האוניברסיטה העברית

מודל אקלימי למזרח התיכון. Credit: Hebrew University of Jerusalem / AI-generated illustration

מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם

גל החום בישראל עשוי להתחיל למעשה בשינויים אטמוספריים המתרחשים אלפי קילומטרים מכאן. מחקר חדש מצא שהמודלים מצליחים לשחזר את שיא החום – אך לא תמיד את סימני האזהרה שקדמו לו.
רצפת מערת וונדרוורק במהלך החפירות. קרדיט: Wonderwerk Cave Project

עדויות חדשות: אבות האדם השתמשו באש במערה כבר לפני עד 1.79 מיליון שנה

מחקר בינלאומי בהשתתפות האוניברסיטה העברית מצא סימני שריפה בעצמות זעירות ממערת וונדרוורק בדרום אפריקה. הממצאים אינם מוכיחים שבני האדם הקדומים ידעו להצית אש, אך מצביעים על כך שהכניסו אש טבעית
מושבה של האלמוג Acropora eurystoma במפרץ אילת, שבה נחקרו דפוסי הורמוני רבייה לאורך שלוש שנים.

לאלמוגים יש שעון הורמונלי והוא עשוי לסייע בזיהוי מצוקה בשוניות

מחקר תלת־שנתי באלמוגים ממפרץ אילת מצא דפוסים מחזוריים של הורמוני רבייה, ובהם אסטרוגן ופרוגסטרון. הממצאים עשויים לסייע בעתיד בזיהוי מוקדם של פגיעה ביכולת הרבייה של שוניות אלמוגים.
טיפול גני ניסיוני ראשון מסוגו ניתן במרכז שניידר לתינוק עם תסמונת WOREE, מחלה נדירה הנגרמת מפגם בגן WWOX. קרדיט: האוניברסיטה העברית / מרכז שניידר לרפואת ילדים.

לראשונה: טיפול ניסיוני לגן WWOX הוזרק למוחו של תינוק עם אפילפסיה גנטית קשה

איור קונספטואלי של וקטור AAV9 המעביר את הגן WWOX לתאי עצב במוח במסגרת טיפול גני ניסיוני לתסמונת WOREE.
פרופ’ יעקב נחמיאס, פרופ’ חוסאם חאיק ופרופ’ טל דביר, שלושה חוקרים ישראלים שצורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארצות הברית.

שלושה חוקרים ישראלים צורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארה״ב

פרופ’ טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון ופרופ’ יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית צורפו למעמד העמיתים של National Academy of Inventors, כהוקרה על המצאות אקדמיות בעלות השפעה מדעית,
דיוקן של המתמטיקאי הצרפתי ז'אק אדמר, מן הדמויות המרכזיות בתולדות המתמטיקה המודרנית

ז'אק אדמר: המתמטיקאי שחיבר בין גאונות מדעית למחויבות מוסרית

ז'אק אדמר היה מתמטיקאי צרפתי יוצא דופן, שתרם לתורת המספרים, לפיזיקה מתמטית ולחקר תהליך החשיבה המתמטית. חייו שילבו הישגים מדעיים, טרגדיות משפחתיות ומחויבות עמוקה לצדק ולזכויות האדם.
דג הקיליפיש הוא מודל מחקרי מתפתח לחקר הארכיטקטורה הגנטית של הזדקנות ושל פתולוגיות הקשורות לגיל, שלעתים קרובות מציגות דפוסים תלויי מין בין נקבות (משמאל) לזכרים (מימין). קרדיט: איתמר הראל

הגן שמזרז את תחילת החיים – ועלול לגבות מחיר בגיל מבוגר

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על גן שמדגים פשרה אבולוציונית נדירה: הוא מסייע לצמיחה מהירה ולהתבגרות מינית מוקדמת, אך עלול לקצר את תוחלת החיים ולהגביר סיכון לגידולים בהמשך החיים.
תמונות של איי לנגרהנס בלבלב עכברי שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי. ירוק GFP (סמן לתאי ביתא מוטנטים חסרי הגן לADAR), לבן IBA1 (סמן של מקרופגים), אדום CD3 (סמן של תאי T), כחול דנ״א.

כשהלבלב מאותת על וירוס שלא קיים: מחקר חדש בוחן מסלול אפשרי להתפתחות סוכרת מסוג 1

מחקר של פרופ׳ יובל דור וד״ר אנייס קלושנדלר באוניברסיטה העברית מציע כיוון חדש להבנת סוכרת מסוג 1: ייתכן שתאי ביתא בלבלב מפעילים בטעות תגובה אנטי־ויראלית בגלל שיבוש בעריכת RNA, גם
סלע עשיר בברזל באיזור אגם מיד בארה"ב. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר ישראלי מציע פתרון לתעלומת כיווניות החיים

מחקר חדש של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית מציע פתרון לתעלומה בת 150 שנה: מדוע מולקולות החיים בחרו כיווניות אחת. החוקרים מצאו כי מולקולות כיראליות שנראות כתמונות מראה מגיבות אחרת כאשר
הרגל של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות אגרגטיבית באליעד. (קרדיטים- עידן שיזף, אריאל צ'יפמן ואביתר איצקוביץ')

מחקר בישראל: תאורת רחוב גורמת לאלפי טחביות לנוע במעגלים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיעדו לראשונה תנועה מעגלית מתואמת של אלפי שווה־רגלאים יבשתיים מהמין Armadillo sordidus. לפי המחקר, התופעה נגרמת מתאורה מלאכותית בלילה, ולא מרבייה או ממשיכה מגנטית

תאי גזע במעי מקריבים את עצמם כדי לעצור זיהום חיידקי

מחקר של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית חושף מנגנון הגנה חיסוני חדש: תאי גזע שנדבקים בסלמונלה מאיצים את התבגרותם, מפסיקים להתרבות ומסייעים להציל את רקמת המעי.
שילוב של המוח ובינה מלאכותית. אילוסטרציה: depositphotos.com

הרווארד והאוניברסיטה העברית ישתפו פעולה במחקר NeuroAI

מכון קמפנר בהרווארד והמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית יקיימו פעילות אקדמית משותפת בתחום המחבר בין חקר המוח לבינה מלאכותית
תמונה ממעמד ההכרזה (מימין לשמאל) דן מרידור, ד״ר תומר מלחי, פרופ׳ אמתי זיו. מרידור וזיו הם חברי וועדת הפרס. צילום: חן גלילי

ד"ר תומר מלחי זכה בפרס צ'רלס ברונפמן לשנת 2026 על פעילותו לקידום ביטחון תזונתי באפריקה

ד"ר מלחי הוא מייסד שותף ומנכ"ל CultivAid זכה בפרס היוקרתי על הובלת פרויקטים חקלאיים באפריקה, המשלבים חדשנות ישראלית, ניהול מים, הכשרה מקצועית ופיתוח כלכלי מקומי
ההתפוצצות הקמברית הייתה תקופה שבה הופיעו בתיעוד המאובנים בעלי חיים מגוונים ומורכבים יותר. מחקר תיאורטי חדש מציע כי התפתחות מוקדמת של מוח מורכב תרמה ליכולת של בעלי חיים לעבד מידע, ובהמשך גם להופעת צורות גוף מגוונות. מאובני טרילוביטים. אילוסטרציה: depositphotos.com

האם המוח הניע את ההתפוצצות הקמברית?

פרופ' אריאל צ’יפמן מהאוניברסיטה העברית מציע כי מוח מורכב התפתח מוקדם בתגובה לסביבות ימיות צפופות ותחרותיות, וסייע לפתוח את הדרך למגוון הגדול של בעלי החיים
פרופ' מיכאל רבין. קרדיט: Harvard John A. Paulson School of Engineering and Applied Sciences

מיכאל רבין, מהאבות המייסדים של מדעי המחשב, הפך רעיונות מתמטיים ליסודות העולם הדיגיטלי

חתן פרס טיורינג ופרס ישראל תרם תרומות יסודיות לאוטומטים, אלגוריתמים הסתברותיים, סיבוכיות וקריפטוגרפיה, וסייע לבנות את התשתית האקדמית של מדעי המחשב בישראל
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה שלחלקים קטנים בעיר – מקטעי רחוב ספציפיים – עלולה להיות השפעה רבה יותר על הפשיעה. המחשה: depositphotos.com

נקודות חמות של פשיעה: האם הרחוב שבו אנו גרים משנה הורמונים שקשורים לתוקפנות וחרדה?

מחקר ישראלי מתוכנן ימפה מקטעי רחוב בתל אביב ויבדוק אם מגורים באזורים עם פשיעה גבוהה נקשרים לרמות טסטוסטרון וקורטיזול ולמדדי רווחה נפשית
לומדים תוך האזנה למוזיקה. המחשה: depositphotos.com

הצלילים שברקע

מחקר באוניברסיטה העברית: מוזיקת רקע “תואמת דיבור” שיפרה זכירת מילים יותר משקט
מכשיר MRI. המחשה: depositphotos.com

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

במעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחים רצפי MRI ייעודיים ואלגוריתמים שמתרגמים “חתימות אות” למדדים ביולוגיים – עם מיקוד בטרשת נפוצה והפחתת

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

התקן פוטוני זעיר שהודפס ישירות על גבי שבב לייזר מסוג VCSEL ומרכז עשרות מקורות אור אל סיב אופטי יחיד.

חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו התקן זעיר שמרכז עשרות לייזרי VCSEL לסיב אופטי יחיד

התקן פוטוני מודפס בתלת־ממד, שפותח בשיתוף Civan Lasers ופורסם ב־Nature Communications, הדגים צימוד של עד 37 לייזרים רב־אופניים לסיב יחיד באובדן נמוך ובמבנה קומפקטי במיוחד
חרוז חרס בצורת פרפר מן התקופה הנאטופית הסופית בעינן־מלאחה (עמק הירדן העליון), צבוע באוכרה אדומה ונושא את טביעות אצבעותיו של הילד, כבן עשר, שעיצב אותו לפני 12 אלף שנה. (© Laurent Davin)

לפני 15,000 שנה: ילדים עיצבו בחימר חרוזים ותליונים

הרבה לפני הופעת כלי החרס ולפני המעבר לחקלאות, תושבי היישובים הראשונים בלבנט כבר עבדו עם חימר בידיים. הם עיצבו, ליטשו ולעיתים גם שיחקו בחימר. כעת מתברר שחלק מהעבודה הזו נעשתה
איזור זהבה (איזור החיים) במערכת שמש כללית. רק כדור הארץ נמצא במרכזו, מאדים ונוגה בקצוות. המחשה: depositphotos.com

פרופ' עמרי ונדל: אזור החיים של כוכבי לכת רחב יותר ממה שחשבנו

בריאיון לאתר הידען מסביר האסטרוביולוג מהאוניברסיטה העברית שפרסם לאחרונה שני מאמרים כי מים נוזליים עשויים להתקיים גם מחוץ לאזור החיים הקלאסי – אזור זהבה – בצד האפל של כוכבי לכת
משפחה במצוקה בעת מלחמה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מחקר ישראלי: שחיקה הורית היא גורם מפתח בקשיי ילדים בזמן מלחמה

מחקר אורכי על 123 אמהות במהלך החודשים הראשונים למלחמת אוקטובר 2023 מצא שהקשר לקשיי ילדים קשור בעיקר לשחיקה של ההורה המטפל בבית, ולא רק לפריסה של בן/בת הזוג לשירות פעיל
כיתוב תמונה: כלי אבן דו־פני מעוביידיה. קרדיט: עמרי ברזילי

מחקר קובע: גל “היציאה מאפריקה” לפני 1.9 מיליון שנה הותיר חותם בבקעת הירדן

שילוב של שלוש שיטות תיארוך מצביע כי האתר בבקעת הירדן בן לפחות 1.9 מיליון שנה, בגיל דומה לדמניסי—עם רמז להגירה מקבילה של מסורות כלי אבן אולדובאית ואשלית
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
נוירונים שגודלו מתאי גזע במעבדה יוצרים רשת מחוברת. במחקר זה השתמשו החוקרים ב־CRISPR כדי לכבות גנים בתאי גזע, ולאחר מכן עקבו אחר מידת ההצלחה שבה התאים התפתחו לנוירונים. קנה מידה: 100 מיקרומטר.

סינון CRISPR ממפה מאות גנים חיוניים להתפתחות תאי מוח ומזהה תסמונת חדשה בילדים

צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
פצצת האטום שהוטלה על הירושימה. צילום: מתוך ויקיפדיה

מנהיגים, מודיעין – ותקיפת מתקני גרעין

חפירות ארפאחייה, עיראק (Arpachiyah) – תיעוד היסטורי מן האוספים של המוזיאון הבריטי ו־UCL. קרדיט: Yosef Garfinkel.

ציורי פרחים על כלי חרס בני כ־8,000 שנה ממסופוטמיה חושפים דפוסים מתמטיים

ניתוח דגמים מהתרבות החלאפית בצפון מסופוטמיה מצא חלוקות סימטריות במספרים 4, 8, 16, 32 ואף 64 – רמז לחשיבה כמותית לפני הופעת מספרים כתובים
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. מעבדתו של פרופ' בלבן באוניברסיטה העברית

חיידקים שורדים אנטיביוטיקה בשני “מצבי כיבוי” שונים – וכל אחד דורש טיפול אחר

ב־Science Advances הוצגה הבחנה בין עצירת־גדילה מוסדרת ומוגנת לבין עצירה מופרעת ולא יציבה, עם נקודת תורפה במעטפת התא שעשויה לאפשר אסטרטגיות טיפול ממוקדות
דגלי ישראל והאיחוד האירופי. שיתוף פעולה מדעי פורה. המחשה: depositphotos.com

שלושה־עשר חוקרות וחוקרים מישראל זכו במענקי ERC Consolidator היוקרתיים לשנת 2025

ה-ERC העניק השנה 349 מענקי Consolidator בהיקף כולל של 728 מיליון אירו. ישראל בולטת עם 13 זוכות וזוכים מאוניברסיטת תל אביב, בן-גוריון, האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת חיפה –
קופסאות פארצטמול. המחשה: depositphotos.com

אחרי עשרות שנים פוענח מנגנון הפעולה הנסתר של הפארצטמול

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים מגלה כי פאראצטמול (אקמול/טיילנול/פנאדול) אינו פועל רק במוח ובחוט השדרה, כפי שסברו במשך שנים, אלא גם בקצות העצבים ההיקפיים — במקום שבו הכאב מתחיל

תקשורת בעלי-חיים: ״ייללות״ בפתיחת שירי שפן הסלע פועלות כרכיב התרעה

מסגרת מתודולוגית חדשה בוחנת אילו מרכיבי קול מושכים קשב; ניסויי שדה בשפני סלע הראו ש־wails בראש השיר מגבירות את שיעור התגובה ונשמרות היטב בשידור למרחקים בינוניים
בשר מתורבת. המחשה: depositphotos.com

תאי בקר יכולים להפוך לבני־אלמוות ללא הנדסה גנטית: פריצת דרך לקראת בשר מתורבת

צוות האוניברסיטה העברית ו-Believer Meats מראה חידוש תאִי ספונטני בתרביות בקר ללא סימני ממאירות, עם הפעלת טלומראז ו-PGC1α; פוטנציאל לקווי תאים יציבים וייצור בקנה מידה
חביבים, קטנים וחמודים, בגודל של כסנטימטר עד סנטימטר וחצי. עקרביש עיוור. צילום: שלמי אהרן

העקרביש: לא עקרב, לא עכביש – העתק-הדבק של אימא

הוא לא עקרב וגם לא עכביש. הוא העתק-הדבק של אימא שלו, ואם אתם מירושלים, אולי פגשתם אותו במקלחת. מה כל כך מיוחד בעקרביש? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
הפגנה בישראל המזכירה משפחה שלמה שנספתה בטבח ה-7 באוקטובר 2023. המחשה: depositphotos.com

מחקר: טראומת 7 באוקטובר הובילה לעלייה דרמטית בתסמיני OCD בקרב ניצולים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית וקולומביה מצאו כי כמעט 40% מניצולי העוטף פיתחו או החמירו תסמינים כפייתיים חודשים לאחר המתקפה
צוות מעבדת אקולוגיית התנועה אוסף דגימות מעגורים מתים באגם החולה במהלך ההתפרצות, 27 בדצמבר 2021. (קרדיט: הדס כהנר, רשות הטבע והגנים)

חיות הבר כשומרות סף: ניטור תנועה בזמן אמת עשוי לסייע במניעת המגפה הבאה

מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית מציע מסגרת חדשה לניטור מחלות זואונוטיות באמצעות ביולוגינג – ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הגלובלי
חיישן SNSPD. Credit: QROCODILE collaboration.

פריצת דרך בחיפוש אחר החומר האפל הקל: פרויקט QROCODILE מציב גבולות עולמיים חדשים

שיתוף פעולה בינלאומי בהובלת האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ציריך פיתח גלאי מוליך־על ייחודי שהשיג רגישות שיא בחיפוש אחר חומר אפל קל, ופתח אופק חדש לפיזיקת החלקיקים
קרדיט: ACS Nano (2025). DOI: 10.1021/acsnano.5c06285

מחקר ישראלי מגלה: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותל אביב הראו שמשטחים מגנטיים משפיעים על תהליך ההתקבצות של סיבי עמילואיד – ממצא שפותח אפיקים חדשים לטיפול
תרשים מבנה המיטוכונדריה. המחשה: depositphotos.com

כשתחנת האנרגיה של התא משתבשת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת עצבית שפועלת נגד תחושת תגמול – ומציעים גישה טיפולית חדשה להתמודדות עם התמכרות לסמים דרך ויסות הכאב הרגשי בזמן גמילה
התמכרות לקוקאין. המחשה: depositphotos.com

רשת מוחית זעירה עשויה להחזיק את המפתח לגמילה מקוקאין

התמכרות, גמילה מקוקאין, האוניברסיטה העברית, מדעי המוח, מערכת התגמול, רגשות שליליים, ICARe, פרופ' יונתן קופצ'יק, תסמיני גמילה, ונטראל פלידום
ספין של אטום. המחשה: depositphotos.com

קרן לייזר אחת מגנה על אטומים מפני אובדן מידע

חוקרים באוניברסיטה העברית ובקורנל מצאו דרך לסנכרן ספינים של אטומים באמצעות אור במקום מיגון מגנטי, מה שעשוי לשפר חיישנים קוונטיים ומערכות זיכרון
רפת חלב. התמונה באדיבות רפת דנרון

האם משבר האקלים יצרו מחסור עולמי בחלב?

מחקר ישראלי-אמריקאי מגלה כי יום חום קיצוני מפחית את תפוקת החלב בעד 10% וכי טכנולוגיות קירור מפצות רק חלקית על הפגיעה
אמפתיה אנושית מבינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

אנשים מעדיפים אמפתיה אנושית – גם כשמדובר בתגובה של בינה מלאכותית

מחקר בינלאומי חדש מגלה: אנשים מעריכים יותר אמפתיה כשהם מאמינים שמקורה באדם – גם אם זו תגובת בינה מלאכותית
סינון רעשים אנושיים מאותות המגיעים מעולמות אחרים. צילום: מצפה גרין בנק

סינון זיהום רדיו מכדור הארץ בחיפוש אחר אותות מחוץ לכדור הארץ

חוקרים השתמשו בלמידת מכונה כדי להבחין בין אותות מהחלל לאותות שמקורם בפעילות אנושית
ייצוג חזותי של ממצאי הצוות. על ידי השוואת שימוש במילים ודפוסי משפטים, המודל הסטטיסטי מבוסס הבינה המלאכותית זיהה שלושה סגנונות כתיבה מובחנים – או מסורות סופרים – המוצגים כאן בצבעים צהוב, כחול וירוק. קרדיט: Faigenbaum-Golovin ואחרים.

בינה מלאכותית חושפת דפוסי שפה נסתרים ומחברים אפשריים של התנ"ך

חוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם השתמשו במודלים סטטיסטיים מבוססי AI כדי לזהות שלושה סגנונות כתיבה שונים בתשעת הספרים הראשונים של התנ"ך – ולשייך מחברים פרקיים שנויים במחלוקת לקבוצות אלו
אנונוימיות. המחשה: depositphotos.com

תיקון חוק קטן, שינוי גדול: יותר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בזכות הפרטיות

חוק שהעביר ח"כ עדי קול ב-2014 מאפשר לתובעים בתיקי נזקי גוף להישאר אנונימיים – ומוביל לעלייה של 17% בפיצויים מחברות הביטוח. מחקר חדש חושף: פרטיות משפיעה על נכונות לגשת לבית