סיקור מקיף

מכון ויצמן

עובר עכבר עם תאים אנושיים (בירוק) התורמים להתפתחותו. תאים אלה התמקמו בעיקר באזורי הלב והמוח

התא של כל התאים – מסע הקסם המדעי – חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור

השיטה של פרופ' יעקוב חנא לגידול עוברי עכברים מחוץ לרחם נבחרה על-ידי Science לאחת מפריצות הדרך המדעיות של 2021. מחקר אחר שיצא השנה ממעבדתו מקדם אותנו צעד לעבר היכולת לגדל איברים להשתלה

בלוחית הגדילה בעצם השוקה של עכבר (משמאל), תאי הסחוס גדלים בהדרגה, מהקטן ביותר, בקצה העצם (בכחול), ועד לגדול ביותר, קרוב יותר למרכזה (באדום). בעכבר עם מוטציה בגן Gdf5 (מימין) הגדילה ההדרגתית משתבשת

איך אנחנו גדלים: גרסת התלת-ממד

מדעני המכון פיתחו שיטה חדשנית לבחינת מאות אלפי תאי סחוס בתלת-ממד – וחשפו בעזרתה מידע חדש על צמיחת העצמות

מערבולת. המחשה: depositphotos.com

מערבולת של אטום אחד

מדעני המכון ושותפיהם למחקר מהטכניון ואוניברסיטת תל אביב יצרו לראשונה אלומות מעורבלות של אטומים בודדים

גידול סרטני במוח. המחשה: depositphotos.com

להדביק את המחלה

מדעני המכון איתרו מולקולה שנדבקת באופן בלתי-הפיך לחלבון התורם להתפתחות גידולים ממאירים. ממצאיהם עשויים להוביל ליצירת תרופה חדשה לסרטן

כלי דם. המחשה: depositphotos.com

חלוקת הקשב של כלי הדם

מדעני המכון גילו כי כלי הדם "מפרידים" בין חלוקת תאים לבין התפצלות לכיוונים חדשים. הממצאים מרמזים שטיפולים כימותרפיים עלולים לעודד צמיחת כלי דם בגידול

ריצוף גנטי. המחשה: depositphotos.com

התא במיעוטו

הכירו את הריצוף המקבצי: לדעת יותר על המיעוט (התאים הנדירים) עם קצת עזרה מהרוב

הכתם האדום הגדול של צדק כפי שתועד בעדשת המצלמה של ג'ונו. גודלו כגודל כדור-הארץ

עד כמה עמוק הכתם הכי מפורסם במערכת השמש

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למשימת החלל ג'ונו של נאס"א חשפו שורה של ממצאים חדשים אודות כוכב-הלכת צדק ומצאו נקודת דמיון מפתיעה לכדור-הארץ

שעון ביולוגי. המחשה: depositphotos.com

ג'אם סשן של תאים

עד כמה השעונים הביולוגיים השונים בגופנו מתואמים ביניהם?

מימין: דימות מיקרוסקופ של גרעין תא שריר ברימת זבוב הפירות. שרשראות הדי-אן-אי (באדום) צמודות למעטפת הגרעין (בירוק). משמאל: הדמיית תלת-ממד של הסידור המרחבי המקובל המזכיר קערת מרק עשירה באטריות

סודות הגרעין

בניגוד לדימוי שיצא להן, מולקולות הדי-אן-אי בגרעין התא אינן צפות במרכזו ולא ממלאות את רוב נפחו

שורה עליונה: תאים המייצרים חלבונים חדשים (בירוק) טרם הדבקתם בנגיף הקורונה (בכחול – גרעיני התאים); שורה תחתונה: בתאים שנדבקו בקורונה (אדום) נפגע ייצור החלבונים התאיים

תאים במצב השתק

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא

משמאל: מבנה חלבון ה-ACE2 (קווי המתאר השחורים מסמנים את אתר הקישור על-גבי הקולטן). מימין: אתר הקישור המקורי של הנגיף (למעלה) בהשוואה ל"פקק-העל" (למטה). פענוח מבנה החלבון התבצע על-ידי ד"ר נדב אלעד מהמחלקה לתשתיות למחקר כימי וד"ר אורלי דים המחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני. באדיבות מכון ויצמן

לשים פקק למגיפה

באמצעות "אבולוציה במבחנה" יצרו מדעני מכון ויצמן למדע מולקולה שעשויה לשמש תרופה יעילה לקורונה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן