מגזין מכון ויצמן

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה, וברמת דיוק של אטו-שנייה, את תכונות הגל של הבזקי אור אולטרה-מהירים הנוצרים בעקבות התנגשות של אלקטרונים באטומים

הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הזדקנות זמנית של תאים מסוימים בלב הינה חיונית להתחדשות משאבת הדם של הגוף

מבנה של מולקולת חלבון. איור: shutterstock

חלבון: יתרון וחיסרון

שיטה חדשה מאפשרת להיעזר בספקטרומטריית מאסות לשם בקרת איכות של ייצור חלבונים רקומביננטיים – ללא צורך ב"טיהור" הדורש השקעה רבה של זמן וכסף

גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי גנים ממשפחת LATS הינם מעכבי גידולים המהווים קו הגנה נוסף של הגוף מעבר ל-p53. הממצאים עשויים לקדם טיפולים מותאמים

אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

מדעני מכון ויצמן למדע יזמו תחרות של אבולוציה במבחנה. מתוצאותיה עולה כי מוטציות אקראיות המעניקות יתרון בסביבה אחת, עשויות שלא להועיל בסביבה אחרת – בעוד

ננו טכנולוגיה. איור: shutterstock

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

שיטה שפותחה במכון ויצמן מאפשרת לייצר ננו-הדפסים כימיים בטווח ממדים עצום – מננו עד מקרו, באמצעות אלומת אלקטרונים המכוונת לאזורי משטח מוגדרים מראש

ואף על פי כן. איור: shutterstock

שאיפת אוויר משפרת את ביצועי המוח

המדענים מאמינים כי המחקר בתחום עשוי לאפשר לפתח אסטרטגיות למידה טובות יותר, ואף לעזור לילדים ולמבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז באמצעות השפעה על אופי וקצב

ד"ר מריה לואיזה רומרו-רומרו ופרופ' דן תופיק. מסע בזמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

בעקבות החלבונים הראשונים

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו במעבדה אב טיפוס של אנזים קדום. ממצאיהם מצביעים על אפשרות שהחלבונים הראשונים היו מעין "סייענים" לדי-אן-אי ולאר-אן-אי

תאי גזע עובריים של עכבר נצפו באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי בעל דיסק מסתובב. רמות החלבון המונע מתאי גזע להתמיין (ירקרק) יורדות בנוכחותן של רמות גבוהות של חלבון אחר (סגול) אשר גורם למיטוכונדריה להתארך

התארכות המיטוכונדריות בתאי גזע עובריים משפיעה על תהליך ההתמיינות לרקמות הגוף השונות

בשנים האחרונות התגלה כי גם המיטוכונדריות משפיעות רבות על תהליכים תאיים. "המיטוכונדריות מתפקדות ללא ספק כאחד ממרכזי הבקרה החשובים ביותר בתא", אומר פרופ' איתן גרוס מהמחלקה

תמונה 1: חיידקי אי-קולי בהגדלה פי 10,000. המקור לתמונה: Agricultural Research Service, דרך ויקיפדיה.

אותו חיידק – השפעה שונה

בחינה חדשה של חיידקי המיקרוביום עשויה לסייע בפיתוח שיטות טיפול ממוקדות במחלות שונות

מודל אטומי של שתי תתי-יחידות בצלולוזום של החיידק Clostridium thermocellum. הכדורים המוזהבים מסמנים את מיקומם של התגים הפלואורסצנטיים שסייעו לנתח את התגובות הדינמיות בין תתי-היחידות

דלק מועשר בסיבים

גילויים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע עשויים לסלול את הדרך להפקת דלק ביולוגי בקנה מידה תעשייתי

המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו כיצד הבזקי לייזר קצרים מאוד ומהירים מאפשרים "להעמיד" מולקולות בכיוון מסוים, במטרה לבחון את המבנה המרחבי שלהן

מימין: פרופ' שמואל שפרן, פרופ' יעקב קליין וד"ר גלעד סילברט. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות הננו-נקבובית

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה למדידת המהירות שבה ננו-נקבובית בודדת מעבירה מטען חשמלי. הממצאים עשויים לסייע בייצור סוללות יעילות יותר

איבר לימפואידי במעי הדק. באדום: צברים של תאי חיסון מסוג B בתוך "אתרי האימונים". בירוק – תאים מפרישי נוגדנים לאחר שיצאו מאתרי האימונים ונדדו לרקמות המעי. באדיבות פרופ' זיו שולמן, מכון ויצמן

מחקר חדש עשוי לקדם פיתוח חיסונים שיינתנו דרך הפה

האפשרות עולה מחשיפת "תוכניות האימונים" של תאי המערכת החיסונית במעי שיעורי ההתחסנות בקרב אוכלוסיות שונות מצויים במוקד הדיון הציבורי בעקבות התפרצות מחודשת של מחלות שנדמה

התנגדות חשמלית גדולה מאפס נמדדה במערכת הול קוונטית שברית שאינה מקוטבת, כתוצאה מחלקיקים הנעים נגד הזרם

על הקצה, נגד הזרם

מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בקבוצות אלקטרונים המתפקדות כ"חלקיקים מדומים", כשהן נעות נגד הזרם במערכת הול הקוונטית השברית

המעכב החדש (בסגול) שגילו החוקרים נקשר ביעילות יוצאת דופן לחלבון MKK7 מקבוצת הקינאז (באפור). באדיבות פרופ' ניר לונדון, מכון ויצמן

הצנזורה התאית

מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בשיטות חישוביות חדשות כדי לזהות מולקולה בעלת פוטנציאל תרופתי שתמנע מהתא לקבל מסרים מזיקים – מבלי לשבש את מעבר המסרים

דילוג לתוכן