נילס בוהר, 1885 – 1962

היום (7/10) לפני 130 שנים נולד נילס בוהר, פיזיקאי דני ממוצא יהודי, אחד הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20 והתורמים הגדולים ביותר להבנת מבנה האטום ופיתוח מכניקת הקוונטים.

בול לזכרו של נילס בוהר. צילום:<a href="http://www.shutterstock.com/gallery-670825p1.html?cr=00&pl=edit-00">Sergey Goryachev</a> / <a href="http://www.shutterstock.com/editorial?cr=00&pl=edit-00">Shutterstock.com</a>
בול לזכרו של נילס בוהר. צילום:Sergey Goryachev / Shutterstock.com

בוהר עבד בתחילת דרכו עם ג'י.ג'י. תומסון (מגלה האלקטרון) ואח"כ עם ארנסט רתרפורד (מבצע הניסוי שממנו הובן לראשונה מבנה האטום כפי שאנו מכירים אותו כיום). ב – 1913 ניסח בוהר את מודל האטום, שנתן לראשונה מענה לכל המידע והתוצאות שהושגו בניסויים שונים, דרך ניסוח מתמטי של תנועת האלקטרונים באטום. ב – 1922 הוענק לו פרס נובל לפיזיקה על עבודתו זו.

בתקופה שבין מלחמות העולם עסק בוהר בפיתוח מכניקת הקוונטים. הוא עמד בראש קבוצת החוקרים שנקראה "אסכולת קופנהגן", ושדגלה בגישה המהפכנית והשנויה במחלוקת שלפיה גדלים פיזיקליים מוגדרים רק לאחר שנמדדו; על רקע זה, התפתח בינו ובין אלברט איינשטיין ותומכיו ויכוח חריף (איינשטיין אמר למשל, על פרשנות קופנהגן בלעג: "האם כשאני עוצם את עיני, הירח נעלם?"). כחלק מן המחלוקת, ניסח ארווין שרדינגר (ידידו ותומכו של איינשטיין) את הניסוי המפורסם עם החתול, שבו טען שאם "פרשנות קופנהגן" נכונה, אז בזמן מסוים החתול יהיה חי וגם מת בו זמנית.
איינשטיין עצמו ניסה במשך זמן רב להפריך את התיאוריה של בוהר, במיוחד בזמן ועידת סולווי החמישית (שהתכנסה ב – 1927 לדון בעיקר בתורת הקוונטים). אז הציג בפני בוהר, ורנר הייזנברג ותומכיהם סדרה של ניסויים מחשבתיים שנועדו לסתור את רעיונותיהם – ובאחד המקרים, בוהר כמעט שהתייאש, עד שנתגלתה טעות קטנה באחת מהנחותיו של איינשטיין. אולם במהלך שנות ה – 30 ותחילת ה – 40, משנערכו ניסויים נוספים ותוצאותיהם תאמו לחיזויי מכניקת הקוונטים, נתקבלה התיאוריה ללא עוררין.
אחרי פרוץ מלחמת העולם ה-II וכיבוש דנמרק ע"י גרמניה נמלט בוהר לשוודיה, לאחר תקופה מסוימת שבה ניסה להמשיך לעבוד בדנמרק. הוא שמע מתלמידו לשעבר, ורנר הייזנברג, על תכניותיה של גרמניה הנאצית לפתח פצצה אטומית (שהייזנברג עמד בראשן). בסיוע הביון הבריטי הוברח משוודיה והגיע לארה"ב, ואז התריע בפני הנשיא רוזוולט וראש ממשלת בריטניה צ'רצ'יל על תכניות הגרמנים. התרעתו זו, וזו של אלברט איינשטיין מספר שנים קודם, גרמו לבעלות הברית לזרז את "פרויקט מנהטן" של פיתוח פצצת האטום ולהחריף את המתקפות האוויריות נגד מתקני מחקר ותעשייה גרמניים, כדי לסכל את התכנית הגרמנית.

לאחר המלחמה חזר לדנמרק, ועסק בשנותיו האחרונות בפעילות למניעת הפצת הנשק הגרעיני.
דרך אגב, 13 שנים לאחר מותו זכה גם בנו בפרס נובל לפיזיקה.

הסרט הבא מתאר את עקרונות מכניקת הקוונטים, ובין היתר את התיאוריות של נילס בוהר:
http://www.youtube.com/watch?v=Nv1_YB1IedE

נילס בוהר:בויקיפדיה

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. לא בנו של נילס בוהר אלא אביו כריסטיאן בוהר זכה בפרס נובל – על רגולצית pH הנגרמת ע״י פחמן דו חמצני במחזור הדם

    נא לדייק – לא אופייני לאתר

  2. אינני בטוח שהם נפגשו. ההצגה עוסקת במפגש/עימות רעיוני. האם המדען צריך לוותר על התשוקה הענקית שלו לחקור, כאשר החקר שלו משמש תנועה פוליטית למטרות זדון. בהצגה מציע לכאורה הייזנברג לנילס בוהר מעורבות ונילס בוהר דוחה את ההצעה. אינני יודע לכמה מזה בסיס היסטורי. אחרי המלחמה העולם קיבל את הייזנברג, משום ששיעור הקומה המדעי שלו ענקי. העולם קיבל גם את וורנר פון בראון – מדען הטילים שבזכותו יש טילים לחקר החלל ולהשמדה המונית. המפגש מוסר-מדע הוא המסר בהצגה וזה מעניין.

  3. היתה הצגה בהקמארי על העימות/מפגש בין נילס בוהר לוורנר הייזנברג בנושא פיתוח האטום. למזלנו טעו הגרמנים בחישוב כמות האורניום המועשר הנדרשת פי 10 כלפי מעלה.
    נקודה נוספת ראוייה לציון "פרשנות קופנהגן" היא השם לפרשנות של נילס בוהר לפונקצית הגל בתורת הקוונטים הלא יחסותית, כבעלת אופי של פונקצית התפלגות מרחב-זמנית ואנרגטית-תנע. זוהי קפיצה ענקית בחשיבה. פונקציית הגל אינה עוד גודל חסר משמעות אלא הסתברות למצוא חלקיק במקום מסויים במרחב-זמן או בערכים מסויימים במרחב אנרגיה-תנע. הייזנברג תרם לנו את: א. הייצוג המטריצי של תורת הקוונטים שפותח במקביל למשוואת שרדינגר ע"י שרדינגר. ב. עקרון אי-הוודאות של הייזנברג. שתי תרומות ענקיות.

    מאוחר יותר כאשר הוכנסה תורת היחסות הפרטית לתורת הקוונטים והיום גם הכללית, יש בעייה בפרשנות פונקצית ההתפלגות, אבל לדעתי היא תהיה פתירה בעתיד, או פתרו אותה ולא הספקתי לקרוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן