אסטרונומים הצליחו, לראשונה, לאסוף נתונים באמצעות מערך ייחודי של תצפיות שהתבצעו בפרק זמן קצר לאחר התפוצצות סופרנובה
כאשר כוכב מסוג ננס לבן מגיע לסוף דרכו ומתפוצץ, הוא משאיר אחריו ענן של "אבק כוכבים" שמתפשט במהירות. תופעה זו ידועה כ"סופרנובה מסוג Ia". אלה הן סופרנובות בוהקות ביותר, והדמיון ביניהן רב, ולכן הן מעוררות עניין בקרב מדענים, המשתמשים בהן כב"נקודות ייחוס" קוסמולוגיות, המאפשרות לעקוב אחר התפשטות היקום.
על-אף ההתקדמות המשמעותית שהושגה באחרונה במחקר הסופרנובות מסוג Ia, הרי שטבעם המדויק של הכוכבים המתפוצצים האלה, והחוקים הפיסיקליים השולטים בהתפרצויותיהם האלימות, מובנים באופן חלקי בלבד. באחרונה הושגה התקדמות משמעותית בהבנת התופעה, כאשר אסטרונומים הצליחו, זו הפעם הראשונה, לאסוף נתונים מפורטים באמצעות מערך ייחודי של תצפיות שהתבצעו בפרק זמן קצר יחסית (ארבעה חודשים) לאחר התפוצצות הסופרנובה. נתונים אלה איפשרו זיהוי של החומר המקיף את הננסים הלבנים לפני ההתפוצצות. התצפיות בוצעו באמצעות שני טלסקופי ענק: טלסקופ ESO/VLT המוצב בצ'ילה, וטלסקופ Keck המוצב בהוואי.
הממצאים שהתקבלו תומכים במודל המקובל שלפיו הננס לבן מקיים יחסי גומלין עם כוכב שכן, מסוג ענק אדום. כוח המשיכה החזק של הננס הלבן פועל כמעין "משאבה" ששואבת גזים שנפלטים מהענק האדום, ונבלעים בננס הלבן. בדרך זו, הענק האדום מאבד בהדרגה את המסה שלו, לטובת הננס הלבן. כאשר המסה של הננס הלבן עולה על רמה קריטית מסוימת – הוא מתפוצץ.
באמצעות התצפיות הצליחו המדענים להבחין בקיומן של מספר טבעות מתרחבות, המקיפות את הננס הלבן כאשר הוא מתפוצץ. טבעות אלה הן, כנראה, השיירים של הענק האדום ש"נאכל" על-ידי הננס הלבן.
ממצאים אלה, שפורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Science, נאספו על-ידי שתי קבוצות חוקרים. ד"ר פרדיננדו פטאט עמד בראש קבוצת האסטרונומים בצ'ילה, וד"ר אבישי גל-ים עמד בראש הקבוצה במכון הטכנולוגי של קליפורניה. ד"ר גל-ים הצטרף באחרונה כחוקר בכיר לסגל המחלקה לפיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע.
תגובה אחת
אז למעשה לא חידשו שום דבר בתחום, רק אספו נתונים דה-פקטו על ההתנהגות של ענק אדום וננס לבן. טוב… קצת משעמם האמת…