עורבים מחליטים מהר יותר מבני אדם וקופים

עורבים שאומנו לזהות לאן נעים ענני נקודות על מסך החליטו בתוך כ-235 אלפיות שנייה בממוצע. לפי החוקרים, זה מהיר ממה שדווח על בני אדם ועל קופים במשימות דומות. הקלטות ממוח העורבים הראו תהליך החלטה שדומה לזה של פרימטים.

עורב מול מסך במהלך הניסוי בקבלת החלטות
עורב מול המסך בניסוי: הוא מחליט אם הופיעו נקודות לבנות על המסך השחור ומנקר במטרה כדי לקבל פרס. צילום: Andreas Nieder, אוניברסיטת טובינגן.

עורבים ידועים ביכולות קוגניטיביות מרשימות: הם משתמשים בכלים, זוכרים פרצופים ואפילו סופרים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מוסיף לרשימה גם מהירות. את המחקר ערכו פיליפ שמידבאואר ופרופ' אנדראס נידר מאוניברסיטת טובינגן שבגרמניה.

משימה קלאסית מחקר הקופים

החוקרים אימנו שני עורבים אפורים (Corvus corone) על משימה שמשמשת כבר כשלושה עשורים במחקר על קופים. על מסך שחור הופיע ענן של נקודות לבנות. חלק מהנקודות נעו יחד שמאלה או ימינה, והשאר נעו באקראי. העורבים היו צריכים לזהות את כיוון התנועה הדומיננטי ולנקר במטרה שבצד המתאים. תשובה נכונה זיכתה אותם בתולעת קמח. ככל שפחות נקודות נעו יחד, המשימה הייתה קשה יותר.

על פני אלפי ניסיונות, זמן ההחלטה הממוצע של העורבים עמד על כ-235 אלפיות שנייה. בתנועה ברורה הם צדקו כמעט תמיד, ובממוצע הדיוק שלהם היה דומה לזה של קופים. כלומר, המהירות לא באה על חשבון הדיוק. לפי החוקרים, במחקרים קודמים בני אדם וקופים נזקקו לזמן כפול בערך במשימות דומות.

מה קורה במוח

החוקרים הקליטו את פעילותם של 248 תאי עצב באזור במוח העורב שנקרא NCL. אזור זה נחשב מקביל מבחינה תפקודית לקליפת המוח הקדם-מצחית של פרימטים. פעילות התאים אפשרה לחזות את בחירת העורב כבר 70 אלפיות שנייה אחרי הופעת הנקודות, כ-170 אלפיות שנייה לפני הניקור.

אצל פרימטים, תאי עצב צוברים "ראיות" חושיות עד שהן חוצות סף, ואז מתקבלת ההחלטה. לפי החוקרים, העורבים משתמשים בתהליך דומה. זה מפתיע, משום שלציפורים אין קליפת מוח בנויה שכבות כמו ליונקים, והשושלות של ציפורים ויונקים נפרדו לפני יותר מ-300 מיליון שנה. לדברי נידר, ייתכן שפתרונות חישוביים דומים התפתחו באופן עצמאי בשתי הקבוצות.

למה דווקא עורבים?

החוקרים עדיין לא יודעים מה מסביר את המהירות. נידר מציע הסבר אקולוגי: מעוף דורש עיבוד חזותי מהיר, תיאום תנועה, התחמקות ממכשולים ותגובה מהירה לעצמים נעים. הוצעו גם הסברים אנטומיים שעדיין לא נבדקו: מוח קטן עם מרחקים קצרים בין תאים, צפיפות גבוהה של תאי עצב וטמפרטורת גוף גבוהה. נידר הגדיר זאת "שאלת מחקר פתוחה לגמרי".

למחקר יש מגבלות: נבדקו רק שני עורבים, והם לא נבחנו באותה משימה בדיוק כמו בני אדם וקופים, כך שההשוואה עקיפה. המחקר עסק רק בהחלטות תפיסתיות, ולא בהחלטות שמבוססות על ערך או על רווח והפסד. נידר מתכנן לבחון בהמשך החלטות מורכבות יותר, ולבדוק עד כמה העורבים בטוחים בבחירות שלהם.

שאלות ותשובות

כמה מהר החליטו העורבים?

בממוצע כ-235 אלפיות שנייה, פחות מרבע שנייה. לפי החוקרים, בני אדם וקופים נזקקו בערך לזמן כפול במשימות דומות.

האם המהירות פגעה בדיוק?

לא. כשהתנועה הייתה ברורה העורבים צדקו כמעט תמיד, ובממוצע דיוקם היה דומה לזה של קופים.

המאמר המדעי

Schmidbauer & Nieder, Science, 22 באוקטובר 2026

עוד בנושא באתר הידען

מקור: Science

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.