“האתיקה צריכה להדביק את הקצב של הטכנולוגיה, בפרט תחום מדעי החיים”

פרופ’ מקוטו אסשימה, כיום מנהל האגודה היפנית לקידום המדע אומר בראיון לאתר הידען במהלך כנס Life Science Baltics כי לפיתוחים בתחום תאי הגזע ובתחום המוח יהיו השלכות אתיות וכדאי לתת עליהן את הדעת מוקדם ככל האפשר. אסשימה הוא מגלה האקטיבין, החלבון שאחראי לוויסות התפתחות התא והתחלקותו.

אבי בליזובסקי

במהלך כנס Life Science Baltics התראיין פרופ’ מקוטו אסשימה לאתר הידען. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת טוקיו וראש המעבדה להנדסת תאי גזע, מנהל האגודה היפנית לקידום המדע, ועמית במכון הלאומי לקידום מדע וטכנולוגיה בתעשייה.
אסשימה אופטימי באשר להצלחת התחום שהגילוי שלו בין היתר אחראי ליישומו -תחום תאי הגזע לתיקון פגמים בגוף, מכליה פגועה ועד ריפוי אלצהיימר, אבל הוא סבור שצריך להקדים אתיקה למדע, ועל כך בהמשך.

“הטכנולוגיה והידע שלנו רצים מהר, והפילוסופיה דורכת במקום. הפער בין השניים הולך וגדל ולכן חשוב שיהיו קשרי גומלין בין האתיקה והטכנולוגיה” אומר אסשימה. “אם ניקח לדוגמה את מדע הפיסיקה, הוא הביא לנו הרבה דברים שעוזרים לנו בחיים. מצד אחד הוא יצר את היכולת להפיק אנרגיה אטומית, מצד שני הוא גם יצר את פצצת האטום. הכימיה הביאה את הניילון ואת התרופות, אך גם סמים מסוכנים ואת הזיהום שמתפשט לכל עבר. כיום תחום מדעי החיים מתפתח במהירות עצומה, והוא רץ בקצב שהפילוסופיה שלנו לא יכולה להתמודד איתו. מאוד חשוב להגיע להרמוניה בין האתיקה לבין הטכנולוגיה.”

“בתוך עשר שנים מהיום נוכל לייצר כליה מתאי גזע בבני אדם, כפי שנעשה היום בניסויים בקופים, ותהיה התקדמות בתחום ממשק מוח-מחשב. נצטרך להתאים את האתיקה לטיפול בסוגיות רבות בפיתוחים אלה ופיתוחים רבים נוספים במדעי החיים.”

כאמור, כיום בין יתר תפקידיו הוא עמית במכון היפני לתעשיה, מדע וטכנולוגיה מתקדמים. “ביפן היום יש נטיה חזקה לעבור מהמדע הבסיסי למדע היישומי. המדע הבסיסי מאוד חשוב, אך לדעתי יש היום איזון בין ההשקעה במדע בסיסי ובמדע יישומי. בכל הקשור למדע בסיסי, יפן חזקה מאוד בביולוגיה ובמדעי החיים. גם תחום החלל די חזק, אפילו בהשוואה לארה”ב (ואכן ליפן סוכנות חלל גדולה והיא בונה ומשגרת לוויינים וחלליות בעצמה, לדוגמה החללית היאבוסה שטסה לשביט איטוקאווה והביאה ממנו דגימת קרקע. א.ב.). בנוסף יפן חזקה במספר תחומים בפיסיקה (בעיקר אטום) ובכימיה, וכמובן – וזה תחום ההתמחות שלי והנושא של הכנס – מדעי החיים.”
“התחום שלי הוא ביולוגיה התפתחותית” מסביר אסשימה, שהיה שותף בשנת 1990 לגילוי ובידוד האקטיבין, חלבון המשתתף בתהליכים ביולוגיים רבים, לרבות ויסות קצב התרבות התאים ועל התפקוד הביולוגי של התא. “במשך שנים רבות חיפשו את המולקולה האחראית למחזור חיי התא. בשנת 1990מצאתי את המולקולה הזו, היא קרויה אקטיבין משום שהיא אחראית להפעלת המנגנונים בתא האחראים להתרבות, התמיינות לאחד מהסוגים הרבים של התאים בגוף, מות התאים, חילוף החומרים, שיווי המשקל שלו, התגובה החיצונית, ריפוי פציעות והתפקוד האנדוקריני שלו.”
ומה הקשר של גילוי זה לתאי הגזע? ובכן, מסביר אסשימה, “כדי להפוך תאי גזע לתאי לב, כבד או כל איבר אחר שרוצים, יש להשתמש באקטיווין וזו דוגמה מצויינת למעבר ממדע בסיסי למדע יישומי. תחום תאי הגזע הוא תחום מאוד גדול ופורה. עד כה הצלחתי להפוך במעבדה תאי גזע לתאי כליה, כבד ושריר לב פועם בדו־חיים המשמשים כמודל. עמיתים שלי הצליחו לעשות זאת גם בבני אדם.”

כלומר אתה אחד מהאבות המייסדים של תחום תאי הגזע?
“ניתן לומר כך. אני חוקר את התחום מזה 54 שנה.”

מה המצב הרגולטורי של מחקר תאי גזע עובריים ביפן לעומת ישראל שבה הדבר מותר?
“אני בקשר עם עמיתים בישראל, ואפילו השתתפתי בכנס שעסק בנושא לפני שנים אחדות. ביפן השימוש בתאי גזע עובריים אנושיים מוגבל ביותר בשל הסוגיות האתיות המוכרות. יש צורך באישור ממשלתי לשימוש בתאים אלה. במקרה שלי, עברנו מתאי גזע של צפרדעים לאלו של קופים ורק אחר כך הגענו למחקר בבני אדם ועמיתים שלי ביקשו אישור והצליחו לייצר לב אדם פועם מתאי גזע.”

לאן צפוי להתקדם תחום תאי הגזע?
“בגופינו, אצל בני אדם בוגרים, יש תאי גזע לרוב, שיכולים להפוך לתאים מסוגים שונים, החל מתאי מוח וראש ועד השרירים, הכליות ועוד. הדבר הנכון יהיה להשתמש בתאי גזע מהגוף עצמו כדי לתקן אברים פגועים של החולה עצמו. אפשר גם לייצר תאי גזע מושרים (תאים רגילים, בדרך כלל תאי עור, שבשנים האחרונות פותחו שיטות להחזיר את “השעון” שלהם לאחור ולהפוך אותם לתאי גזע שיכולים להפוך לכל סוג תא, א.ב.). הייתי קורא לזה התחדשות עצמית. כשנוכל להפעיל את תאי הגזע שבמוח, יהיה אפשר לרפא אלצהיימר. צריך למצוא את התרופה שתפעיל (activate) את תאי הגזע בגופינו.”

במסיבת העיתונאים עם פתיחת כנס Life Sciences Baltics אמרת שהתפקיד שלך כיום הוא להדק את הקשרים המדעיים של יפן עם שאר הקהילה המדעית, אתה יכול לפרט?
“למדע אין גבולות, אנחנו יוצרים קשר זה עם זה, ומעריכים זה את עבודתו של זה. למרות אמצעי תקשורת היעילים היום, עדיין מפגש פנים אל פנים בין מדענים מאוד חשוב. אנחנו מסייעים למדענים להיפגש בלי גבולות. בכלל מדענים צריכים ליצור כלים לצרכי שלום. בכנס פגשתי המון חברים ועמיתים מכל העולם.”