סיקור מקיף

גורדון מור – שהיה מנכ"ל אינטל והמציא את חוק מור ופרופ' מיכאל רבין בין זוכי פרס דן דוד לשנת 2010

הפרס היוקרתי יוענק בטקס מכובד שייערך ב-9 במאי 2010 באוניברסיטת תל אביב, במעמד נשיא המדינה שמעון פרס. * שווי הפרסים – 3 מיליון דולר – מיליון לכל ממד זמן

גורדון מור. צילום באדיבות אוניברסיטת תל אביב
גורדון מור. צילום באדיבות אוניברסיטת תל אביב

הנהלת פרס דן דוד הבינלאומי, פרס בינלאומי בסך 3 מיליון דולר, על הישגים יוצאי דופן, הכריזה היום על זוכי הפרס לשנת 2010.

פרס דן דוד, המעניק מדי שנה שלושה פרסים בני מיליון דולר כל אחד, פרי יוזמה משותפת של קרן דן דוד ואוניברסיטת תל-אביב, מוענק משנת 2002 לאנשים ולמוסדות בעלי הישגים מצטיינים וייחודיים ותרומה מוכחת לאנושות – במדעי הטבע, באמנות, במדעי הרוח, בעסקים או בשירות למען הציבור, ללא אפליה מכל סוג שהיא, בכל אחד ממימדי הזמן: עבר, הווה ועתיד. (מיליון דולר לכל מימד זמן).

פרס דן דוד נקרא על שמו של איש העסקים והנדבן הבינלאומי דן דוד ומנוהל באוניברסיטת תל אביב. נשיא האוניברסיטה, פרופסור יוסף קלפטר משמש כיו"ר דירקטוריון הפרס.

חתני פרס דן דוד תורמים 10% מזכייתם למלגות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים. עשר מלגות בסך 15 אלף דולר כל אחת, מוענקות השנה לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים מאוניברסיטאות ברחבי העולם ועשר מלגות נוספות מוענקות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים מאוניברסיטת תל-אביב. מקבלי המלגות מצטרפים לפורום האינטרנט של מקבלי מלגות פרס דן דוד, המשמש כפלטפורמה לדיונים והתייעצויות בנושאי המחקר המעסיקים אותם.

המועמדים הסופיים לקבלת פרס דן דוד לשנת 2010 נבחרו על ידי ועדות מקצועיות, המורכבות מחברים נכבדים מהקהילה האקדמית (חלקם חתני פרס נובל) ומקהילת העסקים הבינלאומית.

חתני פרס דן דוד לשנת 2010, בממדי העבר, ההווה והעתיד, הם:

עבר – בתחום "הצעדה אל הדמוקרטיה"

מר ג'יורג'יו נפוליטנו, נשיא הרפובליקה האיטלקית – על תרומתו לחיזוק הערכים והמוסדות הדמוקרטיים באיטליה ובאירופה, ולשילוב מפלגות השמאל הקיצוני וחבריהן במבנה הדמוקרטי של הפוליטיקה הפרלמנטארית.

הווה – בתחום של "ספרות – סיפורה של המאה ה-20"

מר אמיטאב גהוש (בנגל, הודו, / ניו יורק, ארה"ב) – על ספריו המתארים את ההיסטוריה של המאה ה-20 מנקודת מבט פוסט-קולוניאלית, ובוחנים הבנה על-לאומית של האני, הנתפס כצומת של זהויות רבות שנוצרו מתוך התנגשות בין שפות ותרבויות, עקירה, גלות ומלחמה.
גב' מרגרט אטווד (טורונטו, קנדה) – על היותה סופרת רבת פנים ופעלים, שבוחנת בספריה סוגיות לאומיות ועל-לאומיות של המאה ה-20, כמו קולוניזציה, פמיניזם, מבנים של כוח פוליטי ודיכוי, וחילול וניצול הטבע.

עתיד – בתחום של "מחשבים וטלקומוניקציה"

חתני הפרס בממד העתיד נבחרו על סמך תגליותיהם החלוציות ופורצות הדרך, אשר הכשירו את הקרקע לפיתוחים מהפכניים נוספים.

פרופ' מיכאל רבין (אוניברסיטת הרווארד, ארה"ב) – על התוצאות החשובות של מחקריו, שהשפיעו באופן משמעותי על עיצובה של טכנולוגיית המחשבים והתקשורת, היום ובשנים הבאות, ובעיקר על עבודתו לשיפור הפרטיות, וליצירת דרכים להצפין נתונים באופן שאינו ניתן לפיענוח, בעולם שבו סודיות, פרטיות והגנה הופכות לצורך חברתי חיוני.
פרופ' לאונרד קליינרוק (אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב) -על תרומה מחקרית רבת משמעות לראשיתו של תחום רשתות התקשורת, על הנחת עקרונות היסוד שעליהם מבוססים רבים מההיבטים החשובים ביותר של הרישות הממוחשב ותקשורת המידע, ועל פיתוח את המפתח המתמטי של "העברת חבילות" (packet switching), מרכיב היסוד של האינטרנט.
ד"ר גורדון מור (וודסייד, קליפורניה, ארה"ב) על תרומותיו פורצות הדרך לטכנולוגיית המעגלים המשולבים המבוססים על חצאי המוליכים, ועל פיתוח "חוק מור", הקובע כי מספר הטרנזיסטורים על גבי שבב יחיד יוכפל מדי שנתיים. חוק מור הפך לעיקרון המנחה של תעשיית חצאי המוליכים, המגבירה עוד ועוד את עוצמת השבבים שהיא מייצרת, ובמקביל מפחיתה את עלויות האלקטרוניקה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. ל-7 חוק מור נתון לאינטרפטציות, ולא חקוק בסלע. מדובר על בין שנה וחצי לשנתיים, כאשר התעשייה לפעמים מקדימה ולפעמים מאחרת.

  2. נדמה לי כי פרופ' מיכאל רבין (אחד מהזוכים ) מועסק על ידי האוניברסיטה העברית. הםא מישהו יודע למה הוא משוייך להרוורד בכתבה?

  3. ובהמשך לתגובה הקודמת (אותה אני כתבתי), מדוע נדמה לי שחוק מור מדבר על הכפלה כל 18 חודש ולא כל שנתיים, כפי שנכתב בידיעה.

  4. יחצנות האוניברסיטה כתבה "ועל פיתוח את המפתח המתמטי של "העברת חבילות" (packet switching), מרכיב היסוד של האינטרנט." מה זה ה- "את" באמצע המשפט. אבל לא בגלל זה כתבתי תגובה זו. "(packet switching)" זה לא "העברת חבילות"; המינוח בעברית הוא "מיתוג מנות".

  5. קורצוויל הראה שפיתוח טכנולוגי גדל בקצב מעריכי, כמו התפתחות אבולוציונית. מור קלט את זה, לפחות בתחום המוליכים למחצה, כמה שנים קודם.
    קורצוויל טען שחוק מור יהיה תקף גם כשנגיע למגבלות הגודל הפיסיקליות בטכנולוגיה הנוכחית, מפני שאז תכנס לשימוש טכנולוגיה חדשה שעוקפת את מגבלות הישנה, למשל בנייה תלת-מימדי של מוליכים למחצה (שאכן כבר מיושמת חלקית, למשל ברכיבי זיכרון פלאש).

  6. חוק מור הוא בעצם חוק שאמור לשכנע את התעשייה לנוע כיחידה אחת. כאשר כולם יודעים מתי הולכת להיכנס הטכנולוגיה הבאה הם יעשו את הכל כדי לעמוד ביעדים. במידה מסויימת חוק מור הוא חוק שמקיים את עצמו. חוק מור בעתיד ידבר כנראה על כמות חישובים ליחידת שטח בזמן נתון. כי יותר קטן מזה אי אפשר, אנחנו כבר מתקרבים לגודל של אטומים בודדים.

  7. חוק מור יפסיק להיות רלוונטי ב 2018 לפי לוחות-שנה של ההאצטקים (לוחות השנה של המאיה הם קשקוש גמור)

  8. מעניין מתי יגיע היום בו חוק מור כבר לא יהיה תקף. הרי אני מאמין שגם הוא לא חשב על הבעיות במבנה הטרנזיסטור בגודל כמה ננו בודדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן