היסטוריה של המדע

מתמטיקאי, פיזיקאי, ממציא, הוגה דעות דתי ופעיל חברתי בולט. דיוקנו של בלז פסקל, 1690 לערך | ויקיפדיה, נחלת הכלל

הגאון הנשכח – שהותיר חותם עמוק

בלז פסקל חי רק 39 שנים, אך הספיק להשפיע עמוקות על המתמטיקה, הפיזיקה, תורת ההסתברות, מכונות החישוב והפילוסופיה. רעיונותיו ממשיכים ללוות את הדרך שבה אנו מחשבים, מודדים ומקבלים החלטות בתנאי
כלת פרס נובל לכימיה פרנסס ארנולד במעבדתה

כשהמדענים לוחצים על הכפתור האדום

מדי שנה נמשכים מכתבי עת מאמרים מדעיים בעקבות טעויות, ממצאים שלא ניתן לשחזר, זיופים או ניגודי עניינים. כיצד פועלים מנגנוני התיקון של המדע, ומדוע משיכת מאמר אינה בהכרח עדות לכישלון
יוסף רפופורט – גיבור מלחמה ומדע

יוסף רפופורט – גיבור מלחמה ומדע

יוסף רפופורט היה קצין קרבי מעוטר וגנטיקאי פורץ דרך. לאחר שסירב להיכנע לתורתו הפסאודו־מדעית של טרופים ליסנקו, סולק מהמפלגה הקומוניסטית ומעבודתו המדעית. שנים לאחר מכן שב למחקר והיה ממייסדי תחום
תצפית ג'יימס וב בפרוטו־צביר SPT2349-56 ובגלקסיה C26 בעלת זנב גז ארוך

גלקסיה קדומה נתפסה כשהסביבה גוזלת ממנה את חומר הגלם ליצירת כוכבים

תצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס וב ומערך ALMA חשפו גלקסיה מסיבית בפרוטו־צביר צעיר, רק כ־1.4 מיליארד שנה לאחר המפץ הגדול, כשיותר ממחצית מאגר הגז הקר שלה כבר נדחק אל מחוץ
המדע הישראלי נשען על החיבור בין אוניברסיטאות, מימון ציבורי, ביטחון, תעשייה ויזמות. הניסיון האמריקני מלמד כי החיבור הזה זקוק לחופש מחקר, יציבות והשקעה ארוכת טווח. איור: אתר הידען באמצעות בינה מלאכותית.

אמריקה במבחנה 8: מה ישראל יכולה ללמוד מ־250 שנות המדע האמריקני?

ישראל מחזיקה באוניברסיטאות מצטיינות, היי־טק מתקדם והוצאה גבוהה על מו״פ, אך הניסיון האמריקני מלמד שהצלחה מדעית דורשת יותר מיזמות: מחקר בסיסי, מימון ציבורי יציב, חופש אקדמי, קליטת חוקרים וגשרים בין
אותות רדיו מסתוריים חוזרים מהחלל – ומערכת כוכבים אחת עשויה להסביר את מקורם

אמריקה במבחנה 7: מי מחליט מה מותר למדענים לעשות?

ב־1976 דרשו תושבי קיימברידג׳ להשתתף בהחלטה אם לאפשר מחקר בדנ״א רקומביננטי בעירם. העימות בין חוקרים לציבור הוליד ועדת פיקוח אזרחית וסייע לעצב מודל שבו חדשנות, בטיחות ודמוקרטיה אינן חייבות לסתור
איור היסטורי המחולק לשלושה חלקים: מעבדת מחקר מתקופת פרויקט מנהטן; ענף פקאן ושדות חקלאיים המייצגים את הידע של משועבדים; ומסמכים רפואיים וחוקיים מתקופת האאוגניקה האמריקנית. האיור אינו מציג אלימות או נפגעים, אלא את המוסדות והמסמכים שבאמצעותם הופעל הכוח המדעי.

אמריקה במבחנה 6: הצד האפל של הקדמה המדעית: הפצצה, האאוגניקה והידע שנמחק

שלושה פרקים בהיסטוריה האמריקנית חושפים את יחסיו המורכבים של המדע עם כוח: הסודיות והיעדר הפיקוח בפרויקט מנהטן, מחיקת הידע החקלאי של משועבדים והשימוש באאוגניקה להצדקת עיקור כפוי ואפליה.
איור היסטורי־עכשווי המציג את המעבר ממטעי סנטה קלרה לתעשיית האלקטרוניקה והשבבים. ברקע נראים קמפוס אוניברסיטאי, רכיבים אלקטרוניים ומערכת חלל, הממחישים את הקשר בין השקעה ממשלתית, מחקר אקדמי ויזמות פרטית.

אמריקה במבחנה 5: המדינה שבנתה את עמק הסיליקון – והיזמים שהעדיפו לשכוח אותה

תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית אוהבת לספר על יזמים שפעלו במוסכים למרות הממשלה. אלא שעמק הסיליקון צמח מהזמנות צבאיות, ממרוץ החלל, ממענקים לאוניברסיטת סטנפורד, ממדיניות הגירה ומסיוע ממשלתי לתעשיית השבבים – וגם
תצלום היסטורי של תומס אדיסון במעבדה הכימית שלו במנלו פארק. „מפעל ההמצאות” שהקים בשנת 1876 החליף את דמות הממציא הבודד בצוות רב־תחומי שחיבר בין מחקר, הנדסה, ייצור והקמת חברות מסחריות.

אמריקה במבחנה 4 – ממפעל ההמצאות של אדיסון לכלכלת הסטארט־אפים: מי יגשר בין המדע לתעשייה?

ממפעל ההמצאות של תומס אדיסון ועד מעבדות בל, תאגידים אמריקניים יצרו מדע לצד מוצרים. מאז שנות השמונים עבר חלק גדול מן התפקיד לאוניברסיטאות ולחברות הזנק – מערכת שמצטיינת בתחומים מסוימים,
חוקר בודק בקבוקי תרבית במסגרת המחקר והייצור של פניצילין במלחמת העולם השנייה

אמריקה במבחנה – פרק שלישי המלחמה שבנתה את מערכת מימון המדע האמריקנית

עד מלחמת העולם השנייה השקיעה ממשלת ארצות הברית מעט יחסית במחקר שנעשה באוניברסיטאות ובחברות. מצב החירום הוליד חוזי מחקר, הערכת מומחים, מימון תקורה וכללים לחלוקת זכויות בפטנטים – מנגנונים שממשיכים
סטודנטים במעבדה לביולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, 1920. מתוך אתר האוניברסיטה https://hub.jhu.edu/2026/07/02/science-commentary-ron-daniels-innovation-research-funding/

אמריקה במבחנה 2: המודל הגרמני שהוליד את אוניברסיטת המחקר האמריקנית

כאשר אוניברסיטת ג'ונס הופקינס נפתחה ב־1876, רוב המוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית עדיין התמקדו בהוראה ובהכשרת בני האליטה. השילוב החדש בין מחקר מקורי, לימודי דוקטורט והוראה יצר מוסד מסוג אחר
דיוקן של המתמטיקאי הצרפתי ז'אק אדמר, מן הדמויות המרכזיות בתולדות המתמטיקה המודרנית

ז'אק אדמר: המתמטיקאי שחיבר בין גאונות מדעית למחויבות מוסרית

ז'אק אדמר היה מתמטיקאי צרפתי יוצא דופן, שתרם לתורת המספרים, לפיזיקה מתמטית ולחקר תהליך החשיבה המתמטית. חייו שילבו הישגים מדעיים, טרגדיות משפחתיות ומחויבות עמוקה לצדק ולזכויות האדם.
היסטוריון גילה כי מהדורה מודפסת מן המאה ה־16 של *האלמגסט* — חיבור אסטרונומי עתיק ובעל השפעה רבה — כוללת הערות שוליים רבות בכתב ידו של גלילאו גליליי, האסטרונום שלימים ערער על תפיסת היקום הגיאוצנטרית שהוצגה באותו חיבור. הובא ברשות הספרייה הלאומית המרכזית של פירנצה.

עותק של "האלמגסט" של תלמי עם הערות בכתב ידו של גלילאו התגלה בפירנצה

חוקרים זיהו בעותק מן המאה ה־16 של החיבור האסטרונומי המרכזי של תלמי הערות רבות המיוחסות לגלילאו, תגלית שעשויה לשפוך אור חדש על הדרך שבה התפתח מן המסורת הגיאוצנטרית אל המהפכה
ליאופולד אינפלד בצילום משנת 1938. צילום נחלת הכלל מתוך ויקימדיה

בחִיפּוּשׁים לאַרֶץ המוֹלַדְתִּ: לֵיאוֹפוֹלד אינפלד

מסע חייו של ליאופולד אינפלד: מהגטו של קרקוב דרך שיתוף הפעולה עם איינשטיין ועד למחאות נגד האנטישמיות והצנזורה בפולין
תרופות עתיקות. המחשה: depositphotos.com

אשרי המאמין – על שורשי הרפואה המודרנית

מדוע הרופאים ההיפוקרטיים השתמשו בשיטת טיהור מסוכנת במשך מאות שנים כדי לרפא מחלות?
כריכת ספר היסודות של אוקלידס שפורסמה בהולנד בשנת 1740.

היסודות של אוקלידס

חוקרים בחנו את התרגומים העבריים של “ספר היסודות” מאת אוקלידס והתחקו אחר מקורותיהם
פרידריך וילהלם לייבניץ. המחשה: depositphotos.com

על אין-סופיותה של המכונה הטבעית

פרופ’ אוהד נחתומי, ראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון חוקר את החיבור בין עולם מחשבה ישן וחדש בהגותו של לייבניץ.
פרופ' צבי מזא"ה וספרו "על הסיבובים של כדורי השמים"

ספר חדש לפרופ' צבי מזא"ה: "על הסיבובים של כדורי השמים"

הספר שיצא בהוצאת מאגנס, מתאר את המהפכה המדעית שהובילה להבנה כי כיפת השמיים היא אשליה אופטית בלבד
ספר וציוד ששימשו את הרופאים הערבים בימי הביניים. המחשה: depositphotos.com

תפקידן החברתי של המחלות במאה ה-17 כהזדמנות לשחרור ממחויבויות ומנורמות מקובלות

מחקר חדש בוחן את תפקידן החברתי של מחלות במאה ה 17, דרך דיון שנערך בפני אב בית הדין היהודי במצרים, העוסק בפנייתו של גביר יהודי הסבל ממלנכוליה מסכנת חיים עקב
ד"ר עידו רמתי (קרדיט-BRUNO CHARBIT):

קרב אגודלים- למה אנחנו כותבים עם האגודל וכיצד זה משפיע על מה שכתבנו?

מחקר חדש בוחן את השינויים שעבר האדם בשימוש באצבעות השונות בכף היד לכתיבה וכיצד זה משפיע על התוכן שאנחנו כותבים
אפקט דופלר. המחשה: shutterstock

זרקור על אפקט דופלר

אם עמדתם פעם לצד כביש מהיר, או חלף על פניכם אמבולנס במהירות גבוהה, ודאי שמתם לב לשינוי הטון שמתרחש בדיוק כאשר הרכב או הסירנה חולפים על פניכם: הרעש "נופל" בחדות

כשהוואקום התגלה לראשונה

הפיזיקאי האיטלקי אוונג'ליסטה טוריצ'לי, נולד ברומא למשפחה צנועה וחסרת אמצעים. על אף שהמזל לא האיר לו פנים, עבודתו הקשה השתלמה. הוא הצליח להגיע לפסגת האקדמיה האיטלקית ועבד עם גדול המדענים
פורטרט של לאורה באסי. צייר לא ידוע.

לאורה באסי: האישה הראשונה שקיבלה פרופסורה במדעים

לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם
סרנדיפיות - גילוי מקרי. המחשה: depositphotos.com

על הגילוי המקרי הסרנדיפי במדע

לואי פסטר טען שגם תגליות מקריות דורשות מוח מוכן, האם זה תמיד כך?
גלילאו צופה בטלסקופ. איור: shutterstock

הטעויות של גליליאו

גליליאו גליליי גילה תגליות רבות ששינו את פני המדע כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אבל בדרך עשה כמה טעויות והסיק מסקנות מוטעות. גם המדענים החכמים ביותר טועים! מה אפשר ללמוד
רעיונות שונים אודות היקום בתקופה שלפני גלילאו. איור: shutterstock

מי היה גליליאו גליליי?

איזה אדם היה גלילאו? כיצד התפתחו תפיסות העולם החדשניות שלו? איך היה לחיות בפירֶנצֶה של תקופת הרֵנֵסַנס וללמוד באוּניברסיטה של פּיזה?
עגילים, טבעות וחרוזי זהב. אחד המטמונים העשירים ביותר מתקופת המקרא שנמצאו בישראל. צילום באדיבות המכון לארכיאולוגיה ע״ש סוניה ומרקו נדלר

על מדענים שחיפשו אתונות ומצאו מלוכה

מחקרים שהתחילו עם כיוון מסוים והגיעו למקומות אחרים לגמרי
תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות
חולה קורונה מקבל טיפול בתרופה שתמנע התייבשות, ב-1992. תמונה: נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה Cholera patient being treated by oral rehydration therapy in 1992

מה מלמדת אותנו הכולרה על הקורונה

אלכסנדר פון הומבולדט. מתוך ויקיפדיה

האיש שהמציא את הסביבה

טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

הטבלה המחזורית. איור: shutterstock

2019 היא השנה הבינלאומית של הטבלה המחזורית

הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קיצור תולדות החורים השחורים

גבולות הכוח או הרהורים על כוחה המניע של האש

מרפאת אגניו, ציור מ-1889 מאת תומס איקינס, מתאר אולם ניתוחים אמריקני לאחר הופעת ההרדמה הכללית. מקור: Thomas Eakins.

רפואה מסוכנת

פסל צ'ארלס דארווין, בריטניה. צילום: shutterstock

מהי תורת האבולוציה ואיך בעצם הכל התחיל?

משדר הטלוויזיה המכאנית של ג'ון ביירד, במוזיאון המדע של לונדון

90 שנה לשידור הטלוויזיה הראשון ע"י ג'ון לוגי ביירד

האסטרונאוט באז אלדרין מציג חולצה ובה קריאה לצאת למאדים ותמונת סלפי שצילם בחלל ב-1966. צילום: ישראל בן אלי, לע"מ

הסלפי הראשון בחלל

בול לזכרו של נילס בוהר. צילום:Sergey Goryachev / Shutterstock.com

נילס בוהר, 1885 – 1962