מדעי המוח

פרופ' עודד רכבי. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט תל אביב 360: אפיגנטיקה – מה באמת עובר מדור לדור?

בהשתתפות פרופסור עודד רכבי, המחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ובבית הספר למדעי המוח שבאוניברסיטת תל אביב (עברית בלבד)
התמכרות לקוקאין. המחשה: depositphotos.com

רשת מוחית זעירה עשויה להחזיק את המפתח לגמילה מקוקאין

התמכרות, גמילה מקוקאין, האוניברסיטה העברית, מדעי המוח, מערכת התגמול, רגשות שליליים, ICARe, פרופ' יונתן קופצ'יק, תסמיני גמילה, ונטראל פלידום
סיאנס מסתורי סביב לוח סיאנס עתיק. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

האם נשמות וישויות רוחניות באמת קיימות?

סקירה רציונלית מקיפה מערערת את האמונה בקיומן של נשמות, רוחות רפאים ובהצלחתם של מדיומים – ומציגה הסברים מדעיים לתופעות שמיוחסות לכאורה בעולם שמעבר אבל בפועל הם פרי הדמיון בלבד
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
המחשה אמנותית של "מגבלת המהירות" של המוח – אנו חושבים, מעבדים ומחליטים בקצב איטי של 10 ביטים לשנייה. קרדיט: J. Zheng

המגבלה המפתיעה במהירות החשיבה האנושית – רק 10 ביטים לשנייה

הפרדוקס הוא שעיבוד קלט חושי נעשה במהירות גדולה פי 100 מיליון ממהירות החשיבה * החוקר הראשי: "בכל רגע, אנו מחלצים רק 10 ביטים מתוך טריליון שהחושים שלנו קולטים ומשתמשים בהם
עטלפים. המחשה: depositphotos.com

בעיניים עצומות: עטלפים מסוגלים לנווט למרחקים ארוכים באמצעות קול בלבד

החוקרים גילו שהם גם מסוגלים לייצר במוחם מפה קולית של האזור
פרופ' בועז ברק והדוקטורנטית ענבר פישר מבית הספר סגול למדעי המוח ומבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב חושפת מנגנונים מוחיים המעורבים באוטיזם גנטי

החוקרים חשפו פגיעות במערכת התמיכה המוחית. המחקר מציע תקווה לטיפולים גנטיים חדשים לשיפור תפקוד תאי המוח
זיכרון. המחשה: depositphotos.com

בני אדם או מכונה: מי טוב יותר בהערכת זיכרונות?

מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון חושף שבני אדם יכולים להעריך את אמיתות הזיכרונות של אחרים באותה רמה כמו מודלים של עיבוד שפה, ואף טוב מהם במקרים מסוימים
בהומי ובל אמא ובת קרדיט המעבדה של דוד עומר

קופים מסמנים זה את זה בשמות ופותחים צוהר חדש להבנת התפתחות השפה האנושית

מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות
מחקר חדש מצביע על כך שהמוח יוצר לפחות שלושה עותקים מכל זיכרון. הדבר כולל גם את אלו המקודדים על-ידי נוירונים שנוצרו מוקדם, הנראים בצבע סגול בחתך של היפוקמפוס בעכבר תחת מיקרוסקופ. (קרדיט תמונה: Biozentrum, אוניברסיטת באזל) 

המוח מאחסן לפחות שלושה עותקים מכל זיכרון 

מחקר חדש בעכברים מצביע על כך שהמוח יוצר עותקים מרובים של זיכרונות, מה שמאפשר לו לווסת את השינוי שלהם לאורך זמן
הכרה. המחשה: depositphotos.com

האם התודעה היא רציפה או מורכבת מ"רגעי יוריקה"?

שיטה מחקרית חדשה מציעה לנתח שינויים בהתנהגות וקפיצות בלמידה כדי לחקור את התודעה, תוך שימוש בגידול פתאומי בלמידה – "רגעי יוריקה" – כדי לזהות תהליכי חשיבה מודעים ולחקור את מנגנוני
ד"ר חיה קלר, זוכת פרס קריל לשנת 2024. באדיבות קרן וולף

הוכרזו עשרת זוכי פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי

קרן וולף בשיתוף אוניברסיטאות המחקר הישראליות בחרו את נבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל לשנת 2024
שער כתב-העת המדעי מציג את המבנה התלת-ממדי של חלבון חדש, כפי שנחזה על-ידי שלושה אלגוריתמים שונים של בינה מלאכותית

חלבונים ללא הורים

שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים, סטודנטים סינים ובינה מלאכותית חושף קמטים חדשים בין קפליהם של חלבונים יתומים ומעדכן פרקים בתורת האבולוציה
זולגות הדמעות מעצמן. המחשה: depositphotos.com

בדמעות שאת בוכה: הרחת דמעות של נשים מפחיתה תוקפנות בגברים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי דמעות מפעילות קולטני ריח אנושיים אף שהן חסרות ריח, משפיעות על הפעילות המוחית הקשורה באגרסיות – ומובילות להתנהגות מפויסת יותר ונקמנית פחות
תא מסוג אוליגודנדרוציט על שלל שלוחותיו (בצהוב) במקטע מוח של עכבר. מגיב ללחץ באופן שונה לגמרי בזכרים ובנקבות

חשיפה ללחץ כרוני מפעילה תאים שונים במוחותיהם של נקבות וזכרים

מדיכאון וחרדה ועד סוכרת – מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים. מחקר חדש בעכברים ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות
הקשר בין תבונה מלאכותית והמוח האנושי. איור: shutterstock

לנתח בינה מלאכותית כדי להבין טוב יותר את המוח האנושי

איור: pixabay.

כיצד אנחנו מקשרים זיכרונות זה לזה ומייצרים אסוציאציות

אילוסטרציה: pixabay.

היכן אנחנו? לאן אנו הולכים?