שיעורי ההחלמה מסרטן העור מסוג מלנומה עלו באופן ניכר בשנים האחרונות הודות לטיפולים אימונותרפיים חדשים אשר רותמים בהצלחה את תאי המערכת החיסונית למלחמה בסרטן. במקרים מסוימים של סרטן זה, הגיעו שיעורי ההחלמה אף לכ-50%. ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע עולה כי שיעורי ההחלמה יכולים להיות גבוהים עוד יותר:
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור. יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים" אומרים החוקרים ערן אלינב וערן סגל ממכון ויצמן
מעבדתו של פרופ' ברק דיין במכון ויצמן למדע, היא אחת מהמעבדות הבודדות בעולם אשר הוקמו במטרה לפתח ולמצוא פתרון לאתגר הזה. מדעני המעבדה הזאת ביצעו באחרונה צעד משמעותי בדרך לפיתוח מערכת תקשורת כזאת
On-Sight, מיזם משותף של מכון ויצמן למדע ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק (NYU), פיתח מערכת לדימות אולטרה-סאונד אוטומטי, אשר עשויה לגשר על הפער בין זמינות הציוד לבין המחסור בטכנאים וברדיולוגים. באחרונה זכה המיזם במקום הראשון ב-Echovation – תחרות החדשנות של האגודה האמריקאית לאקוקרדיוגרפיה
במחקר בעכברים, השפיעו המדענים על ביטוי האנזימים של מעגל השתנן בגידולים סרטניים במעי הגס, ומצאו כי אצל עכברים אלה – בניגוד לעכברים בקבוצת הביקורת – היו רמות השתנן בדם נמוכות * לאחר מכן, בדקו המדענים את התיקים הרפואיים של ילדים חולי סרטן שטופלו במרכז הרפואי תל אביב על-שם סוראסקי (איכילוב).
פרופ' דוד כאהן, מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן בחן את הסוגיה והעלה השערה לפיה מינהור מתרחש בחלק מהחלבונים כדרך התמודדות עם אלקטרונים עודפים שעלולים להזיק לחלבון
לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית עשויה לסייע לטפל במחלות כמו שיגדון או אבנים בכליות
כיצד מתגברות נמלים הסוחבות מזון אל הקן על מכשולים בדרך?
מדעני מכון ויצמן למדע בחנו מקרוב, ובמהירויות גבוהות, את פעילותן של מולקולות אנזים, והראו כי בשונה מהמכונות המוכרות לנו, במכונות מיקרוסקופיות אלה, אקראיות ורעש הם עקרונות תכנון בסיסיים
באמצעות המודל הממוחשב שפיתחו, הראו החוקרים בראשותו של פרופ' דורון לנצט ממכון ויצמן שהרכבי שומן מסוימים, המכונים "קומפוזומים" יכולים לשנות את המידע ההרכבי שלהם במעין מוטציות, להיחשף לברירה טבעית בתגובה לשינויים סביבתיים, ואף לגלות יכולות של אבולוציה דרווינית
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים
הטיפול שפותח בישראל עשוי לעזור לחולים אשר מפתחים עמידוּת לטיפולים הקיימים
כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?
האם קיימים בתופעת הול הקוונטית חלקיקים לא-אבליים אשר יכולים לשמש ליצירת ביטים קוונטיים?
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו ננו-גבישים של סידן פלואורי אשר יכולים לשמש כחומר סימון בסריקות MRI, ולאפשר גילוי מצבי דלקת בגוף בשלבים מוקדמים
מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי תאים של המערכת החיסונית "מתאספים" כדי להחליט ביחד כמה תאי תקיפה לייצר – וכמה תאי זיכרון אשר יעזרו להתמודד עם מתקפות עתידיות * הממצא יכול גם לאפשר פיתוח חיסונים חדשים
האם מנגנונים שונים של נדידת תאי סרטן משפיעים על יכולתם לייצר גרורות?
האם אפשר לייצר בקלות ננו-חומרים המשלבים גמישות, יציבות בטמפרטורות גבוהות ומוליכות חשמלית יעילה?
מי באמת אשם בסיבוכים הנלווים להשמנת-יתר?
מדען מכון ויצמן למדע מפתח שיטה לניתוח תופעות שמתחוללות במערכות בממד גבוה, באמצעות תנועה בראונית. שיטה זו עשויה להוביל לתובנות על תכונותיהן של מערכות אלה
מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי מולקולות שלמות של אר-אן-איי שליח יכולות לעבור בין תא לתא באמצעות ננו-צינוריות
בין שפת אם לשפת תיכנות: כיצד מתווכת השליה מסרים בין האם לעובר?
כיצד להתגבר על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה? מדעני מכון ויצמן למדע מציעים לטפל בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות שבירת קירות המגן של מושבות חיידקים המכוּנות "ביופילם"
מדעני מכון ויצמן למדע גילו שיטה להפעלת מנגנון הגנה טבעי של הגוף נגד מחלות מעי דלקתיות
מדעני מכון ויצמן משתתפים במסע השאפתני ביותר עד כה לחיפוש אחר החומר החמקמק המהווה כ-83% מהחומר ביקום