מכון ויצמן

מקטע של בלוטת הלימפה. המחשה: depositphotos.com

מידע חדש על תאים בלעניים של המערכת החיסונית עשוי להוביל לטיפולים במחלות אוטואימוניות חשוכות מרפא

מקורם של המקרופאגים המסתוריים, המכונים בשפה המדעית Tingible Body Macrophages (TBM), בתאי אב של מערכת הדם אשר מגיחים מלשד העצמות ומתמקמים בקשרי הלימפה, שם הם מעכלים במהירות וביעילות שיירי תאים
רצועת עננים באזור קו המשווה הנוצרת בשל עליית האוויר בתא האדלי ואחראית על המשקעים החזקים באזור זה

רוחות של שינוי אקלים

במשך שני עשורים, מנסים חוקרים למצוא דרך לעקוב אחר מערכת אקלימית בעלת השפעה מכרעת על מיקומם של יערות גשם ומדבריות בכדור-הארץ. מחקר חדש פותר את האתגר וחושף את מידת ההשפעה
דלקת המעי הגס - קוליטיס. המחשה: depositphotos.com

אין עשן בלי דלקת

מדעני המכון גילו סוג חדש של אינפלמזום – "גלאי עשן" של המערכת החיסונית המבטיח שליטה מדויקת יותר בגובה הלהבות של תגובה דלקתית. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים במחלות מעי
רזון הסרטן. המחשה: depositphotos.com

למה חולי סרטן מאבדים משקל?

מדעני המכון חושפים כיצד מחלת הסרטן מובילה לרזון קטלני ומסמנים את הדרך לטיפול
המטריה הצמרירית פורחת בחממות מכון ויצמן למדע. קרובת משפחה של חסה ודם המכבים. תצלום: ד"ר שגית מאיר

הירוק החדש: הצמח הדרום-אפריקאי שנושף בעורפו של הקנאביס

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי קרוב משפחה בוטני של חסה מייצר לא פחות מ-40 קנאבינואידים – חומרים פעילים בעלי פוטנציאל רפואי המאפיינים את צמח הקנאביס
מקבצים של תאי מיקרוגליה (בירוק) ותאי T (באדום) במוח עכבר עם מחלה דמוית טרשת נפוצה (משמאל: מבט כללי, מימין: תקריב)

מחרישי הטרשת

מדעני המכון זיהו את התאים במוח שאחראים לתקופות החסד של החולים בטרשת נפוצה. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים חדשים
תאי דם אדומים. המחשה: depositphotos.com

אחרי יותר מ-100 שנה: נפתרה חידת ייצור תאי הדם האדומים

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר זיהו לראשונה את התאים שאחראים על אחת מפעולות החיים הבסיסיות ביותר – ייצור הורמון הנותן פקודה לייצר תאי דם אדומים; הממצאים צפויים לפרוץ דרך
פרופ' בינגהיי יאן. הארה בלתי-צפויה. באדיבות מכון ויצמן

ויהי אור, יותר אור

זה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד, נמשך בתיאוריה פיסיקלית חדשה על התנהגות פוטונים, ובעתיד עשוי לשפר את מסכי הסמארטפונים שלנו ולאפשר תקשורת נתונים מהירה יותרזה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד,
חברי משימת החלל ממכון ויצמן למדע (מימין לשמאל): ד"ר אלי גלנטי, פרופ' יוחאי כספי ומריה סמירנובה

עד 2031 תגיע לצדק: טכנולוגיה ישראלית בדרך לחלל העמוק

מכשיר כחול-לבן שיוצר במיוחד עבור ניסוי של מדעני מכון ויצמן למדע, שוגר לכוכב-הלכת צדק, כחלק ממשימת מחקר בינלאומית של סוכנות החלל האירופית
חלקיקים שסוננו בעזרת דוגם אוויר צִקלוני במשך 120 דקות ביום משופע באבק ברחובות

על סופות אבק וחיידקים עזי רוח

בקטריות הנישאות באוויר למרחקים אדירים על-גבי חלקיקים נוחתות בחלקן לארץ כשהן בחיים – ומוכנות להתרבות
התקף לב. המחשה: depositphotos.com

לטפל באירוע לב לפני שהוא קורה

הליך מונע שבוצע בעכברים הגן עליהם מפני נזקיו של התקף לב עתידי. הממצאים המפתיעים משרטטים מחדש את גבולות הידע על יכולות ההתחדשות של הלב
המחקר נבחר להופיע על שער גיליון מארס 2023 של כתב-העת המדעי Science Immunology

לשים רגל לסרטן

אחסון מקורה. רהיטים וציוד מדעי שלא נדרשים במכון מוצעים לעיריית רחובות או נתרמים לעמותות ולגופים חברתיים

יד ראשונה מחוקר!

יש lab2 – יוזמת קיימות חדשה מחזירה לשוק ציוד מדעי משומש
מסת היונקים בעולם. רק 6% הם חיות ברמי שוקל יותר? הביומסה של בני-האדם, של חיות המשק והמחמד ושל יונקי הבר (איור: איתי רווה)

חיים על כף המאזניים: משקל יונקי הבר מתגמד אל מול חיות המשק

הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
אילוסטרציה של המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב. אלקטרונים עוברים מהמחט (הפירמידה ההפוכה) לדגימה בכמה מקומות בו-זמנית (קווים ירוקים אנכיים) מבלי לאבד את האופי הקוונטי הגלי שלהם (סגול)

עיניים חדשות על העולם הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים את המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב
טלסקופ החלל הישראלי אולטרהסאט. צילום מסך מתוך סרטון של פרופ' אלי וקסמן, מכון ויצמן

נאס"א תשגר את טלסקופ החלל הישראלי הראשון ULTRASAT

טלסקופ החלל, פרויקט דגל של מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית, ישוגר ב-2026 וצפוי לחולל מהפכה בחקר היקום
המערך שבו משתמשים החוקרים: ממברנה דקה שעשויה מיהלום בעובי 30 מיקרון עם חיישן אחד בממוצע בקצהו העליון של כל עמוד. התמונה העליונה - הגדלה פי 2,640, התחתונה - פי 32,650

קלוז-אפ מולקולרי

מדעני מכון ויצמן מציגים שיטה חדשה לדימות אלקטרון בודד
תמונת מיקרוסקופ של הסיבים שמייצרים הפיברובלסטים בסביבת הגידול הסרטני. למעלה: סיבים מסודרים בדגימות שנלקחו מחולי סרטן לבלב בעלי גן BRCA תקין, למטה: סיבים מסועפים בדגימות מחולים הנושאים מוטציה בגן

בריונים בשכונה התאית

לא רק סרטן השד: מוטציות בגן BRCA הנפוצות במיוחד בקרב אשכנזים, מגדילות את הסיכון לסוגי סרטן שונים – גם בגברים. מדעני המכון חושפים כיצד הן הופכות תאים בריאים בסביבתן למשתפי
סוגי חרקים שונים. המחשה: depositphotos.com

מפקד האוכלוסין של פרוקי-הרגליים: סוגיה סביבתית כבדת משקל

בחישוב ראשון מסוגו נמצא המשקל של כלל החרקים, העכבישים וקרוביהם היבשתיים בעולם
כמו דמויות לגו, חלבונים יכולים לעטות על עצמם שלל תלבושות - תגיות כימיות המשנות אותם לבלי היכר. השיטה החדשה מאפשרת לזהות כ-30 תגיות בתוך שש שעות, לעומת שלוש תגיות בלבד בתוך שבועיים בשיטות הקיימות

החלבון לובש פראדה

בתגובה לשינויים סביבתיים ותוך-תאיים, עוטים על עצמם החלבונים בגופנו שלל תלבושות המשנות את תכונותיהם ומקשות את הזיהוי שלהם. מדעני המכון פיתחו מנוע חיפוש פורץ דרך המסוגל לזהות חלבונים אלה ביעילות
העננות בכדור-הארץ כפי שנקלטה לאורך יותר מעשור (2015-2002) על-ידי לוויין המחקר אקווה. פיזור העננים אינו שווה בין שני חצאי הכדור. מקור: נאס"א

מדוע במבט מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה?

מדעני מכון ויצמן מציעים פתרון לתעלומה בת 50 שנה
חיילים. אילוסטרציה: depositphotos.com

נינוחים מלידה

מדעני מכון ויצמן גילו כי דגים מסוימים נולדים עם חסינות למצבי לחץ, אשר מלווה אותם לאורך חייהם ואף עוברת בתורשה. הממצאים עשויים לסלול כיוונים חדשים לטיפול בפוסט-טראומה
השיטה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע מאפשרת לחבר בין מקטעי חלבון מודולריים (החלקים המוארים) ולייצר מהם אנזימים פעילים ביעילות חסרת תקדים

קפיצת מדרגה בהנדסת חלבונים

יכולות חסרות תקדים לייצור אלפי אנזימים סוללות את הדרך למהפכה תעשייתית ירוקה

הצצה חד-פעמית

מדעני המכון יצרו הדמיה של פעילות תאי העצב ברשתית על סמך תנועות עיניים של נבדקים בעודם מנסים לזהות שלם על סמך חלקיו. זיהוי השלם או אי-זיהויו התאפיינו בדפוסי פעילות נבדלים
אור בעל תכונות כיראליות מיוחדות - שדה מסתובב בצורת הספרה 8. באדיבות החוקרים

אלקטרון במנוסה

מדעני המכון ושותפיהם למחקר הראו כי הסיכוי של אלקטרון לעבור מנהור במפגש בין מולקולה לשדה אור, והאופן שבו יעשה זאת, תלויים במידה רבה בכיראליות הן של המולקולה והן של האור
השערתו של פרופ' תופיק על מקור החיים: מפפטידים בודדים חסרי מבנה (טורקיז, משמאל) לחלבונים בעלי מבנה ויכולת להיקשר לדי-אן-אי (טורקיז, מימין), דרך שלב ביניים של פפטידים המתארגנים לדימרים בתוך טיפות (במרכז)

ערש האבולוציה של החלבונים

יום לאחר מותו של פרופ' דן תופיק, זכתה השערתו על מקור החיים לחיזוק משמעותי
המבנה של אתר הקישור ליוני נחושת (באדום) במולקולת מוצין

ליווי צמוד וחלקלק: האם הריר שלנו מעורב בחילוף החומרים בגוף?

מדעני המכון גילו מעורבות מפתיעה של ריר המעי בתהליך הספיגה של נחושת – מתכת שבדומה לברזל ולאבץ נחוצה לגופנו, אך עלולה להיות מסוכנת
תרשים המציג את המעגל העצבי לחישת סכנה בתולעים הנקביות (למעלה), בתולעים הזכרים (במרכז), ובתולעים הזכרים המהונדסים (למטה) אשר אימצו התנהגות נקבית בעקבות יצירת חיבור בין שני תאי עצב במעגל

מדענים הוסיפו חיבור אחד בלבד בין שני תאי עצב בתולעים. זה הספיק כדי להפוך התנהגות זכרית לנקבית

ממצאי המחקר ממחישים כיצד שינוי מפת הסינפסות עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות
צמד חלבוני Tad1 ומולקולות האיתות שהתגלו לכודות בתוכם

כשהווירוסים מנצחים

מדעני המכון חושפים: כך מערימים נגיפים על המערכת החיסונית של חיידקים
החיפוש אחר פטריות בסרטן. איור: סטודיו אלה מארו

הפטריות שמסתתרות בתוך גידולים סרטניים

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר מיפו נוכחות של פטריות ב-35 סוגי סרטן שונים ■ הפטריות אשר חיות בתוך הגידולים הסרטניים עשויות להקל על הגילוי, האבחון ואולי אפילו הטיפול בסרטן
דידמוס לפני פגיעת DART (משמאל) ואחריה. צילום: טלסקופ החלל האבל, NASA, ESA

התנגשות בחלל העמוק

מדענים ישראלים השתתפו בפרויקט יירוט האסטרואיד DART
מבנה הפרוטו-ריבוזום, באדיבות מכון ויצמן

פרופ' עדה יונת: יתכן שהתגלתה החוליה החסרה בין קדם החיים והחיים הביולוגיים

חיזוק משמעותי לתיאוריית הפרוטוריבוזום – כיס מולקולרי זעיר הבנוי מאר-אן-אי שהופיע במרק הקדום ועודד קשרים בין חומצות אמינו
מימין: ואדים פדיוק, ד"ר אפרת שמע, ד"ר נועה פירט וניר ארז. מדויקים ומדוקדקים

טיפה של דם לאבחון סרטן

מדעני מכון ויצמן למדע הציגו היתכנות לבדיקות דם אמינות ומדויקות לאבחון סרטן
עישון וסרטן. איור: depositphotos.com

סרטן עם הגב לקיר

לא רק חיידקים נואשים - גם תאי סרטן העומדים בפני הכחדה עלולים להפעיל תגובת SOS ולפתח עמידות לתרופות
שני עטלפי פירות באוסטרליה. צילום: depositphotos.com

כשתאי העצב מחליפים הילוך: כיצד מתמודד המוח עם שינויים פתאומיים

מחקר חדש שנעשה בעטלפים חושף יכולות דינמיות מרחיקות לכת של רשתות עצביות
קוקה קולה זירו. איור: depositphotos.com

בלי קלוריות אבל לא בלי מחיר: איך משפיעים תחליפי הסוכר על גוף האדם

מדעני המכון הראו כי ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על הרכב ופעילות חיידקי המעי ועלולים לשבש את חילוף החומרים בגוף; מידת ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם
בקטירופאג'ים תוקפים חיידק. איור: depositphotos.com

גישה טיפולית חדשנית מגייסת נגיפים כדי ליירט חיידקי מעי מחוללי מחלות

במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים
איור: depositphotos.com

אר-אן-אי 90210

על המקבילה הגנטית של מיקוד דואר – ועל ההבדלים החותכים בין מולקולות קוויות למעגליות
תאי גזע עובריים. איור: depositphotos.com

כוח-העל של עובר בן יומו

כיצד ניתן להחזיר תאים למצבם הראשוני והעוצמתי ביותר?
בינה מלאכותית בבית הספר. איור: depositphotos.com

גם למורים מגיעים עוזרים אישיים: בינה מלאכותית בשירות ההוראה והלמידה

במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן רותמים בינה מלאכותית לתמיכה במורים בהוראה מותאמת-אישית
תא AIRE-ILC3 (בירוק) נושק לתא TH17 (באדום) ובכך פוקד עליו להתרבות (שורה עליונה). לעומת זאת, הוא אינו נקשר לתאי T אחרים שאינם מיועדים למלחמה בקנדידה (שורה תחתונה)

התאים שמונעים מהקנדידה לחזור

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו מנגנון של המערכת החיסונית המסייע להילחם בזיהומי קנדידה
האף האלקטרוני ששימש את החוקרים. מריח פוטנציאל לחברות אמיצה

בני-אדם נוטים להתיידד עם מי שיש לו ריח גוף דומה לשלהם

כך עולה ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן. יתרה מכך, המדענים הצליחו לחזות במחקר מה תהיה מידת החיבור בין זרים מוחלטים רק על בסיס הריח שלהם כפי שנקלט ב"אף אלקטרוני"
כלי צור שנמצאו בחפירות במחצבת עברון. תצלום: זאנה סטפקה

באתר ארכיאולוגי בגליל נחשפו ראיות נדירות לשימוש באש לפני יותר מ-800 אלף שנה

הממצאים שהושגו באמצעות שיטה חדשנית המבוססת על בינה מלאכותית, הם מהעדויות המוקדמות ביותר לשימוש באש בארץ ובעולם
איך פועל קטמין: תרשים סכמטי של המנגנון החדש שהתגלה במחקר לצד המנגנון המוכר. מולקולת קטמין מעכבת באופן ישיר סוג מסוים של קולטנים למוליך העצבי גלוטמט (משמאל למעלה) ומייצרת תגובת שרשרת שמובילה לביטוי מוגבר של תעלות יוני אשלגן (KCNQ) בתאי עצב של מערכת הגלוטמט בהיפוקמפוס הקדמי (מימין)

לצלוח את התעלה: כיצד פועלת המולקולה הכי מבטיחה כיום לטיפול בדיכאון?

בעזרת שיטות מתקדמות לריצוף גנטי ברמת התא הבודד, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע מנגנון פעולה מולקולרי חדש של קטמין – ומראים כי שילובו עם תרופה נוספת עשוי להוביל לביצועים משופרים
תאים המייצרים רקמת עצם (באדום) וכלי לימפה (בירוק) בסנפיר מתפתח של דג זברה צעיר

קשר דם

כיצד כלי דם באים לעולם? מדעני המכון חשפו ממצאים מפתיעים בעקבות תצפיות על סנפירים של דגי זברה צעירים
פרופ' מיכאל סלע, 2016. תצלום: יעל אילן

הלך לעולמו פרופ' מיכאל סלע, לשעבר נשיא מכון ויצמן, ממפתחי הקופקסון ותרופות נוספות

מהילדות בחצר בית-חרושת בפולין ועד לצמרת המדע העולמי ופיתוח תרופות רבות-מכר שסייעו למיליונים ברחבי העולם
סופות חורף בחצי הכדור הדרומי / NASA Worldview

סופות אזהרה: נתוני האמת חושפים – משבר האקלים מתקדם מהר מהצפוי

מחקר חדש בהובלת מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי התעצמות סופות החורף בחצי הכדור הדרומי הגיעה כבר לרמה של התחזיות לסוף המאה ה-21
תרשים סכמטי של מסלתרשים של הקומפלקס החלבוני פירובט דהידרוגינאז (PDC). אחראי על המעבר בין המסלולים המטבוליים לפירוק סוכרול ייצור האנרגיה במיטוכונדריון ("מעגל קרבס"). משמאל: המהלך הקלאסי כפי שהיה מוכר עד כה בתוספת השערת המחקר (מסומנת בסימן שאלה), מימין: המהלך כפי שנצפה בעכברים מהונדסים ללא אנזימים ממשפחת PDK. תוכנית הגיבוי שנחשפה במחקר מודגשת בסימן קריאה

פתיחת מעגל

מדעני המכון מעדכנים גרסה לאחד התרשימים הקלאסיים ביותר בספרי הביוכימיה – מעגל קרבס
תרשים סכמטי של האופרון החיידקי (למעלה) אל מול הטרנספרון האיקריוטי (למטה). לפי החוקרים, במקום "חרוזים על חוט" התפתח במהלך האבולוציה מעין משחק "שבץ-נא" גנטי המאפשר להשתמש באותן ה"אותיות" – כלומר מולקולות אר-אן-אי שליח שמקורן בגנים הממוקמים על כרומוזומים שונים – כדי ליצור "מלים" שונות, כלומר טרנספרונים שונים

לעשות מחיידק פיל

כיצד התגברה האבולוציה על חוסר הסדר באחסון המידע הגנטי במעבר מחיידקים ליצורים מפותחים יותר?
פרופ' יוסף שאול. הנגיף הצית את דמיונו

אישור FDA לחיסון דור שלישי לצהבת נגיפית B

התרכיב פותח על בסיס מחקרו של פרופ' יוסף שאול