הדמיה של קילונובה: מיזוג והתנגשות של שני כוכבי ניטרונים זעירים אך דחוסים מאוד. מקור: ESO/L. Calçada/M. Kornmesser.

נצפו לראשונה: התנגשות ומיזוג של שני כוכבי ניטרונים

מאת 16 באוקטובר 2017 תגובה אחת

חוקרים ממכון ויצמן סייעו באישור הנתונים
חיידקים (בירוק) בתוך תאי סרטן הלבלב (תאי AsPC-1). הגרעינים של התאים צבועים בכחול והנוזל התוך-תאי בכתום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

גיס חמישי: חיידקים שחיים בתוך גידולים סרטניים משבשים את הטיפול התרופתי

מאת 10 באוקטובר 2017 תגובה אחת

חוקרי מכון ויצמן גילו חיידקים המנטרלים תרופה כימותרפית נפוצה לטיפול בסוגי סרטן שונים
מקרופאגים (בירוק) ואקסונים (באדום) ברקמת שומן חום. צולם באמצעות מיקרוסקופיה דו-פוטונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד המפתיע של ה"זללנים הגדולים" במניעת השמנה

מאת 8 באוקטובר 2017 אין תגובות

מדענים ממכון ויצמן גילו כי מקרופאגים הכרחיים לשמירת שיווי המשקל הפנימי באמצעות הבטחת ייצור חום תקין
השוואה בין מודלים ממוחשבים (בירוק) למבנים ניסיוניים (בסגול). דיוק ברמת האטום הבודד הן במבנה הכללי (משמאל) והן במקטעי הלולאות (מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

שיטה ממוחשבת לייצור חלבונים מלאכותיים

מאת 29 בספטמבר 2017 אין תגובות

תאפשר לעצב תרופות חדשות ולשפר יעילות של נוגדנים
איור: pixabay.

חנינה מולקולרית

מאת 23 בספטמבר 2017 תגובה אחת

המנגנון שמגן על תאים מגזר דין מוות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

קר, מתקרר

מאת 20 בספטמבר 2017 אין תגובות

מדענים ממכון ויצמן פיתחו באחרונה דרך חדשה ומקורית לקירור יונים ולהאטת תנועתם היחסית
אילוסטרציה: pixabay.

רגע השבירה

מאת 13 בספטמבר 2017 אין תגובות

תיאוריה חדשה שבאמצעותה אפשר להבין, לחשב ולחזות התפתחות של סדקים בתנאים פיסיקליים שונים
סיבי אקטין המוארים פלורסצנטית. מייצרים קפלים מעוגלים על קרום התא. מקור: מגזין מכון ויצמן.

עיצוב מחדש של פני השטח: חזיתות גל יוצרות קפלים בקרום התא

מאת 11 בספטמבר 2017 אין תגובות

מודל חדש להיווצרות מבנים חיוניים בקרום התא משנה את תמונת הדינמיקה התאית
האסטרואיד פלורנס ושתי ירחוניו הקטנים, בצילום אחר ומפורט שבוצע על ידי רדאר של מצפה ארסיבו. מקור: NAICObservatory/NASA.

דרישת שלום מפלורנס

מאת 9 בספטמבר 2017 אין תגובות

טלסקופ במכון ויצמן תיעד את מסלולו של אסטרואיד שחלף סמוך לכדור הארץ
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קרוב יותר לסודות היקום

מאת 8 בספטמבר 2017 אין תגובות

במחקר של ד"ר בינגהיי יאן, חומרים חדשים סוללים את הדרך לתגליות חדשות בפיסיקה
הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

מאת 6 בספטמבר 2017 אין תגובות

סיבים דמויי לגו הנוצרים עקב מוטציה בודדת בחלבון עשויים לשמש שלד עבור ננו-מבנים
זו אינה גרסה חדשה של הדגל הלאומי של גמביה, אלא רירית של המעי כפי שהיא נראית במיקרוסקופ. מולקולות אר-אן-אי שליח של שני גנים שונים (אדום וירוק) ממוקמים בשני צידי הגרעין של התאים (כחול). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כלכלת מעיים

מאת 19 באוגוסט 2017 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן גילו מנגנון המאפשר לתאי המעיים לעכל מזון בצורה יעילה ומהירה
עובר תרנגולת. מקור: NIH / Jessica Ryvlin, Stephanie Lindsey, and Jonathan Butcher, Cornell University, Ithaca, NY.

גילוי לב

מאת 16 באוגוסט 2017 אין תגובות

סרטונים המתעדים עוּבָּרי תרנגולות חושפים קיומם של תאים מיוחדים הממלאים תפקיד מכריע בהתפתחות הלב וכלי הדם
צילום: Dawn.

לזוז לפי הקשב

מאת 12 באוגוסט 2017 אין תגובות

האם וכיצד משפיעים קשב ותהליכים מנטליים אחרים על התפיסה החושית? חוקרים ממכון ויצמן חשפו מנגנון פיסיולוגי...

אילוסטרציה: pixabay.

להדפיס מיקרוסקופ

מאת 8 באוגוסט 2017 אין תגובות

עדשות אולטרה-דקות המתוכננות באופן ממוחשב מננו-חומרים ו"מודפסות" בתלת-ממד עשויות לייתר את הצורך בעדשות מרובות שתופסות מקום...