חוקרות וחוקרים שמפתחים אשך מלאכותי שיאפשר לאנשים עקרים להביא לעולם ילד ביולוגי; שבוחנים את הדינמיקה של הצום והשלכותיו על סוכרת והשמנה; שמפתחים טכנולוגיות חדשניות לטיפולים נגד סרטן ומחלות אחרות; שפורצים דרך בתחומי הבינה המלאכותית והמנגנונים החישוביים שמאחורי התבונה האנושית, היצירתיות והאוטיזם; שמפתחים אלגוריתמים ללימוד רובוטים ואלגוריתמים שמשביחים חוזים; ושמרצפים דנ״א של האדם הקדמון
פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי הוענק ביום רביעי, 3 במאי 2023, לעשרה חוקרות וחוקרים ישראלים צעירים מבריקים עבור תרומתם הייחודית בתחומי מחקריהם. הפרס מוענק מדי שנה לחוקרים שגילו נחישות, יוזמה ויצירתיות והוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה.
פרסי קריל מיועדים לחברי סגל אקדמי מצטיינים מאוניברסיטאות המחקר בישראל, שטרם קיבלו קביעות. ועדת השיפוט של הקרן בוחרת את הזוכים והזוכות מתוך עשרות מועמדים שהאוניברסיטאות מגישות. הבחירה מבוססת על שיקולים של הצטיינות, נושא המחקר וחשיבותו.
המועמדים לפרס קריל, ובפרט הזוכים בו, נחשבים לחוקרים המבטיחים בישראל אשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד. השאיפה לזכות בפרס היא אבן דרך במסלול ההתפתחות האקדמי.
קרן וולף ומשפחת קריל מעניקות את הפרס מדי שנה, מאז שנת 2005, לזכרם ולכבודם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז”ל. הענקת הפרסים מסמלת את הזיקה של משפחת קריל למדינת ישראל ואת אמונתה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון.
מנכ”לית קרן וולף, רעות ינון ברמן: “כל אחד ואחת מהמועמדים לפרס ראויים להערכה עצומה. מועמדותם מבטאת הוקרה והבעת אמון אדירה משום שהאוניברסיטאות רואות בהם את מובילי הדור הבא של האקדמיה הישראלית. הזכייה בפרס היא נקודת ציון חשובה במיוחד בהתפתחות האישית האקדמית. ואכן חוקרים צעירים רבים שזכו בפרס לאורך השנים השתלבו לימים בתפקידי מפתח במחקר המדעי בישראל ובעולם. אנחנו גאים בזוכי פרס קריל לשנת 2023 על הישגיהם יוצאי הדופן והיבחרם לנבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל”.
הזוכות והזוכים לשנת 2023:
ד”ר אביב תמר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון:
“החלום שלי הוא שבעוד 10 שנים יהיו רובוטים שיוכלו לעזור לי לעשות את מטלות הבית”.
ד”ר תמר זכה בפרס על פיתוח אלגוריתמים ללמידה רובוטית אוטומטית באמצעות חיזוקים, שהופכים את הלמידה של הרובוטים במשימות חדשות לפשוטה ומהירה יותר. באמצעות שיתופי פעולה מחקריים, במעבדה של ד”ר תמר פועלים לגלות כיצד להשתמש בלמידת חיזוק לפתרון בעיות בעולם האמיתי מחוץ לרובוטיקה, כולל שיפור בביצועי האינטרנט וחיזוק האבטחה של בלוקצ’יין.
ד”ר ויויאן סלון מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב:
“מרתק אותי לחקור מי היו האנשים שחיו בעולם בעבר הרחוק. מאיפה הם באו למקום שבו התיישבו? איך הם חיו והתנהגו? מה הם חשבו ועשו ביומיום?”
ד”ר סלון זכתה בפרס על תרומותיה לפיתוח שיטות וכלים מחקריים במחקר הגנום של בני אדם קדומים והאבולוציה של הגנום האנושי. המחקר שלה עוסק בשיפור של השיטות לאיסוף דגימות משקעים חלקיקיים מאתרים ארכיאולוגיים והשיטות הנדרשות לעיבוד הנתונים הגנטיים. כל זאת במטרה לחקור את ההיסטוריה הגנטית של האנושות בדרכים חדשות.
ד”ר יובל הרט מהמחלקה לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים:
“העיסוק במחקר מחנך לחשיבה עמוקה, ללמידה משמעותית של תחומים חדשים, להתמודדות עם פחדים ואי-ודאות וליצירת שיתופי פעולה פוריים. העיסוק המדעי מאפשר לנו להיות בחזית הסקרנות והיצירתיות האישית שלנו”.
ד״ר הרט זכה בפרס על תרומות ייחודיות להבנת העקרונות החישוביים של תהליכים קוגניטיביים – בבריאות ובחולי – העומדים בבסיס התבונה והמוח האנושיים, היצירתיות והאוטיזם. בין היתר, הוא מחפש דרכים למיפוי מחדש של פעילות רשתות מוחיות, מיפוי שבעתיד עשוי לאפשר איתור סמנים מוקדמים למחלות נוירונליות (הקשורות למערכת העצבים).
ד”ר יותם דרייאר מהמחלקה לאימונולוגיה וחקר הסרטן, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים:
“מדע הוא בעיניי היצירה האנושית הגדולה ביותר, ולפיכך זוהי זכות גדולה מאוד לעסוק במחקר ובקידום המדע ודרכו בקידום האנושות. התמזל מזלנו לחיות בתקופה שבה רבים כל כך יכולים לבחור ללמוד ולחקור”.
ד”ר דרייאר זכה בפרס על תרומות מקוריות בתחום חקר הסרטן ושילובן עם פיתוח אלגוריתמים חדשים לאנליזה של נתונים, פיתוח שיטות ניסוייות חדשות וחיזוי שינויים הגורמים למחלות. מחקריו תרמו לפענוח מנגנוני ביטוי גנים המובילים לתגליות המסייעות בטיפול ופיתוח תרופות חדשות לסרטן ומחלות גנטיות.
ד”ר ליאת קרן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע:
“הרגעים הכי מרגשים במחקר הם כאשר מבינים שיש לך ביד תוצאה. חתיכת ידע קטנה שאת יודעת ואף אחד אחר בעולם לא יודע. בדרך כלל הרגעים הללו מתגנבים לאט, אחרי הרבה ניסויים ועבודה קשה”.
ד”ר קרן זכתה בפרס על פיתוח טכנולוגיות חדשניות להדמיה מולקולרית ולחשיפת מנגנוני הגנה של תאי גידול סרטניים מפני תגובה חיסונית, זאת במטרה לפתח טיפולים חדשניים למחלת הסרטן. במעבדה של ד”ר קרן מזהים מנגנונים המסייעים לתאי הגידול לחמוק מהתגובה החיסונית ומפתחים טיפולים חדשניים להכוונת הכוח של מערכת החיסון כנגד הסרטן.
ד”ר ניצן גונן מהמרכז לננו-טכנולוגיה, הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן:
“קידום נשים במחקר ובאקדמיה קרוב מאוד לליבי. חשוב לי לדבר ולספר לנשים שאפשרי ביותר לשלב בית ומשפחה עם קריירה, מחקר ופיתוח עצמי. ככל שיהיו יותר נשים חוקרות מצליחות, נהיה דוגמה ומופת לבאות אחרינו”.
ד”ר גונן זכתה בפרס על תרומות מקוריות בחקר המנגנונים המולקולריים המתווכים את קביעת מין העובר ביונקים ופיתוח עתידי של אשכים מלאכותיים. במחקריה מנסים ליצור אשך מלאכותי שישמש מודל מחקרי וטיפולי למקרים של בעיות בקביעת המין ועקרות, ובתקווה שבעתיד יפרוץ דרך ליצירת זרע מלאכותי שיאפשר לאנשים עקרים להביא לעולם ילד ביולוגי.
ד”ר עידו גולדשטיין מהמכון לביוכימיה מדעי המזון ותזונה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע”ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית בירושלים:
“המחקר המדעי הוא הדרך שלנו להבין את העולם ולשפר את חיינו. מי שבוחר לעסוק במדע מקבל זכות ייחודית – להיות חלק מפרויקט ענק ועתיק שמקדם את האנושות לגבהים חדשים”.
ד”ר גולדשטיין זכה בפרס על תרומות ייחודיות בחקר הגנטיקה של הרעב ולהבנת הדינמיקה של הצום ושבירתו והשלכותיו במחלות מטבוליות כמו סוכרת והשמנה. ד”ר גולדשטיין משתמש בטכניקות מתקדמות של ביולוגיה מולקולרית, מטבוליזם וריצוף כלל גנומי כדי לחקור את הרשתות המורכבות של ביטוי גנים, המאפשרות לגוף להגיב לצום.
ד”ר ענבל טלגם-כהן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון:
“במהלך העיסוק במחקר נוכחתי לדעת שלהגיד ‘לא הבנתי’ זו אחת האמירות עם הכי הרבה כוח כי היא כמעט תמיד מובילה להתעמקות בפרטים ולתגליות חדשות”.
ד”ר טלגם-כהן זכתה בפרס על תרומותיה הייחודיות בחקר תורת המשחקים האלגוריתמית ותכנון חוזים. היא מתמקדת בשילוב בין אלגוריתמים לתמריצים ושואבת מתחומי דעת כמו כלכלה ותורת המשחקים. המחקר שלה מראה כיצד שילוב אלגוריתמים וחוזים יכול לא רק להוביל לאלגוריתמים טובים יותר, אלא אף לחוזים משופרים משמעותית. השילוב עשוי, למשל, לשפוך אור על צורות החוזה השכיחות ביותר, לאפשר תמריצים מותאמים אישית ולקשור בין חוזים לבינה מלאכותית.
ד”ר שי מורן מהפקולטה למתמטיקה בטכניון:
“העצה החשובה ביותר שלי לחוקרים צעירים היא לעקוב אחרי נטיות הלב, לחקור בעיות שמעניינות אותנו ולא להתבלבל מהבאז”.
ד”ר מורן זכה בפרס על תרומות ייחודיות בחקר למידת מכונה (בינה מלאכותית – AI) ותורת ההכללה. אחד הענפים החשובים של AI הוא תורת ההכללה, שמטרתה להבין באופן כמותי כיצד בינה מלאכותית מכלילה מהפרט אל הכלל. ענף זה תרם תרומה משמעותית לפריצות הדרך הטכנולוגיות המהפכניות שהתחום חווה בשנים האחרונות. במחקריו ד”ר מורן שואף לפתח תיאוריות הכללה שמשלימות את התיאוריה הקלאסית ומאפשרות למדל בדיוק רב יותר משימות למידה מודרניות, כולל משימות שמערבות נתונים רגישים.
ד”ר תומר קורן מבית הספר למדעי המחשב ע”ש בלווטניק, הפקולטה למדעים מדויקים ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב:
“לכו אחרי הסקרנות שלכם, אחרי מה שמרתק אתכם ומה שיכול להשאיר אתכם ערים בלילה”.
ד״ר קורן זכה בפרס על תרומות ייחודיות בתחום הלמידה הממוחשבת, הבנת אלגוריתמים ושיפורם. אחת ממטרות המחקר שלו היא חיזוק היסודות התיאורטיים מאחורי ההצלחות פורצות הדרך של בינה מלאכותית בשנים האחרונות. החיזוק הזה חיוני כדי להבין טוב יותר מדוע שיטות למידה שבהן אנו משתמשים כיום מצליחות מעל ומעבר לציפיות (כלומר מעבר למה שהתיאוריה הקלאסית מבטיחה), ואיך ניתן לשפר ולייעל אותן.
