הטכניון

פרופ’ יעקב נחמיאס, פרופ’ חוסאם חאיק ופרופ’ טל דביר, שלושה חוקרים ישראלים שצורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארצות הברית.

שלושה חוקרים ישראלים צורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארה״ב

פרופ’ טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון ופרופ’ יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית צורפו למעמד העמיתים של National Academy of Inventors, כהוקרה על המצאות אקדמיות בעלות השפעה מדעית,
דג הקיליפיש הוא מודל מחקרי מתפתח לחקר הארכיטקטורה הגנטית של הזדקנות ושל פתולוגיות הקשורות לגיל, שלעתים קרובות מציגות דפוסים תלויי מין בין נקבות (משמאל) לזכרים (מימין). קרדיט: איתמר הראל

הגן שמזרז את תחילת החיים – ועלול לגבות מחיר בגיל מבוגר

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על גן שמדגים פשרה אבולוציונית נדירה: הוא מסייע לצמיחה מהירה ולהתבגרות מינית מוקדמת, אך עלול לקצר את תוחלת החיים ולהגביר סיכון לגידולים בהמשך החיים.
איור המתאר ננו־חלקיקים מסוג MPsomes המתחרים עם מקרופאגים על היצמדות לכלי דם מודלקים בגידול, וכך משנים את המיקרו־סביבה הגידולית ומעכבים את התקדמות הסרטן.

ננו־חלקיקים בלי תרופה בלמו גידולי סרטן שד אלימים בניסוי פרה־קליני

ננו־חלקיקים חדשים שפותחו בטכניון אינם משחררים תרופה, אלא משפיעים על מערכת החיסון סביב הגידול. בניסוי פרה־קליני הם עיכבו סרטן שד אלים מסוג Triple Negative.
פרופ' יצחק אפלויג ז"ל. צילום שלמה שוהם, דוברות הטכניון

פרופ' מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון, הלך לעולמו

פרופ' מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון ואחד הכימאים הבולטים בישראל, הלך לעולמו. אפלויג היה מחלוצי הכימיה החישובית והוביל את הטכניון בתקופה של משברים לצד פיתוח אקדמי משמעותי.
פליטת קרינה כתוצאה מהארה על החומר. קרדיט: תומר בר לב. נוצר בסיוע ג'מיני

חוקרי הטכניון פיתחו מודל חדש לתכנון מקורות אור חכמים

המחקר, שפורסם ב־Optica, מסביר כיצד תכונות של חומרים זוהרים וטמפרטורה קובעות את צבע האור, עוצמתו ואקראיותו. הממצאים עשויים לסייע בפיתוח מקורות אור מתקדמים, חיישנים אופטיים ומערכות פוטוניות מבוססות חום
האיור מדגים כיצד שינויים בבקרה הגנטית מובילים לשינויים בצורה ובמבנה של בעלי חיים במהלך האבולוציה. בחלק העליון מוצגים זחלים של שני מיני דרוזופילה: Drosophila melanogaster (משמאל) שבהם מופיעות שורות צפופות של שערות זעירות ו-Drosophila sechellia שאיבדה הרבה מהשערות האלו במהלך האבולוציה. הבדלים אלו נובעים משינויים בביטוי של הגן shavenbaby בשלב העוברי (במרכז האיור). בחלק התחתון מוצג אזור הבקרה של הגן shavenbaby , הכולל מספר רב של רצפי בקרה הנקראים אנהנסרים, וחשובים על מנת להבטיח ביטוי יציב של הגן. ב- D. sechellia ארבעה מהאנהנסרים איבדו את פעילותם, כל אחד באמצעות מנגנון מולקולרי שונה – מחיקה של רצפים חיוניים, אובדן אתרי קישור לפקטורי שעתוק, רכישת פעילות מדכאת, ואף חשיפה של דיכוי שהיה קיים קודם לכן. כתוצאה מכך, ביטוי הגן פוחת ונעלמות השערות הזעירות.

פרדוקס היציבות: כיצד משתנה צורתם של יצורים לאורך האבולוציה?

חוקרות מהטכניון גילו כיצד שינויים ברצפי בקרה גנטיים יכולים להוביל לשינויים במבנה הגוף, גם כאשר מערכות הבקרה של הגנים יציבות ועמידות לשינויים
הדמיה של מערבולות ו“נקודות חושך” בתוך שדה אור — התופעות שנמדדו במחקר החדש מהטכניון ואישרו כי הן עשויות לנוע במהירות העולה על מהירות האור בלי להפר את תורת היחסות. קרדיט: Nature (2026), DOI: 10.1038/s41586-026-10209-z.

לראשונה “נקודות חושך” בתוך גלי אור — ואישר תחזית בת 50 שנה על תנועה מהירה מן האור

מחקר חדש מהטכניון שפורסם ב־Nature מדד לראשונה נקודות חושך בתוך גלי אור ואישר כי הן עשויות לנוע מהר ממהירות האור בלי להפר את היחסות.
בתקציר הגרפי, מהפינה השמאלית למטה ובכיוון השעון: רקמה שריר המכילה תאים בוגרים ורשתות דם; רקמת שומן המכילה רשתות כלי דם ולימפה; הדפסה של מתלים אלה; והזנה מיידית של המתלה על ידי הרקמה ה"מארחת". באדיבות מעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג

שתל תלת־ממדי ראשון מסוגו שפותח בטכניון עשוי לשפר דרמטית טיפול באובדן רקמה

חוקרות בטכניון פיתחו מתלה מהונדס המכיל רקמות שריר ושומן, רשת כלי דם היררכית ורשת לימפה, ובניסויים בחולדות הודגם חיבור מהיר ויעיל יותר של השתל לאיבר הפגוע
קשרי גומלין: אבולוציה של הנגיף ושל התא. המחשה: depositphotos.com

ד"ר יותם בר-און: “מדוע הנגיפים תמיד מנצחים?” – ומה בכל זאת נותן לנו יתרון

בהרצאה בטכניון הסביר ד"ר יותם בר-און כיצד אבולוציה מהירה, מוטציות והתחמקות חיסונית מאפשרות לנגיפים להקדים את מערכת החיסון, מדוע חיסונים מצליחים מאוד בחלק מהמחלות ופחות באחרות, ומה למדנו מתקופת הקורונה
פגיעות עצביות. המחשה: depositphotos.com

מהאף אל חוט השדרה: נורקסון שולחת “שליחים” זעירים לשיקום עצבים פגועים

אקסוזומים טעונים ב-siRNA נגד PTEN, שפותחו בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, מיועדים להפחית דלקת ולעודד רגנרציה במערכת העצבים המרכזית – תחום שרלוונטי גם לנזקי מיאלין כמו בטרשת נפוצה
מערכת קירור פאסיבית שפותחה בטכניון. צילום: חיים זינגר

חוקרים מהטכניון וקורנל-טק פיתחו קירור אוויר פסיבי – ללא חשמל וללא זיהום

צינורות קרמיקה מיוצרים במהירות באמצעות תוכנה ייעודית ומכונת שיחול חכמה, ומקררים את הסביבה באמצעות אידוי מים; השיטה הוצגה בכנס SCF ’25 של ACM ועשויה להפחית עומס על רשת החשמל בגלי
הקונספט החדשני בתמונה שנבחרה לשער גיליון Science Translational Medicine. קרדיט: ד"ר שאדי פרח; עיבוד: מאיה לוי ואדואר עודה

שתל ביולוגי עם הגנה גבישית: חוקרי הטכניון פיתחו “לבלב מלאכותי” שעשוי לייתר זריקות אינסולין בסוכרת מסוג 1

חוקרים בטכניון פיתחו שתל ביולוגי עם הגנה גבישית, העשוי לשנות כליל את הטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות
המערכת בפעולה. צילום: דוברות הטכניון

מטא-נוזל מכני חדש מהטכניון מאפשר שליטה מגנטית בקצב זרימה לטובת קירור ואנרגיה

פרופ' אמיר גת והדוקטורנט עזרא בן-עבו מציגים ב-Materials Today Physics מטא-נוזל מכני שניתן לדחוס ולהניע באופן דינמי בעזרת שדות מגנטיים משתנים
שימוש ב-fMRI. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך: אימון מוחי ב-fMRI הגביר נוגדנים אחרי חיסון נגד הפטיטיס B

מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואיכילוב ב-Nature Medicine מצא שציפייה חיובית שמפעילה את אזור ה-VTA במערכת התגמול נקשרת לתגובה חיסונית חזקה יותר בבני אדם
תאוריה חדשנית להולכת חום בחומר.

לאלף חום: תאוריה חדשה מאפשרת לכוון זרימת חום בחומרים

לתאוריה שפיתחו חוקרים בטכניון ובקיימברידג' פוטנציאל יישומי כגון הפקת אנרגיה והגנה על מיכשור רגיש לחום
כיתוב: השוואה בין מצבם של עלים שונים המצופים ב-SafeWax (מימין) לבין מצבם של עלים לא מצופים (משמאל). מלמעלה למטה: עגבניה, בזיליקום, פלפל וגפן

ציפוי צמח בשעווה יחסוך למעלה מ-50% בחומרי הדברה

הטכנולוגיה, שפורסמה בכתב העת Small וממומנת במענק EIC-Pathfinder, יוצרת שכבה הידרופובית אחידה שמקשה על חיידקים ונבגי פטריות להיצמד לעלה — בלי לפגוע בפוטוסינתזה, ובמקביל מגינה גם מקרינת UV וחום
פאנל פודטק במפגש פורום הסיליקון קלאב, 29/12/2025. מימין: פרופ' מרסל מחלוף מהטכניון, נדב בירגר, משקיע, הדס רייכנברג, סמנכ״לית בארגון The Good Food Institute; אמיר זיידמן, מנהל עסקים ראשי בחממת The Kitchen Foodtech ושלמה גרדמן, מנכ"ל ASG. צילום: שמואל אוסטר

פודטק בלי קיצורי דרך: למה טעם, מחיר ורגולציה יקבעו אם נחליף בשר ומוצרי חלב בעשור הקרוב

בפאנל בהשתתפות פרופ’ מרסל מחלוף מהטכניון, הדס רייכנברג (GFI), אמיר זיידמן (The Kitchen) ומשקיעים בתחום, עלתה תמונה מורכבת: החדשנות מתקדמת, אבל המעבר מפרוטוטייפ למדף דורש זמן, הון ותמיכה מדינית —
מבנים נקבוביים מצויים בליבתם של יישומים רבים ומגוונים בעולם האנרגיה: חלל, בניינים חכמים, תאים סולאריים, דלקים סולאריים, אנרגיה גרעינית, הפקת דלק, הפקת אנרגיה גאותרמית, תאי דלק וטעינה מהירה. החוקרים מסבירים במאמר כי תכנון נכון של מבנים אלה הוא תנאי חיוני לשיפור הטכנולוגי, הכלכלי והסביבתי בתחום האנרגיה.

אשנבים זעירים לעתיד גדול: חומרים נקבוביים כבסיס למהפכת האנרגיה הבאה

במאמר בכתב העת Science מציגים חוקרים מהטכניון מתווה ארוך טווח לפיתוח עולם האנרגיה סביב מבנים נקבוביים – מחומרים להפקת ואגירת אנרגיה, דרך שבבים חסכוניים בחשמל ועד יישומים בהנדסה ביו־רפואית
דגלי ישראל והאיחוד האירופי. שיתוף פעולה מדעי פורה. המחשה: depositphotos.com

שלושה־עשר חוקרות וחוקרים מישראל זכו במענקי ERC Consolidator היוקרתיים לשנת 2025

ה-ERC העניק השנה 349 מענקי Consolidator בהיקף כולל של 728 מיליון אירו. ישראל בולטת עם 13 זוכות וזוכים מאוניברסיטת תל אביב, בן-גוריון, האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת חיפה –
מחלות לב וסרטן וטיפולים תרופתיים – יחסי גומלין

בין הלב לסרטן: חוקרי הטכניון חושפים קשרי גומלין מפתיעים בין מחלות לב וגידולים סרטניים

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון מציגים קשרי גומלין מורכבים בין מחלות לב וסרטן, בתקווה שהממצאים יובילו לשיפור הטיפול בשתי המחלות
Created in BioRender. Lab, R. (2025) https://BioRender.com/flbu8cx

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון חושף מנגנון ייחודי בהזדקנות מערכת החיסון

במאמר בכתב העת היוקרתי Nature Aging מציגים החוקרים מתווה לשיפור יעילותה של מערכת החיסון בגיל המבוגר
סימולציית מחשב המציגה מעבר הדרגתי (משמאל לימין) של החלבון אלפא-לקטאלבומין דרך ננו-חריר ממצב מוצק בקוטר של כ-4 ננומטר. המעבר של החלבון בחריר מאפשר קריאה של רצף הסמנים המוצמדים לקבוצות ציסטאין (צבע אדום) וזיהוי החלבון.

ללא נוגדנים וללא הגברה: זיהוי מהיר של חלבונים שלמים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון

טכנולוגיית ננו־חרירים ממעבדתו של פרופ' עמית מלר מאפשרת זיהוי מהיר ודיגיטלי של חלבונים בודדים כמעט בזמן אמת, ופותחת דרך לאבחון מוקדם של סרטן ומחלות נוספות באמצעות בדיקות דם פשוטות
עתידים להישאר במרחב האורבני. חזירי בר בחיפה. צילום: יהלה דור

חזירי הבר בחיפה: מחקר חדש חושף קשר בין דיווחי התושבים למעמד הסוציו־אקונומי

בעוד חזירי הבר הפכו לחלק מהמרקם העירוני, מחקר של אוניברסיטת תל אביב והטכניון מגלה כי בשכונות מבוססות נרשמים יותר דיווחים למוקד העירוני – ולכן מתקבל יותר טיפול, בעוד שבשכונות מוחלשות
מסך העבודה של המערכת למעקב אחר העיניים. צילום: דוברות הטכניון

עיניים על הטקסט: טכנולוגיה חדשה מהטכניון מזהה את מטרת הקריאה

חוקרים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות פיתחו מודלים חישוביים המשלבים מעקב עיניים ועיבוד שפה טבעית, ומצליחים לזהות את מטרת הקריאה בדיוק של כ־90% בתוך שתי שניות
סריקות MRI. המחשה: depositphotos.com

מענק יוקרתי למחקר בינה מלאכותית ברפואה: פרויקט טכניון–צרפת לפיתוח סריקות MRI מהירות

במסגרת פרויקט K-SPARK יפתחו חוקרים מהטכניון ועמיתיהם בצרפת טכנולוגיה חדשנית שתאפשר סריקות מוח בפחות מדקה, לצד הקמת מאגר פתוח של סריקות MRI שישמש את הקהילה המדעית ברחבי העולם
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

באיור: הדגמה של השינוי המתרחש בממברנה כתוצאה מהזרמת מים דרכה. צילום: דוברות הטכניון

בדרך להתפלה משופרת

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת טקסס באוסטין מיפו לראשונה ממברנות במצב רטוב באמצעות קריו-טומוגרפיית TEM, גילו התרחבות נפח של כ־30% תחת זרימת מים, ומציעים תובנות לתכנון ממברנות יעילות יותר; המחקר נבחר לשער
דוגם האוויר בזמן סופת אבק

מנגנוני ההישרדות של חיידקי סופות האבק

כיצד חיידקים חיים שורדים בתוך חלקיקי אבק שנישאו על ידי סופות מדבר ממדבר סהרה וממצרים לישראל?
השוואת מערכות עיכול: גברים מול נשים במודלים שנבנו במעבדת לזמס. באדיבות הטכניון

הבטן מדברת אחרת: גברים ונשים מעכלים חלב בצורה שונה

חוקרי הטכניון גילו שמין ביולוגי (או מגדר) משפיע על יעילות עיכול חלב ותחליפיו – ממצא שעשוי לשנות את תפיסות התזונה והנדסת המזון
המערכת שפיתחה קבוצת המחקר בראשות פרופ' חוסם חאיק. קרדיט: Xia Gong

מערכת לבישה חדשה לניטור סוכרת בזמן אמת

פיתוח משותף של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון וחוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן מאפשר מדידת גלוקוז ומינון מותאם אישית של מטפורמין בעזרת מיקרו-מחטים וחיישנים ננו-ביולוגיים
הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
הצד החיצוני של ניסוי אטלס ב-CERN. המחשה: depositphotos.com

פרס Breakthrough היוקרתי חולק השנה לניסוי אטלס במאיץ החלקיקים בסרן ששותפים לו כמאה חוקרים ישראליים

בניסוי ATLAS שותפות ארבע קבוצות מישראל, המונות כ-100 חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון
The rise of the clones (עליית הקבוצות). מאייר: איתי חן (סטודנט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ומאייר מקצועי של אילוסטרציות מדעיות).

תגלית בטכניון: "טביעת אצבע" גנטית עשויה לשפר את ההתאמה האישית של טיפולים אימונותרפיים

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט זיהו "טביעת אצבע" גנטית המסייעת לנבא את יעילותם של טיפולים אלה
תהליך למידת מוטורית במוח, מחוברים VTA ו-M1, דופמין בתהליך למידה.

חוקרות מוח בטכניון: דופמין – המפתח לרכישת מיומנויות מוטוריות

שיתוף פעולה בין שתי חוקרות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט חושף כי שחרור מקומי של דופמין בקליפת המוח המוטורית הוא מפתח מרכזי לרכישת מיומנויות מוטוריות חדשות
מבחנות עם DNA שמקודד את המידע. קרדיט : רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה לקידוד, שחזור וקריאה מהירה של מידע המאוחסן ב-DNA

צפיפות המידע ב-DNA גדולה עד פי מאה מיליון בערך מזו של אחסון דיגיטלי. פירוש הדבר הוא כי פוטנציאלית, על כל יחידת נפח המחזיקה כיום 1 מגה-בייט נוכל לאחסן עד 100
התגברות על 'עיוורון' ביחס למתרחש בעומק הרקמה [צילום: דוברות הטכניון]

שיטה חדשה לניטור לא פולשני של תהליכים מולקולריים בעומק הרקמה

גישה חדשנית המדמה מערכת הראייה של חרקים שפותחה בטכניון צפויה להשפיע על ניטור תהליכים מולקולריים של סרטן ומחלות אחרות
הדרך בה המוח מעבד טקסטים ארוכים. מתוך מחקר של פרופ, רועי רייכרט וד"ר רפאל טיקוצ'ינסקי; הטכניון

כך מתמודד המוח עם יחידות-טקסט גדולות

חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט
נגיפים תוקפים חיידקים.המחשה: depositphotos.com

הגנה מפני נגיפים – הגירסה הפסיבית

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ייחודי המגן על חיידקים ימיים מפני נגיפים התוקפים אותם
כאשר מקור אלקטרומגנטי נקודתי שמפיץ חזיתות גל מעגליות מושלמות (שורה תחתונה, שמאל) מוצב מול משטח דיאלקטרי קשיח, נצפות החזרות משמעותיות ועיוותים בחזיתות הגל (שורה תחתונה, ימין). כאשר אותו המשטח מצופה בתצורות מתכת שתוכננו במאמר על פי תנאי הויגנס המוכלל (Generalized Huygens’ Condition), ההפרעות נעלמות הודות לעבירות הכלל-זוויתית (שורה תחתונה, אמצע) וההתפשטות האידיאלית משוחזרת במלואה (כאילו הגלים מתפשטים בחלל חופשי, בדומה לתרחיש משמאל). שורה עליונה: שמאל: מערך המדידה בו מאירים (illumination) את המשטח (device) ומודדים את השדה המועבר על ידי גלאי (detector). אמצע: המשטח הדיאלקטרי שיוצר עם ציפוי לדיכוי החזרות בכלל הזוויות. ימין: משטח ייחוס ללא הציפוי (עבורו נצפתה החזרה משמעותית).

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים

שקיפות מסוג זה רלוונטית למגוון רחב של יישומים ובהם אנטנות שטוחות, אמצעי מחשוב אנלוגי-אופטי ומערכות דימות קומפקטיות
אפיגנטיקה המחשה: depositphotos.com

הטכניון יעניק את פרס הארווי לשלושה חוקרים פורצי דרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן

פרופ' פיטר ג'ונס, פרופ' סטיבן ביילין ופרופ' אנדרו פיינברג יקבלו את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה על תרומתם לאבחון מחלות ולפיתוח טיפולים המבוססים על הבנת המנגנונים האפיגנטיים
ננו חיישנים ביולוגיים. המחשה: depositphotos.com

מה משותף לאספרסו, נפט ומיקרו-ג'לים?

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשנית לייצור חלקיקים חיוניים שיכולים לשמש חיישנים ביולוגיים לעולמות המזון, הרפואה, מדעי הסביבה ועוד
העברת החישוב מהזכרון למעבד עצמו. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

חוקרים בטכניון פיתחו חבילת תוכנה המאפשרת להעביר את החישוב מהמעבד אל תוך זיכרון המחשב עצמו

זהו צעד חשוב לקראת פיתוח מחשבים שיבצעו חישובים בזיכרון, ללא צורך להעביר את המידע בין הרכיבים השונים - העברה הגוזלת זמן רב וצורכת אנרגיה רבה
The Art of the Fungi – בידוד מדוגמאות אוויר של ד"ר נעמה לנג יונה. הוצגה בתערוכת אומנות במכון וויצמן למדע. צילום: אוהד הרכס.

כמו פטריות אחרי החום | זווית

עולמן המסתורי של הפטריות: כיצד הן משפיעות על האלרגיות שלנו ועל מגיפות בחקלאות, ואיך כל זה ישתנה בעולמנו המתחמם
בתרשים: מדידת כוחות ביומכניים המופעלים על צמר אלפקה במצבי פיתול (למעלה) ודחיסה (למטה).

פריצת דרך במכנוביולוגיה – מדידה מדויקת של כוחות בתהליכים ביולוגיים

הפיתוח של חוקרי הטכניון צפוי להאיץ, לייעל ולהוזיל גם תהליכים תעשייתיים של ייצור פולימרים