אחת מכל חמש נשים במדגם שעברו טיפולים קוסמטיים עמדה בסף של סיכון בינוני עד גבוה לדפוס שימוש כפייתי. הגורמים שנקשרו לכך בעוצמה הרבה ביותר היו דימוי גוף נמוך ושימוש בעייתי ברשתות החברתיות
טיפולים קוסמטיים מוצגים בדרך כלל כאמצעי לשיפור המראה, הביטחון העצמי או איכות החיים. אולם מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מצביע על כך שאצל חלק מהנשים, החזרה על הטיפולים עשויה לקבל מאפיינים המזכירים התמכרות התנהגותית.
במחקר, שפורסם ב־Journal of Health Psychology, השתתפו 1,614 נשים יהודיות בישראל, בנות 25–71. את המחקר הובילה ד"ר ורה סקווירסקי, לצד ד"ר אורי ליפשין, ד"ר דבורה שמולביץ ופרופ' מריו מיקולינסר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומהמרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.
בקרב הנשים שדיווחו כי עברו הליך קוסמטי, 20% הגיעו לסף שהחוקרים הגדירו כסיכון בינוני עד גבוה ל"שימוש ממכר בטיפולים קוסמטיים" במהלך חייהן. יותר מ־15% דיווחו על תסמינים פעילים בשנה שקדמה לסקר. בכלל המדגם נמצאו אצל קרוב ל־9% סימנים בינוניים עד חמורים של שימוש בעייתי.
החוקרים התאימו שאלון המבוסס על עקרונות המשמשים להערכת הפרעות הקשורות לחומרים ממכרים. המשתתפות נשאלו, בין היתר, האם ניסו ללא הצלחה להפסיק לעבור טיפולים, האם הרגישו דחף חזק או השתוקקות לטיפול נוסף, והאם המשיכו בכך למרות השלכות שליליות.
חשוב להדגיש כי "התמכרות לטיפולים קוסמטיים" אינה אבחנה רפואית רשמית בספרי האבחון. השאלון בחן דמיון בין דפוסי ההתנהגות לבין מאפיינים מקובלים של התמכרות, ולא קבע כי כל מי שעוברת טיפולים חוזרים מכורה להם.
הקשרים החזקים ביותר נמצאו עם הערכה גופנית נמוכה ועם שימוש בעייתי ברשתות החברתיות. נשים שדיווחו על חוסר שביעות רצון ניכר מגופן נטו יותר לדווח גם על קושי לשלוט במספר הטיפולים. הסיכון היה גבוה במיוחד כאשר חוסר שביעות הרצון הופיע לצד גלישה מוגזמת או בעייתית ברשתות חברתיות.
הקשר אינו מפתיע לחלוטין. פלטפורמות חברתיות חושפות משתמשות לכמות גדולה של תמונות שעברו עריכה, מסננים ותכנים המקדמים אידאלים מצומצמים של יופי. הן גם מאפשרות השוואה בלתי פוסקת לאחרים וקבלת משוב מיידי על המראה. עם זאת, המחקר מצא מתאם בלבד ואינו מוכיח שהרשתות החברתיות גורמות להתנהגות כפייתית.
נמצאו גם קשרים חלשים יותר עם עמדות שליליות כלפי הזדקנות, ביטחון נמוך יותר בקשרים בין־אישיים ועמדות פמיניסטיות חלשות יותר. חלק מהקשרים הללו נחלשו כאשר החוקרים בחנו בו־זמנית את כלל הגורמים.
לדברי החוקרים, אין להסיק מכך שטיפולים קוסמטיים הם שליליים מעצם טבעם. עבור אנשים רבים מדובר בבחירה מבוקרת שאינה פוגעת בתפקוד. עם זאת, הם ממליצים לרופאים ולמטפלים לשים לב למטופלות המבקשות הליכים בתדירות הולכת וגוברת, מצפות מכל טיפול לפתור מצוקה נפשית עמוקה או מתקשות לקבל המלצה להמתין.
מגבלות המחקר כוללות הסתמכות על דיווח עצמי, התמקדות בנשים יהודיות בישראל ומבנה מחקר שאינו מאפשר לקבוע סיבתיות. נדרשים מחקרי המשך באוכלוסיות נוספות ובמעקב לאורך זמן.
עוד בנושא באתר הידען
- קרינה ומיקרו־כבידה גרמו בכבד שינויים המזכירים הזדקנות מואצת של אסטרונאוטים ששהו זמן רב בחלל
- חוקרים תכנתו תאים אנושיים לבצע פעולות לוגיות ולקבל החלטות
- ה“בלם” שמגן מפני נגיפים: שושנת הים חושפת מסלול חיסוני שלא הכרנו
- האבק מהצמיגים עלול להגיע גם לצלחת: חלקיקי שחיקה משחררים מזהמים לקרקע ולצמחים
- מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם
