כימיה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אתר המדע The Conversation
- אין תגובות
סביר שנראה עוד מדליות נובל ניתנות לחוקרים שהשתמשו בכלי AI. ככל שזה יקרה, ייתכן שנמצא שהשיטות המדעיות שמכבדות אותן הוועדות של פרסי נובל יתרחקו מהקטגוריות הפשוטות כמו "פיזיקה", "כימיה" ו"פיזיולוגיה
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
- ד״ר נועם חי
- אין תגובות
פרסי נובל מוכרזים בתחילת אוקטובר מדי שנה, וכחודש לפני כן מופצות שמועות, תחזיות והשערות לגבי זהותם של המועמדים ועל סיכויי הזכיה. בשנים האחרונות, באמצעות כלים חדשניים לניתוח מידע, מומחי תחזיות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פרק מתוך פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב הסוקר מחקרים מדעיים. (עברית בלבד)
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
זרמים בעלי קיטוב ספין יכולים לשמש גם לשליטה במצבי קוונטום של ספינים אלקטרוניים בודדים. תוצאות המחקר, שפורסמו בכתב העת המדעי Science, עשויות לשמש בטכנולוגיות שונות בעתיד, למשל בשליטה על מצבי
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים גילו שהדרך המקורית להאיץ תהליכים כימיים היא אתחול מחדש
- מכון ויצמן
אלגוריתם שפיתחו מדעני המכון מבשר קפיצת מדרגה בתחום האנשת הנוגדנים ועשוי לאפשר פיתוח מהיר, יעיל וזול יותר של תרופות חדשות. המפתח: יציבות
- דר. משה נחמני
- 4 תגובות
הרעיון של לכידת פחמן דו-חמצני או המרה שלו לחומרים אחרים, זאת בכדי להיאבק בשינויי האקלים אינו חדש. אולם, סתם לאחסן פחמן דו-חמצני במתחם מסוים עלול להוביל לדליפתו לסביבה
- אבי בליזובסקי
- 20 תגובות
במחקר החדש התגלו הוכחות למקורות נוספים של אנרגיה כימית, חזקים ומגוונים בהרבה מהפקת מתאן: נמצאה קבוצה של תרכובות אורגניות שהתחמצנו, וזה מצביע על מסלולים כימיים רבים לקיום חיים פוטנציאלי באוקיינוס
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
טרם הסינתזה המוצלחת, לא היה ברור אם בכלל אפשר ליצור מולקולה כזו ולהשאיר אותה יציבה מספיק זמן לשם חקר המבנה שלה והתכונות האלקטרוניות שלה.
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
מספר הזכיות של חוקרי וחוקרות העברית מציב את האוניברסיטה במקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל באחוזי הצלחה בקרב הבקשות, עם עליה של 5.5% לעומת אשתקד ולה מספר הזוכים הגבוה ביותר
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים יצרו ספוג מתכתי שמגביר את אנרגיית האור ויכול לספוח אליו חומרים
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
AI-Descartes, מדען AI חדש, שיחזר בהצלחה עבודה זוכת פרס נובל באמצעות חשיבה לוגית ורגרסיה סימבולית כדי למצוא משוואות מדויקות. המערכת יעילה מול נתונים מהעולם האמיתי ומערכי נתונים קטנים, כשהמטרה העתידית
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת סנטיאגו בצ'ילה, העובדים בתחום של למידת מכונה, הצליחו לפתח שיטה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגניות המבוססת על מקדם השבירה באורך גל אופטי יחיד
- דר. משה נחמני
- 14 תגובות
במשך מאה השנים האחרונות, החומר הכימי טריכלורואתילן [trichloroethylene, TCE] משמש בקפה נטול קפאין, בניקוי מתכות ובבגדים שעברו ניקוי יבש. החומר עצמו ידוע כחומר מסרטן, הוא קשור להפלות, למחלת לב מולדת
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- הטכניון
- 3 תגובות
חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לייצור חשמל מאצות בתהליך יעיל וידידותי לסביבה. הרעיון, שנולד במוחו של הדוקטורנט יניב שלוסברג בעת שחייה בים, פותח לכדי אבטיפוס על ידי חוקרים משלוש פקולטות
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק של אטום חמצן מהמבנה המקורי. יישומים אפשריים: מיזעור אלקטרוני וגילוי פליטות קרינה
- זיו עדאקי
- 2 תגובות
- שירות הידען
- 11 תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- אתר המדע The Conversation
- 3 תגובות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- 6 תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
![תחמוצות של היסודות הנדירים גדוליניום, פרסאודימיום, צריום, סמריום, לנתן ונאודימיום [צילום: USDA ARS]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2019/03/RARE-ELEMENTS.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- 4 תגובות
- דר. משה נחמני
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
- שרון גל אור
- 4 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- 2 תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- הטכניון
- תגובה אחת
- דר. משה נחמני
- 9 תגובות
- מכון ויצמן
- 2 תגובות
![ביו-זרזים (נמצאים בתחתית הבקבוקון), מעוגנים לחלקיקי ליגנין כדוריים הנכללים בתוך פולימר טבעי, פותחים צוהר לתגובות סינתטיות ירוקות בנוכחות מים [באדיבות: Valeria Azovskaya]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2018/08/slign-press-repease-image_22-05-2018_en_en.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- 2 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
![פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/08/Nanoelectronic6051.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- שירות הידען
- אין תגובות
- הטכניון
- 2 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת