פיסיקה קוונטית

פרמילאב: גילינו רמזים לפיזיקה חדשה

בשלישי האחרון מעבדות פרמילאב שבארצות הברית הודיעו שהמומנט המגנטי של המיואון אינו תואם את חישובים התאורטיים. הניסוי שנערך במדינת אילנוי מאשש את האנומליה שהתגלתה לפני מספר שנים. האם זו עדות לכוח יסודי חדש בטבע?

רגע האמת הגיע – האם השבוע נתבשר על פיזיקה חדשה?

אחרי כמעט שני עשורים מלווים באתגרים טכניים וכספיים, בשביעי לאפריל נשמע, אולי, בשורה מרגשת ממעבדות פרמילב שבארצות הברית. הניסוי שהורץ בפעם השנייה הוקם כדי למדוד את המומנט המגנטי של המיואון ואם תתגלה סטייה, גם אם הקטנה ביותר, היא עשויה לרמוז על חלקיק יסודי חדש בטבע

כוח הכבידה. איור: shutterstock

שיא חדש במדידת שדה כבידה אולטרא-חלש

שיא חדש במדידת שדה הכבידה נפרץ במחקר שפורסם לאחרונה במגזין היוקרתי נייצ'ר. מדידת כוח הכבידה בקנה מידה מיקרוסופי, החלש משמעותית משאר הכוחות בטבע מהווה אתגר טכנולוגי ומדעי עצום. עם זאת ניסויים כבידתיים בסקאלה האטומית קריטיים להבנת טבעו הקוונטי של כוח הכבידה. האם בעתיד נוכל למתוח את גבולות הניסוי למיקרוגרמים בודדים?

האנטי-חומר בפרוטון הוא יותר "מטה" מאשר "מעלה"

בניסוי האחרון שבוצע במעבדות פרמי שבארה"ב פיזיקאים הראו שהאנטי קווראקים המדומים המרחפים בפרוטון הם יותר מסוג "מטה" מאשר "מעלה". הממצא החדש סותר את תוצאות המחקר

סרן: התגלו ארבעה חלקיקים חדשים – מדוע הפעם הידיעה חשובה?

הארגון האירופאי לחקר הגרעין (סרן) הכריז שהמאיץ ההדרונים הגדול גילה ארבעה חלקיקים חדשים, אבל מה נשתנה? מאז שהמאיץ הופעל לראשונה ב-2009 התגלו 59 חלקיקים חדשים, בין היתר גם בוזון ההיגס המפורסם שהתגלה בשנת 2012. אומנם מרבית החלקיקים החדשים התגלו בהתאם לציפיות, כמה מהם היו מפתיעים במיוחד

הסרטון הראשון של גביש זמן

במחקר משותף של חוקרים מגרמניה ופולין הוסרט לראשונה גביש זמן בפעולה. הגביש המיקרומטרי מורכב ממגנונים בטמפרטורת החדר. בעזרת קרינת רנטגן החוקרים מברלין הקליטו את המגנטיזציה של הגביש לאורך זמן ותיעדו את ההתנהגות המחזורית שלו

תורת הקשרים. מתוך ויקיפדיה

על תורת הקשרים ומכניקת הקוונטים

שנת 2010 אדוארד וויטן העביר הרצאה לקהל הרחב מטעם IAS (המכון ללימודים מתקדמים בארה"ב) על תורת הקשרים ומכניקת הקוונטים. בכתבה זו נעביר את עיקרי דבריו עם הרחבות נקודתיות

חור תולעת. צילום: depositphotos.com

חוקרים מגרמניה: החומר האפל ובעיית ההיררכיה מוסברים בעזרת ממד חמישי

חוקרים ברחבי העולם מחפשים הסבר לתעלומת החומר האפל ולבעיית ההיררכיה. שתי הבעיות נראות שונות לחלוטין, אך לטענת חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס גוטנברג שבגרמניה ניתן ליישב את שתיהן בעזרת ממד חמישי קומפקטי. המודל המשוער לא סותר הנתונים הנסיוניים שהתגלו במאיצים הנוכחיים וחוזה חלקיק חדש בעל מסה של 30TeV העשוי להתגלות במאיצים עתידיים

אפקט מוארה: שני סריגים עדינים, כמעט זהים, מספקים רגישות מדידה גבוהה – והסריג הגס הנוצר מהחפיפה ביניהם מאפשר להגדיל את הטווח הדינמי. מכון ויצמן

בים, באוויר וביבשה – ניווט אטומי צובר תאוצה

טכנולוגיות ניווט חדשניות שאינן תלויות בתקשורת סלולר או לוויין, מסתמכות על מדידת התאוצה של אטומים באמצעות אינטרפרומטרים של אטומים קרים. באחרונה הגדילו מדעני מכון ויצמן את טווח המדידה של מכשירים אלה פי אלף

אנטי חומר בחלל. איור: shutterstock

מידע חדש מהמאיץ בסרן עשוי לשפוך אור על חידת האנטי חומר ביקום

במחקר שנעשה לאחרונה במאיץ בסרן, חוקרים ניתחו מקרוב את התהליך הדעיכה של המזון הניטרלי B לזוג המזונים הטעון K, במטרה לבחון האם תופעה זו עשויה להסביר את ההבדל העצום בתפוצת החומר לעומת האנטי חומר ביקום

פיזיקה קוונטית. המחשה: depositphotos.com

חוקרים הצליחו לשזור קוונטית ארבעה פוטונים במערכת קומפקטית

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העת Nature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

מקור אור משכבה אטומית בודדת שמפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה לפיתוח מגוון רחב של התקנים בסקאלה אטומית (קרדיט: Scholardesigner co., LTD

ספינאופטיקה בסקאלה אטומית: שבבי העתיד

חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים

5% של אי התאמה באפקט קזימיר מוסבר לראשונה

המודל החדש חוזה במדויק את השפעת הוואקום של השדה האלקטרומנגטי על הלוחות באמצעות התייחסות שונה לאינטרקציה של רעשי הוואקום הנוצרים על ידי חלקיקים "וירטואלים" עם לוחות המתכת

מעבר אלקטרונים בחומר מוצק. באדיבות פרופ' נירית דודוביץ', מכון ויצמן

אור חדש על מצב מוצק: כיצד הבזקי אור מהירים עשויים לשנות את תכונותיו של חומר מוצק?

במעבדות לפיסיקה של מערכות מורכבות ופיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן התגלתה תופעה יוצאת דופן שלדברי החוקרים עשויה בעתיד להביא לפיתוח מערכות אלקטרוניות מהירות בהרבה

באיור: סופות טורנדו זעירות (פסים אדומים) הנוצרות בסילון כתוצאה מאפקט קואנדה. באדיבות לב דונאיביץ' ופרופ' דוד גרינבלט, הטכניון.

חוקרים בטכניון מגלים אי-יציבות הידרודינמית נסתרת

יותר ממאתיים שנים אחרי גילוי אפקט קואנדה: חוקרים בטכניון מציגים תצפית ניסויית ראשונה בסופות טורנדו זעירות בזרם אוויר. לתגלית יישומים משמעותיים במכונות הנשמה, בהתקני מיקרו-זרימה ובכלי טיס זעירים

השיטה מתבססת על קיטוב-על של גרעיני המימן במולקולות מים בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט ולאחר מכן התזתם על מולקולות ביולוגיות בתנאים פיסיולוגיים

מקלחת קרה

שימוש בזרם של מים מקוטבים פותח אפשרויות חדשות לחקר מולקולות ביולוגיות באמצעות תהודה מגנטית גרעינית

מגנט. המחשה: Image by W. v/d D. from Pixabay

המסע אל הקוטב

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו ליצור ולמדוד במדויק מעין "מונופול מגנטי" (מגנט חד-קוטבי). הממצאים שהתפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Physics, מגלים פרטים חדשים ומפתיעים על היווצרות זרמים חשמליים

כבידה. המחשה: shutterstock

האם כבידה פותרת את בעיית המדידה?

חוקר מצרפת פיתח מודל מתמטי המאלץ את פונקציית הגל לקרוס בעקבות אינטרקציה כבידתית. המודל מבוסס על הצעתו של הפיזיקאי פנרוז שטען שפונקציית הגל קורסת כאשר

מלכודת יונים. איור: האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן

אמצעי חדש למדידת התנגשויות קרות

חוקרים מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וממכון ויצמן למדע, פיתחו אמצעי חדש שיאפשר לחוקרים לבחון מקרוב את הפיזיקה והכימיה של התנגשויות קרות בין יונים מולקולריים

דילוג לתוכן