בעיית המדידה של הבזקים אולטרה-מהירים מלווה את מדע האטו-שניות מימיו הראשונים: אפשר אמנם למדוד את אורכי הגל שמרכיבים את ההבזק (הצבעים), אך את הפאזה של כל צבע אי-אפשר למדוד באופן ישיר. בעיה זו מכונה "בעיית שחזור הפאזה" הבזקי הלייזר במעבדתה של פרופ' נירית דודוביץ הם מהמהירים שנוצרו אי פעם –
המדענים השותפים בפרויקט XENON1T הצליחו למדוד, לראשונה ובאופן ישיר, את זמן מחצית החיים הארוך ביותר שנרשם אי-פעם בגלאי חלקיקים
מדעני מכון ויצמן למדע גילו באחרונה כי עזות המצח מרשימה עוד יותר מכפי שחשבו עד כה: הנגיפים מנצלים מנגנון שנועד להגן על התא, כדי לעשות בו כבתוך שלהם ללא התנגדות
המדענים מאמינים כי המחקר בתחום עשוי לאפשר לפתח אסטרטגיות למידה טובות יותר, ואף לעזור לילדים ולמבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז באמצעות השפעה על אופי וקצב נשימתם
מדעני מכון ויצמן למדע יצרו במעבדה אב טיפוס של אנזים קדום. ממצאיהם מצביעים על אפשרות שהחלבונים הראשונים היו מעין "סייענים" לדי-אן-אי ולאר-אן-אי
בשנים האחרונות התגלה כי גם המיטוכונדריות משפיעות רבות על תהליכים תאיים. "המיטוכונדריות מתפקדות ללא ספק כאחד ממרכזי הבקרה החשובים ביותר בתא", אומר פרופ' איתן גרוס מהמחלקה לבקרה ביולוגית
בחינה חדשה של חיידקי המיקרוביום עשויה לסייע בפיתוח שיטות טיפול ממוקדות במחלות שונות
גילויים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע עשויים לסלול את הדרך להפקת דלק ביולוגי בקנה מידה תעשייתי
מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו כיצד הבזקי לייזר קצרים מאוד ומהירים מאפשרים "להעמיד" מולקולות בכיוון מסוים, במטרה לבחון את המבנה המרחבי שלהן
עקרב בעל צבתות דקות יעדיף להשתמש בהן כדי לאחוז בטרפו רגע קט ומיד לעקוץ. עקרב בעל צבתות עבות ישתמש בהן כדי למחוץ את הטרף", מסביר החוקר ישראל קלרשטיין ממכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן ושותפיהם למחקר הראו כי חלבונים מונעי-קפיאה יכולים גם לעודד קפיאה
מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה למדידת המהירות שבה ננו-נקבובית בודדת מעבירה מטען חשמלי. הממצאים עשויים לסייע בייצור סוללות יעילות יותר
האפשרות עולה מחשיפת "תוכניות האימונים" של תאי המערכת החיסונית במעי שיעורי ההתחסנות בקרב אוכלוסיות שונות מצויים במוקד הדיון הציבורי בעקבות התפרצות מחודשת של מחלות שנדמה היה כי חלפו מהעולם, לפחות בחלק מהמדינות המפותחות. רוב רובם של החיסונים הזמינים כיום בשוק ניתנים בזריקה – ורק מעטים מהם ניתנים דרך הפה. מלבד
מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בקבוצות אלקטרונים המתפקדות כ"חלקיקים מדומים", כשהן נעות נגד הזרם במערכת הול הקוונטית השברית
מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בשיטות חישוביות חדשות כדי לזהות מולקולה בעלת פוטנציאל תרופתי שתמנע מהתא לקבל מסרים מזיקים – מבלי לשבש את מעבר המסרים החיוניים
פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן מסביר מה, בדיוק, תעשה החללית "בראשית", לכשתגיע ליעדה?
מדעני מכון ויצמן למדע גילו באחרונה כי היעלמותן המהירה של הפריחות המורכבות מטריליוני אצות חד-תאיות המכונות פיטופלנקטון, מתאפשרת הודות ל"שיתוף פעולה" קטלני בין נגיף לחיידק
האם אפשר לחצות את גבול הרזולוציה של ארנסט אבֶּה באמצעות שימוש בתכונות הקוונטיות של האור?
התגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לריפוי פגיעות במערכת העצבים ההיקפית, ואולי בעתיד אף במערכת העצבים המרכזית
באחרונה גילו מדעני מכון ויצמן למדע כי בתנאים מסוימים, צמחים מתאימים את רמת הפוטוסינתזה שלהם לשינויים בעוצמת אור השמש באמצעות מערכת חישה מתוחכמת, המזכירה את תגובת אישוני העיניים שלנו
מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי הקידוד העצבי במוחותיהם של פרימטים הלך והתייעל – אך בו-בזמן נהפך לחסין פחות לשגיאות. החוקרים משערים כי ממצאים אלה עשויים להסביר נטייה לפסיכופתולוגיות מסוגים שונים בבני אדם – מהפרעות קשב, חרדה ודיכאון ועד אוטיזם. ממצאים אלה התפרסמו בכתב-העת המדעי Cell
שיטה חדשה לסריקת תאים בודדים מציגה באור חדש את תאי המערכת החיסונית ה"תשושים", ועשויה לאפשר פיתוח של רפואה עתידית מתקדמת
מחסום הדם-מוח הוא מכשול פיסי של תאים המצטופפים לאורך דפנות כלי הדם במוח, ומונעים מעבר של מולקולות מעל גודל מסוים. עם זאת, בבלוטת יותרת המוח השוכנת בבסיס המוח, יש כלי דם "פרוצים" לכאורה, המאפשרים למולקולות גדולות לעבור בשני הכיוונים
מדען מכון ויצמן ושותפיו למחקר פיתחו מודל ממוחשב המסביר תנועה קולקטיבית של תאי
מדעני מכון ויצמן למדע הראו כיצד אפשר להחזיר לעכברים מזדקנים את התכונות האופייניות לצעירים
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו