סטודנט בטכניון פיתח שיטה חדשנית למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח

הפיתוח זכה במקום הראשון בכנס הפרויקטים של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית

 הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט. צילום: דוברות הטכניון
הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט. צילום: דוברות הטכניון

כנס הפרויקטים השנתי התקיים לאחרונה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, שבו מציגים הסטודנטים את המחקרים והפיתוחים שעליהם עבדו במהלך השנה. המציגים היו סטודנטים לתואר ראשון הנמצאים בשנה הרביעית ללימודיהם.

דיקנית הפקולטה פרופ' שולמית לבנברג הודתה לליאת ודורון אדלר, שתורמים בכל שנה את הפרסים לזוכים בכנס, ולפרופ'-משנה נתי קורין, האחראי על קורס הפרויקטים. היא אמרה כי "הכנס הוא אחד מימי השיא בחיי הפקולטה, והפרויקטים שהסטודנטים מציגים כאן מביאים לידי מימוש את כל הידע שצברו בפקולטה בשנות לימודיהם. כמו בעולם שמחוץ לאקדמיה, גם כאן נדרשים הסטודנטים לשלב כישורים רבים ובהם חשיבה הנדסית, עבודת צוות, יצירתיות, חשיבה יזמית ושיתוף פעולה עם מעבדות וחברות שונות."

במקום הראשון, ובפרס של 1,500 שקל, זכה הסטודנט שקד רון על פיתוח שיטות מתקדמות למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח בעירוּת. רון הוא סטודנט במסלול לתואר כפול ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית, והוא עוסק במחקר במעבדת גוטפרוינד בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. הוא גם עובד במזור רובוטיקה, שנרכשה לאחרונה על ידי חברת הענק מדטרוניק תמורת 1.6 מיליארד דולר. המערכות הרובוטיות של מזור, המסייעות למנתחים בביצוע ניתוחים מדויקים, מבוססות על טכנולוגיה שפיתח פרופ' משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

לדברי שקד רון, "ניתוח מוח בעירות (Awake Craniotomy) מבוצע בדרך כלל במקרים של סרטן במוח או אפילפסיה חמורה. המיפוי הפונקציונלי מבוצע במהלך הניתוח מאפשר להסיר כמה שיותר מהרקמה הלא-תקינה בלי לפגוע בתפקודי המוח."

בפרויקט הזוכה נעשה שימוש בשיטת Electrocoticography) ECoG) העשויה לייעל ואף להחליף בעתיד את שיטת המיפוי המסורתית – גירוי חשמלי של קליפת המוח (ECS). ECoG היא תהליך פסיבי, כלומר תהליך שאינו מצריך הפעלת גירוי, ומומחים בתחום זה מעריכים כי תהליך כזה יפחית את הסיכון למטופל.

במחקר הזוכה פיתח שקד רון מערכת המאפשרת מיפויECoG של הפעילות המוחית תוך סנכרון בין מתן מטלות למנותח ורישום של אותות חשמליים מקליפת המוח. לאחר עיבוד המידע מציגה המערכת תמונה-תומכת-החלטה לצוות בחדר הניתוח. העבודה נעשתה בהנחיית ד"ר פיראס מואסי וד"ר עמית לבנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, וד"ר עומר זרחי מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון).

במקום השני זכו הסטודנטים אמיר לאון ומג'ד משעור על מחקר בנושא תקשורת בין-תאית המבוססת על רכיבים אורגניים נדיפים. העבודה נעשתה בהנחיית ד"ר ארבל ארצי-שנירמן במעבדתו של פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון.

במקום השלישי זכו הסטודנטיות אורה-לי אבוחצירא ונטלי כהן על פיתוח תהליך אוטומטי להכנה של חלקיקים ננומטריים לטיפול בסרטן הראש והצוואר. העבודה נעשתה בהנחיית ד"ר ארבל ארצי-שנירמן וחגית ששון-באואר במעבדתו של ד"ר יוסי שמאי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום הרביעי זכו הסטודנט עופרי גולדנברג והסטודנטית יובל בן ששון על פיתוח טכנולוגיה לניטור אוטומטי של הפרעה גנטית הפוגעת בתפקוד הלב. העבודה נעשתה בהנחיית עידו וייזר-ביטון ואביב רוזנברג ממעבדתה של פרופ' יעל יניב בפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום החמישי זכו הסטודנטיות גל שלייפר ויעל פיסטונוביץ' על פיתוח מערכת הקלטה לניתוח אותות קרדיו-וסקולריים. העבודה נעשתה בהנחיית אביב רוזנברג, עידו וייזר ביטון וירון בלינדר במעבדתה של פרופ' יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן