מכון ויצמן

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

מכון ויצמן 11 באפריל 2021 אין תגובות

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

מיקרו-מאגרים של מכלולי ליפידים (ליפוזומים) המפוזרים בצבר של הג׳ל - קוטר הקטנים שבהם הוא כ-100 ננומטר

סחוס מעורר השראה

מכון ויצמן 25 במרץ 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן יצרו חומרים חדשניים בהשראת מודל הסיכה של המפרקים שלנו. התוצאה עשויה להוות בשורה של ממש לתעשייה הביו-רפואית

עובר עכבר שגדל שישה ימים מחוץ לרחם. איבריו המתפתחים סומנו באמצעות גנים פלואורסצנטיים

מדעני מכון ויצמן גידלו עוברי עכברים מחוץ לרחם

מכון ויצמן 18 במרץ 2021 אין תגובות

במשך שבע שנים, באמצעות ניסוי וטעייה, כיוונון עדין ובדיקות חוזרות ונשנות, פיתחו במעבדתו של פרופ' חנא, המתמחה בתאי גזע עובריים, שיטה דו-שלבית המאפשרת לגדל עוברי עכברים תקינים מחוץ לרחם כבר משלבי ההיריון הראשוניים כדי לחקור את שלבי ההתפתחות השונים של העובר, דבר שלא התאפשר ביונקים עד כה

הדמיה של טפיל מלריה דמוי טבעת אשר חי בתוך תא דם אדום ומפריש בועיות הנושאות את הפרוטאזום S20 (מבנים צבעוניים דמויי חבית)

הורג אותם ברכות

מכון ויצמן 10 במרץ 2021 אין תגובות

הקטלניות של טפיל המלריה טמונה לא רק בעוצמת המתקפה שלו על הגוף, אלא גם ברכות שלה

תאים עמידים לתרופות של מיאלומה נפוצה (סגול-כחול) תחת מיקרוסקופ. מעבדתו של פרופ' עידו עמית, מכון ויצמן

נחשף חותם גנטי של עמידות לתרופות בסרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה

מכון ויצמן 23 בפברואר 2021 אין תגובות

ממיטת החולה למעבדה ובחזרה: שיתוף פעולה בין מדעני המכון לרופאים באיכילוב עשוי להוביל לטיפולים מותאמים אישית בחולי מיאלומה נפוצה, שאינם מגיבים לתרופות – וסולל את הדרך לטיפולים מותאמים אישית בסוגי סרטן נוספים

רירית המעי הגס של עכבר תחת מיקרוסקופ. הרירית של עכברים רגילים (למעלה, שמאל) משתבשת עם התקדמות הדלקת (למעלה, אמצע) ומקדמת את התפתחות הסרטן (למעלה, ימין). לעומת זאת, בעכברים ללא HSF1 (למטה, שמאל), לא מתפתחת דלקת (למטה, אמצע וימין)

מדרון חלקלק ומודלק

מכון ויצמן 21 בפברואר 2021 אין תגובות

מדוע מחלות מעי כרוניות עלולות להוביל לסרטן המעי הגס?

האנטומיה של התאים בגוף האדם. צילום: depositphotos.com

הדלת המסתובבת של התאים

מכון ויצמן 17 בפברואר 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע מיפו את קצב ההתחדשות של גופנו * מדי שנה וחצי אנחנו מייצרים 50 קילוגרם של תאים, כמשקלם הממוצע של התאים בגופנו

נחיל ימשושים נמחץ אל מכונית חולפת. צילום: shutterstock

זמזום הכלולות של הימשושים

מכון ויצמן 16 בפברואר 2021 אין תגובות

לימשושים, קרובי משפחה של היתושים, יש מנהג כלולות מוזר, הם בוחרים את בן או בת הזוג בתוך נחיל עצום של ימשושים ובכל זאת ממשיכים להצמד יחד. מחקר חדש הצליח לפענח את התופעה

השינויים בהורמון המין טסטוסטרון בגברים לאורך השנה, מבוסס על כ-130 אלף דגימות

הורמון ארבע העונות

מכון ויצמן 4 בפברואר 2021 אין תגובות

ניתוח מיליוני בדיקות דם של ישראלים חושף תנודות הורמונליות המושפעות מלוח השנה

ככל שנוסיף מרכיבים לשייק פירות, נתקשה לשים את האצבע על תרומת כל מרכיב לתוצאה הסופית. סלט פירות, לעומת זאת, מאפשר לשלב בין טעמים מבלי למסך את התרומה הייחודית של כל פרי. באופן דומה, כאשר בודקים את ביטוי הגנים הממוצע ברקמה מסוימת (משמאל), לא ניתן להבחין בהבדלים בין תאים שונים באותה הרקמה. התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות מאפשרות למדוד את ביטוי הגנים ברקמה ברמת התא הבודד (מימין), וכך לאפיין ברזולוציה חסרת תקדים הבדלים בין תאים באותה הרקמה

מלחיצים כל תא ותא: מיפוי ראשון של "ציר הלחץ" ברמת התא הבודד

מכון ויצמן 29 בינואר 2021 אין תגובות

מהמוח ועד יותרת הכליה – מדעני מכון ויצמן למדע ומכון מקס פלאנק מיפו את "ציר הלחץ" לכל אורכו והראו כיצד לחץ כרוני משפיע ומשנה רקמות אלה ברמת התא הבודד. המדענים גילו תת-אוכלוסייה חדשה של תאים אנדוקריניים המעורבים בוויסות התגובה ללחץ כרוני

חפירות באפר הר הגעש בסנטוריני. צילום: shutterstock

הר געש, פצצת אטום וענף עץ זית

מכון ויצמן 23 בינואר 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע מיישבים מחלוקת סביב התפרצות הר הגעש סנטוריני בעזרת עץ זית מהגליל ושאריות קרינה מניסויים גרעיניים הביאו למסקנה שההר התפרץ בין 1630

אפקט מוארה: שני סריגים עדינים, כמעט זהים, מספקים רגישות מדידה גבוהה – והסריג הגס הנוצר מהחפיפה ביניהם מאפשר להגדיל את הטווח הדינמי. מכון ויצמן

בים, באוויר וביבשה – ניווט אטומי צובר תאוצה

מכון ויצמן 21 בינואר 2021 אין תגובות

טכנולוגיות ניווט חדשניות שאינן תלויות בתקשורת סלולר או לוויין, מסתמכות על מדידת התאוצה של אטומים באמצעות אינטרפרומטרים של אטומים קרים. באחרונה הגדילו מדעני מכון ויצמן את טווח המדידה של מכשירים אלה פי אלף

לירון גרובר ופרופ' אהוד אחישר. בעין רגישה. צילום דוברות מכון ויצמן

עיניים במעגל סגור

מכון ויצמן 17 בינואר 2021 אין תגובות

בשנים האחרונות מתגבשת תפיסה של הראייה כתהליך משוב מחזורי המתרחש במעגל סגור: העיניים סורקות את העולם, המוח קולט את המידע החזותי – ובו-בזמן מכוון את

רקמת מוח של עכבר. תאי המיקרוגליה דמויי התמנון מסומנים באדום. בירוק – כלי הדם. באדיבות מכון ויצמן

להרגיע את המיקרוגליה במוח

מכון ויצמן 13 בינואר 2021 אין תגובות

במחלות מוח ניווניות, אלצהיימר למשל, נרשמת פעילות-יתר של נציגי המערכת החיסונית במוח. מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את המנגנון שמאפשר לתאים אלה לחזור לשגרה

גלי ענק. המחשה: depositphotos.com

כל גל נושא מזכרת (מגל אחר)

מכון ויצמן 27 בדצמבר 2020 אין תגובות

גלי פרא אמנם לא היו מעולם נושא מחקר ישיר של פרופ' פלקוביץ מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, אך מרבית עבודתו המדעית הוקדשה לחקר הזרימה הכאוטית המכונה זרימה

פסולת פלסטיק על שפת הים. המחשה: depositphotos.com

קלים ובלתי-מתכלים: חלקיקי הפלסטיק שנישאים ברוח ואנו נושמים

מכון ויצמן 25 בדצמבר 2020 אין תגובות

פרופ' אילן קורן: "גם אם נפסיק מחר בבוקר לזהם את החופים, אנחנו צפויים לראות עוד ועוד חלקיקי מיקרו-פלסטיק נפלטים לאטמוספירה – שכן לוקח זמן לפסולת הפלסטיק שכבר מצאה את דרכם לים, להתפורר לחלקיקים"

ממצאי המממצאי המחקר מוצגים באופן גרפי ומוחשי באתר ייעודי פתח לציבור שיצרו המדענים בשיתוף המעצב איתי רווה. לאתר לאתר איור: איתי רווהחקר מוצגים באופן גרפי ומוחשי באתר ייעודי פתח לציבור שיצרו המדענים בשיתוף המעצב איי רווה. הקליקו על התמונה כדי לעבור לאתר. איור: איתי רווה

כדור-הארץ של בטון

מכון ויצמן 10 בדצמבר 2020 אין תגובות

במהלך 2020 עקפו תוצרי האדם את המסה של כלל החיים בעולמנו. ​המסה של בניינים, מכוניות ובקבוקים מכפילה עצמה בכל 20 שנה – והעקומה ממאנת להשתטח

מנעול סלילי (כתום) על השפרון DnaJB1 חוסם את אתר הקישור לשפרונים ממשפחת Hsp70

מתגברים על המשקעים

מכון ויצמן 8 בדצמבר 2020 אין תגובות

גילויו של מנעול סלילי מסתורי עשוי לשפוך אור על התפתחות מחלות מוח ניווניות

עין של זבוב פירות שהונדס כך שיפתח מחלה דמוית ALS. משמאל: צברי חלבונים פגומים המובילים לניוון דמוי ALS. מימין: העין חזרה למצב תקין בעקבות ביטוי של אחד מחלבוני ה"סומו"

גרגירים במשקל כבד

מכון ויצמן 4 בדצמבר 2020 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו את המנגנון המולקולרי של "חזרה לשגרה" וגילו כי הוא מתבסס על תיוג חלבונים להריסה בקוד מיוחד המכונה "סומו"

הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

מכון ויצמן 28 בנובמבר 2020 אין תגובות

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן