"הפגיעה בענף תיירות החלל תהיה רק בטווח הקצר, לכולם ברור שבפיתוחים טכנולוגיים יש סיכון"

כך אומר ד"ר עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בראיון לאתר הידען בעקבות התרסקות החללית ספייסשיפ-2 של וירג'ין גלקטיק

ריצ'ארד ברנסון מתאמן בהטסת החללית ספייסשיפ-2. מתוך אתר וירג'ין גלקטיק
ריצ'ארד ברנסון מתאמן בהטסת החללית ספייסשיפ-2. מתוך אתר וירג'ין גלקטיק

הפגיעה בענף תיירות החלל תהיה רק בטווח הקצר, כך אומר ד"ר עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בראיון לאתר הידען בעקבות התרסקות החללית ספייסשיפ-2 של וירג'ין גלקטיק ביום שישי האחרון.

"התקווה לא התרסקה, הדברים האלה קורים. התמונה הורודה שהוצגה בהתחלה קצת גרמה לנו לשכוח שמדובר במהלך משמעותי עם לא מעט סיכונים. זה עניין של זמן עד שהספינה הראשונה תגיע לחלל, וזה גם עניין של זמן עד שאחת כזו תתרסק".

בתשובה לשאלת אתר הידען, האם הדבר ישפיע על יכולתו של ברנסון ושל מתחרים אחדים פחות מפורסמים ממנו, לחזור לפעילות בתחום תיירות החלל אומר ונדל: "אינני חושב שתהיה לזה השפעה יותר מאשר היתה לאירועים הרבה יותר קשים כדוגמת אסונות המעבורות צ'לנג'ר וקולומביה. ההשלכה היחידה היא השלכה קצרת טווח. סביר להניח שחלק מהאנשים שרצו לטוס יבטלו את הזמנתם, אבל רבים יהיו מוכנים לקחת את הסיכון למרות מה שקרה."

באותו הנושא באתר הידען:

 

"כולם יודעים שבפיתוח טכנולוגי יש אסונות. ברגע שמדובר בטיסה, ומיליונרים מעורבים בזה ניתן היה לצפות כי לא מדובר בתהליך חלק משום שהם מפתחים טכניקות חדשניות בלחץ זמן. צריך לזכור שוירג'ין גלקטיק דחתה את מועד השיגור המסחרי הראשון פעמים רבות. לאור זאת, בטוח שיש על המפתחים בחברה לחץ להגיע למוצר המוגמר, כמו שבזמנו היה על לחץ לשגר את הצ'לנג'ר ולא המתינו למזג אוויר מתאים וזו היתה הסיבה הישירה לתאונה. הפעם לא יודעים מה הסיבה לתאונה. יש השערות אבל הסיבה תתברר והחברה תכריז כי תטפל בשורש הביעה והיא לא תחזור על עצמה, ההשפעה תהיה קטנה."

האם דעת הקהל תהיה פתוחה לטיסות כאלה אחרי האסון?

"מבחינה חברתית יהיו תמיד אלה שיגידו שזה לא אתי, ולא הוגן שאנשים שיש להם כסף משקיעים אותו באינטרס הפרטי הצר ולא לתרום למטרות נעלות יותר או אפילו לתחומים אחרים של חקר החלל. זה אופיו של המשק הקפיטליסטי – מי שיש לו כסף עושה איתו מה שהוא רוצה. טיסה בחללית איננה לגיטימי יותר או פחות מאחזקת מספינת שעשועים אבל מדובר במשהו חדש."

הידען: הטיסות שמציעה וירג'ין הן תת מסלוליות, כלומר עליה וירידה, יש חברות שמפתחות טיסות למסלול, לרבות מלונות בחלל, כיצד התאונה תשפיע עליהן?

פרופ' ונדל: "בטיסות לכמה דקות מקבלים הנוסעים טעימה של החלל, הם אפילו לא יכולים לראות את כל כדור הארץ מלמעלה כי הגובה לא מספיק. זה די דומה למה שטייסי המעבורות ראו וחברי הצוותים בתחנת החלל הבינלאומית רואים היום, פרט למשך הזמן. מלונות בחלל הן אולי סוגיה לעתיד הרחוק. הטכנולוגיה למטוס חלל תת מסלולי נמצאת בהישג יד, טיסות משמעותיות יותר – למסלול סביב כדור הארץ ובוודאי מעבר לו, תהיינה הרבה יותר יקרות ולפיכך רק מעט אנשים יוכלו להרשות אותה לעצמם. אבל זה לא תמיד מרתיע אנשים, עובדה שיש אנשים שנרשמים ומתחרים כדי להגיע למאדים בלא אפשרות לחזור משם. יש מספיק אנשים בעלי שאיפות שונות ותמיד ימצאו כאלה שיסכימו לצאת למסע חד כיווני. למרות ש-99% לא יסכימו לטוס לחלל, ו-99% מהנותרים לא יסכימו לטוס לטיסה חד סתרית, בטוח שיהיו מתנדבים.

ואכן, מה דעתך על פרויקט מארס וואן המציע טיסה חד כיוונית?

"בתור מדען אני חושב שהפרויקט די מיותר כי את כל מה שאנחנו יודעים על מאדים אנחנו יכולים להשיג באמצעות חלליות בלתי מאוישות ואת זה עושים כבר 50 שנה. דבר העיקרי שטרם בוצע היה החזרת דגימת קרקע ממאדים לכדור הארץ כדי שיהיה אפשר לנתח אותה וגם לכך יש תוכנית לשנים הקרובות, שנדחית משיקולים תקציביים וכרגע מיועדת לשנת 2020 בטכנולוגיה הקיימת. כדי לעשות את אותו מבצע עם בני אדם: טיסה מאוישת למאדים והשבת האסטרונאוטים בשלום היא עניין הרבה יותר יקר, בסביבות טריליון דולר. יכלו אם היו רוצים להקים מושבות על הירח , שהרבה יותר קל להקים אליו רשת אספקה. אם מישהו יבצע משימה כזו המניע שלו יהיה בראש ובראשונה יוקרה פוליטית כמו המירוץ לירח. לא בגלל צורך מדעי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. את המעלית לא יבנו מלמטה למעלה – אלא מלמעלה למטה, ממש לפי חזון הגשש החיוור ב"קפיטריה בטבריה". לשם כך, יש צורך להעלות מספר דברים למעלה, ולצבור טכנולוגיה חללית ואמצעים שמספיקים לפחות לשנע אסטרואיד בינוני למסלול סביב כדוה"א, ולייצר ממנו כבל באורך 50 אלף קילומטרים ועוד תחנת חלל קטנה (קטנה במונחי העיר ניו יורק, כן?).

  2. "פשוט וקצר ולעניין", וואו מאיר אתה ממש גאון… אני מציע לך לקרוא קצת על הנושא, זה הכל חוץ מפשוט וקצר (זו לא מעלית בבניין, האתגרים ההנדסיים והטכנולוגיים כאן הם הרבה יותר כבירים, ולמיטב זכרוני חלקם עדיין אינם פתירים עם הטכנולוגיה הקיימת)

  3. אווווו באמת ….. אולי תקבלו קצת שכל ותבנו מעלית ענקית לחלל ותשימו עליה את החלליות ואז כשהם יגיעו לקצה האטמוספירה הם יתנתקו יסיירו קצת בחלל , ימלאו מצבורי תחנת החלל הבנילאומית וכו וכו"…. ואז כשיסיימו יגיעו בחזרה למעלית לעשות docking ויחזרו לכדור הארץ ….פשוט וקצר ולעניין…. במקום להסתבך עם כמויות עצומות של דלק הריי ברור שהטכנולוגיה הקיימת לא מאפשרת לנו לעשות חלליות סטייל star trek אז לבנתיים המעלית זה הכי אידיאלי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן