פרסי מדע בישראל

בנימוקי וועדת הפרס נמסר כי שעשוע הוא השגריר של המצוינות, ההעזה והיצירתיות הישראלית בעולם

לדברי וועדת הפרס "מחקריו פורצי הדרך בהבנת מנגנוני הפעולה וההתכלות של סוללות, משמשים לפיתוח דורות מתקדמים של סוללות בעולם כולו"

פרופ' גזית מומחה למקווי מים מתוקים, ופעל לשימור הכינרת ובריכות החורף

דרגת העמית ב-NIA נחשבת להכרה הגבוהה ביותר הניתנת לממציאים מהאקדמיה שניחנו ביצירה של המצאות בעלות השפעה מכרעת על איכות החיים, ההתפתחות הכלכלית ורווחת החברה

מענקי ERC Starting Grants נועדו לסייע למדענים צעירים ומבטיחים לקדם את מחקריהם, לגבש צוותי מחקר ולחתור להגשמת רעיונות נועזים ומקוריים. המועמדות והמועמדים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות עזה והיתכנות של הצעת המחקר שלהם.

על פי הודעת הקרן, "פרופ' קמינר יפתח אלגוריתמים המחקים את היצירתיות האנושית. בהשראת ניסיונו כפיזיקאי ניסויי, תחום שבו תוצאות מפתיעות מניעות תגליות ומעוררות יצירתיות"

מכיוון שאין פרס נובל למתמטיקה, שני פרסים הפכו להיות התחליף - פרס פילד למדענים צעירים עד גיל 40 ופרס שאו שמוענק למעשה על מפעל חיים

הפרס ניתן לסומפולינסקי על תרומתו החלוצית למדעי המוח העיוניים והחישוביים. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק למדען ישראלי

הזוכים הם: מתנדב בסיוע רפואי לחסרי מעמד ופעילה חברתית למען משפחות נזקקות

הקריטריונים לבחירת הזוכים: מחקר פורץ דרך, איכות ההוראה, זכייה במענקי מחקר מקרנות תחרותיות, איכות וכמות של פרסומים מדעיים ומעמד בקהילה האקדמית הבינלאומית

פרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש נדלר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, הוכרז כחתן פרס א.מ.ת. (אמנות, מדע, תרבות) לשנת 2022. הפרס יוענק לו בטקס שייערך במהלך חודש יוני, במעמד ראש ממשלת ישראל.

בין היתר: שלושה מענקי ERC  הוענקו לשלושה חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שלושה מהאוניברסיטה העברית - לחלקם בפעם השלישית, ארבעה מהטכניון וחוקרת אחת מאוניברסיטת חיפה. שווי המענק: 2 מיליון אירו לכל חוקר

בין זוכי הפרס השנה: חוקרים שפיתחו אסטרטגיות טיפול חדשות בסרטן, אלצהיימר והפרעות על הספקטרום האוטיסטי; חוקרת הבוחנת את היווצרות החיידקים בתינוקות והשפעתם הבריאותית; וחוקרים שגילוייהם מיושמים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים

פרופ' רות לפידות, פרופ' חרמונה שורק ופרופ' גדעון שלח-לביא מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת ת"א בין הזוכים בפרסי א.מ.ת

הפרס ניתן לפרופ' זק על "פיתוח כלים מתמטיים כגון 'התמרת זק' ו'מופע זק' המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים

כל אחד מהם יקבל פרס של 300,000 דולר על הישגים בחקר העבר וכתמיכה בעבודתם העתידית * 300 אלף דולרים נוספים הוקצו לתוכנית פוסט דוק בינלאומית חדשה למקצועות ההיסטוריה באוניברסיטת תל אביב * הטקס - באוני' ת"א במאי

אחד המחקרים שזכה במענק עוסק בחקר הגנים הגורמים להיפוך מין, והשני עוסק במיקרוביום ובמחלות המעי

המחקר מציע גישה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית לשיפור היכולת למציאת קוקטייל התרופות המתאים ביותר למטופל על סמך המידע הגנטי שלו

פרופ' רייס, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2005, הוא מומחה לתהליכים גאולוגיים כגון מפולות, צונאמי ורעידות אדמה

במסגרת אירועי חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב התקיימו מספר טקסים בהם הוענקו אותות ותארים לאנשים שהשפיעו על המדע, תארי ד"ר כבוד ועוד * בין מקבלי התארים: ד"ר ארנה ברי, חיים באר, עו"ד חנינא ברנדס, חנה זהר ופרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן. בין החוקרים המצטיינים ההפרופסורים אמליה פרידמן, דלית רום שילוני, יוסי יובל ודומניקו אקוסטיני

פרס נובל בפיזיקה שהוענק היום לפרופ' ג'ורג'יו פאריסי הוא רק מס' קטן של שמות זוכי פרס נובל לאורך השנים, אשר זכו קודם לכן בפרס וולף היוקרתי, של קרן וולף.

לאחר שנתיים ברציפות בהם לא התאפשר קיום טקס הענקת פרס וולף במשכן הכנסת, נסעו בכירי הקרן ובראשם היו"ר פרופ' דן שכטמן והמנכ"לית רעות יינון-ברמן ברחבי העולם וערכו טקסים באוניברסיטאות של 15 הזוכים. במקרים רבים היה זה האירוע המקומי הראשון מאז פרוץ מגפת הקורונה

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם"