ז'אק אדמר היה מן המתמטיקאים הגדולים של סוף המאה ה-19 והמאה ה-20. לצד תרומותיו לתורת המספרים, למשוואות דיפרנציאליות ולפיזיקה מתמטית, הוא נודע גם במעורבותו בפרשת דרייפוס, בפעילותו למען זכויות האדם ובקשריו עם הקמת האוניברסיטה העברית
ז'אק סלומון אדמר, מתמטיקאי צרפתי נודע, נולד ב-8 בדצמבר 1865 בוורסאי למשפחה יהודית. בשנת 1867 עבר ז'אק עם משפחתו לפריז. אביו היה מורה בליציאום, אמו נתנה שיעורים פרטיים בפסנתר, ולכן כבר בגיל צעיר למד ז'אק לנגן בכינור. לימים הוא אהב לנגן עם איינשטיין. ז'אק אהב לקרוא והיה תלמיד מצטיין בליציאום, עם תעודות הצטיינות במגוון רחב של מקצועות, אך לא אהב חשבון. עם זאת, בכיתה ז' הגיע לאדמר מורה חדש למתמטיקה, עליו אמר: "[המורה החדש] עורר בי את התחושה הראשונית, הילדותית, של יופיים של האמיתות המדעיות".
אביו של ז'אק אדמר אהב ללמוד שפות, זכה בתחרות של ידענים ביוונית ובלטינית, אהב מוזיקה והיה חובב בוטניקה כל חייו, ואף אסף שרכים. את השכלתו התיכונית רכש ז'אק אדמר בליציאום לואי הגדול. במשך תקופה מסוימת למד בבית הספר הפוליטכני, ובשנת 1890 סיים את לימודיו בבית הספר הנורמלי הגבוה והחל לעסוק בהוראה. כבר בגיל שש עשרה פרסם את עבודתו המדעית הראשונה, ובשנת 1892 קיבל תואר דוקטור למדעים.
בשנת 1892 התחתן אדמר עם לואיז־אן טרנל, ולזוג נולדו שלושה בנים ושתי בנות. שני בניו הבכורים נהרגו בחזיתות מלחמת העולם הראשונה, ובנו השלישי נהרג במלחמת העולם השנייה, בשנת 1944. הטרגדיות האישיות האלה השפיעו עליו עמוקות והפכו אותו לפציפיסט.
משנת 1893 עבד אדמר במשך תקופה בבורדו, ולאחר מכן בפריז: בסורבון בשנים 1900–1912, בקולז' דה פראנס בשנים 1897–1935, בבית הספר הפוליטכני בשנים 1912–1935, ובבית הספר המרכזי לאומנויות ולמלאכות בשנים 1920–1935. הוא סייע בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר כבוד בחבר הנאמנים שלה. לאחר מותו של אנרי פואנקרה, בשנת 1912, נבחר אדמר למלא את מקומו באקדמיה הצרפתית למדעים.
מחקריו העיקריים הוקדשו לתורת המספרים, לתורת הפונקציות האנליטיות, למשוואות דיפרנציאליות בפיזיקה מתמטית ולמכניקה. הוא תרם גם לתורת הקבוצות. בתורת המשוואות הדיפרנציאליות נודעו במיוחד מחקריו על בעיית קושי עבור משוואות היפרבוליות. בניתוח הקלאסי ובתורת הפונקציות מוכרים אי־השוויון של אדמר ומשפט אדמר על סדרות חזקות. הוא גם ניסח את מושג ה"תקינות" של בעיה בפיזיקה מתמטית, ועסק בחשבון הווריאציות, בין השאר בנוסחה הווריאציונית ובמשפט אדמר. במכניקה חקר בעיות יציבות, תכונות של מסלולי מערכות מכניות בקרבת מצב שיווי משקל, ובעיות בדינמיקת גזים. נוסף על כך עסק אדמר בשאלות של הוראת המתמטיקה בבתי הספר וכתב ספר לימוד בגיאומטריה.
אדמר ארגן סמינר מתמטי בקולז' דה פראנס, שפעל במשך עשרים שנה. אחד מתלמידיו, מוריס רנה פרשה, נזכר: "הודות לידע הנרחב שלו וליכולתו לשלוט בכל תחום, הרחיב אדמר את פעילות הסמינר לכל תחומי המתמטיקה… ז'אק אדמר המשיך להאזין להרצאות גם בגיל 90. וכמה שונה מן השפה שלו בוודאי נראתה לו שפת המתמטיקה החדשה! קשה להבין אפילו מתמטיקאי הצעיר ממך בחמש־עשרה שנה. לפני אדמר חלפה שורה של מושגים שלא תאמו את מושגי נעוריו, אך בזכות הידע שלו הצליח ליצור קישורים ולהבין את מהות התוצאות והרעיונות החדשים. משום כך היה מסוגל לשאול יותר שאלות, ושאלות מהותיות יותר, מכל מאזין אחר."
במהלך הכיבוש הגרמני של צרפת בשנים 1940–1945 שהה אדמר בגלות בארצות הברית, שם שימש פרופסור באוניברסיטת ייל. עם תום המלחמה חזר לצרפת.
אדמר התעניין בתהליך היווצרותם של רעיונות מתמטיים, עניין שבא לידי ביטוי בספרו המפורסם "מחקר פסיכולוגי על תהליך ההמצאה בתחום המתמטיקה". הספר זכה למהדורות רבות. (science.org)
קרבה משפחתית לדרייפוס
לוסי, בת דודתו של אדמר, הייתה אשתו של אלפרד דרייפוס, ולכן עקב מקרוב אחר פרשת דרייפוס. חברו, המתמטיקאי פול פנלבה, שכיהן פעמיים כראש ממשלת צרפת, היה בתחילה משוכנע באשמתו של דרייפוס, אך בהשפעת אדמר החל להגן עליו. פנלבה כתב: "ז'אק אדמר, בן דודה של אשתו של דרייפוס, שוחח איתי פעם על בית הדין הצבאי משנת 1894. במשך כמעט שעה ניסה לשכנע אותי בחפותו של דרייפוס, ולבסוף, לנוכח חוסר האמון שלי, עשה כל שביכולתו כדי שאבין את הערך הפנימי של טיעוניו ואת חוסר הפניות המוחלט שלו. אדמר סיפר לי כי אינו מכיר את דרייפוס באופן אישי כלל, שראה אותו רק פעם אחת בחייו, שהוא לא מצא חן בעיניו, וששכנועו בחפותו מבוסס אך ורק על עובדות."
אדמר המשיך להיות מעורב בפעילות למען זכויות האדם, לקח חלק פעיל בליגה לזכויות האדם שהקים אמיל זולא, התנגד לדעות קדומות לאומניות ותמך בתנועות השמאל בצרפת של שנות השלושים, אך לא הצטרף לשום מפלגה פוליטית. בטקס לציון שישים שנה להקמת הליגה, בשנת 1958, אמר: "הליגה ממשיכה להתקיים משום שהיא מאשרת את קדימותם של ערכים מוסריים, וגם כיום, בכל פעם שהחוק מופר והעוול והשרירות גוברים, היא מצהירה: פרשת דרייפוס לא מתה!" לאחר שחווה את זוועת העוול שנעשה "בשם האינטרסים הממלכתיים", התנגד אדמר לאנטישמיות כל חייו.
אדמר נפטר בפריז ב-17 באוקטובר 1963, בגיל 97.
פסגות הרים גבוהות
בשנת 1965, לרגל מאה שנה להולדתו של אדמר, אמר עמיתו, המתמטיקאי הצרפתי הנודע פול מונטל: "זוהרם של הגילויים המתמטיים הגדולים של ז'אק אדמר מסנוור לעתים את מעריציו ומונע מהם להעריך את עושרו האינטלקטואלי ואת גדולתו המוסרית. הוא מזכיר אחת מאותן פסגות הרים גבוהות, שכדי להכירן היטב יש לטפס על כל מדרונותיהן. הוא נהנה ממה שאנטול פראנס כינה 'הפירמידות השקטות של האינטלקט'. הוא התעניין בלהט ביצירות רבות של השכל האנושי ותרם למימושן."
שאלות ותשובות קצרות
מי היה ז'אק אדמר?
ז'אק אדמר היה מתמטיקאי צרפתי חשוב, שתרם לתורת המספרים, לתורת הפונקציות האנליטיות, למשוואות דיפרנציאליות ולפיזיקה מתמטית.
במה נודע אדמר במתמטיקה?
אדמר נודע בין השאר בזכות עבודותיו על תורת המספרים, בעיית קושי במשוואות דיפרנציאליות, מושג התקינות של בעיה מתמטית, ומשפטים ואי־שוויונות הנושאים את שמו.
מה היה הקשר של אדמר לפרשת דרייפוס?
לוסי, בת דודתו של אדמר, הייתה אשתו של אלפרד דרייפוס. אדמר השתכנע בחפותו של דרייפוס על בסיס העובדות, ופעל לשכנע אחרים בעוול שנעשה לו.
מה היה הקשר של אדמר לאוניברסיטה העברית?
אדמר סייע בהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר כבוד בחבר הנאמנים שלה.
מדוע אדמר נחשב גם לדמות מוסרית וציבורית?
מעבר להישגיו המדעיים, אדמר פעל למען זכויות האדם, התנגד לאנטישמיות וללאומנות, והיה פעיל בליגה לזכויות האדם בצרפת.
עוד בנושא באתר הידען:
