אסטרונומים עשויים סוף סוף לפתור תעלומה שהתקיימה עשרות שנים: אות קרני רנטגן מוזר מכוכב מת בסיום חייו עשוי להעיד על כך שהננס הלבן השמיד כוכב לכת קרוב
מסתורין קוסמי בן עשורים עשוי סוף סוף להיפתר. מדענים חושדים כעת שהזוהר החריג בקרני רנטגן שמגיע מננס לבן מרוחק, נובע מכוכב לכת הנקרע ונבלע על ידו.
אסטרונומים עשויים סוף סוף לפתור תעלומה שהתקיימה עשרות שנים: אות קרני רנטגן מוזר מכוכב מת בסיום חייו עשוי להעיד על כך שהננס הלבן השמיד כוכב לכת קרוב.
מאז 1980, טלסקופי קרני רנטגן זיהו פליטה חריגה ממרכז ערפילית הליקס. בזכות טלסקופים מתקדמים – צ'אנדרה של נאס"א ו-XMM-Newton של סוכנות החלל האירופאית – מדענים היום יכולים להבין בצורה ברורה יותר את התופעה המסתורית הזו.
ערפילית הליקס היא ערפילית כוכבית, השלב הסופי בחייו של כוכב מת שסילק את השכבות החיצוניות שלו, והשאיר מאחור ליבה קטנה וצפופה, הנקראת ננס לבן.
תעלומת הננס הלבן בערפילית הליקס
במהלך העשורים הקודמים, טלסקופ איינשטיין וטלסקופ ROSAT זיהו קרני רנטגן באנרגיה גבוהה הנפלטות מהננס הלבן במרכז ערפילית הליקס, WD 2226-210, הנמצא במרחק של 650 שנות אור בלבד מכדור הארץ. ננסים לבנים כמו WD 2226-210 אינם פולטים בדרך כלל קרני רנטגן עוצמתיות.
מחקר חדש, תוך שימוש בנתונים של צ'אנדרה ו-XMM-Newton נראה כי עשוי סוף סוף להתברר מהו מקור קרני הרנטגן שמתקבל מ-WD 2226-210.
"אנחנו סבורים שהאות בקרני הרנטגן יכולה לנבוע משאריות של כוכב לכת שנמשכים אל תוך הננס הלבן." אמר סנדינו אסטרדה-דוראדו, המחבר הראשי, מהאוניברסיטה האוטונומית של מקסיקו. "יתכן שמצאנו סוף סוף את הסיבה לתעלומה שנמשכה מעל 40 שנה."
מבט מעמיק על הכוכב שנבלע
בעבר, מדענים קבעו כי קיים כוכב לכת בגודל נפטון במסלול קרוב מאוד לננס הלבן, שמשלים סיבוב מלא בפחות משלושה ימים. החוקרים במחקר זה מסיקים כי ייתכן שהיה גם כוכב לכת בגודל צדק במסלול קרוב עוד יותר לכוכב.
ייתכן שכוכב הלכת שנבלע החל במרחק ניכר מהננס, אך נדד פנימה בעקבות אינטראקציות כבידתיות עם כוכבי לכת אחרים במערכת. כאשר התקרב מספיק, כבידתו של הננס קרעה את כוכב הלכת באופן חלקי או מלא.
שאריות זוהרות: השפעות קרני הרנטגן
"ייתכן שהאות המסתורי שראינו נובע משאריות כוכב הלכת, שנופלות על פני הננס ומחוממות עד כדי פליטת קרני רנטגן," הסביר מרטין גואררו, שותף למחקר מהמכון לאסטרופיסיקה של אנדלוסיה, בספרד. "אם המאורע יאושר, זה יהיה המקרה הראשון בו נצפה כוכב לכת שנבלע על-ידי כוכב מת במרכז ערפילית כוכבית."
המחקר מציג כי עוצמת קרני הרנטגן מהננס הלבן נותרה קבועה בערך בין השנים 1992, 1999 ו-2002 (בהתבסס על תצפיות של ROSAT, צ'אנדרה ו-XMM בהתאמה.) הנתונים, אולם, מרמזים על שינוי עדין וקבוע באות כל 2.9 שעות, דבר שמצביע על נוכחות שאריות של כוכב לכת במסלול מאוד קרוב לננס.
האם היה מדובר בכוכב או בכוכב לכת?
החוקרים בחנו גם את האפשרות שמדובר בכוכב נמוך מסה, ולא בכוכב לכת. כוכבים כאלה הם בגודל דומה לכוכב לכת מסוג צדק אך בעלי מסה גבוהה יותר, מה שהופך את סיכוייהם להיקרע על-ידי הננס להיות נמוכים בהרבה.
ל-WD 2226-210 יש דמיון בהתנהגות קרני הרנטגן לשני ננסים לבנים נוספים שאינם נמצאים בתוך ערפיליות. אחד מהם עשוי לגרום לשאיבת חומר מכוכב לכת לווייני, אך בתהליך איטי יותר ללא השמדת הכוכב. הננס הלבן השני ככל הנראה מושך חומר משרידי כוכב לכת אל פניו. ייתכן שקבוצה זו של ננסים לבנים מהווה סוג חדש של גופים משתנים.
"חשוב למצוא מערכות נוספות מסוג זה, כי הן יכולות ללמד אותנו על הישרדות או השמדת כוכבי לכת סביב כוכבים כמו השמש, כאשר הם מגיעים לסיום חייהם," ציין חסוס תאוולה, שותף למחקר מהאוניברסיטה האוטונומית של מקסיקו.
עוד בנושא באתר הידען:
