חתן פרס טיורינג ופרס ישראל תרם תרומות יסודיות לאוטומטים, אלגוריתמים הסתברותיים, סיבוכיות וקריפטוגרפיה, וסייע לבנות את התשתית האקדמית של מדעי המחשב בישראל
פרופ' מיכאל עוזר רבין, שנפטר בירושלים ב־14 באפריל 2026 בגיל 94, היה מהמדענים הישראלים שהשפעתם חורגת בהרבה מגבולות האקדמיה. הוא לא רק חקר מחשבים. הוא היה בין אלה שעזרו להגדיר מהו חישוב, מה אפשר לחשב, כמה קשה לחשב, וכיצד אפשר לבנות מערכות דיגיטליות אמינות גם בעולם של אי־ודאות. משום כך, קשה לתאר את ההיסטוריה של מדעי המחשב המודרניים בלי שמו. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תיארה אותו כאחד ממייסדי מדעי המחשב המודרניים וכחלוץ בלוגיקה מתמטית, באלגוריתמים, בקריפטוגרפיה ובסיבוכיות חישובית. (academy.ac.il)
רבין נולד ב־1931 בברסלאו שבגרמניה, כיום ורוצלב שבפולין. משפחתו עלתה לארץ ישראל ב־1935, והוא גדל בחיפה. כבר בילדותו ניכרה נטייתו למתמטיקה. בהמשך למד באוניברסיטה העברית, המשיך ללימודים בארצות הברית, וקיבל דוקטורט מאוניברסיטת פרינסטון בהנחיית הלוגיקן הנודע אלונזו צ'רץ'. החיבור הזה בין לוגיקה, מתמטיקה וחישוב ליווה את כל הקריירה שלו. הוא חזר לישראל בשלב מוקדם, והיה מהחוקרים שבנו את התחום כאשר “מדעי המחשב” עדיין לא היו תחום אקדמי ברור ומבוסס. (amturing.acm.org)
פרס טיורינג ב-1976
הפריצה הבינלאומית הגדולה של רבין הגיעה בעקבות מאמרו המשותף עם דיינה סקוט, “Finite Automata and Their Decision Problems”. על עבודה זו קיבלו השניים את פרס טיורינג לשנת 1976, הפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב. המאמר הציג את רעיון המכונות הלא־דטרמיניסטיות, רעיון שהפך לאבן יסוד בהבנת חישוב, שפות פורמליות, סיבוכיות ואלגוריתמים. במונחים פשוטים, רבין וסקוט הראו שאפשר לחשוב על חישוב לא רק כרצף קשיח של צעדים, אלא גם כמערכת שבוחנת כמה אפשרויות במקביל ברמה מושגית. הרעיון הזה השפיע על דורות של חוקרים, וגם על הדרך שבה מנסחים עד היום שאלות יסוד במדעי המחשב. (amturing.acm.org)
אחת מתרומותיו החשובות של רבין הייתה ההכנסה השיטתית של אקראיות לתוך עולם האלגוריתמים. בעולם היומיומי אקראיות נשמעת כמו חוסר שליטה. אצל רבין היא הפכה לכלי מתמטי. הוא הראה שבמקרים מסוימים, אלגוריתם המשתמש באקראיות יכול להיות מהיר ויעיל יותר מאלגוריתם דטרמיניסטי, ועדיין לספק תשובה אמינה מאוד. גישה זו עומדת בבסיס תחום האלגוריתמים ההסתברותיים, והיא השפיעה על חישובים גדולים, בדיקות ראשוניות של מספרים, הצפנה, חיפוש מידע ומערכות מבוזרות.
מבחן מילר-רבין לבדיקת ראשוניות של מספר
דוגמה מוכרת לכך היא מבחן מילר־רבין לבדיקת ראשוניות. ראשוניות של מספרים גדולים היא שאלה מתמטית עתיקה, אך בעידן הדיגיטלי היא קיבלה משמעות מעשית מאוד, בין היתר בגלל תפקידה בהצפנה. המבחן מאפשר לבדוק במהירות אם מספר גדול הוא ככל הנראה ראשוני, עם הסתברות שגיאה קטנה מאוד שאפשר לצמצם עוד ועוד. זהו אחד המקומות שבהם רעיון מתמטי עמוק הפך לכלי עבודה בעולם המחשוב והאבטחה.
גם בקריפטוגרפיה היה רבין חלוץ. מערכת ההצפנה של רבין וקונספטים כמו העברה שוכחת, או Oblivious Transfer, השפיעו על יסודות ההצפנה המודרנית ועל פרוטוקולים לחישוב מאובטח. התחומים האלה עומדים כיום מאחורי מערכות שמאפשרות העברת מידע, אימות זהויות ושמירה על פרטיות במרחב הדיגיטלי. תרומותיו של רבין לא היו מוגבלות לשאלה אחת או לטכנולוגיה אחת. הן נגעו בתשתית העקרונית של אמון, סודיות וחישוב בעולם ממוחשב.
רבין היה גם דמות מרכזית בבניית מדעי המחשב בישראל. הוא כיהן באוניברסיטה העברית בתפקידים בכירים, כולל רקטור האוניברסיטה בשנים 1972–1975, והיה בין מי שסייעו להעמיד את התחום על בסיס אקדמי יציב. מכון ויצמן תיאר אותו כאחד ממניחי היסודות האקדמיים לתחומים שעליהם נשענה בהמשך תעשיית ההייטק הישראלית. זו נקודה חשובה במיוחד: ההייטק הישראלי לא צמח רק מרוח יזמות, אלא גם מתשתית מדעית עמוקה, שנבנתה במשך עשורים באוניברסיטאות. רבין היה אחת הדמויות החשובות בתשתית הזאת. (Weizmann Institute of Science)
שימש גם כפרופסור בהארווארד
לצד עבודתו בישראל, רבין היה פרופסור גם באוניברסיטת הרווארד, שבה נשא את התואר Thomas J. Watson Sr. Professor of Computer Science, Emeritus. הוא נמנה עם קבוצה קטנה של חוקרים שהצליחו לפעול במקביל בלב האקדמיה הישראלית ובמרכזים החשובים ביותר של מדעי המחשב בארצות הברית. פרסים רבים הוענקו לו לאורך השנים, ובהם פרס טיורינג, פרס ישראל במדעי המחשב, פרס הארווי, פרס א.מ.ת ופרס דן דוד. (amturing.acm.org)
מותו של רבין הוא הזדמנות להיזכר בדור של מדענים שבנה את המחשב עוד לפני שהמחשב נעשה מוצר ביתי, טלפון חכם או תשתית של בינה מלאכותית. הם עסקו בשאלות שנראו מופשטות מאוד: מהי מכונה? מהי הוכחה? מהו חישוב יעיל? האם אפשר לסמוך על תהליך שמשתמש באקראיות? היום השאלות האלה נמצאות בלב חיינו. הן משפיעות על אבטחת מידע, על מנועי חיפוש, על מערכות פיננסיות, על בינה מלאכותית ועל כל שירות דיגיטלי שמבצע החלטות במהירות עצומה.
מורשתו של פרופ' מיכאל רבין היא לכן כפולה. מצד אחד, היא מורשת מדעית של משפטים, אלגוריתמים ומודלים מתמטיים. מצד שני, היא מורשת ישראלית רחבה יותר: בנייה של תחום אקדמי חדש, טיפוח דורות של חוקרים, והוכחה שמחשבה תאורטית עמוקה יכולה להפוך, לעיתים אחרי שנים, לתשתית של עולם שלם.
עוד בנושא באתר הידען:
