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל והוא שואף להעניק באמצעות הפרויקט, השראה לילדים ולבני הנוער שיהוו את דור העתיד של המדענים, אנשי הטכנולוגיה, המהנדסים והמתמטיקאים של ישראל, כדוגמת ההשראה שהעניקה נחיתת ניל ארמסטרונג בזמנו – שכונתה “אפקט אפולו”. כבר כיום משולבים בעשייה הטכנולוגית עשרות בני נוער ובנוסף נחשפו לפרויקט למעלה מ- 25,000 ילדים ובני נוער מבתי ספר בכל רחבי הארץ.

במסגרת תרומתה לפרויקט, בזק תהיה אחראית להעברת השידורים מתחנת הלוויינים, אליה הם יגיעו מהחללית במרחק מאות אלפי קילומטר, אל עבר מרכז הבקרה ביהוד. מדובר בשידור מורכב הדורש טכנולוגיה ותשתית בעלות אמינות ושרידות. מעבר לכך, התשתית הנדרשת חייבת להעביר את האותות עם מינימום שיהוי ועיכוב, כדי לאפשר שליטה בזמן אמת בחללית, בעיקר בשלב הקריטי של הנחיתה. בנוסף, התשתית הייחודית תאפשר העברת שידור דו כיווני, תוך העברת תכני HD בשידור חי לכדור הארץ. לשם כך, בזק תעשה שימוש בתשתית ה- Fiber NGN, המבוססת על סיבים אופטיים.

היקפו הכספי של הפרויקט נאמד בכ- 30 מיליון דולר, נמוך בהרבה ביחס פרויקטי חלל אחרים. עד כה גויסו תרומות משמעותיות מגורמים פרטיים, חברות, מוסדות אקדמיה וסוכנות החלל הישראלית. SpaceIL ממשיכה במסע לרתימת התעשייה וגיוס תרומות נוסף בכדי לאפשר את הפרויקט. בזק מצטרפת לחברות ולגורמים מקצועיים מרכזיים נוספים אשר כבר נוטלים חלק בפרויקט בהם: התעשייה האווירית, מכון וייצמן, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, רפא”ל, אלביט וגילת. שיתוף הפעולה יוצא הדופן הוא למעשה הפעם הראשונה בה חוברים יחד נציגים מכל הגופים הנוגעים לתעשיית החלל הישראלית.
SpaceIL השלימה לאחרונה בהצלחה סקר תכנון מקדים Preliminary Design Review שנעשה בשיתוף הגורמים המרכזיים השותפים לתכנון ולבניית החללית ובעיקר התעשייה האווירית. סקר זה, הינו אבן דרך חשובה ומשמעותית. הסקר הכרחי על מנת לעבור משלב התכנון הראשוני לשלב התכנון המפורט, לשלב רכש החומרה והרכיבים ומעבר לביצוע הבנייה בפועל, שתתבצע פיזית במפעלי תע”א.

בהמשך לכך, חשף היום הצוות הטכנולוגי של הפרויקט פרטים ראשונים הנוגעים למסע לירח ולטכנולוגיות הייחודיות שיוטמעו בחללית הישראלית, שצפויה להיות הקטנה ביותר ששוגרה אי פעם מעבר למסלול סביב כדור הארץ.

בזק תבצע פעילות ענפה בתחום החינוכי, אשר תכלול את שילובם עובדי של בזק בפעילות התנדבותית של העמותה והכללת תכני הפרויקט ב- 14 מרכזי ידע ותקשורת קהילתיים של עמותת “תפוח” שהוקמו על ידי בזק וכן במסגרת פרויקט ‘מחשב לכל ילד’, אשר בזק מסייעת במימונו. בנוסף, במסגרת שיתוף הפעולה ייחשף הפרויקט לציבור הרחב, בין היתר במתן חסות מיוחדת של בזק בתכנית “The Voice”, באתר בזק(www.bezeq.co.il) ובפעילות שיווקית דיגיטלית ענפה באתרי אינטרנט ובעמוד הפייסבוק של החברה.

ינקי מרגלית, יו”ר SpaceIL אמר היום: “אנו מברכים על האמון של הנהלת בזק בפרויקט הייחודי של הנחתת חללית ישראלית ראשונה על הירח ומקווים כי שיתוף הפעולה יוצא הדופן יסייע לנו לעמוד באתגר הטכנולוגי האדיר שניצב בפנינו ולעורר השראה בקרב הדור הצעיר, וכמובן – להביא הרבה גאווה לכל עם ישראל “.

“המטרה בצירוף בזק היא הגדלת המודעות הציבורית, הן לצורך קידום הפרויקט עצמו הנעשה באמצעות עמותת SPACEIL אבל בעיקר כדי ליצור את אפקט SPACEIL שכמו אפקט אפולו, יגרום אף הוא לרצון אצל ילדים ללמוד מתמטיקה, הנדסה ומדעים” אומר ינקי מרגלית.

לדבריו, ההערכה כיום היא שניתן יהיה לשגר את החללית הקטנה לירח בשנת 2015 “להיות המדינה השלישית או הרביעית שתנחת על הירח זה הדבר הכי מדהים גם מבחינת תדמית והתרומה לבטחון המדינה וכלכלתה מדינה, וגם כדי ליצור תעשיית חלל בישראל. ההייטק הבא יהיה הייטק של ביוטכנולוגיה, חלל ואנרגיה. אם נביא עוד בני נוער ומדענים נוכל לפתח בישראל תעשיית חלל.” מרגלית הודה למעל 200 המתנדבים שמסייעים להפוך את החלום למציאות.

בתשובה לשאלת העיתונאים אמר מרגלית כי עד כה אספה העמותה כ-20 מיליון דולר, וכי חסרים עוד 10 מיליון דולר כדי להשלים את הפיתוח ולבצע את השיגור. הוא קרא לכל עם ישראל לתרום באמצעות דף הפייסבוק של עמותת SpaceIL .

רן גוראון, משנה למנכ”ל בזק, אמר היום: “החיבור של בזק ל- SpaceIL מהווה הבעת אמון שלנו, באנשים מאחורי הרעיון ה’משוגע’ להנחית חללית ישראלית על הירח. מדובר בפרויקט מדהים, המסייע בקידום חינוכי וערכי, ומתחבר לפעילות ארוכת שנים של בזק בתחום. אנחנו גם נסייע לאנשי SpaceIL להקים תשתיות תקשורת מתקדמות המתאימות לאתגר העצום שלקחו על עצמם”.

“החיבור בין בזק ל-SPACEIL התחיל בתערוכת החדשנות בזק אקספו 2011 ואחר כך ינקי בדרכו משך ומשך אותנתו פנימה ואנחנו מאוד שמחים להיות הגוף המסחרי הראשון שנרתם לפרויקט. בזק נמצאת בפרויקט עם שתי רגליים – האחת – קידום ערכי בזק שהם מובילות וחדשנות, הן בצד השיווקי והן בהיבט של תרומה לקהילה ואנו נחבר את הפרויקט עם התרומה שלנו לעמותת תפוח, ונחשוף גם את הילדים המשתתפים בפרויקט זה ל-SPACEIL. בנוסף, תספק בזק תשתית סיבים אופטיים מתחנות הקליטה למרכז הבקרה כדי שלא להוסיף להשהית האות המגיע מהירח.”

כפיר דמארי מנכל משותף לשיווק וחינוך ב-SPACEIL הודה לבזק ועדכן כי “השבועות האחרונים היו קפיצת מדרגה ל-SPACEIL לכל הקשור להנדסה, סיימנו סקר טכנולוגי מאוד גדול ביחד עם התעשיה האווירית. וכעת נוכל להתקדם בתכנון ולצאת ברכש בכמה מהרכיבים.

המשימה מורכבת משלושה שלבים: לצאת מכדור הארץ, לנווט את המרחק העצום ולבסוף לנחות.השיגור מכדור הארץ ייעשה בטרמפ בטיל שישגר לווין תקשורת או לווין צילום גדול. כאשר אותו לווין ישוחרר, גם החללית שלנו תשתחרר איתו ומשם הכל באחריותינו. נמתין שהירח יהיה בנקודה המתאימה, נפעיל בזהירות את המנועים כדי להגיע למסלול סביבו. יש לנו חלון של 25 קילומטר בלבד, שאליו נצטרך להכנס ונעשה זאת באמצעות חיישן שיצלם את פני הירח וישווה למפה קיימת כדי לדעת מעל איזה תוואי אנו נמצאים, וחיישן אחר שיעקוב אחר הזוית בין הירח לבין כדור הארץ. לאחר שנגיע למסלול בגובה 100 קילומטרים נמתין בו עד שבנקודת הנחיתה יגיע מועד זריחת השמש, ומכאן, הנחיתה היא אוטומטית.
את השלב הבא, שלאחר הנחיתה, תיארה סנדי חפץ, ראש צוות האויוניקה בפרויקט. באחריותה של חפץ המחשבים בחללית: מחשב משימה ומחשב הוידאו והחיישנים המחוברים אליהם.

לדבריה המשימה שגוגל הטילה עליהם היא לשדר את סרט הנחיתה ב-HD באורך שמונה דקות, העברה זו דורשת כעשר שעות. שמונה מצלמות בהיקף החללית תדאגנה לתמונה הפנורמית שגוגל דורשת. לאחר מכן החללית תפעיל שוב את מנועיה ותדלג למרחק של 500 מטרים, גם זאת לפי דרישת התחרות.

“אחרי שנחתנו אנחנו צריכים לעמוד במשימות של גוגל – לשדר תמונה פנורמית של 360 מעלות ו-HD – שמונה דקות סרט של הנחיתה. מדובר ב-10 שעות לשלוח את הסרט. המצלמות שיש היום הן מצלמות שש מגה פיקסל, לא ישרדו תנאי טמפק בעיקר לא העדשות. פותחים את המצלמה מוציאים כל מיני חומרים, ושמים מחממים ומקררים. בשילוב עם אלביט-אלאופ אנו בוחנים כעת שלושה סוגים של חיישנים, מפרקים אותם, מעמידים אוןם בתנאי חלל ובוחנים. האתגר הוא לשלוח בתוך יומיים שני סרטי HD. אנחנו במירוץ נגד הזמן כדי לגרום לזה להצליח.”

יובל קינן סמנכל טכנולוגיות בבזק: “אחד החלקים הקריטיים במשימה הוא התקשורת מהחללית לחדר הבקרה. התקשורת לארץ היא תקשורת באוויר לחוות תקשורת ראשית, וכאן כמובן איננו יכולים להתערב ואולם מרגע שהתקשורת מגיעה לאחת מחוות התקשורת הגדולות בישראל נחבר אותה עם סיב אופטי (בשירות Fiber NGN) למרכז הבקרה. זאת כדי לא להגביר את השיהוי בשידור התמונות מהירח מעבר למינימום ההכרחי.

קינן מוסיף עוד כי בתמורה תקבל בזק מחווה סמלית כאשר בתוך החללית תהיה חבילה של סיבים אופטיים באורך 500 מטרים והם ייפרסו בעת שהחללית תבצע את הקפיצה לאתר הנחיתה השני. זו כמובן תהיה הפעם הראשונה שבה יסללו סיבים אופטיים על הירח.