פרופ' איליה אברבוך, פרופ' יחיעם פריאור ותלמיד המחקר איליה טוטוניקוב מהמחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן למדע, יחד עם שותפיהם מקבוצתו של פרופ' גְּ'ייֵן ווּ
מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו ליצור ולמדוד במדויק מעין "מונופול מגנטי" (מגנט חד-קוטבי). הממצאים שהתפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Physics, מגלים פרטים חדשים ומפתיעים על היווצרות זרמים חשמליים
חוקר מצרפת פיתח מודל מתמטי המאלץ את פונקציית הגל לקרוס בעקבות אינטרקציה כבידתית. המודל מבוסס על הצעתו של הפיזיקאי פנרוז שטען שפונקציית הגל קורסת כאשר
מדענים שמבקשים לחקור את ראשית היקום, את התהליכים שבהם נוצרו והתפתחו החומרים הראשונים, מיד לאחר "המפץ הגדול", אינם יכולים (למרבה הצער) להשתמש במכונות זמן שיסיעו
חוקרים מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וממכון ויצמן למדע, פיתחו אמצעי חדש שיאפשר לחוקרים לבחון מקרוב את הפיזיקה והכימיה של התנגשויות קרות בין יונים מולקולריים
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת ניסוי ומדידה חדשנית שאִפשרה להם, לראשונה, למדוד ולהראות את קיומו של "מוצק קוונטי": מבנה מאורגן ומסודר של אלקטרונים, המסתתר
מדעני מכון ויצמן קיררו מולקולות לשבריר מעלה מעל לאפס המוחלט באמצעות לכידתן במלכודות מגנטיות העשויות חוטים של מוליכי-על ואידוי המולקולות החמות מתוך המלכודת
מולקולות אורגניות פתחו אפשרות חדשה ומעניינת לפיתוח מחשב קוונטי יעיל ויציב. מצד אחד מולקולות פחמן יציבות יותר ומאפשרות חישוב בכמות גדולה יותר של קיוביטים, מצד
לראשונה חוקרים מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' רונן רפפורט, בשיתוף עם פרופ׳ מקסים חודאס ומשתפי פעולה מאוניברסיטת פרינסטון בארה״ב, מצאו עדויות לקיומו של נוזל קוונטי יציב
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה המאפשרת להבחין בין גבישים ימניים לשמאליים באמצעות שימוש בשדה מגנטי. השיטה עשויה להוות בשורה ליצרנים של תרופות, חומרי הדברה
במאמר שפורסם ב- Nature Communication חוקרים תיארו לראשונה שזירה קוונטית בין מאורעות. המאמר מתאר כיצד עיקרון הקוזאליות בשילוב עם תורת הקוונטים מאפשר לשנות את סדר
הממשלה, התעשיות הביטחוניות, אקיוביט, מכון ויצמן, הטכניון, ומוסדות אקדמיים מובילים נוספים ישתפו פעולה בתחום טכנולוגיות הקוונטים
רשתות נוירונים להדמיית תנועה מולקולארית * התחום של למידת מכונה מאפשר ליישם את מכניקת הקוואנטים באופן יעיל בהדמיות מולקולאריות
מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה, וברמת דיוק של אטו-שנייה, את תכונות הגל של הבזקי אור אולטרה-מהירים הנוצרים בעקבות התנגשות של אלקטרונים באטומים
פרופ' רונן רפפורט, מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "זהו פרויקט שהתחיל כרעיון תיאורטי שלנו שלא היינו בטוחים שהוא ישים כלל, ולאחר כמה שנים
האם סוף סוף המאבק בין גדולי הפיזיקה הקוונטית, בוהר ושרדינגר, מגיע לפיתרון? חוקרים מאוניברסיטת ייל פרסמו לאחרונה בכתב העת המפורסם נייצ'ר מאמר המעיד כי קפיצה
בעיית המדידה של הבזקים אולטרה-מהירים מלווה את מדע האטו-שניות מימיו הראשונים: אפשר אמנם למדוד את אורכי הגל שמרכיבים את ההבזק (הצבעים), אך את הפאזה של
המדענים השותפים בפרויקט XENON1T הצליחו למדוד, לראשונה ובאופן ישיר, את זמן מחצית החיים הארוך ביותר שנרשם אי-פעם בגלאי חלקיקים
מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בקבוצות אלקטרונים המתפקדות כ"חלקיקים מדומים", כשהן נעות נגד הזרם במערכת הול הקוונטית השברית
בימים האחרונים חלפו על פנינו מספר מאמרי דעה בפורבס, ניו יורק טיימס וברשתות החברתיות שדנות בצורך המדעי ובהשקעה הכלכלית בבניית המאיץ העתידי (ה-FCC). האם מדובר
קבוצת מחקר מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' אמנון שעשוע, הצליחה להוכיח באופן מתמטי כי שיטות המובילות את תחום הבינה המלאכותית יכולות
פרק מתוך ספר חדש מאת איאן סמפּל, הכתב לענייני מדע של העיתון גרדיאן. מאנגלית: עתליה זילבר
חוקרים הדגימו שיטה חדשה להאצת אלקטרונים לאנרגיות גבוהות מאוד למרחקים קצרים
מדענים מאוניברסיטת אוקספורד הציעו תאוריה חדשה שמסבירה את המקור לחומר האפל והאנרגיה האפלה. המאמר החדש שפורסם מאחד את שתי התופעות המסתוריות לתופעה אחת – חלקיקים
קבוצת המחקר בראשותו של פרופ' ליאור קליין ראש המחלקה לפיסיקה ומהמכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר- אילן הדגימו לראשונה אפשרות של שימוש ב"זרמי ספין" לצורך כתיבה
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
