כימיה

פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

ננו-חלקיקי כסף המשמשים בשיטה ספקטרוסקופית חדשנית

  • תגובה אחת
אף. איור: דוברות מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע החדירו "אף" ממוזער לתוך תא חי

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

קצב שינוי הצורה של מולקולות עשוי להיות איטי יותר משחשבו עד כה

  • תגובה אחת
בתמונה: איור של אופן הסידור של מולקולות מים בטמפרטורות סביב נקודת הקיפאון, הנערכות סביב מולקולת ייחוס בודד. האיזור הלבן מציג את אופן הארגון המסודר והכיווני של צפיפות המים במתכונת של "צדפה", הנובעת מתכונות הקשרים בין מולקולות המימן. הצבע הכתום, מציג "איזור גידול נפח", שאליו לא יכולה מולקולה של מים לחדור, בשל מאפייני המבנה שלו. מקור: IBM.

סימולציה ברמה המולקולארית המציגה הסבר מפורט לאנומליה של המים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

ייצור דלק מימן בהשראת הפוטוסינתזה בטבע

  • 2 תגובות
שיטת דימות חדשה באמצעות קרני-X מאפשרת קבלת סרטונים תלת-ממדיים של תגובות כימיות. אילוסטרציה: SLAC National Accelerator Laboratory.

הסרטים המהירים ביותר לוכדים מולקולות בתנועה

  • 3 תגובות

שיטה חדשנית להפרדת איזוטופים

  • 2 תגובות
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

החיים ברמה האטומית

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

המלנין הסינתטי שיפעל כמסנן קרינה טבעי

  • אין תגובות
תא דלק מימני של חברת טויוטה שהוצג בתערורכה בניו יורק ב-2014. צילום: Joseph Brent.

גלאי מהיר ורגיש לזיהוי מימן

  • 2 תגובות
ספקטרום בתת-אדום מהווה טביעת אצבע כימית המספקת מידע אודות ההרכב והתכונות של חומרים שונים. אילוסטרציה: pixabay.

טביעת אצבע של כימיקלים בעזרת בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
ננו-אלוטרופים של זהב במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (למעלה) ובטומוגרפיה אלקטרונית (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

אדריכלות ננסית

  • אין תגובות
אילוסטרציה. צילום: U.S. Air Force photo/Staff Sgt. Luis Loza Gutierrez.

חומרים אורגניים הזוהרים בחשיכה

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

רגע השבירה

  • אין תגובות
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קרוב יותר לסודות היקום

  • תגובה אחת
הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

  • תגובה אחת
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

אז מה עושים כשנפגשים?

  • אין תגובות

מה הקשר בין מבנה המים החומציים לאיכות הסביבה?

  • 2 תגובות
תא דלק מימני של חברת טויוטה שהוצג בתערורכה בניו יורק ב-2014. צילום: Joseph Brent.

צעד חשוב בדרך לדלק מימן

  • 2 תגובות
בגד. איור: PIXABAY.COM

ביגוד המקרר את הלובשים אותו

  • 7 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' זאב גרוס, אופיר שמול, רינה סבוסטיאנוב, בן פילארסקי, רון סולן וד"ר איזנה ניגל-אטינגר. באדיבות דוברות הטכניון.

מדליית כסף ושתי מדליות ארד למשלחת הישראלית לאולימפיאדת הכימיה הבינלאומית בתאילנד

  • תגובה אחת
הדמיית מחשב של המודל האטומיסטי של החלקיק. אפשר לראות כי החומר שהוזז על ידי מחט היהלום נצבר בפאת החלקיק ויוצר מדרגות ייחודיות, המשמשות בהמשך "מסילות מנחות" המחזירות אל העקבה, בדיפוזיה, את החומר שהוזז הצידה. לאחר זמן חוזר החלקיק לצורתו המקורית. מקור: באדיבות הטכניון.

הזהב זוכר

  • תגובה אחת
איור גרפי המתאר כיצד סוכר ופחמן דו-חמצני מומרים לפלסטיק. באדיבות Georgina Gregory.

פלסטיק המופק מתוך סוכר ופחמן דו חמצני

  • 7 תגובות
ממברנה לטיהור מים. כדאיות כלכלית גבוהה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

למחזר ממברנה

  • תגובה אחת
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

רעיונות שישנו את העולם: מולקולות־על המורכבות מאטומים שאינם מצויים בטבלה המחזורית

  • תגובה אחת
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

  • אין תגובות
מתוך המחקר: מפת פליטת קרינה פלואורסצנטית של תאים שטופלו בתרכובת האורגנית-מתכתית. מקור: Dr. Carlos Sanchez-Cano et al. Synchrotron X-Ray Fluorescence Nanoprobe Reveals Target Sites for Organo-Osmium Complex in Human Ovarian Cancer Cells, Chemistry - A European Journal, 2017.

תרכובת אורגנית-מתכתית לחיסול תאים סרטניים

  • אין תגובות
מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

  • אין תגובות
זיהוי של פעילות כימית על פני חלקיקי פלטינה בגודל ננומטרי, שמשמשים כזרזים בתעשייה הכימית, התאפשר על ידי מיקוד של אור אינפרה-אדום אל מחט בגודל ננומטרי. מדידות אלו הראו בפעם הראשונה כיצד והיכן מתרחשת פעילות כימית על פני החלקיקים

לראשונה נצפתה פעילות כימית על פני חלקיקים מזעריים המשמשים כזרזים בייצור תעשייתי

  • אין תגובות
הדמייה של כוכב הלכת החוץ שמשי הראשון שהתגלה סביב כוכב מהסדרה הראשית - 51 Pegasi b. מקור: ESO/M. Kornmesser/Nick Risinger.

הוכרזו זוכי פרס וולף במדעים ובאמנות לשנת 2017

  • אין תגובות
דיוקן של מארי קירי משנת 1898

המדענית שפיצחה את סוד הרַדיוֹאַקטיביות

  • 3 תגובות
מולקולות. מקור: kennysarmy / flickr.

מסתורי המולקולה

  • אין תגובות
אלקטרונים מוזרמים דרך מולקולה ביולוגית כיראלית. אלקטרונים בעלי ספין מסויים מצליחים לעבור, ואילו אלקטרונים בעלי ספין הפוך נחסמים. מקור: מכון ויצמן.

מסנני ספין

  • תגובה אחת
איור 2: כיראליות המודגמת על ידי ידיים ועל ידי מולקולה בתצורת יד ימין ויד שמאל. המקור לתמונה נאס"א, נלקח מויקיפדיה.

שיטה חדשנית לסינתזת מולקולות כיראליות

  • אין תגובות
החוקרים בודקים את הציפוי שלהם המבוסס על חלבון חלב בתור אריזות, למשל, לפרוסות גבינה. צילום: משרד החקלאות האמריקני - צילום מסך מתוך סרטון

אריזות מזון אכילות מחלבון חלב

  • 6 תגובות
ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

  • אין תגובות
פרופ' מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד בכנס Science in the age of experience' המתקיים בבוסטון, 23.5.16 צילום: אבי בליזובסקי

חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות
גביש פרבוסקיט. צילום: Shutterstock

היורש הזוהר של הסיליקון

  • 5 תגובות
ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

  • אין תגובות
חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

  • אין תגובות
שריר הלב. איור: shutterstock

לב העניין

  • אין תגובות
אטומי מימן. איור: shutterstock

התגלה סוג חדש של קשרי מימן

  • אין תגובות
דיוקן של הכימאי דמיטרי מנדלייב

להמציא תוך כדי שינה – כך הגה דמיטרי מנדלייב את רעיון הטבלה המחזורית

  • 9 תגובות
שאיפתו של מנדלייב הובילה אותו לגלות את החוקים המחזוריים והוא יצר את הטבלה המחזורית – אחד הסמלים האייקוניים ביותר במדע – כמעט כל אחד מזהה אותה מיד. מעט מאוד יצירות
ביוכימיה. איור: shutterstock

מגלי הקשרים בין הכימיה והביולוגיה זכו בפרס וולף לכימיה לשנת 2016

  • אין תגובות
קטע מהטבלה המחזורית ובו היסודות טנסין ואוגנסון מהשורה השביעית

הושלמה השורה השביעית בטבלה המחזורית של היסודות

  • 5 תגובות
האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC) הודיע על האימות הרשמי והסופי של ארבעה יסודות חדשים מהשורה השביעית של הטבלה המחזורית של היסודות: היסודות בעלי המספרים האטומיים 113, 115, 117 ו-118
ננו-חלקיקים המגיבים לשינוי בחומציות הם בעלי פוטנציאל לשימוש ביישומים המבוססים על חשיפה לאור, למשל, נייר שמאפשר מחיקה ושיכתוב. צילום: מכון ויצמן

מתארגנים בחושך, מתפזרים באור

  • אין תגובות
OCCO - נוסחה פשוטה, מולקולה חשובה (Photo: John de Dios/UANews

סוף סוף התגלתה מולקולה חמקמקה

  • 4 תגובות
נוזלים. צילום: shutterstock

המצב נָזיל

  • תגובה אחת
תוכנית הגרעין הצבאית האירנית. איור: shutterstock

הגרעין ואנחנו – שאלות ותשובות בעקבות ההסכם עם איראן

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש