חוקרים באוניברסיטת שפילד הציעו מקור חדש לפלנטות דמויות צדק המקיפות כוכבים מסיביים שהמסה שלהם פי שלושה ממסת השמש שלנו
הניתוח הספקטרלי של TOI-1452 b מראה כי מים עשויים להוות עד 30% ממסת כוכב הלכת, שיעור דומה לזה של כמה ירחים במערכת השמש שלנו, כגון ירחי צדק גנימד וקליסטו, והירחים של שבתאי טיטאן ואנסלדוס, בכדור הארץ, למרות היותו מכוסה ברובו במים, מסת המים היא רק 1%
ספקטרום האור – המכיל מידע על הרכבה של אטמוספירה פלנטרית במרחק של 1,150 שנות אור – חושף חתימה ברורה של מים * עוצמת האות שווב זיהה רומזת על התפקיד המשמעותי שהטלסקופ ימלא בחיפוש אחר כוכבי לכת שעשויים להיות ראויים למגורים בשנים הקרובות
מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת ת"א גילה שני כוכבי לכת מסוג "צדק חם". החוקרים: הטכנולוגיה החדישה של Gaia מחוללת מהפכה של ממש בעולם האסטרונומיה
כל עשר שנים מאז שנות השישים האסטרונומים והאסטרופיזיקאים בארה"ב מתכנסים כדי לחבר רשימת עדיפויות לאמצעים ומכשירים. הסקרים האלה מחייבים את המדענים לחשוב על סדר עדיפויות
בהינתן מאות מיליארדי כוכבי לכת בשביל החלב לבדו, "בלתי נמנע שנמצא סוג כלשהו של חיים במקום כלשהו"
Breakthrough Initiative, Saber Astronautic ו-JPL של נאס"א הכריזו על פרויקט טולימן, פרויקט שמטרתו לגלות האם לכוכבים הכי קרובים יש כוכבי לכת שיכולים לקיים חיים
טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א נועד להרים את האובך המקיף כוכבי לכת מסוג תת-נפטון חם – כוכבי לכת שגודלם נע בין זה של כדור הארץ לזה של נפטון, אך הם מקיפים את השמשות שלהן במרחק קרוב יותר ממסלול כוכב חמה
באמצעות הטלסקופ ג'מיני דרום, עם מכשיר בשם IGRINS, הצוות צפה בזוהר התרמי של כוכב הלכת בהקיפו את הכוכב המארח שלה. מהמכשיר הזה הם אספו מידע על הנוכחות והכמויות היחסיות של גזים שונים באטמוספרה שלה
לגילוי פוטנציאלי של כוכב לכת עם מסלול הקפה משולש יש משמעות שמחזקת את ההבנה שלנו איך כוכבי לכת נוצרים
צוות בינלאומי של אסטרונומים הפך לצוות המחקר הראשון שהצליח לזהות איזוטופים של פחמן באטמוספירה של ענק גזים
בפרויקט ראשון מסוגו בחלל – אוניברסיטת תל אביב תתווך בין שתי חלליות גאיה האירופית וטס של נאס"א לאפשר גילוי קל ומהיר יותר של כוכבי לכת
![תהליך הבלייה של סלעי סיליקאט הוא חלק ממה שנקרה "מחזור הפחמן" (carbon cycle) המשמר את טמפרטורת האקלים שעל פני כדור הארץ לאורך זמן ממושך. [באדיבות: © Universität Bern / University of Bern; אילוסטרציה: Jenny Leibundgut]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/03/Carbon-Cycle-Earth1-202x180.jpg)
קצב הבלייה של סלעי סיליקאט נוטל תפקיד משמעותי בשמירת האקלים על פני כדור הארץ
כוכב לכת סלעי שהתגלה בקבוצת הכוכבים 'בתולה' יכול לשנות את האופן בו אנו מחפשים את החיים ביקום
המחקר מתרכז בנושא חדש יחסית – התכנות חיים ביולוגיים בכוכבי לכת המקיפים ננסים אדומים * כדי לאמת את ההשערה יופנו טלסקופ החלל ג'יימס ווב, וטלסקופ החלל הישראלי אולטרסאט לכשישוגרו, לכוכבי לכת שגילו ונדל ועמיתיו
"אם כוכבי לכת סלעיים קיימים סביב ננסים לבנים, נוכל לאתר סימני חיים עליהם בשנים הקרובות", אמרה המחברת המכותבת ליסה קלטנגר, פרופסור חבר לאסטרונומיה בקולג' לאומנויות ומדעים ומנהלת מכון קרל סייגן
התמונה צולמה מהמצפה האירופי הדרומי (ESO) במדבר אטאקמה בצ'ילה * זאת הפעם הראשונה שאסטרונומים צפו ישירות ביותר מכוכב לכת אחד שמקיף כוכב הדומה לשמש
זו מסקנתם של חוקרים מ-MIT שהצליחו לגדל חיידק (E-COLI) ושמר בסביבות המדמות אטמוספירת מימן
שני אסטרונומים מאוניברסיטת אריזונה הסיקו שטלסקופ החלל הָאבֶּל של נאס"א צפה למעשה בענן מתרחב של חלקיקי אבק דקים מאוד, שמקורו בשני גופי קרח שהתנגשו זה
מכיוון שהכוכב שהוא מקיף קטן בהרבה מהשמש שלנו, הוא מקבל רק כ-75% מהאנרגיה אבל זה עדיין עשוי להספיק לתמוך בחיים כפי שאנו מכירים אותם
ספר חדש: "מפגשים בשביל החלב – חיפוש אחר חיים תבוניים ביקום" מאת חגי נצר ועמי בן בסט מנסה לעשות סדר בממצאים, ולהבין מה עוד צריך
המחקר שלנו, שפורסם ב – Science Advances, מעריך כי לכוכב הלכת הזה יכולה להיות מסה של כמחצית מכוכב הלכת נפטון. המכונה Proxima Centauri c (מקוצר
פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית מסביר בראיון לאת הידען, בעקבות זכייתם של מישל מאיור ודידייה קולוז , מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ
כתבה מורחבת מתורגמת מאתר פרס נובל המתארת את חשיבות הפרס שניתן למגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש
כך אומר פרופ' צבי מזא"ה מביה"ס ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ועמיתם של מאיור ודידיה קילו שזכו במשותף במחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2019
