מכון ויצמן

הקש שפרץ את הסכר: דגימות ארכאולוגיות של קש מיקרוסקופי שהוטמן בטיט בזמן הבנייה וסלל את הדרך להישג תיארוך יוצא דופן. תצלום: ד"ר יוהנה רגב / היחידה לארכאולוגיה מדעית, מכון ויצמן למדע

תארוך פחמן-14 קובע: בריכת השילוח בירושלים נבנתה ב-800 לפה"ס כדי להתמודד עם משבר אקלים

מחקר חדש של רשות העתיקות ומכון ויצמן מתארך את קיר הסכר המרשים מימי מלכי יהודה יואש או אמציה, שנבנה בירושלים לפני כ־2,800 שנה כפתרון למשבר אקלימי ומחסור במים
לאחר הפיצוץ הגדול, נותר ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מהיסודות סיליקון (אפור), גופרית (צהוב) וארגון (סגול)

כוכב הענק נתפס במערומיו וחשף מקור להיווצרות סיליקון וגופרית

צוות מדענים בינלאומי, בהובלת אוניברסיטת נורת'ווסטרן ומכון ויצמן למדע, זיהה סופרנובה מסוג חדש המספקת הצצה נדירה למעמקי כוכבים וחושפת אתרי ייצור של יסודות כימיים כבדים
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
ממצאי דימות תהודה מגנטית (MRI) של המוח בשלושה ילדים עם עותק חסר של צ'ייסר. הסריקות שנעשו בגיל 8 חודשים או 4 שנים (שורה עליונה) מעידות על שינויים מבניים במוח: אזורים קדמיים שהצטמקו, גזע מוח קטן יחסית (מסומן בכוכביות), והתפתחות לא תקינה של מעטפת העצבים (מיאלין) באזורים עמוקים במוח (מסומנת בחיצים). שינויים אלה כמעט שלא נראו בסריקות מגיל חודש (שורה תחתונה)

מרדף גנטי חובק עולם

האצת בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

שיתוף פעולה בין מכון ויצמן לאינטל מאיץ את ביצועי הבינה המלאכותית

אלגוריתמים שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע וחוקרי מעבדות אינטל מאפשרים למיליוני מפתחי AI בעולם להשתמש בכוח המשולב של בינות מלאכותיות ש"חושבות" יחד
כפיל AI יבחן תרופות מותאמות אישית. המחשה: depositphotos.com

כפיל AI אישי ינבא מחלות – ויעזור למנוע אותן

על בסיס מאגר המידע המתקדם של פרויקט הפנוטיפ האנושי ומודלים של בינה מלאכותית, יצרו מדעני מכון ויצמן למדע ״תאום דיגיטלי״ שיסייע לחזות את העתיד הרפואי של כל משתתף ומשתתפת
גביש פלואוריט המכיל אטומים של החומר הרדיואקטיבי תוריום-229, ששימש למדידה מדויקת של ספקטרום הבליעה של גרעיני האטומים במכון PTB בבראונשווייג, גרמניה. בעבר, נדרשו החוקרים ללכוד בכל ניסוי כמה גרעיני אטומים ולנסות עליהם תדירות קרינה אחת וכך ארך דיוק המדידות זמן רב. במדידה של מכון PTB השתמשו בגביש שבו מוטמעים בערך קוודריליון (אלף טריליון) אטומים וכך ניתן לבצע בדיקות רבות בו-זמנית באמצעות קרני לייזר מדויקות. קרדיט: PTB

הצד האפל של הזמן: שעון גרעיני עשוי לחשוף את החומר האפל

שעון גרעיני הוא ההבטחה הגדולה הבאה בתחום המדידה. מדעני מכון ויצמן למדע ניסחו שיטה המאפשרת לרתום את הטכנולוגיה של מחר לחיפוש אחר חומר אפל כבר כיום
ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
לוקמיה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת הדם שתזהה סיכון ללוקמיה – ועשויה להחליף שאיבת מח עצם

ימים בודדים לאחר שמעבדותיהם נפגעו במתקפה איראנית, מפרסמים פרופ' לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי ממצאים פורצי דרך שצפויים לקדם את תחום רפואת תאי הדם
תאי שומן אנושיים. המחשה: depositphotos.com

חוש השומן: כיצד מערכת העצבים משפיעה על חילוף החומרים והשמנה

חוקרי מכון ויצמן מצאו שתאי עצב חשים שינויים מכניים ברקמות שומן ומווסתים את שריפת האנרגיה בגוף. דיכוי מנגנון זה הופך עכברים לחסינים מהשמנה ומסוכרת
סיירת הסבילות: רקמת לימפה של עכבר עם צבר תאים של המערכת החיסונית (מסומנים בירוק, אדום וכחול) המתקשרים ביניהם ומובילים לסבילות למזון

המערכת החיסונית יודעת מתי לא להילחם — וכך מונעת אלרגיות מזון

מדעניות מכון ויצמן למדע חושפות כיצד המערכת החיסונית מאפשרת לנו לאכול כל העולה על רוחנו, מבלי לפתח אלרגיה או מחלה
אובייקטים בטון מודרניים שונים עם תאורה דרמטית על רקע כהה.

MRI ברזולוציה של ננומטר אחד

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה ל-nano-MRI המאפשרת הדמיית מולקולות בודדות בטמפרטורת החדר
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
זכוכית שבורה על רקע שחור, סדקים מורכבים, יופי בהרס ושבריריות הזכוכית.

איך אי-הסדר הפנימי מכתיב שבירה א־סימטרית

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו חוקי פיזיקה המסבירים מדוע סדקים בחומר מתפשטים באופן שאינו סימטרי ומניחים בכך את התשתית לפיתוח חומרים עמידים יותר

להוציא לשומנים את המיץ' ולרזות

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד החלבון המיטוכונדריאלי מיץ׳ משפיע על השמנה וסיבולת שריר ועשויים לסלול את הדרך לתרופת הרזיה משופרת שלא יהיו בה החסרונות של אוזמפיק
ניטור חולים באמצעות מכ"ם. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

ענף הרפואה מפגר ביישום טכנולוגיה, פרופ' יונינה אלדר וצוותה מצאו פתרון

כלת פרס ישראל, פרופ' יונינה אלדר, מכניסה את המכ"ם לקליניקה. "מכ"מים הם קטנים, לא יקרים, ופולטים גלים שאינם מסוכנים לבני-אדם. למה שלא נשתמש בהם לניטור חולים מרחוק?"

שפה מעבר למלים

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי מנגינת הדיבור באנגלית מתנהגת כשפה עם אוצר מלים ותחביר, וסוללים דרך לבינה מלאכותית שתבין אותה
תמיכת נשים במודעות לסרטן השד באמצעות סמל הסרט הורוד. המחשה: depositphotos.com

להרדים את הסרטן

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד תאי סרטן שד נכנסים לתרדמה, איך היא נשמרת לאורך שנים – ומדוע הם מתעוררים לפתע ויוצרים גרורות
DNA. המחשה: depositphotos.com

המתג הגנטי שמחזיר את תאי החיסון לקרב

במעבדה של פרופ' עידו עמית במכון ויצמן למדע זיהו גן שהשתקתו מתכנתת מחדש תאים של מערכת החיסון ויכולה להפוך אותם מתומכי סרטן למחסליו
תמונת מיקרוסקופיה בלתי קריאה עם סימונים פלואורסצנטיים חופפים של שבעה חלבונים (משמאל) תורגמה בדיוק רב באמצעות CombPlex לתמונה שניתן להבחין בה בין החלבונים השונים (מימין)

כל צבעי הרקמה

טכנולוגיה מבוססת AI שפותחה במעבדתה של ד"ר ליאת קרן מאפשרת מבט חסר תקדים על תהליכים ברקמות הגוף

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא

ימותו ולא ילמדו: השיעור שתולעים זכרים מסרבים להפנים

במעבדתה של ד"ר מיטל אורן-סויסה במכון ויצמן גילו כי תולעים זכרים לומדים פחות טוב מהניסיון בהשוואה לנקבות, וחשפו קולטן עצבי שאחראי להבדל בין המינים ושמור גם בבני-אדם
מעבדה ירוקה, שני מדענים חוקרים אופטיקה, לבושים חלוקים עם ציוד מורכב וממוחשב.

אור חזק ואטו-שניות: מהפכה בתכונות החומר באמצעות קרני לייזר

במעבדתה של פרופ' נירית דודוביץ' חושפים כיצד אור חזק משנה במהירות את תכונות החומר ופורצים דרך ליכולות חישוב ותקשורת מהירות במיוחד

מנגנון חיסוני חדש התגלה בפח האשפה התאי

במעבדתה של פרופ' יפעת מרבל במכון ויצמן למדע נחשף מאגר אדיר של חומרים אנטי-מיקרוביאליים הנוצרים בתאי הגוף באופן טבעי כחלק מתהליך הפירוק של חלבונים שסיימו את תפקידם. התגלית החדשה מהווה

למשוך בזנב החלבון

אלפי חלבונים תלויים בזנבותיהם כדי להתמקם בקרומי התא ולהוציא לפועל את תפקידיהם החיוניים. שינויים בזנבות עלולים להוביל למחלות גנטיות נדירות

פרופ' יונינה אלדר – כלת פרס ישראל בתחום ההנדסה

"פרופ' אלדר מהווה דוגמה ומופת למדענית המשלבת מחקר פורץ דרך עם יכולת יישום והשפעה חברתית רחבה בכל מגזרי החברה", נכתב בנימוקי ועדת הפרס
דנדריטים שהתפתחו בסוללות בדיל תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: שקד שוורץ ואיין מייטי

סוללים את הדרך לסוללות העתיד

חוקרים ממכון ויצמן למדע פיתחו גישות חדשניות לחקר דנדריטים בסוללות ליתיום-מתכתי, עם פוטנציאל לשפר את חיי הסוללות ולהפחית סיכוני בטיחות.

נמלים נגד בני-אדם: אתגר המבוך

קבלת החלטות בקבוצה הופכת נמלים לחכמות יותר. אצל בני-אדם, לעומת זאת, לפעמים עדיף לבד
התקפי לב קורים בלילה. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית.

מדוע מתרחשים התקפי לב ואסטמה רבים יותר בלילה?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מדוע שעות הלילה הקטנות עשויות להיות מועדות לפורענות
תולעת סי. אלגנס. המחשה: depositphotos.com

לתפוס את המודל בגרונו

איבר הבליעה של תולעת שקופה חושף את הפוטנציאל הטמון בכלים מתמטיים לחקר מערכות ביולוגיות
חתך מרקמת שד של חולת סרטן שד טריפל נגטיב (TNBC), מימין, ורקמת שד בריאה, משמאל. בחולת הסרטן, תאי הסרטן (מסומנים בתכלת) מקיפים תאים במיקרו-סביבה שלהם המבטאים רמה גבוהה של CD84 (מסומנים בסגול)

לשרוף את הגשרים של הסרטן

מדעניות המכון חשפו כיצד סרטן שד אלים משבש את התגובה החיסונית נגדו, ופיתחו טיפול באמצעות נוגדן שעשוי להתאים לסוגי סרטן רבים
מלריה. אינפוגרפיקה המחשה: depositphotos.com

להישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריה

הטפיל מחולל המלריה גובה מחיר דמים מהאנושות, לא מעט בזכות יכולתו לייצר גבישים ייחודיים וכהים בתוך תאי הדם שלנו. מחקר חדש מפענח באופן שלם את המבנה של גבישים אלה וסולל
דגימה מגידול של חולה אנושי בסרטן הריאות השכיח ביותר (אדנוקרצינומה). ניתן לזהות נוכחות של תאים מזדקנים המבטאים את החלבונים P16 (באדום) ו-PD-L1 (בירוק). גרעיני התאים בדגימה מסומנים בכחול

לפתוח סתימות במערכת החיסונית

סקירות הדמיה רפואית צבעוניות של מבנים אנטומיים עם סימטריה בבילטרלית.

ריפוי גנטי במתכון משופר

טיפול חדשני במחלת גושה מראה תוצאות מבטיחות בעכברים ומעניק תקווה לחולים אחרי עשרות שנות מחקר
המבנים הרב-שכבתיים של שני מינים ביולוגיים שונים: הקוטיקולה (cuticle), השלד החיצוני של העקרב, והספיקולה (spicule), השלד הפנימי של ספוג הים (רמת התקריב בתרשים גדלה והולכת משמאל לימין)

העקרב והספוג מציגים: חומר למחשבה

מדעני מכון ויצמן למדע שואבים השראה מהטבע בפיתוח חומרים חדשים למען עתיד ירוק יותר
לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח. איור באדיבות מכון ויצמן

לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח

מחקר הראה, כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר
כך קורסת הפריחה: ארבעה נגיפי ענק דמויי משושה שהשתכפלו באצה חד-תאית (המרקם המחוספס בצד ימין) בדרכם החוצה להדביק אצות נוספות. שלושה מהנגיפים תקינים ומוכנים לפעולה – ואחד לבן וריק מדי-אן-אי. תצלום: ד"ר דניאלה שץ

המצוד אחר נגיפי ענק באוקיינוס

טיפול זוגי של חיידקים. איור מכון ויצמן

בטיפול זוגי

מודלים מורכבים של שינויי אקלים חוזים, כי אזורי הסופות והגשם יוסטו לכיוון הקטבים עקב ההתחממות הגלובלית. מקור: NASA.

סדר עולמי חלש

כיצד מחלישה הפעילות האנושית את "מערכות האוורור" הטבעיות של כדור-הארץ
מבנה פנימי של כלורופלסט שהוקפא. התמונה מספקת הצצה לקרומי האברון ולסידור החלבונים הפוטוסינתטיים על פניהם. צולם במיקרוסקופ אלקטרונים סורק קריוגני

מחושך לאור

האם הבנה טובה יותר של תהליך הפוטוסינתזה תסייע לגדל צמחים בתאורה מלאכותית?
אימונותרפיה. המחשה: depositphotos.com

מהר יותר, חזק יותר

מדעני מכון ויצמן פיתחו גישה חדשה להגברת קצב החלוקה של תאי חיסון במעבדה, תוך שימור יכולתם להרוג תאים סרטניים, וזיהו חלונות זמן מיטביים שבהם התאים קטלניים במיוחד. השיטה עשויה לקדם
פסולת פלסטיק שנסחפה לחוף האי באלי. המחשה: depositphotos.com

ירוק, קשיח, גמיש ואפילו אכיל

פסולת פלסטיק מצטברת בלב האוקיינוסים ובקרקע וחלקיקי פלסטיק זעירים חודרים למחזור הדם שלנו. כל עוד לא יימצאו תחליפים הולמים לחומר התעשייתי הנפוץ, זיהום זה צפוי להימשך ואף להתגבר. מדעני מכון
התקף לב. המחשה: depositphotos.com

גילוי מפעים

קופקסון עשוי להגן על תאי שריר הלב ולשפר את תפקודו לאחר התקף לב
מבנה DNA. המחשה: depositphotos.com

לפרוץ את גבולות התא

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו את המעגל הגנטי המלאכותי הקטן ביותר אי פעם. הפיתוח החדש המבוסס על מולקולת די-אן-אי בודדת, צפוי לקדם את הדור הבא של יישומים ננו-ביוטכנולוגיים
שכבות גידולי הגליובלסטומה: שכבה ראשונה של רקמת נמק במרכז הגידול שאינה מקבלת אספקת חמצן (אדום), שכבה שנייה של תאי סרטן המחקים רקמת חיבור עוברית (צהוב), שכבה שלישית של תאי חיסון (ירוק) וכלי דם (לבן) ושכבה רביעית של תאי גידול שמקבלים חמצן ומחקים רקמות נורמליות במוח (בוורוד ובתכלת)

לקלף את השכבות מגידולי המוח

בשני מחקרים שהתפרסמו באחרונה, מיפו מדעני מכון ויצמן למדע את גידולי סרטן המוח הנפוצים ברזולוציה חסרת תקדים, וזיהו גורם אפשרי לכך שחלק מהחולים אינם מגיבים לטיפול חדש