איור: pixabay.

חנינה מולקולרית

מאת 23 בספטמבר 2017 תגובה אחת

המנגנון שמגן על תאים מגזר דין מוות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

קר, מתקרר

מאת 20 בספטמבר 2017 אין תגובות

מדענים ממכון ויצמן פיתחו באחרונה דרך חדשה ומקורית לקירור יונים ולהאטת תנועתם היחסית
אילוסטרציה: pixabay.

רגע השבירה

מאת 13 בספטמבר 2017 אין תגובות

תיאוריה חדשה שבאמצעותה אפשר להבין, לחשב ולחזות התפתחות של סדקים בתנאים פיסיקליים שונים
סיבי אקטין המוארים פלורסצנטית. מייצרים קפלים מעוגלים על קרום התא. מקור: מגזין מכון ויצמן.

עיצוב מחדש של פני השטח: חזיתות גל יוצרות קפלים בקרום התא

מאת 11 בספטמבר 2017 אין תגובות

מודל חדש להיווצרות מבנים חיוניים בקרום התא משנה את תמונת הדינמיקה התאית
האסטרואיד פלורנס ושתי ירחוניו הקטנים, בצילום אחר ומפורט שבוצע על ידי רדאר של מצפה ארסיבו. מקור: NAICObservatory/NASA.

דרישת שלום מפלורנס

מאת 9 בספטמבר 2017 אין תגובות

טלסקופ במכון ויצמן תיעד את מסלולו של אסטרואיד שחלף סמוך לכדור הארץ
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קרוב יותר לסודות היקום

מאת 8 בספטמבר 2017 אין תגובות

במחקר של ד"ר בינגהיי יאן, חומרים חדשים סוללים את הדרך לתגליות חדשות בפיסיקה
הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

מאת 6 בספטמבר 2017 אין תגובות

סיבים דמויי לגו הנוצרים עקב מוטציה בודדת בחלבון עשויים לשמש שלד עבור ננו-מבנים
זו אינה גרסה חדשה של הדגל הלאומי של גמביה, אלא רירית של המעי כפי שהיא נראית במיקרוסקופ. מולקולות אר-אן-אי שליח של שני גנים שונים (אדום וירוק) ממוקמים בשני צידי הגרעין של התאים (כחול). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כלכלת מעיים

מאת 19 באוגוסט 2017 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן גילו מנגנון המאפשר לתאי המעיים לעכל מזון בצורה יעילה ומהירה
עובר תרנגולת. מקור: NIH / Jessica Ryvlin, Stephanie Lindsey, and Jonathan Butcher, Cornell University, Ithaca, NY.

גילוי לב

מאת 16 באוגוסט 2017 אין תגובות

סרטונים המתעדים עוּבָּרי תרנגולות חושפים קיומם של תאים מיוחדים הממלאים תפקיד מכריע בהתפתחות הלב וכלי הדם
צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

מאת 12 באוגוסט 2017 אין תגובות

האם וכיצד משפיעים קשב ותהליכים מנטליים אחרים על התפיסה החושית? חוקרים ממכון ויצמן חשפו מנגנון פיסיולוגי...

אילוסטרציה: pixabay.

להדפיס מיקרוסקופ

מאת 8 באוגוסט 2017 אין תגובות

עדשות אולטרה-דקות המתוכננות באופן ממוחשב מננו-חומרים ו"מודפסות" בתלת-ממד עשויות לייתר את הצורך בעדשות מרובות שתופסות מקום...

כאשר המדענים שברו את הדי-אן-אי בגן האחראי ליצירת הפיגמנט האדום, הליקופן, הניבו צמחי עגבניות רבים פירות צהובים – ובחלק מהפירות היו מקטעים צהובים (מוטנטים) ואדומים (תקינים). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מה זה אדום מבחוץ וטעים מבפנים

מאת 20 ביולי 2017 4 תגובות

איך אפשר לייצר פירות וירקות המשלבים בין טעם משובח למראה נהדר?
פרובסקיטים האלידיים לפני (למעלה) ואחרי (למטה) צריבה. צריבה באמצעות אצטון חשפה את קיומם של יחידות מבניות הקרויות "איזורים מקוטבים" (polar domains), אשר אופייניים לחומר פרואלקטרי. קנה מידה: 20 מיקרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

יש חדש תחת השמש

מאת 17 ביולי 2017 אין תגובות

מהן התכונות המיוחדות שמאפשרות לפרובסקיטים האלידיים להמיר אנרגיית שמש לחשמל ביעילות רבה כל כך?
אכילה של פחמימות פשוטות מעלה את הסיכון לפתח ניוון רשתית אצל עכברים. מקור: pixabay.

על עיניים ומעיים

מאת 4 ביולי 2017 אין תגובות

מדענים ממכון ויצמן למדע מצאו קשר בין חיידקי המעיים להתפתחות של ניוון רשתית