מכון ויצמן

עריכה גנטית. CRISPR/CAS9. המחשה: depositphotos.com

עריכה מתקנת

מכון ויצמן 4 באוגוסט 2021 אין תגובות

מנגנון עריכה טבעי של מולקולות אר-אן-אי עשוי לאפשר לרפא מחלות גנטיות

שעון החול של העובר – הצעה לשער שהגישו המדענים לכתב-העת המדעי Cell. "הבנה עמוקה של ההתפתחות העוברית מחייבת התייחסות לממד הזמן". באדיבות מכון ויצמן

סרט תא

מכון ויצמן 1 באוגוסט 2021 אין תגובות

העולם המופלא שבו נוצרים תאי העובר הראשונים נגיש לנו עתה יותר מאי פעם

תגלית של מדעניות המכון עשויה לאפשר להגדיל את כמות תאי הגזע בהשתלות לשד עצם - ולשפר את סיכויי ההצלחה שלהן הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > מזרימות דם חדש שתף תגיות עידית שחרתאי גזעאימונולוגיההשתלת לשד עצםהשתלת תאי גזע הדם בעורקינו מתחדש ללא הרף הודות למלאי קטן ובלתי-נדלה של תאי גזע בלשד העצם הדואגים לאספקה שוטפת של תאי דם טריים. בהשתלות לשד עצם, קוצרים את תאי הגזע האלה מתורמים ומעבירים אותם לחולים הזקוקים להם, למשל חולי לוקמיה או סרטן דם מסוג אחר. עם זאת, כמות תאי הגזע לא תמיד מספקת ואין כיום דרך לגדל תאים אלה במעבדה מבלי שיאבדו את תכונותיהם הייחודיות. מדעניות מכון ויצמן למדע גילו באחרונה שיטה אשר עשויה לאפשר להגדיל את כמות תאי הגזע להשתלה, וכך לשפר את סיכויי ההצלחה של השתלות לשד עצם. פרופ' עידית שחר מהמחלקה לאימונולוגיה וחברות קבוצתה חוקרות קולטן בשם CD74 אשר נמצא על-גבי קרומיהם של תאי דם. לאחר שבמחקר קודם, גילו המדעניות כי קולטן זה משפר את יכולת הישרדותם של תאי דם לבנים מסוג B – הן ביקשו לבדוק אם הקולטן משמש באופן דומה גם בתאי הגזע שבלשד העצם. להפתעתן, התברר כי בתאי הגזע פעולתו הפוכה לגמרי: הוא מתניע שרשרת תגובות ביוכימיות המובילה למותם של התאים. מימין: הדס לוינסקי, ד"ר שירלי בקר-הרמן, פרופ' עידית שחר וקרן דוד. עד לשד עצמותיהן עובדה זו נחשפה לאחר שבאחד הניסויים, כמויות גדולות מהרגיל של תאי גזע התגלו בלשד עצם של עכברים מהונדסים גנטית ללא הקולטן CD74. במלים אחרות, השבתת הקולטן מנעה את מותם של התאים ואפשרה להם לשרוד זמן רב ולהצטבר. כיצד ייתכן שאותו קולטן מבצע פעולות שונות לחלוטין בשני סוגי תאים? הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בתנאים, למשל רמות החמצן, או בסביבות השונות שבהן פועלים התאים – מחזור הדם במקרה של תאי B ולשד העצם במקרה של תאי הגזע. בהמשך השתילו המדעניות בעכברים חסרי לשד עצם מנות שכללו כמויות זהות של תאי גזע רגילים ותאי גזע ללא CD74. הן נדהמו לגלות כי התאים ללא הקולטן נקלטו טוב יותר, התרבו במהירות ומילאו בתוך זמן קצר את כל לשד העצם. בשלב הבא, ערכו המדעניות "תחרות" בין שני סוגי התאים – הן ביצעו סדרת ניסויים שבהם הגדילו בהדרגה את כמות תאי הגזע הרגילים על חשבון התאים המהונדסים. התוצאות היו חד-משמעיות: גם כאשר התאים ללא הקולטן היוו עשירית בלבד מסך התאים במנה המושתלת, הם עדיין נקלטו טוב יותר, התחלקו במהירות והיו אלה שמילאו בסופו של דבר את רוב לשד העצם. בניסויים נוספים, בעכברים שעברו טיפולים כימותרפיים – הדומים לאלה הניתנים לחולי סרטן – התברר כי עכברים ללא CD74 שרדו ושיקמו את המערכת החיסונית שלהם ביעילות גדולה יותר מאשר עכברי הביקורת. "המחקר עשוי לעזור להפיק תאי גזע להשתלה בכמויות גדולות יותר ובאיכות גבוהה יותר" לבסוף מצאו המדעניות כי נוגדן החוסם את האתר הפעיל של הקולטן CD74 אכן גורם לתאי הגזע להצטבר בכמויות גדולות גם בכלי מעבדה וגם בלשד עצם של עכברים. בנוסף, הן הראו כי חסימת CD74 בתאי גזע שנלקחו מבני-אדם הובילה לשינויים מולקולריים הדומים לאלה שנצפו בעכברים. ממצאים אלה מצביעים על כך שחסימת הקולטן עשויה להיות רלוונטית להשתלות לשד עצם בבני-אדם. כאשר אין בנמצא תורם מתאים במאת האחוזים לחולה הזקוק להשתלת לשד עצם, אפשר לעתים להתגבר על היעדר התאמה מלאה באמצעות מנות ענקיות של תאי גזע. כמו כן, לעתים מקור התאים להשתלה הוא בדם טבורי, המכיל כמות מועטה של תאים אלה. בשני המקרים הגדלת הכמות של תאי הגזע הינה חיונית. "המחקר שלנו עשוי לעזור להפיק תאי גזע להשתלה בכמויות גדולות יותר ובאיכות גבוהה יותר", מסכמת פרופ' שחר. חלוקת תאי גזע בלשד העצם – אספקה שוטפת של תאי דם טריים המחשה: depositphotos.com

מזרימות דם חדש

מכון ויצמן 25 ביולי 2021 אין תגובות

תגלית של מדעניות המכון עשויה לאפשר להגדיל את כמות תאי הגזע בהשתלות לשד עצם – ולשפר את סיכויי ההצלחה שלהן

שש סופות ציקלון בקוטב הדרומי של צדק, כפי שנקלטו בעדשת האינפרה-אדום של הגשושית ג'ונו בפברואר 2017. מסודרות להפליא ודמויות עוגת שושנים. מקור: נאס"א

תעלומת סופות הציקלון של צדק

מכון ויצמן 19 ביולי 2021 אין תגובות

הן עוצמתיות, גודלן כגודל אוסטרליה ואיש לא דמיין אותן עד לפני כמה שנים – מהו סוד הסופות בקטבים של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש?

קטע ממערכת העיכול של חולה קרוהן. המחשה: depositphotos.com

הסוד הוא במרקם

מכון ויצמן 14 ביולי 2021 אין תגובות

שינויים במרקם הבין-תאי עשויים לחזות מחלת מעי דלקתית

מחלה נוירולוגית. המחשה: depositphotos.com

­­מוות במסלול העוקף

מכון ויצמן 25 ביוני 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו מנגנון לא שגרתי של מוות תאי. הממצאים עשויים להוביל לטיפולים חדשים במחלות שונות

ביציות בשלבי התפתחות מוקדמים במקטע שחלה של זבוב הפירות. בירוק – אברוני מיטוכונדריה שאינם פעילים, בצהוב-אדום – אברונים פעילים

חיידקים מתדלקים

מכון ויצמן 19 ביוני 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן חשפו השפעה של חיידקי המעי על מערכות הגוף המתווכת באמצעות אספקת תרכובות חיוניות לייצור אנרגיה במיטוכונדריה

המשלחת הישראלית (מימין לשמאל): יערה שולמן, תמר פאר, נגה פרידמן וניקול גרוסמן. תצלום: מרכז מדעני העתיד

אלופות אירופה למתמטיקה

מכון ויצמן 3 ביוני 2021 אין תגובות

תלמידות שהוכשרו במכון ויצמן, גרפו את מדליות הזהב והכסף באולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות

האסטרטגיה המשולשת של הקורונה: 1. ירידה כללית בתוצרי התרגום בתא; 2. פירוק מולקולות אר-אן-אי שליח של התא; 3. מניעת יציאה של מולקולות אר-אן-אי שליח מהגרעין

הטריפל של הקורונה

מכון ויצמן 3 ביוני 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית

עטלף פירות. צילום: depositphotos.com

מנווטים בגדול

מכון ויצמן 31 במאי 2021 אין תגובות

צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע

מודל תלת-ממדי של רשת קרומים פוטוסינתטיים בצמח, המבוסס על צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים. תילקואידים (בצהוב) מוקפים במבנים דמויי-חניון, המורכבים מרמפות המעוקלות שמאלה (בסגול) וימינה (בכחול)

לחנות במינימום מאמץ

מכון ויצמן 29 במאי 2021 אין תגובות

כיצד מתארגנים מבנים דמויי חניונים המשמשים להעברת חומרים בתוך התא

מקטע מוח של עכבר. החלקים המוארים באדום – מסלולי תקשורת בין תאי עצב אשר מבטאים את חלבון היתוש. בכחול – גרעיני התאים

יתוש בראש

מכון ויצמן 17 במאי 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח

מימין: פרופ' אלי וקסמן ופרופ' אבישי גל-ים

כוכב מת, חלקיק נולד

מכון ויצמן 1 במאי 2021 אין תגובות

האם מקורו של חלקיק שנחת בקוטב הדרומי באירוע קוסמי בן 700 מיליון שנה?

מדידת פעימות תאי שריר לב במשך כמה דקות (משמאל) חושפת אמנם סטיות ממקצב הפעימות האידאלי – פעימה בכל שנייה – אך כאשר זו מתבצעת לאורך כמה שעות (מימין) נחשף דפוס חדש: פעימות איטיות או מהירות יותר מהממוצע המופיעות במקבצים של 10 עד 30 דקות

הריקוד המוזר של הלב

מכון ויצמן 25 באפריל 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה

תאי עצב של עכבר תחת מיקרוסקופ. תא עצב מעכב (מימין) ותא עצב מעורר (שמאל)

שומרים על מוח מאוזן

מכון ויצמן 15 באפריל 2021 אין תגובות

רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

מכון ויצמן 11 באפריל 2021 אין תגובות

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

מיקרו-מאגרים של מכלולי ליפידים (ליפוזומים) המפוזרים בצבר של הג׳ל - קוטר הקטנים שבהם הוא כ-100 ננומטר

סחוס מעורר השראה

מכון ויצמן 25 במרץ 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן יצרו חומרים חדשניים בהשראת מודל הסיכה של המפרקים שלנו. התוצאה עשויה להוות בשורה של ממש לתעשייה הביו-רפואית

עובר עכבר שגדל שישה ימים מחוץ לרחם. איבריו המתפתחים סומנו באמצעות גנים פלואורסצנטיים

מדעני מכון ויצמן גידלו עוברי עכברים מחוץ לרחם

מכון ויצמן 18 במרץ 2021 אין תגובות

במשך שבע שנים, באמצעות ניסוי וטעייה, כיוונון עדין ובדיקות חוזרות ונשנות, פיתחו במעבדתו של פרופ' חנא, המתמחה בתאי גזע עובריים, שיטה דו-שלבית המאפשרת לגדל עוברי עכברים תקינים מחוץ לרחם כבר משלבי ההיריון הראשוניים כדי לחקור את שלבי ההתפתחות השונים של העובר, דבר שלא התאפשר ביונקים עד כה

הדמיה של טפיל מלריה דמוי טבעת אשר חי בתוך תא דם אדום ומפריש בועיות הנושאות את הפרוטאזום S20 (מבנים צבעוניים דמויי חבית)

הורג אותם ברכות

מכון ויצמן 10 במרץ 2021 אין תגובות

הקטלניות של טפיל המלריה טמונה לא רק בעוצמת המתקפה שלו על הגוף, אלא גם ברכות שלה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן