האוניברסיטה העברית

גרף: מדיניות הארגון והשפעתה על אמון מנהלים בעובדים בעקבות שימוש בבינה מלאכותית בעבודה

מחקר: שימוש בבינה מלאכותית בעבודה פוגע באמון של המנהלים בעובדים

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מצא כי שימוש בבינה מלאכותית בעבודה עולה לעובדים באמון של המנהלים. הפגיעה מתרחשת גם כשהשימוש מותר. רק כשהארגון מעודד אותו במפורש, היא נחלשת עד שאינה מובהקת
מגרד אובסידיאן ממערת אררט-1 בארמניה – עדות לניידות של ציידים-לקטים בדרום הקווקז

ציידים-לקטים בדרום הקווקז נעו עד 200 קילומטרים ושמרו על רשתות חברתיות לפני עשרות אלפי שנים

ציידים-לקטים בדרום הקווקז חיו בקבוצות קטנות ודלילות, אך לא בבידוד. מאמר בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על תנועה של 40 עד 200 קילומטרים. לפי החוקרים, הקבוצות גם חלקו ידע טכנולוגי ושמרו
תולעת הנמטודה C. elegans

מחקר בתולעים: החלשת תהליך UFMylation שיפרה את הטיפול בחלבונים פגומים והאריכה חיים

מחקר בתולעים מהאוניברסיטה העברית מראה כיצד תהליך תאי בשם UFMylation משפיע על הטיפול בחלבונים פגומים. כאשר החוקרים הפחיתו את פעילותו, התולעים סבלו פחות משיתוק, נעו טוב יותר וחיו זמן רב
ד"ר אמיר ארז מהאוניברסיטה העברית, ממובילי הפיתוח של כלי לזיהוי DNA של חיידקים

כלי בינה מלאכותית מהאוניברסיטה העברית מזהה DNA של חיידקים בקטעים זעירים מהקרקע

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו כלי בינה מלאכותית בשם BBERT. הכלי מזהה DNA של חיידקים בקטעים באורך 100 "אותיות" בלבד, בלי מאגר השוואה. בניסויים הוא קיצר את זמן שחזור הגנומים ביותר
תקריב של האבקנים והעלי בפרח שושן

הפריה עצמית בצמחים: סימולציות מראות שהמעבר בין אסטרטגיות הרבייה אינו חד-כיווני

סימולציות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראות כי הפריה עצמית בצמחים יכולה לשרוד לאורך זמן. היא מתקיימת לצד מנגנון שמונע אותה, במשך תקופות ארוכות. לפי המודל, אוכלוסיות יכולות לעבור בין שתי
דגימת קרקע במעבדה

מחקר ישראלי: אשלגן בקרקע זמין לצמחים יותר ממה שבדיקות הקרקע מראות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון וולקני גילו שצמחים שואבים הרבה יותר אשלגן בקרקע ממה שהבדיקות המקובלות מנבאות. עד 74% מהאשלגן הגיע ממאגרים מינרליים שהבדיקות כמעט אינן מודדות.
שתי צעירות מחבקות זו את זו מול חדשות המלחמה – מצוקה נפשית אחרי 7 באוקטובר

מצוקה נפשית אחרי 7 באוקטובר: רובם הפגינו חוסן או התאוששו, וכמעט אחד מכל חמישה נשאר במצוקה

מחקר אורך של האוניברסיטה העברית עקב אחר 1,035 מבוגרים יהודים בישראל במשך חצי שנה. החוקרים זיהו ארבעה מסלולים של מצוקה נפשית אחרי 7 באוקטובר. לדבריהם, הדרך שבה המצוקה משתנה מנבאת
איור של מוח זוהר בתוך עיגול, ומשני צדיו גלי גירוי חשמלי

גירוי מוחי ביתי לדיכאון: הטיפול מהבית התאפשר, אבל לא עקף את טיפול הדמה

ניסוי קליני בינלאומי בהובלת האוניברסיטה העברית בחן גירוי מוחי ביתי לדיכאון. לפי התוצאות, מטופלים מסוגלים לבצע אותו בעצמם, בשילוב משחק מחשב. עם זאת, הטיפול הפעיל לא הועיל יותר מטיפול דמה,
הדמיה תלת־ממדית של נימי דם וכדוריות דם אדומות

לשמר את כלי הדם, להאט את ההזדקנות

מחקר בעכברים מהאוניברסיטה העברית מצא ששימור כלי הדם באמצעות החלבון VEGF האריך את תוחלת החיים ב־20% והאט תהליכים ומחלות של הזיקנה.
מגנט מרחף מעל מוליך־על בטמפרטורה נמוכה

רכיב זיכרון חדש עשוי למחוק מידע כמעט באנרגיה המינימלית שמתירים חוקי הפיזיקה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית עקבו אחרי מערבולת בודדת במוליך־על והראו, באמצעות ניסוי וניתוח חישובי, שניתן להפעיל רכיב זיכרון בטמפרטורות נמוכות מאוד בעלות אנרגיה המתקרבת לגבול לנדאואר. עדיין מדובר בהוכחת היתכנות רחוקה
האוניברסיטה העברית בירושלים. המחשה: depositphotos.com

תרומה לאוניברסיטה העברית: 250 מיליון דולר מג'ון פולסון ו-30 מיליון דולר להכשרת רופאים

האוניברסיטה העברית קיבלה בשבוע אחד שתי תרומות בהיקף כולל של 280 מיליון דולר. המשקיע ג'ון פולסון הודיע על התרומה לאוניברסיטה העברית הגדולה ביותר אי פעם: 250 מיליון דולר. הכסף יממן
שישה ממשתתפי המחקר על מזון טיפולי מן הצומח בסדנה באוניברסיטה העברית בשנת 2023

מזון טיפולי מחומוס, דורה, תירס וסויה שיפר התאוששות מתת־תזונה בחולדות

מחקר בהשתתפות האוניברסיטה העברית מציע בסיס לפיתוח מזון טיפולי מרכיבים הגדלים באפריקה שמדרום לסהרה; היעילות בילדים עדיין דורשת בדיקה קלינית
פג שנולד מוקדם שוכב באינקובטור ביחידה לטיפול נמרץ בילודים

מחקר בעכברים: לידה מוקדמת משבשת את בניית הכליות ומשאירה חוסר קבוע ביחידות הסינון

חוקרים מהדסה, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מונאש באוסטרליה הראו במודל של עכברים כיצד לידה מוקדמת פוגעת בתאים שבונים את יחידות הסינון של הכליה. התוצאה היא מחסור קבוע ביחידות האלה וסימני נזק
המחשה של מצוקה כלכלית ונפשית על רקע ההרס בבארי בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.

מחקר לאחר 7 באוקטובר: מצוקה נפשית וקושי כלכלי עלולים להזין זה את זה

מעקב אחר 1,035 ישראלים במשך שנה מצא כי דיכאון וחרדה בתחילת המלחמה ניבאו קשיים כלכליים בהמשך, וקשיים אלה ניבאו לאחר מכן החמרה בתסמינים נפשיים
גם אחרי 20 חודשים בקרקע, המיקרופלסטיק לא הפך ל״ספוג כימי״

גם אחרי 20 חודשים בקרקע, המיקרופלסטיק לא הפך ל״ספוג כימי״

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הטמינו חלקיקי פוליאתילן בשלוש קרקעות חקלאיות בישראל ובדקו את יחסי הגומלין שלהם עם 48 מזהמים אורגניים. בכ־90% מהחומרים, ההתיישנות הסביבתית של הפלסטיק כמעט לא שינתה את הספיחה
פרופ׳ דנה וולף מהדסה ומהאוניברסיטה העברית

סקר ל־48,556 יילודים איתר מקרי CMV שלא היו מתגלים בבדיקה ממוקדת

במחקר בשני בתי חולים בירושלים, 100 מתוך 176 היילודים עם זיהום מולד לא היו נכללים בסקר המבוסס על סימנים מחשידים; ההחלטה על סקר שגרתי לכלל היילודים עדיין דורשת בחינת עלות
בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

סביבה נוזלית־צמיגית מסייעת לקיפול חלבונים ולתפקוד תקין שלהם
RNA שנחשב "לא מקודד" עשוי להסתיר מאות מיקרופפטידים הקשורים להתקדמות סרטן

RNA שנחשב "לא מקודד" עשוי להסתיר מאות מיקרופפטידים הקשורים להתקדמות סרטן

חוקרות מהאוניברסיטה העברית איתרו 1,782 מיקרופפטידים בעלי עדויות לתרגום מתוך RNA ארוך לא־מקודד, ו־314 מהם מקורם ב־RNA שביטויו משתנה לאורך שלבי התקדמות של סוגי סרטן שונים. המחקר, שפורסם לאחר ביקורת
אובדן p53 גורם לתאים "לבזבז" את חומרי הגלם של ה-DNA – ומערער את יציבות הגנום

אובדן p53 גורם לתאים "לבזבז" את חומרי הגלם של ה-DNA – ומערער את יציבות הגנום

מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית מגלה מנגנון נוסף שבו p53, המכונה "שומר הגנום", מגן על התא: כאשר פעילותו אובדת, ייצור ה-RNA מזנק וצורך את מאגר הנוקלאוטידים הדרוש לשכפול DNA. המחסור גורם
מנגנון סידן מסייע לזרעים לשמור על מאזן היונים בקרקע מלוחה

מנגנון סידן מסייע לזרעים לשמור על מאזן היונים בקרקע מלוחה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת בקרה המקשרת בין אותות סידן לשלושה חלבונים השולטים במאזן הנתרן והאשלגן בעובר הצמח. בניסויים בתודרנית לבנה הצליחו החוקרים לשפר משמעותית את שיעור הנביטה בתנאי מליחות,
כשהשמש נחלשת, הקרינה הקוסמית בגובה הטיסה מתחזקת

כשהשמש נחלשת, הקרינה הקוסמית בגובה הטיסה מתחזקת

מדידות באמצעות בלונים ששוגרו מדרום ישראל מראות כי בגובה שבו טסים מטוסי נוסעים רמת הקרינה מושפעת ממחזור הפעילות של השמש. החוקרים מעריכים כי בתקופות של מינימום בפעילות השמש היא עשויה
השערה חדשה: האם שריפות טבעיות סייעו להולדת כלי החרס בלבנט?

השערה חדשה: האם שריפות טבעיות סייעו להולדת כלי החרס בלבנט?

מחקר מהאוניברסיטה העברית קושר בין תקופה של שריפות נרחבות, סחיפת קרקעות והצטברות חרסית לפני אלפי שנים לבין הופעת כלי החרס באזור. החוקרים מציעים כי בני התקופה הניאוליתית אולי הבחינו כיצד
וראיאנטים של נגיף קורונה. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: כמחצית מהממשלות בעולם דיווחו באופן שגוי על תמותת הקורונה – בעיקר כלפי מטה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית השוו דיווחים רשמיים לנתוני תמותה עודפת ב־134 מדינות וטריטוריות. המדינות שנבדקו דיווחו על 5.08 מיליון מתים מקורונה בשנים 2020–2021, בעוד שהחוקרים מעריכים כי מספר המתים בפועל הגיע
סדקים מתחילים לאט ואחר כך מתרחבים במהירות. איור: final-high-resolution Jay Fineberg Credit Miglė Anušauskaitė

לפני שהחומר נשבר: הסדק הזעיר שזוחל לאט – ואז מזנק

מחקר בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראה כי שבר פתאומי אינו מתחיל בהכרח בסדק שמתפרץ מיד. תחילה נוצר אזור שבור זעיר שיכול להתקדם באיטיות רבה; רק לאחר שהוא מתפשט דרך עובי
אישה מביטה מחלון ביתה לעבר יירוטים ועשן מעל העיר, כשיד תומכת מונחת על כתפה.

סקירת 68 מחקרים: מצוקה נפשית לאחר 7 באוקטובר נקשרה לחשיפה מתמשכת ומצטברת

הסקירה אינה מציגה שיעור ארצי אחד של פוסט־טראומה, חרדה או דיכאון. היא מצביעה על הבדלים ניכרים בין קבוצות ועל פגיעוּת מוגברת בקרב מי שהתמודדו עם לחימה, אובדן, פינוי, לחץ כלכלי
שינוי בשני רכיבים גנטיים אפשר לעגבניות להניב בקור בלי הפריה

שינוי בשני רכיבים גנטיים אפשר לעגבניות להניב בקור בלי הפריה

צמחי ניסוי שעברו עריכת גנים החלו לפתח עגבניות נטולות זרעים גם כאשר הקור פגע בהפריה. בניסוי חממה הם הקדימו את צמחי הביקורת והניבו יותר פירות בשלים, אך עדיין לא נבדקו
אותה בצורת, תוצאה אחרת: מועד המחסור במים משנה את עונת הפריחה

אותה בצורת, תוצאה אחרת: מועד המחסור במים משנה את עונת הפריחה

ניסוי בחמישה מיני צמחים ים־תיכוניים הראה כי הפחתה זהה בכמות המים השפיעה באופן שונה כאשר התרחשה בסתיו, בחורף או באביב. גם נוכחותם של מינים שכנים שינתה את מועדי הפריחה
ארבע אוכלוסיות נסתרות של תאי תמך מסייעות למעי להתחדש

ארבע אוכלוסיות נסתרות של תאי תמך מסייעות למעי להתחדש

חוקרי האוניברסיטה העברית זיהו בעכברים ארבע אוכלוסיות נפרדות של תאים מזנכימליים מתחת לרירית המעי. כל אוכלוסייה ממוקמת באזור אחר ומייצרת שילוב שונה של אותות הקשורים לתאי גזע, חיסון, מבנה הרקמה
תרשים המשווה בין הזדקנות הדרגתית של תאים ברקמה לבין הזדקנות מואצת של מספר תאים בודדים.

לא כל התאים מזדקנים יחד: גם תאים שכנים עשויים להיות בגיל ביולוגי שונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי בתוך אותה רקמה מתקיימים זה לצד זה תאים המזדקנים בקצב איטי ותאים שבהם השינויים האפיגנטיים מצטברים במהירות. המחקר, שפורסם ב־Nature Communications, נערך ברמת התא הבודד
תרשים של תולעת C. elegans המציג תקשורת בין תאי עצב החשים חמצן לבין שורת הנבט באמצעות מולקולות RNA קטנות.

בתולעים: מערכת העצבים מסייעת להגן על תאי הרבייה מפני חום

מחקר ב־Current Biology מצא כי מולקולות RNA קטנות שמקורן בתאי עצב ומעגל עצבי החייש את רמת החמצן משפיעים על עמידות תאי הרבייה לעקת חום. המחקר נערך בתולעי C. elegans, ואין
שיתוף פעולה יכול להתפתח גם ללא קרבה משפחתית או כללי גמול מורכבים

שיתוף פעולה יכול להתפתח גם ללא קרבה משפחתית או כללי גמול מורכבים

מודל חדש של דילמת האסיר מראה כי די בכך שפרטים יזהו את יריביהם ויגיבו באופן שונה לכל אחד מהם כדי לאפשר לשיתוף פעולה להתבסס
מליגנין של צמחים לחומר שעשוי לסייע בהתחדשות עצם

מליגנין של צמחים לחומר שעשוי לסייע בהתחדשות עצם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הראו בתנאי מעבדה כי סוג מסוים של ליגנין יכול לעודד היווצרות הידרוקסיאפטיט, המינרל המרכזי בעצמות ובשיניים
השוואה בין עלי עגבנייה בוגרים בעלי מספר וצורה שונים של עלעלים.

האוקסין אומר לעלה מתי ליצור עלעלים – ומתי להתחיל לגדול

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו מנגנון דו־שלבי שבו אוקסין מדכא תחילה את הג'יברלין כדי לאפשר יצירת איברים, ובהמשך מגביר אותו כדי לקדם את התרחבות העלה
ניסוי בין־לאומי יבחן טיפול מותאם בפאג׳ים נגד דלקות חוזרות בדרכי השתן

ניסוי בין־לאומי יבחן טיפול מותאם בפאג׳ים נגד דלקות חוזרות בדרכי השתן

האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה משתתפים בניסוי שלב II, שיבדוק שילוב של נגיפים קוטלי חיידקים עם מנת אנטיביוטיקה נגד זיהומי E. coli חוזרים ועמידים
“אופק”: קו חיטה חדש פותח להתמודדות עם אקלים חם ויבש במזרח התיכון

שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ופלסטינים: קו חיטה חדש פותח להתמודדות עם אקלים חם ויבש במזרח התיכון

חוקרים ישראלים ופלסטינים השלימו מיזם בן חמש שנים לזיהוי קווי חיטה המסוגלים לשמור על ביצועים חקלאיים בתנאי מחסור במים ועונת גשמים קצרה ולא יציבה.
כלי אבן ממערת אררט חושפים: ציידים־לקטים נשאו אובסידיאן למרחק 200 קילומטרים

כלי אבן ממערת אררט חושפים: ציידים־לקטים נשאו אובסידיאן למרחק 200 קילומטרים

ניתוח של 1,770 פריטי אבן בני 33,000–52,000 שנה מצביע על שתי אסטרטגיות מקבילות: כלי אובסידיאן יקרי ערך שנישאו למרחקים ותוחזקו בקפידה, לצד כלי צור מקומיים שיוצרו לצרכים מיידיים. החוקרים סבורים
יריעה אלסטית היוצרת מערך של גומות וקמטים בשל מגבלה גאומטרית

חוק גאומטרי חדש מסביר מדוע משטחים גדלים מתחילים לפתע להתקמט

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי משטח יכול לעמוד בכל התנאים הגאומטריים המקומיים — ובכל זאת להגיע לסף גלובלי שמעבר לו אינו מסוגל להישאר חלק. התוצאה עשויה לסייע בהבנת צורות בטבע
מבנים משולבים של חומצות שומן ואוליגומרים העשויים ליצור מדורים דמויי תאים

שיתוף פעולה בין מולקולות פשוטות עשוי להסביר כיצד נוצרו התאים הראשונים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חיברו חומצות שומן להידרוקסי־חומצות וקיבלו מבנים דמויי קרום, המתארגנים בקלות ושורדים זמן רב יותר במים. הממצאים מציעים מנגנון אפשרי למעבר מכימיה דוממת למערכות קדם־חיות.
גל חום קצר שיבש חיידקים המשנים את מינם של עכבישים – וההשפעה הופיעה בדורות הבאים

גל חום קצר שיבש חיידקים המשנים את מינם של עכבישים – וההשפעה הופיעה בדורות הבאים

חשיפת עכבישים ננסיים לטמפרטורה של 27–28 מעלות צלזיוס לא שינתה את מינם של הפרטים שנחשפו לחום, אך אצל צאצאיהם ונכדיהם הופיעו שוב זכרים. החוקרים מצאו כי החום ערער את מאזן
איור של אינטראקציות בין אירוסולים לעננים ושל השפעתן המשתנה על אקלים כדור הארץ לאורך זמן. קרדיט: האוניברסיטה העברית בירושלים / איור שנוצר בבינה מלאכותית

מחקר: השפעת חלקיקי זיהום על עננים מורכבת יותר משחשבו

מחקר מהאוניברסיטה העברית מצא כי השפעת אירוסולים על האקלים תלויה גם בזמן ובקצב השינוי. החוקרים מדגישים כי אין בכך פתרון למשבר האקלים, אלא שיפור בהבנת המודלים האקלימיים.
נוירונים במוח חולדה ובתרבית לאחר טיפול באמצעות נשאי AAV

ריפוי גני לפי דרישה הפחית פרכוסים בחולדות עם אפילפסיה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומיוניברסיטי קולג' לונדון פיתחו טיפול נוגד חמצון המבוסס על נשאי AAV. הרצף הטיפולי מופעל בתגובה לפעילות חשמלית חריגה במוח. ביותר ממחצית החולדות שטופלו נמנעו הפרכוסים, ובשאר החיות
חסימת מנגנון עקה בתאי גליובלסטומה החזירה את רגישותם לכימותרפיה

חסימת מנגנון עקה בתאי גליובלסטומה החזירה את רגישותם לכימותרפיה

התרכובת הניסיונית BA-101 חסמה אנזים המעורב ביצירת עודף תחמוצת חנקן. בשילוב עם התרופה טמוזולומיד היא האטה את צמיחת הגידולים בעכברים והגבירה את מות התאים הסרטניים – אך טרם נוסתה בבני
שני נערים עומדים זה לצד זה ומחייכים

בעיית האמפתיה הכפולה: האם ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים יכולים להבין טוב יותר זה את זה?

ד״ר יונת רום מהאוניברסיטה העברית חוקרת כיצד ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים מזהים רגשות אלה אצל אלה, ומה יכול לשפר אמפתיה ודיוק אמפתי במסגרת חינוכית משלבת.
מחקר ישראלי: טיפולים קוסמטיים חוזרים עלולים לקבל מאפיינים דמויי התמכרות

מחקר ישראלי: טיפולים קוסמטיים חוזרים עלולים לקבל מאפיינים דמויי התמכרות

אחת מכל חמש נשים במדגם שעברו טיפולים קוסמטיים עמדה בסף של סיכון בינוני עד גבוה לדפוס שימוש כפייתי. הגורמים שנקשרו לכך בעוצמה הרבה ביותר היו דימוי גוף נמוך ושימוש בעייתי
האוקיינוס ההודי עשוי להתריע מראש על תקופות יובש ממושכות בישראל

האוקיינוס ההודי עשוי להתריע מראש על תקופות יובש ממושכות בישראל

ניתוח של יותר משבעה עשורים של נתוני אקלים מצביע על קשר בין שינויי טמפרטורה באוקיינוס ההודי לבין מערכות לחץ גבוה שמונעות גשם במזרח הים התיכון. התנאים בדצמבר עשויים לספק רמז
חוקרים תכנתו תאים אנושיים לבצע פעולות לוגיות ולקבל החלטות

חוקרים תכנתו תאים אנושיים לבצע פעולות לוגיות ולקבל החלטות

מערכת גנטית שפיתחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית מאפשרת לתאים לעבד כמה אותות במקביל, לבחור תגובה בהתאם לצירוף האותות ואף להתריע על מצב לא תקין. בעתיד עשויה הגישה לשמש לפיתוח תאים טיפוליים
שושנת ים ששימשה במחקר על החלבון CARDIB והגנה מפני נגיפים

ה“בלם” שמגן מפני נגיפים: שושנת הים חושפת מסלול חיסוני שלא הכרנו

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשארלוט גילו כי החלבון CARDIB מדכא בדרך כלל את התגובה האנטי־נגיפית של שושנת הים, אך בהיעדרו הנגיפים מתרבים ביתר קלות. הממצא מצביע על כך
צמיגים. אילוסטרציה: depositphotos.com.

האבק מהצמיגים עלול להגיע גם לצלחת: חלקיקי שחיקה משחררים מזהמים לקרקע ולצמחים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גידלו חסה ואספסת בקרקע המכילה ריכוזים מציאותיים של חלקיקי שחיקת צמיגים. הם מצאו כי החלקיקים אינם נשארים בקרקע כחומר אינרטי, אלא משחררים בהדרגה תוספים כימיים שחלקם נקלטים
מודל אקלימי למזרח התיכון. Credit: Hebrew University of Jerusalem / AI-generated illustration

מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם

גל החום בישראל עשוי להתחיל למעשה בשינויים אטמוספריים המתרחשים אלפי קילומטרים מכאן. מחקר חדש מצא שהמודלים מצליחים לשחזר את שיא החום – אך לא תמיד את סימני האזהרה שקדמו לו.
רצפת מערת וונדרוורק במהלך החפירות. קרדיט: Wonderwerk Cave Project

עדויות חדשות: אבות האדם השתמשו באש במערה כבר לפני עד 1.79 מיליון שנה

מחקר בינלאומי בהשתתפות האוניברסיטה העברית מצא סימני שריפה בעצמות זעירות ממערת וונדרוורק בדרום אפריקה. הממצאים אינם מוכיחים שבני האדם הקדומים ידעו להצית אש, אך מצביעים על כך שהכניסו אש טבעית