מכון ויצמן

חפירות באפר הר הגעש בסנטוריני. צילום: shutterstock

הר געש, פצצת אטום וענף עץ זית

מדעני מכון ויצמן למדע מיישבים מחלוקת סביב התפרצות הר הגעש סנטוריני בעזרת עץ זית מהגליל ושאריות קרינה מניסויים גרעיניים הביאו למסקנה שההר התפרץ בין 1630

אפקט מוארה: שני סריגים עדינים, כמעט זהים, מספקים רגישות מדידה גבוהה – והסריג הגס הנוצר מהחפיפה ביניהם מאפשר להגדיל את הטווח הדינמי. מכון ויצמן

בים, באוויר וביבשה – ניווט אטומי צובר תאוצה

טכנולוגיות ניווט חדשניות שאינן תלויות בתקשורת סלולר או לוויין, מסתמכות על מדידת התאוצה של אטומים באמצעות אינטרפרומטרים של אטומים קרים. באחרונה הגדילו מדעני מכון ויצמן את טווח המדידה של מכשירים אלה פי אלף

לירון גרובר ופרופ' אהוד אחישר. בעין רגישה. צילום דוברות מכון ויצמן

עיניים במעגל סגור

בשנים האחרונות מתגבשת תפיסה של הראייה כתהליך משוב מחזורי המתרחש במעגל סגור: העיניים סורקות את העולם, המוח קולט את המידע החזותי – ובו-בזמן מכוון את

רקמת מוח של עכבר. תאי המיקרוגליה דמויי התמנון מסומנים באדום. בירוק – כלי הדם. באדיבות מכון ויצמן

להרגיע את המיקרוגליה במוח

במחלות מוח ניווניות, אלצהיימר למשל, נרשמת פעילות-יתר של נציגי המערכת החיסונית במוח. מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את המנגנון שמאפשר לתאים אלה לחזור לשגרה

גלי ענק. המחשה: depositphotos.com

כל גל נושא מזכרת (מגל אחר)

גלי פרא אמנם לא היו מעולם נושא מחקר ישיר של פרופ' פלקוביץ מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, אך מרבית עבודתו המדעית הוקדשה לחקר הזרימה הכאוטית המכונה זרימה

פסולת פלסטיק על שפת הים. המחשה: depositphotos.com

קלים ובלתי-מתכלים: חלקיקי הפלסטיק שנישאים ברוח ואנו נושמים

פרופ' אילן קורן: "גם אם נפסיק מחר בבוקר לזהם את החופים, אנחנו צפויים לראות עוד ועוד חלקיקי מיקרו-פלסטיק נפלטים לאטמוספירה – שכן לוקח זמן לפסולת הפלסטיק שכבר מצאה את דרכם לים, להתפורר לחלקיקים"

ממצאי המממצאי המחקר מוצגים באופן גרפי ומוחשי באתר ייעודי פתח לציבור שיצרו המדענים בשיתוף המעצב איתי רווה. לאתר לאתר איור: איתי רווהחקר מוצגים באופן גרפי ומוחשי באתר ייעודי פתח לציבור שיצרו המדענים בשיתוף המעצב איי רווה. הקליקו על התמונה כדי לעבור לאתר. איור: איתי רווה

כדור-הארץ של בטון

במהלך 2020 עקפו תוצרי האדם את המסה של כלל החיים בעולמנו. ​המסה של בניינים, מכוניות ובקבוקים מכפילה עצמה בכל 20 שנה – והעקומה ממאנת להשתטח

מנעול סלילי (כתום) על השפרון DnaJB1 חוסם את אתר הקישור לשפרונים ממשפחת Hsp70

מתגברים על המשקעים

גילויו של מנעול סלילי מסתורי עשוי לשפוך אור על התפתחות מחלות מוח ניווניות

עין של זבוב פירות שהונדס כך שיפתח מחלה דמוית ALS. משמאל: צברי חלבונים פגומים המובילים לניוון דמוי ALS. מימין: העין חזרה למצב תקין בעקבות ביטוי של אחד מחלבוני ה"סומו"

גרגירים במשקל כבד

מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו את המנגנון המולקולרי של "חזרה לשגרה" וגילו כי הוא מתבסס על תיוג חלבונים להריסה בקוד מיוחד המכונה "סומו"

הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם

תא סרטני. איור: Shutterstock

זיכרונותיו של תא סרטני

קבוצת מדענים במכון ויצמן למדע חקרה באחרונה מה קורה לזיכרון התאי בסרטן. ממצאיהם ממחישים כיצד "אובדן זיכרון" עשוי להשפיע על מהלכן של מחלות ממאירות

פני השטח המצולקים סמוך לקוטב הצפוני של הירח כפי שנלכדו באחת ממצלמות הגשושית LRO של נאס"א. הצעד הראשון של החוקרים היה לפענח את התמונות הדו-ממדיות בניסיון להבין כמה בורות ושקעים יש בכלל באזורים אלה, מה עומקם האפשרי ואיזה שיעור משטחם מוצל באופן קבוע NASA/GSFC/ASU

הצד הקפוא של הירח

ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר בארה"ב עולה כי לפחות חלק מהמים על הירח עשויים להיות לכודים במקומות נגישים בהרבה – בבורות ובשקעים קטנים.

בזים בחלון. צילום: דוברות מכון ויצמן

בזים בחלון

באביב 2019 הפך העציץ בחלונה של שלומית בן משולם במחלקה למשאבים וטרינריים לקן בזים. שלומית, מזכירת המחלקה, ליוותה את הגוזלים עד שעפו מהקן

התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה

גבישי קרח במיקרוסקופ אלקטרונים סורק סביבתי (ESEM), באדיבות ד"ר אנה-עדן קוסוי-סימקוב, המחלקה לתשתיות למחקר כימי

לקפוא עם הזרם

בסדרת ניסויים, פתרו מדעני מכון ויצמן למדע את חידת הקשר בין זרם חשמלי לטמפרטורת הקפיאה של מים בקירור יתר. מעבר לעניין המדעי, ממצאיהם עשויים להוביל לקידום יישומים בתחומים מגוונים שבהם נדרשת שליטה ביצירת קרח

כאשר המדענים עיכבו את הייצור של חומצת הגרעין פורין ברקמה הסרטנית (מימין) יותר תאי T של המערכת החיסונית חדרו אליה בשלב האימונותרפיה, בהשוואה לרקמה שלא עברה טיפול מקדים במעכבים לפורין (משמאל). הפקת התמונות: ד"ר רעיה עילם

פְּגִיעוּת נרכשת

מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לסרטן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאו באחרונה חותם גנטי המבדיל בין גידולים שעשויים להגיב לאימונותרפיה לבין גידולים שעמידים לשיטת טיפול זו. מלבד כלי אבחון טובים יותר לחיזוי התגובה של חולים לאימונותרפיה

דילוג לתוכן