הטכניון

השוואת מערכות עיכול: גברים מול נשים במודלים שנבנו במעבדת לזמס. באדיבות הטכניון

הבטן מדברת אחרת: גברים ונשים מעכלים חלב בצורה שונה

חוקרי הטכניון גילו שמין ביולוגי (או מגדר) משפיע על יעילות עיכול חלב ותחליפיו – ממצא שעשוי לשנות את תפיסות התזונה והנדסת המזון
המערכת שפיתחה קבוצת המחקר בראשות פרופ' חוסם חאיק. קרדיט: Xia Gong

מערכת לבישה חדשה לניטור סוכרת בזמן אמת

פיתוח משותף של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון וחוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן מאפשר מדידת גלוקוז ומינון מותאם אישית של מטפורמין בעזרת מיקרו-מחטים וחיישנים ננו-ביולוגיים
הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
הצד החיצוני של ניסוי אטלס ב-CERN. המחשה: depositphotos.com

פרס Breakthrough היוקרתי חולק השנה לניסוי אטלס במאיץ החלקיקים בסרן ששותפים לו כמאה חוקרים ישראליים

בניסוי ATLAS שותפות ארבע קבוצות מישראל, המונות כ-100 חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון
The rise of the clones (עליית הקבוצות). מאייר: איתי חן (סטודנט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ומאייר מקצועי של אילוסטרציות מדעיות).

תגלית בטכניון: "טביעת אצבע" גנטית עשויה לשפר את ההתאמה האישית של טיפולים אימונותרפיים

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט זיהו "טביעת אצבע" גנטית המסייעת לנבא את יעילותם של טיפולים אלה
תהליך למידת מוטורית במוח, מחוברים VTA ו-M1, דופמין בתהליך למידה.

חוקרות מוח בטכניון: דופמין – המפתח לרכישת מיומנויות מוטוריות

שיתוף פעולה בין שתי חוקרות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט חושף כי שחרור מקומי של דופמין בקליפת המוח המוטורית הוא מפתח מרכזי לרכישת מיומנויות מוטוריות חדשות
מבחנות עם DNA שמקודד את המידע. קרדיט : רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה לקידוד, שחזור וקריאה מהירה של מידע המאוחסן ב-DNA

צפיפות המידע ב-DNA גדולה עד פי מאה מיליון בערך מזו של אחסון דיגיטלי. פירוש הדבר הוא כי פוטנציאלית, על כל יחידת נפח המחזיקה כיום 1 מגה-בייט נוכל לאחסן עד 100
התגברות על 'עיוורון' ביחס למתרחש בעומק הרקמה [צילום: דוברות הטכניון]

שיטה חדשה לניטור לא פולשני של תהליכים מולקולריים בעומק הרקמה

גישה חדשנית המדמה מערכת הראייה של חרקים שפותחה בטכניון צפויה להשפיע על ניטור תהליכים מולקולריים של סרטן ומחלות אחרות
הדרך בה המוח מעבד טקסטים ארוכים. מתוך מחקר של פרופ, רועי רייכרט וד"ר רפאל טיקוצ'ינסקי; הטכניון

כך מתמודד המוח עם יחידות-טקסט גדולות

חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט
נגיפים תוקפים חיידקים.המחשה: depositphotos.com

הגנה מפני נגיפים – הגירסה הפסיבית

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ייחודי המגן על חיידקים ימיים מפני נגיפים התוקפים אותם
כאשר מקור אלקטרומגנטי נקודתי שמפיץ חזיתות גל מעגליות מושלמות (שורה תחתונה, שמאל) מוצב מול משטח דיאלקטרי קשיח, נצפות החזרות משמעותיות ועיוותים בחזיתות הגל (שורה תחתונה, ימין). כאשר אותו המשטח מצופה בתצורות מתכת שתוכננו במאמר על פי תנאי הויגנס המוכלל (Generalized Huygens’ Condition), ההפרעות נעלמות הודות לעבירות הכלל-זוויתית (שורה תחתונה, אמצע) וההתפשטות האידיאלית משוחזרת במלואה (כאילו הגלים מתפשטים בחלל חופשי, בדומה לתרחיש משמאל). שורה עליונה: שמאל: מערך המדידה בו מאירים (illumination) את המשטח (device) ומודדים את השדה המועבר על ידי גלאי (detector). אמצע: המשטח הדיאלקטרי שיוצר עם ציפוי לדיכוי החזרות בכלל הזוויות. ימין: משטח ייחוס ללא הציפוי (עבורו נצפתה החזרה משמעותית).

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים

שקיפות מסוג זה רלוונטית למגוון רחב של יישומים ובהם אנטנות שטוחות, אמצעי מחשוב אנלוגי-אופטי ומערכות דימות קומפקטיות
אפיגנטיקה המחשה: depositphotos.com

הטכניון יעניק את פרס הארווי לשלושה חוקרים פורצי דרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן

פרופ' פיטר ג'ונס, פרופ' סטיבן ביילין ופרופ' אנדרו פיינברג יקבלו את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה על תרומתם לאבחון מחלות ולפיתוח טיפולים המבוססים על הבנת המנגנונים האפיגנטיים
ננו חיישנים ביולוגיים. המחשה: depositphotos.com

מה משותף לאספרסו, נפט ומיקרו-ג'לים?

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשנית לייצור חלקיקים חיוניים שיכולים לשמש חיישנים ביולוגיים לעולמות המזון, הרפואה, מדעי הסביבה ועוד
העברת החישוב מהזכרון למעבד עצמו. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

חוקרים בטכניון פיתחו חבילת תוכנה המאפשרת להעביר את החישוב מהמעבד אל תוך זיכרון המחשב עצמו

זהו צעד חשוב לקראת פיתוח מחשבים שיבצעו חישובים בזיכרון, ללא צורך להעביר את המידע בין הרכיבים השונים - העברה הגוזלת זמן רב וצורכת אנרגיה רבה
The Art of the Fungi – בידוד מדוגמאות אוויר של ד"ר נעמה לנג יונה. הוצגה בתערוכת אומנות במכון וויצמן למדע. צילום: אוהד הרכס.

כמו פטריות אחרי החום | זווית

עולמן המסתורי של הפטריות: כיצד הן משפיעות על האלרגיות שלנו ועל מגיפות בחקלאות, ואיך כל זה ישתנה בעולמנו המתחמם
בתרשים: מדידת כוחות ביומכניים המופעלים על צמר אלפקה במצבי פיתול (למעלה) ודחיסה (למטה).

פריצת דרך במכנוביולוגיה – מדידה מדויקת של כוחות בתהליכים ביולוגיים

הפיתוח של חוקרי הטכניון צפוי להאיץ, לייעל ולהוזיל גם תהליכים תעשייתיים של ייצור פולימרים
פארק בשנחאי. צילום: אבי בליזובסקי

גם השנה שלוש אוניברסיטאות ישראליות מככבות בין מאה הטובות במדד שנחאי

האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן והטכניון בחיפה הם שלושה מוסדות ישראליים שנכנסו למדד שנחאי 2024, רשימת מאה המוסדות האקדמיים הטובים בעולם
תמונה מדעית : מימין: יצירת עמילואידים מביצים ומחלבון מי גבינה. משמאל: צריכתם במזון ומסעם במערכת העיכול.

מזון מעובד – אין מה להיבהל

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון גילו כי לשילוב עמילואידים במזון מעובד יש יתרונות תזונתיים ובריאותיים משמעותיים
אלקטרודות באזורים שונים במוח חושפות פעילות מוחית בזמן אמת. הנקודות הצבעוניות מראות את מיקומי כל האלקטרודות בכל החולים, מקודדות בצבע לפי אזור המוח. הנקודות האדומות בתמונות התחתונות מראות את מיקומי האלקטרודות ב-DMN. מתוך המחקר.

נוירולוגים זיהו את מקורות היצירתיות במוח

יצירתיות היא תפקוד מוחי ייחודי. פגיעה מקומית במוח כתוצאה משבץ יכולה להוביל לשינויים ביכולת היצירתית—גם חיוביים וגם שליליים. תגלית זו מציעה כי ניתן לצמצם את הבסיס הנוירולוגי של יצירתיות.
פרופ' אסיה רולס. צילום: דוברות הטכניון

הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית  EMBO מצרף לשורותיו שלושה חוקרים מהטכניון

פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט והפרופסורים עודד בז'ה ובני פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה נבחרו כחברים חדשים ב-EMBO, הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. הצטרפותם לארגון תצוין באירוע EMBO שייערך בהיידלברג ויחל
תמונתו של המתמטיקאי רמנג'ואן לצד נוסחה מסובכת שפיתח קרדיט צילום: דוברות הטכניון

האם התגלו פריצות דרך במתמטיקה באמצעות בינה מלאכותית?

חוקרי הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון פיתחו אלגוריתם לגילוי נוסחאות חדשות וקשרים חדשים בין קבועים מתמטיים
בתמונה העליונה עדכון ידע במודל שהתבצע בעזרת ReFACT. משמאל, התמונות המקוריות שיוצרו על ידי המודל. מימין, אחרי העריכה. העריכות מכלילות בהצלחה גם לניסוחים קרובים, ומראות שהשיטה מצליחה לבצע עריכה משמעותית בידע שמקודד במודל. בתמונה התחתונה תיקון ההטייה המגדרית כאשר הקלט הוא "A developer". משמאל: לפני עריכה באמצעות TIME (ההנחה המוטמעת: A developer הוא גבר). מימין: אחרי עריכה. באדיבות הטכניון

תיקון הטיות ועדכון ידע במודלים מחוללי תמונות

"בתהליך האימון שלהם מודלים לומדים גם הרבה ידע עובדתי על העולם. למשל, מודלים לומדים את זהותם של ראשי ממשלה, נשיאים ואפילו שחקנים שגילמו דמויות פופולריות בסדרות טלוויזיה. מודלים כאלה מפסיקים
חומרים ננוטכנולוגיים. המחשה: depositphotos.com

ננו-חומרים משני העולמות

חוקרים מגדלים חומרים אי-אורגניים בתוך פולימרים וכך יוצרים ננו-חומרים וננו-מבנים בעלי תכונות משופרות
כרם זיתים בחקלאות אורגנית. צילום: רז סימון

חקלאות רווחית יותר: שיטת גידול הזיתים שטובה לכלכלה ולסביבה

מחקר ישראלי חדש בחן כיצד שיטות שונות של חקלאות משפיעות על הסביבה והנוף מול התועלת עבור החקלאי. מהממצאים עולה שיש שיטה שמאפשרת גם לייצר רווח כלכלי וגם לשמור על הטבע
בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר טניה דובוביק, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלינה סטרוסבצקי וד"ר מרטין לוקצ'ישין

מחקר שופך אור על האבולוציה המתמדת של מערכת החיסון

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מראים במאמרם בנייצ'ר כיצד התפתח במערכת החיסון "מרחב התפתחותי" המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק לפרופ' עדה יונת את תואר הכבוד. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לסופר דויד גרוסמן ולכלת פרס נובל פרופ' עדה יונת

פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד "בהוקרה על תרומתה החלוצית בחקר הריבוזום – הקומפלקס האוניברסלי לתרגום מידע גנטי לחלבונים
ד"ר חיה קלר, זוכת פרס קריל לשנת 2024. באדיבות קרן וולף

הוכרזו עשרת זוכי פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי

קרן וולף בשיתוף אוניברסיטאות המחקר הישראליות בחרו את נבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל לשנת 2024
העברת תרופות. המחשה: depositphotos.com

פיתוח של הטכניון יאפשר יצירת תאים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית בעזרת אולטראסאונד

ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב
תמונת השער על גיליון :Cell Host & Microbe כך משפיעים הבקטריופאג'ים (בסגול) על תפקוד החיידקים באמצעות היפוך ה-DNA – היפוך המשנה את השפעתם על מערכת החיסון. השפעה זו מודגמת בשינוי צבעם של החיידקים מצהוב לירוק. קרדיט אילוסטרציה: תום בלום Tomm Blum

חיידקי המעי מסוגלים לשנות את 'התוכנה' שלהם כתגובה לדלקת, דבר שעשוי להשפיע על מערכת החיסון

המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות (plasticity) – היכולת
פרופ' ג'קי שילר. צילום: דוברות הטכניון

שני חוקרים מהטכניון זכו במענקי ERC Advanced

פרופ' מיכאל גליקמן ופרופ' ג'קי שילר מהטכניון זכו במענקי ERC Advanced – מענקים יוקרתיים מטעם תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי הניתנים לחוקרים ותיקים בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשור
זריקת מזון לפח. המחשה: depositphotos.com

זורקים לפח

על הגורמים הדתיים והתרבותיים שמובילים לבזבוז מזון במשקי בית
סרן דניס קרוחמלוב-וקסלר ז”ל. מהארכיון הפרטי

סטודנטים בטכניון יתכננו את הלוויין NOVA-SAT לזכרו של סרן דניס קרוחמלוב-וקסלר ז"ל בשיתוף התע"א

קרוחמלוב-וקסלר ז"ל, היה אמור להתחיל השנה את לימודיו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ואשר נפל בקרב ברצועת עזה
שרת החינוך דאז, יפעת שאשא-ביטון מעניקה את פרס ישראל לחקר הפיזיקה והכימיה לשנת 2022 לפרופ' יהושע זק

הטכניון אבל על מותו של פרופ' אמריטוס יהושע זק, ממייסדי הפקולטה לפיזיקה וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה

פרופ' זק, ניצול גטו וילנה הוביל פריצות דרך מדעיות ושתי תופעות בפיזיקה קרויות על שמו. היה תלמידו של פרופ' נתן רוזן, שותפו למחקר של אלברט איינשטיין. פרופ' זק בילה את
ד"ר קתרין ונדורנה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כך מגיב מח העצם לפציעות וזיהומים

ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחר היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם
אילוסטרציה של המכתש שנוצר בעת ההתנגשות בין החללית DART לבין האסטרואיד דימורפוס. ברקע: החללית HERA האירופית והננו-לוויינים (CubeSats) שלה במחקר המשך. קרדיט: ESA Science Office

להדוף את האסטרואיד

חוקרי הטכניון שותפים במשימת החלל HERA : ניסיון ראשון בהיסטוריה להסיט אסטרואיד ממסלולו
מיחשוב קוונטי. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בישראל: מוסד הטכניון מציג תכנית לימודי תעודה מעשית להכשרת עובדי היי-טק בטכנולוגיה קוונטית

תכנית הלימודים הראשונה מסוגה מבית הטכניון לימודי המשך נועדה להכשיר כוח אדם מקצועי ומיומן עבור התעשייה העוסקת במחשוב ובטכנולוגיה קוונטית, המתפתחת בצעדי ענק וצפויה לשנות את עולמות הטק מקצה לקצה
אנרגיות מתחדשות. המחשה: depositphotos.com

שלושה מחקרים ישראליים לטיפול במשבר האקלים זכו בפרס האקלים השנתי של קק"ל-קנדה בהיקף מיליון דולר

הפרס הוענק למדענים ישראליים מאוניברסיטת בן גוריון, תל אביב והטכניון במטרה לקדם את מחקריהם יוצאי הדופן בתחומי פיתוח אנרגיה מתחדשת וצמצום פליטת גזי חממה
התקדמות בטיפולי אימונותרפיה לסרטן. התמונה הופקה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALLE 3 ומיועדת להתרשמות. אין לראות בה תמונה מדעית

חוקרים בטכניון מציגים שיפור משמעותי בניבוי הצלחתם של טיפולים אימונותרפיים

הטכנולוגיה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ' יובל שקד נרשמה כפטנט וכעת היא נמצאת בתהליך מסחור
שבב אופטי המחשה: depositphotos.com

כיצד מתפשט האור בסיליקון?

חוקרים בטכניון נותנים מענה לשאלה זו וסוללים נתיבים חדשים ליישומים בתקשורת, בדימות ובמחשוב קוונטי
- לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר - שכבה אטומית בודדת - נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

ספין חיובי – מחקר בטכניון נבחר לאחת מפריצות הדרך בפוטוניקה ב-2023

הפיתוח הוא לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – פיתוח של פרופ' ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ' אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.
פרופ' יואב שכטמן. צילום: דוברות הטכניון

מענקים אירופיים יוקרתיים לשלושה חוקרים בטכניון

המענק נועד להוכיח התכנות ולקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק
ד"ר שולמית לבנברג. צילום: הטכניון

פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון נבחרה כעמיתת האקדמיה הלאומית לממציאים בארה"ב

ההכרזה על בחירתה תתקיים בוועידה השנתית של האקדמיה שתיערך ביוני 2024 בצפון קרוליינה
פרופ' עדו קמינר במעבדתו. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

לקראת גילוי תופעות קוונטיות שטרם נצפו: פרופ' עדו קמינר מהטכניון זכה במענק ERC Consolidator

"התצפיות יתאפשרו באמצעות השליטה שפיתחנו באופיים הגלי של אלקטרונים חופשיים," מסביר פרופ' קמינר
פיסות קטנות של מידע. המחשה: depositphotos.com

עושים תיקון

אלגוריתם מתקדם מאפשר לשלוף במהירות מידע מזיכרון של מערכות כגון טלפונים ומחשבים ולתקן שגיאות
אלגוריתם בקרה שפיתחו חוקרים בטכניון ואשר מסייע לרובוטים ללכת על משטחים חלקים. צילום באדיבות החוקרים

זהירות, סכנת החלקה

חוקרים פיתחו אלגוריתם בקרה שמסייע לרובוטים ללכת על משטחים חלקים
תמונה מדעית. מערכת מודל תלת-ממדית של תאי עצב אנושיים בצלחת. בירוק ובסגול: תאי עצב המבטאים חלבון תקול במערכת האוביקוויטין. כתוצאה מביטוי זה נוצרת הפתולוגיה המאפיינת חולי אלצהיימר – היווצרות צבירי עמילואידים (באדום) מחוץ לתאים

חוקרים בטכניון זיהו את המנגנון המוביל להיווצרות צברי חלבונים המעורבים בהתפתחות מחלת האלצהיימר

במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים. בחולי האלצהיימר המשפחתי, מנגנון ההצטברות ברור היות וישנו קשר נסיבתי בין המוטציות לבין זהות החלבונים הפגומים. במחלה האקראית, לעומת זאת, סיבת הצטברות החלבונים
מימין: תא זרע של עכבר בריא משמאל: תוצר (חלבון) הגן SCAPER (צבוע באדום). הצילום מראה ש-SCAPER ממוקם בראשו של תא הזרע, כולל בגרעין

בין הרשתית, למוח ולפוריות

על קשת ההפרעות שגורם פגם בגן אחד
פרידריך וילהלם לייבניץ. המחשה: depositphotos.com

על אין-סופיותה של המכונה הטבעית

פרופ’ אוהד נחתומי, ראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון חוקר את החיבור בין עולם מחשבה ישן וחדש בהגותו של לייבניץ.