סיקור מקיף

פרופסור צבי מאז”ה הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה לשנת 2024 – סקירה של תגליותיו העיקריות

פרופסור מזא”ה חקר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש ואף פיתח שיטה לגילוי כוכבי לכת שמאפשרת להרחיב את מעגל החיפוש

פרופ' צבי מזאה, צילום: אוניברסיטת תל אביב
פרופ’ צבי מזאה, צילום: אוניברסיטת תל אביב

שר החינוך, יואב קיש, בישר כי פרופסור צבי מאז”ה, חוקר באוניברסיטת ת”א בתחום האסטרופיזיקה התיאורטית והאסטרונומיה התצפיתית, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה לשנת תשפ”ד – 2024.

פרופ’ מזא”ה חוקר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש עוד משנת 1984, כשהרעיון לחפש כוכבי לכת חוץ-שמשיים נחשב אז איזוטרי, ואף גובל במדע בדיוני. הוא היה מהבודדים שהעריכו שייתכן שכוכבי לכת ענקיים עשויים להימצא בקרבה רבה לכוכבי האם שלהם. לאורך הקריירה המחקרית שלו, צבי מזא”ה הוביל לפיתוח של שיטות חישוביות וכלי מחקר מתקדמים של כוכבים כפולים ופלנטות חוץ-שמשיות.

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי הסינתזה מתודולוגית של פרופסור מאז”ה הובילה לגילוי פלטנות חוץ-שמשיות תוך פיתוח שיטוח ניתוח, שהפכו לשיטות סטנדרטיות בתחום. עוד ציינה הועדה בנימוקיה כי הישגים אלה מקנים לפרופסור מאז”ה הכרה עולמית כאחד האבות המייסדים של תחום הפלנטות החוץ-שמשיות, הנמצא בחזית המחקר העולמית באסטרופיזיקה. 

https://www.youtube.com/watch?v=qbsFDXXs1e0
 


צבי מזא”ה הוא פרופסור לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה ע”ש משפחת אורן לפיזיקה ניסויית. חתן פרס וויצמן למדע.

פרופ’ מזא”ה יזם את החיפוש שהוביל ב-1989 לגילויו של המועמד להיות כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש, עוד בתקופה שבה האמינו הכל כי אי אפשר לגלות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. מאז השתתף בגילויים של עשרות רבות של כוכבי לכת, בעיקר בעזרת חלליות הנעות מעל האטמוספירה כדי למדוד את עוצמת אור הכוכבים בצורה מדויקת.

מזא”ה מוביל מאמץ בינלאומי כדי לגלות כוכבי לכת ענקיים וננסים חומים תוך שימוש בעקומות האור המתקבלות על ידי חלליות בעזרת אלגוריתם חיפוש, BEER, המחפש את אפקט הכיווניות היחסותי שבעזרתו כבר נמצא כוכב לכת ראשון. המחקר ממומן על ידי מענק יוקרתי של הרשות האירופאית למחקר ERC בסך המתקרב לשני מליון אירו.

פרופ’ צבי מזא”ה היה שותף למספר תגליות מרכזיות בתחום כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש:

  1. המיזם המשולש לאיתור כוכבי לכת – בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב והחלליות גאיה וטס, מזאה עזר לאפשר גילוי מהיר ויעיל של כוכבי לכת חדשים.
  2. גילוי כוכב לכת באמצעות שיטה חדשה – השימוש בתורת היחסות של איינשטיין איפשר למזאה ולצוותו לגלות כוכב לכת מחוץ למערכת השמש ב-2013.
  3. לראשונה התגלו שני כוכבי לכת חדשים הנעים סביב שמש כפולה – תגלית זו, שבוצעה ב-2012, תרמה מידע חשוב להבנת דינמיקת מערכות כפולות והשפעתן על יציבות מסלולי כוכבי לכת.
  4. גילויים של שבעה כוכבי לכת חדשים על ידי החללית קורו (CoRoT) – תגלית זו מ-2010 כללה גילוי של מספר כוכבי לכת במערכת אחת, מה שהציע תובנות על גיוון המערכות הפלנטריות בחלל.
  5. התגלה כוכב לכת דמוי כדור הארץ – תגלית זו, שבה היה שותף צוות ישראלי, פתחה אפשרות לחקר פלנטות שעשויות לתמוך בחיים, עקב הדמיון בתנאים לאלו של כדור הארץ, בעיקר קיומם של מים במצב נוזלי ושדה מגנטי.
  6. פרופ’ מזאה והמאבק על מעמדו של פלוטו – בשנת 2006, במהלך דיונים על מעמדו של פלוטו ככוכב לכת, מזאה היה מעורב בחקירות ובדיונים שקדמו להחלטה להפוך את פלוטו ל”כוכב לכת ננסי”. הוא דן בשינויים האפשריים בהגדרות ובהשפעתם על ההבנה המדעית שלנו את מערכת השמש.
  7. מדידה מדויקת ראשונה של מסת כוכב לכת – ב-2002, מזאה וצוותו השתתפו במדידה המדויקת הראשונה של מסת כוכב לכת במערכת שמש אחרת. תגלית זו סייעה לחוקרים להבין טוב יותר את תכונות כוכבי הלכת שאינם חלק ממערכת השמש שלנו, ולהעמיק את הידע על התפתחות מערכות פלנטריות.

קישורים לכל הידיעות ניתן למצוא כאן

כל אחת מתגליות אלו והמחקרים שהוביל מזא” תרמו רבות להרחבת הידע בקהילה המדעית ולהבנה העמוקה יותר של הכוחות והתהליכים המשפיעים על מערכת השמש ומערכות פלנטריות אחרות ביקום.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.