פיסיקה קוונטית

מולקולות אורגניות פתחו אפשרות חדשה ומעניינת לפיתוח מחשב קוונטי יעיל ויציב. מצד אחד מולקולות פחמן יציבות יותר ומאפשרות חישוב בכמות גדולה יותר של קיוביטים, מצד

לראשונה חוקרים מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' רונן רפפורט, בשיתוף עם פרופ׳ מקסים חודאס ומשתפי פעולה מאוניברסיטת פרינסטון בארה״ב, מצאו עדויות לקיומו של נוזל קוונטי יציב

במאמר שפורסם ב- Nature Communication חוקרים תיארו לראשונה שזירה קוונטית בין מאורעות. המאמר מתאר כיצד עיקרון הקוזאליות בשילוב עם תורת הקוונטים מאפשר לשנות את סדר

הממשלה, התעשיות הביטחוניות, אקיוביט, מכון ויצמן, הטכניון, ומוסדות אקדמיים מובילים נוספים ישתפו פעולה בתחום טכנולוגיות הקוונטים

פרופ' רונן רפפורט, מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "זהו פרויקט שהתחיל כרעיון תיאורטי שלנו שלא היינו בטוחים שהוא ישים כלל, ולאחר כמה שנים

האם סוף סוף המאבק בין גדולי הפיזיקה הקוונטית, בוהר ושרדינגר, מגיע לפיתרון? חוקרים מאוניברסיטת ייל פרסמו לאחרונה בכתב העת המפורסם נייצ'ר מאמר המעיד כי קפיצה

המדענים השותפים בפרויקט XENON1T הצליחו למדוד, לראשונה ובאופן ישיר, את זמן מחצית החיים הארוך ביותר שנרשם אי-פעם בגלאי חלקיקים

קבוצת מחקר מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' אמנון שעשוע, הצליחה להוכיח באופן מתמטי כי שיטות המובילות את תחום הבינה המלאכותית יכולות

קבוצת המחקר בראשותו של פרופ' ליאור קליין ראש המחלקה לפיסיקה ומהמכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר- אילן הדגימו לראשונה אפשרות של שימוש ב"זרמי ספין" לצורך כתיבה

ריק קוונטי, מסביר פרופ' לאונהרדט, איננו חלל ריק באמת. הריק הקוונטי רוחש תמיד גלים אלקטרומגנטיים או חלקיקים אשר מופיעים ונעלמים. ״הריק הקוונטי דומה לים של