חוקרים מהאוניברסיטה העברית גידלו חסה ואספסת בקרקע המכילה ריכוזים מציאותיים של חלקיקי שחיקת צמיגים. הם מצאו כי החלקיקים אינם נשארים בקרקע כחומר אינרטי, אלא משחררים בהדרגה תוספים כימיים שחלקם נקלטים ברקמות הצמח
כל נסיעה במכונית משאירה אחריה לא רק גזי פליטה. החיכוך המתמשך בין הצמיגים לכביש שוחק מהם חלקיקים זעירים, המתפזרים בצדי דרכים, נסחפים במי גשם ומצטברים בקרקע ובמקורות מים. מחקר חדש בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מראה כי חלקיקים אלה עלולים להפוך למקור מתמשך של זיהום כימי בקרקעות חקלאיות – ומשם להגיע גם לצמחי מאכל.
המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research, נערך בהובלת צ’או גאו, פרופ’ בני חפץ וד”ר אביתר בן מרדכי מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף צוות חוקרים בינלאומי. החוקרים ביקשו לבדוק לא רק אם צמחים מסוגלים לקלוט חומרים שמקורם בצמיגים – תופעה שנצפתה כבר במחקרים קודמים – אלא האם חלקיקי הצמיג עצמם משמשים מאגר המשחרר את החומרים לקרקע לאורך זמן.
לצורך הניסוי גידלו החוקרים חסה ואספסת בקרקע חקלאית שאליה הוספו חלקיקי שחיקת צמיגים בריכוזים של 0.1% עד 1% – טווח שלדבריהם דומה לריכוזים שנמדדו בקרקעות הסמוכות לכבישים ובאזורים חקלאיים החשופים לזיהום תחבורתי. לאחר מכן עקבו אחר מעברם של שישה חומרים נפוצים שמקורם בצמיגים, מן החלקיקים אל הקרקע וממנה אל רקמות הצמחים.
שחרור מהיר – ולאחריו זיהום מתמשך
התוצאות הצביעו על תהליך דו־שלבי. חלק מן החומרים השתחררו במהירות מפני השטח של חלקיקי הצמיג, ואילו חומרים אחרים פעפעו באטיות מתוך מטריצת הגומי. המשמעות היא שחלקיק שהגיע לקרקע עשוי להמשיך ולשחרר חומרים כימיים גם זמן רב לאחר ששקע בה.
“המחקר שלנו מראה שחלקיקי שחיקת צמיגים אינם רק מיקרופלסטיק סביל המצטבר בסביבה”, אמר ד”ר בן מרדכי, החוקר האחראי על המאמר. “הם מתפקדים כמאגרים לטווח קצר ולטווח ארוך של חומרים כימיים, המשתחררים בהדרגה לקרקע והופכים זמינים לקליטה בידי הצמחים”.
אחד החומרים שעורר דאגה מיוחדת היה 1,3-דיפנילגואנידין, או DPG, תוסף המשמש בתהליכי ייצור הגומי. החוקרים מצאו כי הוא השתחרר ברציפות מחלקיקי הצמיג, נשאר בקרקע והצטבר הן באספסת והן בחסה. ריכוזי ה־DPG בחסה היו גבוהים במידה ניכרת מריכוזיהם של חומרים אחרים שנבדקו.
בקרקע וברקמות הצמחים התגלה גם 6PPD-קינון, תוצר חמצון של התוסף 6PPD. התוסף המקורי משמש להגנת הגומי מפני נזקי אוזון, אך לאחר תגובתו עם אוזון עלול להיווצר 6PPD-קינון, חומר שנמצא רעיל במיוחד לכמה מיני דגים, ובהם אלתית כסופה.
לא רק חלקיקי פלסטיק
בשנים האחרונות מתרחב המחקר על פליטות תחבורה שאינן מגיעות מצינור הפליטה, ובהן שחיקת בלמים, כבישים וצמיגים. חלקיקי שחיקת צמיגים מכילים תערובת מורכבת של גומי טבעי וסינתטי, חומרי מילוי ותוספים שנועדו לשפר את חוזק הצמיג, את גמישותו ואת עמידותו לחום ולחמצון.
המחקר החדש מדגיש כי הסיכון אינו נובע רק מן החלקיקים עצמם, אלא גם מן הכימיקלים שהם נושאים. לאחר שהחלקיקים מגיעים לקרקע חקלאית, הם עשויים לתפקד כמקור זיהום מתמשך, גם כאשר מקור הזיהום המקורי – למשל זרימת מי כביש לאחר גשם – כבר חלף.
עם זאת, החוקרים אינם טוענים כי אכילת חסה שגדלה ליד כביש מסוכנת בהכרח לבריאות. המחקר הוכיח מסלול אפשרי של מעבר מזהמים מן הצמיג, דרך הקרקע, אל הצמח, אך עדיין נדרשים מחקרים שיבחנו את רמות החשיפה בפועל בשדות מסחריים, את השפעת הבישול והעיכול ואת המשמעות הבריאותית של הריכוזים שנמדדו.
לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על הצורך להתייחס לזיהום מצמיגים כחלק ממכלול ההשפעות הסביבתיות של התחבורה. מעבר לצמצום תנועת כלי רכב ולשיפור התחבורה הציבורית, פתרונות אפשריים עשויים לכלול פיתוח תוספים בטוחים יותר לצמיגים, איסוף יעיל של מי נגר מכבישים והקמת אזורי חיץ בין כבישים עמוסים לשטחים חקלאיים.
⸻
שאלות ותשובות
כיצד מזהמים מצמיגים מגיעים לצמחים?
חלקיקי גומי שנשחקים מן הצמיגים מתפזרים באוויר או נסחפים עם מי גשם לקרקע. החומרים הכימיים שבתוכם משתחררים בהדרגה, עוברים לתמיסת הקרקע ונקלטים דרך שורשי הצמח.
אילו צמחים נבדקו במחקר?
החוקרים גידלו חסה ואספסת בקרקע חקלאית שהכילה חלקיקי שחיקת צמיגים בריכוזים המדמים תנאים סביבתיים.
מהו DPG?
DPG, או 1,3-דיפנילגואנידין, הוא חומר המשמש בייצור גומי. במחקר נמצא שהוא השתחרר מחלקיקי הצמיג, נשאר בקרקע והצטבר ברקמות החסה והאספסת.
מהו 6PPD-קינון?
זהו תוצר הנוצר כאשר התוסף 6PPD שבצמיגים מגיב עם אוזון. החומר מוכר בשל רעילותו הגבוהה לכמה מיני דגים, ובמחקר הנוכחי הוא אותר גם בקרקע ובצמחים.
האם המחקר מוכיח שהירקות מסוכנים לאכילה?
לא. המחקר מראה שחומרים שמקורם בצמיגים יכולים לעבור לקרקע ולצמחים. הוא אינו קובע שרמות החשיפה במזון מסחרי מסכנות בני אדם, ונדרשים מחקרים נוספים להערכת הסיכון הבריאותי.
⸻
עוד בנושא באתר הידען
- מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם
- עדויות חדשות: אבות האדם השתמשו באש במערה כבר לפני עד 1.79 מיליון שנה
- מאגרי המים בעולם מתמלאים בבוץ ומאבדים קיבולת בקצב מדאיג
- עלי תפוחי אדמה חשפו זיהום כימיקלי נצח שהקרקע לא גילתה
- כבר לפני 780 אלף שנה: הומינינים בגליל תכננו מראש את ייצור כלי האבן
