מכון ויצמן

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > יש חדש תחת העָצָב שתף תגיות מיכאל פיינזילברמייק פיינזילברנוירוביולוגיה מולקולריתמדעים ביומולקולרייםמערכת העצביםתאי עצבתקשורת בין תאי עצב כמו שממיות המגדלות מחדש את זנבן, גם שלוחות תאי העצב במערכת העצבים ההיקפית יודעות להתחדש לאחר פציעה. למרבה הצער, לתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית, קרי המוח וחוט השדרה, יש יכולת התחדשות מוגבלת הרבה יותר. בהתאם, מחלות המובילות להתנוונות ולמוות של תאי עצב במוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS, הינן בלתי-הפיכות וחשוכות מרפא. מה מעניק דווקא למערכת ההיקפית – זו המחברת את המוח וחוט השדרה לאיברי הגוף – יכולת התחדשות מוגברת? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי לחלבון, שעד כה נצפה אך ורק במהלך ההתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח בהתחדשות תאי עצב בוגרים של מערכת העצבים ההיקפית. כאשר תאים עובריים מתמיינים לתאים בוגרים, הרכב החלבונים שהם מייצרים משתנה. במקרה של תאי עצב, מקובל היה לחשוב שירידה ברמות של חלבון בשם PTBP1 בתאים עובריים, היא חלק מרכזי מהפיכתם לתאים בוגרים של מערכת העצבים. מחקרים קודמים אף הראו שעם השלמת תהליך ההתמיינות והפיכת התאים העובריים לתאי עצב בוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ייצור החלבון נעצר כליל. ממצאים אלה הביאו בשנים האחרונות קבוצות מחקר לנסות לשחזר מהלך זה במעבדה: להוריד את רמות החלבון PTBP1 בתאים שאינם תאי עצב ובכך לייצר מהם תאי עצב בוגרים. התקווה הייתה שניתן יהיה ליישם שיטה זו בחולים עם מחלות עצביות ניווניות ולייצר בעבורם תאי עצב חדשים. מימין: ד"ר רינת נבו, ד"ר נטליה אוקלדניקוב, ד"ר אגוסטינה די פיזיו, פיליפ פרוינד, ד"ר אידה רישל, פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר ופיירלואג'י די מתאו ואולם במחקר חדש, בהובלת החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר סטפני אלבר והדוקטורנט פיירלואג'י די מתאו מקבוצת המחקר של פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר במחלקות למדעים ביומולקולריים ולנוירוביולוגיה מולקולרית במכון, התגלה במפתיע כי חלבון ה-PTBP1 מתבטא לא רק בתאים עובריים שטרם עברו התמיינות, אלא גם בתאי עצב בוגרים – אמנם לא תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית, אבל כן של זו ההיקפית. החוקרים גילו זאת לגמרי במקרה, בשעה שחקרו תהליכים בעצבי השת (העצב הסיאטי) של עכברים, עצבים היוצאים מעמוד השדרה ומגיעים עד לכף הרגל. הניסוי המקורי שביצעו החוקרים נועד לאתר מולקולות שמווסתות את קצב הייצור של חלבון אחר שנקרא KPNB1 – "קרון דואר" – האחראי לנשיאת מרבית המסרים המועברים מהשלוחות המרוחקות של תאי העצב אל גרעין התא. בין יתר תפקידיו, אחראי חלבון ה-KPNB1 לאותת לגרעין התא ששלוחה עצבית נפצעת, כדי שהתא יוכל לחדש אותה. אלא שלפני שקרון הדואר יוכל לצאת לדרכו ולשאת מסרים מהשלוחות לגרעין, נדרש התא לשגר מולקולות אר-אן-אי שליח המכילות את ה"מתכון" לייצורו של קרון הדואר בנתיב הנגדי (מהגרעין לשלוחות). בדרך או בעת ההגעה ליעד, מולקולות אחרות עשויות להיקשר לשליח, לעכב או לזרז אותו ובכך לבקר את קצב הייצור של קרון הדואר. התגלית המפתיעה במחקר החדש הייתה כי לא זו בלבד ש-PTBP1 נכח בתאים הבוגרים, אלא הוא גם נקשר היטב לאר-אן-אי שליח של קרון הדואר. אבל האם וכיצד הוא משפיע על ייצורו ועל התחדשות תאי העצב? "עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות המביאות להתנוונות ולמוות של תאי העצב במוח. על מנת להבין מדוע נכשלת מערכת העצבים המרכזית בניסיונה להתחדש לאחר פגיעה, עלינו להבין תחילה כיצד מצליחה בכך מערכת העצבים ההיקפית" כדי להשיב על שאלה זו, עקבו המדענים אחר תגובתם של תאי העצב לפציעה והבחינו כי לאחר שלושה ימים רמות ה-PTBP1 בתא החלו לעלות ובתוך שבוע הן הגיעו לרמות שיא. עם העלייה ברמות PTBP1 הבחינו החוקרים כי שלוחות תאי העצב מתחילות להתחדש. ריצוף מולקולות האר-אן-אי שליח שנקשרו ל-PTBP1 לאחר הפציעה גילה כי החלבון נקשר לא רק למולקולות האר-אן-אי של קרון הדואר, אלא גם לחלבונים אחרים הממלאים תפקיד בהתחדשות העצבית. ד"ר סטפני אלבר כדי להמשיך לחקור את פעילותו של PTBP1 בתאים בוגרים, העלימו אותו החוקרים מהתאים באמצעות הנדסה גנטית, והראו כי בעקבות כך נפגעה ההתחדשות של תאי עצב מסוג "קולטני אזעקה" – תאים שתפקידם לשדר תחושת כאב בתגובה לגירוי מזיק שעלול לפגוע ברקמה. המדענים בחנו גם האם להשתקת הגן יש השפעות נוספות וגילו כי היא העלתה את הרגישות לגירויים מכניים ולחום. בניסיון להעמיק את ההבנה כיצד משפיע PTBP1 על התחדשות תאי העצב, בחנו החוקרים האם הוא משפיע גם על חלבון נוסף, RHOA – "מתג בקרה" חשוב בתהליך ההתמיינות וההתחדשות של תאי העצב. כשחלבון ה-RHOA מיוצר ברמות גבוהות, הוא משמש מעין מתג כיבוי המעכב את גדילת התאים. החוקרים גילו כי PTBP1 מדכא את הייצור של מתג הבקרה בשלוחות של תאי העצב ובכך מאפשר את צמיחתן והתחדשותן. שורת ממצאים אלה מחזקת את האפשרות שהייצור של PTBP1 בתאי עצב היקפיים הוא שמאפשר את התחדשותם היעילה, בשונה ממערכת העצבים המרכזית. תאי עצב חישתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. לאחר פציעה (טור ימני) תאי העצב שמבטאים את החלבון PTBP1 (שורה עליונה) מצמיחים מחדש את שלוחותיהם בצורה טובה בהרבה מאשר תאי עצב עם ביטוי מופחת של PTBP1 (שורה תחתונה)

יש חדש תחת העָצָב

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
סוגים שונים של כוכבים. המחשה: depositphotos.com

חם יותר מהשמש: התגלה ננס חום לוהט במיוחד במרחק של כ-1,400 שנות אור מאיתנו

הננס החום הוא חלק ממערכת זוגית חדשה שעשויה לקדם את הבנתנו על אודות התפתחות כוכבים וכוכבי-לכת בתנאי קרינה קיצוניים
מקרופאגים של הריאה שהודבקו בנגיף הציטומגלו האנושי. בירוק זוהר – התאים שבהם ישנה הדבקה פעילה

על נגיפים רדומים וחלבונים מגינים

גילויים חדשים על האופן שבו נקבעת תוצאת ההדבקה בנגיף ממשפחת הרפס והיכן עלולים להסתתר בגוף נגיפים רדומים
תאי סרטן ריאות אנושיים עם המוטציה L858R בגן EGFR. בכחול – גרעיני התאים. באדום – חלבון המופיע בנוזל התא כאשר קולטני EGFR פעילים ודוחפים את התא לחלוקה בלתי-מבוקרת. באדיבות מכון ויצמן

סמן ביולוגי חדש עשוי לשפר את הטיפול בחולי סרטן ריאות

מחקר ברקמות סרטן אנושיות שגודלו בעכברים העלה כי קבוצה גדולה של חולי סרטן ריאות עשויה להיות מטופלת בהצלחה בתרופה המאושרת כיום לסוגי סרטן אחרים
השמן והרזה: בגיל שנה, עכבר ללא הגן SARAF (משמאל) שקל 20% יותר מעכבר בריא (מימין)

הבטן הרכה של הסידן

מדוע עם העלייה בגיל אנחנו נוטים לעלות גם במשקל
תא מסוג אוליגודנדרוציט על שלל שלוחותיו (בצהוב) במקטע מוח של עכבר. מגיב ללחץ באופן שונה לגמרי בזכרים ובנקבות

חשיפה ללחץ כרוני מפעילה תאים שונים במוחותיהם של נקבות וזכרים

מדיכאון וחרדה ועד סוכרת – מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים. מחקר חדש בעכברים ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות
מימין: ד"ר יערה אופנהיימר-שאנן וד"ר תמיר קליין. המירוץ לצמרת

החיידקים שטיפסו על עץ גבוה

סופת אבק. המחשה: depositphotos.com

לקרוא באבק

חיזוי סופות אבק הוא עניין סבוך. מחקר חדש הצליח לחזות סופות באזורנו ברמת דיוק גבוהה – ולשרטט בכך כיצד ניתן לרתום בינה מלאכותית להבנת תהליכים באטמוספירה
מקטע של בלוטת הלימפה. המחשה: depositphotos.com

מידע חדש על תאים בלעניים של המערכת החיסונית עשוי להוביל לטיפולים במחלות אוטואימוניות חשוכות מרפא

מקורם של המקרופאגים המסתוריים, המכונים בשפה המדעית Tingible Body Macrophages (TBM), בתאי אב של מערכת הדם אשר מגיחים מלשד העצמות ומתמקמים בקשרי הלימפה, שם הם מעכלים במהירות וביעילות שיירי תאים
רצועת עננים באזור קו המשווה הנוצרת בשל עליית האוויר בתא האדלי ואחראית על המשקעים החזקים באזור זה

רוחות של שינוי אקלים

במשך שני עשורים, מנסים חוקרים למצוא דרך לעקוב אחר מערכת אקלימית בעלת השפעה מכרעת על מיקומם של יערות גשם ומדבריות בכדור-הארץ. מחקר חדש פותר את האתגר וחושף את מידת ההשפעה
דלקת המעי הגס - קוליטיס. המחשה: depositphotos.com

אין עשן בלי דלקת

מדעני המכון גילו סוג חדש של אינפלמזום – "גלאי עשן" של המערכת החיסונית המבטיח שליטה מדויקת יותר בגובה הלהבות של תגובה דלקתית. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים במחלות מעי
רזון הסרטן. המחשה: depositphotos.com

למה חולי סרטן מאבדים משקל?

מדעני המכון חושפים כיצד מחלת הסרטן מובילה לרזון קטלני ומסמנים את הדרך לטיפול
המטריה הצמרירית פורחת בחממות מכון ויצמן למדע. קרובת משפחה של חסה ודם המכבים. תצלום: ד"ר שגית מאיר

הירוק החדש: הצמח הדרום-אפריקאי שנושף בעורפו של הקנאביס

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי קרוב משפחה בוטני של חסה מייצר לא פחות מ-40 קנאבינואידים – חומרים פעילים בעלי פוטנציאל רפואי המאפיינים את צמח הקנאביס
מקבצים של תאי מיקרוגליה (בירוק) ותאי T (באדום) במוח עכבר עם מחלה דמוית טרשת נפוצה (משמאל: מבט כללי, מימין: תקריב)

מחרישי הטרשת

מדעני המכון זיהו את התאים במוח שאחראים לתקופות החסד של החולים בטרשת נפוצה. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים חדשים
תאי דם אדומים. המחשה: depositphotos.com

אחרי יותר מ-100 שנה: נפתרה חידת ייצור תאי הדם האדומים

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר זיהו לראשונה את התאים שאחראים על אחת מפעולות החיים הבסיסיות ביותר – ייצור הורמון הנותן פקודה לייצר תאי דם אדומים; הממצאים צפויים לפרוץ דרך
פרופ' בינגהיי יאן. הארה בלתי-צפויה. באדיבות מכון ויצמן

ויהי אור, יותר אור

זה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד, נמשך בתיאוריה פיסיקלית חדשה על התנהגות פוטונים, ובעתיד עשוי לשפר את מסכי הסמארטפונים שלנו ולאפשר תקשורת נתונים מהירה יותרזה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד,
חברי משימת החלל ממכון ויצמן למדע (מימין לשמאל): ד"ר אלי גלנטי, פרופ' יוחאי כספי ומריה סמירנובה

עד 2031 תגיע לצדק: טכנולוגיה ישראלית בדרך לחלל העמוק

מכשיר כחול-לבן שיוצר במיוחד עבור ניסוי של מדעני מכון ויצמן למדע, שוגר לכוכב-הלכת צדק, כחלק ממשימת מחקר בינלאומית של סוכנות החלל האירופית
חלקיקים שסוננו בעזרת דוגם אוויר צִקלוני במשך 120 דקות ביום משופע באבק ברחובות

על סופות אבק וחיידקים עזי רוח

בקטריות הנישאות באוויר למרחקים אדירים על-גבי חלקיקים נוחתות בחלקן לארץ כשהן בחיים – ומוכנות להתרבות
התקף לב. המחשה: depositphotos.com

לטפל באירוע לב לפני שהוא קורה

הליך מונע שבוצע בעכברים הגן עליהם מפני נזקיו של התקף לב עתידי. הממצאים המפתיעים משרטטים מחדש את גבולות הידע על יכולות ההתחדשות של הלב
המחקר נבחר להופיע על שער גיליון מארס 2023 של כתב-העת המדעי Science Immunology

לשים רגל לסרטן

אחסון מקורה. רהיטים וציוד מדעי שלא נדרשים במכון מוצעים לעיריית רחובות או נתרמים לעמותות ולגופים חברתיים

יד ראשונה מחוקר!

יש lab2 – יוזמת קיימות חדשה מחזירה לשוק ציוד מדעי משומש
מסת היונקים בעולם. רק 6% הם חיות ברמי שוקל יותר? הביומסה של בני-האדם, של חיות המשק והמחמד ושל יונקי הבר (איור: איתי רווה)

חיים על כף המאזניים: משקל יונקי הבר מתגמד אל מול חיות המשק

הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
אילוסטרציה של המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב. אלקטרונים עוברים מהמחט (הפירמידה ההפוכה) לדגימה בכמה מקומות בו-זמנית (קווים ירוקים אנכיים) מבלי לאבד את האופי הקוונטי הגלי שלהם (סגול)

עיניים חדשות על העולם הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים את המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב
טלסקופ החלל הישראלי אולטרהסאט. צילום מסך מתוך סרטון של פרופ' אלי וקסמן, מכון ויצמן

נאס"א תשגר את טלסקופ החלל הישראלי הראשון ULTRASAT

טלסקופ החלל, פרויקט דגל של מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית, ישוגר ב-2026 וצפוי לחולל מהפכה בחקר היקום
המערך שבו משתמשים החוקרים: ממברנה דקה שעשויה מיהלום בעובי 30 מיקרון עם חיישן אחד בממוצע בקצהו העליון של כל עמוד. התמונה העליונה - הגדלה פי 2,640, התחתונה - פי 32,650

קלוז-אפ מולקולרי

מדעני מכון ויצמן מציגים שיטה חדשה לדימות אלקטרון בודד
תמונת מיקרוסקופ של הסיבים שמייצרים הפיברובלסטים בסביבת הגידול הסרטני. למעלה: סיבים מסודרים בדגימות שנלקחו מחולי סרטן לבלב בעלי גן BRCA תקין, למטה: סיבים מסועפים בדגימות מחולים הנושאים מוטציה בגן

בריונים בשכונה התאית

לא רק סרטן השד: מוטציות בגן BRCA הנפוצות במיוחד בקרב אשכנזים, מגדילות את הסיכון לסוגי סרטן שונים – גם בגברים. מדעני המכון חושפים כיצד הן הופכות תאים בריאים בסביבתן למשתפי
סוגי חרקים שונים. המחשה: depositphotos.com

מפקד האוכלוסין של פרוקי-הרגליים: סוגיה סביבתית כבדת משקל

בחישוב ראשון מסוגו נמצא המשקל של כלל החרקים, העכבישים וקרוביהם היבשתיים בעולם
כמו דמויות לגו, חלבונים יכולים לעטות על עצמם שלל תלבושות - תגיות כימיות המשנות אותם לבלי היכר. השיטה החדשה מאפשרת לזהות כ-30 תגיות בתוך שש שעות, לעומת שלוש תגיות בלבד בתוך שבועיים בשיטות הקיימות

החלבון לובש פראדה

בתגובה לשינויים סביבתיים ותוך-תאיים, עוטים על עצמם החלבונים בגופנו שלל תלבושות המשנות את תכונותיהם ומקשות את הזיהוי שלהם. מדעני המכון פיתחו מנוע חיפוש פורץ דרך המסוגל לזהות חלבונים אלה ביעילות
העננות בכדור-הארץ כפי שנקלטה לאורך יותר מעשור (2015-2002) על-ידי לוויין המחקר אקווה. פיזור העננים אינו שווה בין שני חצאי הכדור. מקור: נאס"א

מדוע במבט מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה?

מדעני מכון ויצמן מציעים פתרון לתעלומה בת 50 שנה
חיילים. אילוסטרציה: depositphotos.com

נינוחים מלידה

מדעני מכון ויצמן גילו כי דגים מסוימים נולדים עם חסינות למצבי לחץ, אשר מלווה אותם לאורך חייהם ואף עוברת בתורשה. הממצאים עשויים לסלול כיוונים חדשים לטיפול בפוסט-טראומה
השיטה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע מאפשרת לחבר בין מקטעי חלבון מודולריים (החלקים המוארים) ולייצר מהם אנזימים פעילים ביעילות חסרת תקדים

קפיצת מדרגה בהנדסת חלבונים

יכולות חסרות תקדים לייצור אלפי אנזימים סוללות את הדרך למהפכה תעשייתית ירוקה

הצצה חד-פעמית

מדעני המכון יצרו הדמיה של פעילות תאי העצב ברשתית על סמך תנועות עיניים של נבדקים בעודם מנסים לזהות שלם על סמך חלקיו. זיהוי השלם או אי-זיהויו התאפיינו בדפוסי פעילות נבדלים
אור בעל תכונות כיראליות מיוחדות - שדה מסתובב בצורת הספרה 8. באדיבות החוקרים

אלקטרון במנוסה

מדעני המכון ושותפיהם למחקר הראו כי הסיכוי של אלקטרון לעבור מנהור במפגש בין מולקולה לשדה אור, והאופן שבו יעשה זאת, תלויים במידה רבה בכיראליות הן של המולקולה והן של האור
השערתו של פרופ' תופיק על מקור החיים: מפפטידים בודדים חסרי מבנה (טורקיז, משמאל) לחלבונים בעלי מבנה ויכולת להיקשר לדי-אן-אי (טורקיז, מימין), דרך שלב ביניים של פפטידים המתארגנים לדימרים בתוך טיפות (במרכז)

ערש האבולוציה של החלבונים

יום לאחר מותו של פרופ' דן תופיק, זכתה השערתו על מקור החיים לחיזוק משמעותי
המבנה של אתר הקישור ליוני נחושת (באדום) במולקולת מוצין

ליווי צמוד וחלקלק: האם הריר שלנו מעורב בחילוף החומרים בגוף?

מדעני המכון גילו מעורבות מפתיעה של ריר המעי בתהליך הספיגה של נחושת – מתכת שבדומה לברזל ולאבץ נחוצה לגופנו, אך עלולה להיות מסוכנת
תרשים המציג את המעגל העצבי לחישת סכנה בתולעים הנקביות (למעלה), בתולעים הזכרים (במרכז), ובתולעים הזכרים המהונדסים (למטה) אשר אימצו התנהגות נקבית בעקבות יצירת חיבור בין שני תאי עצב במעגל

מדענים הוסיפו חיבור אחד בלבד בין שני תאי עצב בתולעים. זה הספיק כדי להפוך התנהגות זכרית לנקבית

ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
צמד חלבוני Tad1 ומולקולות האיתות שהתגלו לכודות בתוכם

כשהווירוסים מנצחים

מדעני המכון חושפים: כך מערימים נגיפים על המערכת החיסונית של חיידקים
החיפוש אחר פטריות בסרטן. איור: סטודיו אלה מארו

הפטריות שמסתתרות בתוך גידולים סרטניים

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר מיפו נוכחות של פטריות ב-35 סוגי סרטן שונים ■ הפטריות אשר חיות בתוך הגידולים הסרטניים עשויות להקל על הגילוי, האבחון ואולי אפילו הטיפול בסרטן
דידמוס לפני פגיעת DART (משמאל) ואחריה. צילום: טלסקופ החלל האבל, NASA, ESA

התנגשות בחלל העמוק

מדענים ישראלים השתתפו בפרויקט יירוט האסטרואיד DART
מבנה הפרוטו-ריבוזום, באדיבות מכון ויצמן

פרופ' עדה יונת: יתכן שהתגלתה החוליה החסרה בין קדם החיים והחיים הביולוגיים

חיזוק משמעותי לתיאוריית הפרוטוריבוזום – כיס מולקולרי זעיר הבנוי מאר-אן-אי שהופיע במרק הקדום ועודד קשרים בין חומצות אמינו
מימין: ואדים פדיוק, ד"ר אפרת שמע, ד"ר נועה פירט וניר ארז. מדויקים ומדוקדקים

טיפה של דם לאבחון סרטן

מדעני מכון ויצמן למדע הציגו היתכנות לבדיקות דם אמינות ומדויקות לאבחון סרטן
עישון וסרטן. איור: depositphotos.com

סרטן עם הגב לקיר

לא רק חיידקים נואשים - גם תאי סרטן העומדים בפני הכחדה עלולים להפעיל תגובת SOS ולפתח עמידות לתרופות
שני עטלפי פירות באוסטרליה. צילום: depositphotos.com

כשתאי העצב מחליפים הילוך: כיצד מתמודד המוח עם שינויים פתאומיים

מחקר חדש שנעשה בעטלפים חושף יכולות דינמיות מרחיקות לכת של רשתות עצביות
קוקה קולה זירו. איור: depositphotos.com

בלי קלוריות אבל לא בלי מחיר: איך משפיעים תחליפי הסוכר על גוף האדם

מדעני המכון הראו כי ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על הרכב ופעילות חיידקי המעי ועלולים לשבש את חילוף החומרים בגוף; מידת ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם
בקטירופאג'ים תוקפים חיידק. איור: depositphotos.com

גישה טיפולית חדשנית מגייסת נגיפים כדי ליירט חיידקי מעי מחוללי מחלות

במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים
איור: depositphotos.com

אר-אן-אי 90210

על המקבילה הגנטית של מיקוד דואר – ועל ההבדלים החותכים בין מולקולות קוויות למעגליות
תאי גזע עובריים. איור: depositphotos.com

כוח-העל של עובר בן יומו

כיצד ניתן להחזיר תאים למצבם הראשוני והעוצמתי ביותר?
בינה מלאכותית בבית הספר. איור: depositphotos.com

גם למורים מגיעים עוזרים אישיים: בינה מלאכותית בשירות ההוראה והלמידה

במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן רותמים בינה מלאכותית לתמיכה במורים בהוראה מותאמת-אישית
תא AIRE-ILC3 (בירוק) נושק לתא TH17 (באדום) ובכך פוקד עליו להתרבות (שורה עליונה). לעומת זאת, הוא אינו נקשר לתאי T אחרים שאינם מיועדים למלחמה בקנדידה (שורה תחתונה)

התאים שמונעים מהקנדידה לחזור

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו מנגנון של המערכת החיסונית המסייע להילחם בזיהומי קנדידה