סיקור מקיף

לקראת גילוי תופעות קוונטיות שטרם נצפו: פרופ’ עדו קמינר מהטכניון זכה במענק ERC Consolidator

“התצפיות יתאפשרו באמצעות השליטה שפיתחנו באופיים הגלי של אלקטרונים חופשיים,” מסביר פרופ’ קמינר

פרופ' עדו קמינר במעבדתו. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון
פרופ’ עדו קמינר במעבדתו. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון


פרופ’ עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי
 זכה במענק ERC Consolidator מטעם הנציבות האירופית למחקר. המענק תומך בחוקרים נבחרים המעלים רעיונות מחקריים חלוציים ופורצי דרך. המענק ישמש את צוות המחקר של פרופ’ קמינר לפיתוח תאוריה ופלטפורמה ניסויית חדשנית לתחום חדש במיקרוסקופיית אלקטרונים מהירה: Q-in-PINEM. מחקר זה יתמקד ביצירה של מצבים קוונטיים חדשים ובאיתור של תכונות קוונטיות ייחודיות של חומרים.

“מטרת הפרויקט היא לחקור תופעות קוונטיות חדשות שעדיין לא נצפו, זאת באמצעות השליטה שפיתחנו באופיים הגלי של אלקטרונים חופשיים,” מסביר פרופ’ קמינר. “אנחנו מתכוונים לייצר לראשונה מצבים שזורים מרובי-אלקטרונים ולמדוד את הקורלציות הקוונטיות הנוצרות בזמנים קצרים ובמהירויות גבוהות.”

פיזיקה של אלקטרונים חופשיים היא תחום מחקר ותיק, שכבר הוביל לפריצות דרך וליישומים שונים מתנורי מיקרוגל ומאיצי חלקיקים ועד ללייזרים מבוססי אלקטרונים חופשיים. עם זאת, פריצות הדרך של קבוצת המחקר של פרופ’ קמינר הראו שדווקא בתחום ותיק זה יש עוד הרבה מה לגלות, וקבוצתו הובילה בשנים האחרונות לגילויים חדשים ולתצפיות חסרות תקדים באינטראקציה בין חומר, אור ואלקטרונים חופשיים. 


המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין
 אמר כי “מענקי ERC Consolidator הם מענקים תחרותיים מהיוקרתיים ביותר שמציעה הנציבות האירופית למחקר, ועליהם מתמודדים טובי החוקרים באירופה. זכייתו של פרופ’ קמינר מעידה על הצטיינותו ועל האופק היישומי שאנשי ה-ERC רואים במחקריו.”


החודש זכה פרופ’ קמינר גם בפרס לם (LEM) מטעם אוניברסיטת ורוצלב למדע וטכנולוגיה בפולין, על שמו של סופר המדע הבדיוני סטניסלב לם,  פרס לם ניתן בכל שנה לחוקר צעיר אחד שלעבודתו היצירתית במדע או בהנדסה יש פוטנציאל להשפעה חיובית על עתיד הציוויליזציה. סטניסלב לם (Lem), מחבר הקלאסיקה “סולאריס”, נחשב לסופר הפולני המפורסם  בעולם ומגדולי הסופרים בסוגת המדע הבדיוני. הפרס על שמו נוסד לפני שנתיים,  במלאת 100 שנים להולדתו, ומוקדש להיבטים המרכזיים במורשתו הספרותית: בני אדם, מדע,  טכנולוגיה, קידמה  ועתיד.  פרופ’ קמינר הוא החוקר השלישי הזוכה בפרס. 


פרופ’ קמינר השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון: תואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ובפיזיקה ותואר שני ודוקטורט בפקולטה לפיזיקה בהנחיית פרופ’-מחקר מוטי שגב. ב-2018, לאחר פוסט־דוקטורט ב-MIT, הוא הצטרף לסגל הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והקים בה את מעבדת AdQuanta . פרופ’ קמינר הוא חבר במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI), במרכז הקוונטום ע”ש הלן דילר, ובמכון למצב מוצק.

פרופ’ קמינר נכלל בשנת 2020 ברשימת הצעירים המבטיחים של דה מארקר. ב-2022 הוא זכה בפרס אנשי האשכולות (Polymath), בסך 2.5 מיליון דולר, שמעניקה קרן Schmidt Futures ל”אנשים יוצאי דופן המשפרים את העולם”. הוא זכה גם במדליית Lomb, בפרס קריל, בפרס בלווטניק ובפרסים מטעם האגודה הישראלית לפיזיקה והאגודה האמריקאית לפיזיקה (APS). 

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. מי היה מאמין שגם במדעים המדויקים (גיאומטריה ופיזיקה)
    יש אמונות רעות ואמונות טובות.

    אמונה רעה בת אלפי שנים, נמצאת בגיאומטריה, והיא אומרת כך.
    יש מספר יחיד שערכו קצת יותר מ 314, והוא מתאים לכל המעגלים, מהקטן ביותר שניתן להעלות על הדעת, ועד לגדול ביותר.
    מספר זה אומר…..פי כמה גדול היקף המעגל מקוטרו.

    אמונה רעה נוספת בת אלפי שנים נמצאת גם בפיזיקה.
    אמונה רעה זו אומרת , כי החומר הממשי מוחשי, בנוי מהרבה מאוד חלקיקים זעירים של שום דבר ממשי.

    אמונה רעה נוספת בפיזיקה והיא בת 300 שנים, אומרת כך: לחומר של כדור הארץ יש תכונה פלאית, המפילה לארץ חפצים שנשמטו לנו מהיד. אם תכונה פלאית זו לא הייתה קיימת, חפצים שנשמטו היו נשארים עומדים באוויר.

    ואמונה רעה הכי ותיקה אומרת –
    יש במציאות רק סוג זמן יחיד, המוכר לנו בעזרת שעון.

    ויש גם אמונות רעות במתמטיקה.
    אמונה מתמטית רעה בת אלפי שנים אומרת כך :
    יש מספרים שאי אפשר לרשום אותם כמספרים, אלא רק לתאר אותם במלים. שורש של 2 הוא תיאור מילולי של מספר, שאי אפשר לרשום אותו כמספר.

    כל שטחי החיים מכילים אמונות טובות ואמונות רעות, וגם בשטח של המדעים המדויקים גיאומטריה ופיזיקה, יש אמונות טובות ואמונות רעות.
    קשה מאוד להתפטר מאמונות רעות, ולהחליפן באמונות טובות.
    מדענים מתרגלים לאמונות רעות מסוימות, ואמונות אלו נחשבות כטובות.
    מדענים אלו לא יסכימו להופכם לאמונות רעות.
    ההיפוך הזה יתקיים, רק עם הופעת תגלית דרמתית ממשית, כמו לדוגמה
    ניסוי ההיקפן שנערך בשנת 2017 על ידי עצבר.

    המדע הוא המקום היחידי שבו אמונות טובות ורעות יתחלפו ללא מאבק.
    המלאך הגואל הוא הניסוי הממשי .

    א.עצבר

  2. קמינר פשוט תותח. שמח להיות חלק מאותה פקולטה שלו ומצפה להיות מורצה על ידו. בשרשרת של טכנולוגיות קוונטיות.

  3. השליטה באופיים הגלי של אלקטרונים חופשיים ???????????????????????
    איך האדם הסביר יכול להבין משפט כזה
    א.עצבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.