אפלויג, שכיהן כנשיא הטכניון בשנים 2001–2009, היה מהכימאים הבולטים בישראל ומחלוצי הכימיה החישובית והכימיה של תרכובות אורגנו־סיליקון. בתקופתו הורחב המחקר הבין־תחומי בהטכניון והוקמו מרכזי מחקר חדשים.
פרופ' מחקר יצחק אפלויג, נשיא הטכניון בשנים 2001–2009 וחבר סגל בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, הלך לעולמו. אפלויג היה כימאי בעל שם עולמי, מחלוצי הכימיה החישובית והכימיה של תרכובות אורגנו־סיליקון, ומדען שתרומתו ניכרה הן במחקר בסיסי והן בבניית תשתיות אקדמיות בישראל.
נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, ספד לו ואמר כי פרופ' אפלויג הוביל את הטכניון “במנהיגותו השקטה והבוטחת” לפסגות חדשות במחקר ובהשפעה על מדינת ישראל ומעבר לה. לדבריו, למרות משברים לאומיים וגלובליים, שנות כהונתו אופיינו בפיתוח אקדמי יוצא דופן, בהקמת מרכזי מחקר חדשים, בגיוס חברי סגל ובקידום שיתופי פעולה בין־לאומיים.
מחלוצי הכימיה החישובית
אפלויג הקדים את זמנו בשימוש בכלים חישוביים המבוססים על תורת הקוונטים לניבוי תכונות של מולקולות. תחום זה, שנראה בעבר כעזר תאורטי בלבד, נעשה עם השנים כלי מרכזי בכימיה מודרנית: הוא מאפשר להבין מנגנוני תגובה, לחזות מבנים ותכונות של חומרים, ולתכנן מולקולות וחומרים חדשים עוד לפני הכנתם במעבדה.
תחום מחקר מרכזי נוסף שבו עסק היה כימיה של תרכובות אורגנו־סיליקון ושל יסודות כבדים אחרים בקבוצה 14, ובהם גרמניום ובדיל. עבודתו שילבה בין כימיה אורגנית, כימיה אורגנו־מתכתית וכימיה חישובית, והעמידה אותו בשורה הראשונה של חוקרים בעולם בתחומים אלה.
על תרומותיו המדעיות זכה אפלויג בפרסים ובהוקרות רבות בארץ ובעולם. בין היתר היה חבר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים ובאקדמיה האירופית, קיבל אות כבוד מנשיא גרמניה, תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, את פרס הומבולדט, את פרס האגודה היפנית לקידום המדע, את פרס קיפינג של החברה האמריקנית לכימיה, את מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה ואת מדליית שרדינגר של האגודה העולמית לכימיה תאורטית וחישובית. בשנת 2018 קיבל את אות יקיר העיר חיפה.
מסלול חיים שנע בין מלחמה, מדע והוראה
אפלויג נולד בשנת 1944 בבוכרה שבאוזבקיסטן, לשם נמלטו הוריו מפולין בעקבות הפלישה הנאצית. הוא עלה לישראל בגיל שלוש וגדל ברמת גן. בצה"ל שירת בנח"ל המוצנח, ובמלחמת יום הכיפורים לחם בחזיתות מצרים וסוריה.
גם בתוך נסיבות יוצאות דופן המשיך את דרכו המדעית. במהלך חודשי השירות בסיני כתב את עבודת הדוקטורט שלו, ולאחר שירות המילואים יצא לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1976 הצטרף לסגל הטכניון, בשנת 1983 התמנה לפרופסור, ובשנת 1995 התמנה לדיקן הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך.
במשך עשרות שנים הדריך דורות של סטודנטים וחוקרים, פרסם מאות מאמרים, ערך ספרים והיה חבר במערכות של כתבי עת מדעיים ובוועדות בין־לאומיות. לצד הישגיו המחקריים, רבים מעמיתיו ותלמידיו תיארו אותו כאדם רחב אופקים, מורה מעורר השראה ומדען שהקפיד לשלב מצוינות עם צניעות אנושית.
נשיאות בתקופה של משברים
אפלויג נכנס לתפקיד נשיא הטכניון שבועות ספורים לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, בעיצומו של משבר כלכלי עולמי ולפני שורה של אירועים קשים בישראל: האינתיפאדה השנייה, מבצע חומת מגן, משבר כלכלי, שביתות סטודנטים וסגל ומלחמת לבנון השנייה.
למרות הרקע הזה, תקופת כהונתו התאפיינה בהרחבת המחקר הבין־תחומי, בהגדלת ההשקעה במחקר ובתשתיות, בהרחבת היקף המחקר הממומן ובהגדלת התמיכה במלגות. הוא פעל לקליטת אוכלוסיות חדשות בהטכניון, ובהן חרדים ויוצאי אתיופיה, וחיזק את הקשרים עם התעשיות עתירות הידע.
בתקופתו הוקמו מרכזי מחקר חשובים, ובהם המרכז לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי ומרכז לורי לוקיי לשילוב הנדסה ורפואה. אפלויג ראה בשילוב בין תחומים שונים מפתח להתקדמות מדעית וטכנולוגית, ופעל לחיזוק הקשר בין מדעי הטבע, ההנדסה, הרפואה, מדעי הרוח והחברה.
הרגע שבו הטכניון עלה לבמה העולמית
אחד הרגעים הסמליים בתקופת כהונתו התרחש בשנת 2004, כאשר פרופ' מחקר אברהם הרשקו ופרופ' מחקר אהרן צ'חנובר מהטכניון זכו בפרס נובל בכימיה. אפלויג היה נשיא האוניברסיטה הישראלית הראשון שנסע לשטוקהולם כדי להשתתף בטקס ולחגוג עם הזוכים את ההישג.
הזכייה ההיסטורית, הראשונה של מדענים ישראלים בפרס נובל, ייצגה עבורו לא רק את מצוינותו של הטכניון, אלא גם את הכיוון שאליו צריך המדע להתפתח: שילוב עמוק בין תחומים, ובמיוחד בין רפואה, ביולוגיה, כימיה והנדסה. תפיסה זו עמדה מאחורי חלק מהמהלכים שקידם כנשיא הטכניון.
בשנת 2009, לרגל יום הולדתו ה־65, הוקדש לאפלויג גיליון מיוחד של כתב העת האירופי Chemistry. בגיליון השתתפו גם שני חתני פרס נובל, והוא הוקדש לו כהוקרה על תרומתו הגדולה לכימיה ועל אישיותו. ניסוח ההקדשה תיאר אותו לא רק כמדען מוביל, אלא גם כ"מענטש" – אדם.
מותו של פרופ' אפלויג מסמן פרידה מאחד המדענים הבולטים שצמחו בישראל ומאחד ממנהיגי האקדמיה שהשפיעו על פני הטכניון בעשורים האחרונים. מורשתו ניכרת במחקר הכימי, בדורות החוקרים שהכשיר, ובמוסדות ובשיתופי הפעולה שהותיר אחריו.
FAQ קצר
מי היה פרופ' יצחק אפלויג?
פרופ' מחקר יצחק אפלויג היה כימאי ישראלי בעל שם עולמי, חבר סגל בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך ונשיא הטכניון בשנים 2001–2009.
מה הייתה תרומתו המדעית המרכזית?
אפלויג היה מחלוצי השימוש בשיטות חישוביות המבוססות על תורת הקוונטים לניבוי תכונות של מולקולות, ומחוקריה הבולטים של כימיה אורגנו־סיליקונית.
מה אפיין את כהונתו כנשיא הטכניון?
כהונתו התאפיינה בהרחבת המחקר הבין־תחומי, בהקמת מרכזי מחקר חדשים, בהגדלת ההשקעה בתשתיות ובמלגות, ובחיזוק הקשרים עם התעשייה ועם מוסדות מחקר בעולם.
אילו פרסים והוקרות קיבל?
בין היתר קיבל את פרס הומבולדט, פרס קיפינג של החברה האמריקנית לכימיה, מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה, מדליית שרדינגר, אות כבוד מנשיא גרמניה ואת אות יקיר חיפה.
