מכון ויצמן

תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

ד"ר יונתן שטלצר ממכון ויצמן פיתח שיטה חדשנית המאפשרת התבוננות חסרת תקדים בהתפתחות תאים בעובר

צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

הסטארט-אפ פיטולון שהוקם על-בסיס טכנולוגיות של מדעני מכון ויצמן למדע, ינסה להעביר את תעשיית המזון העולמית לצבעי מאכל טבעיים

פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

מדעני מכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה בגלים אלסטיים בזרימה של נוזל ויסקו-אלסטי – בטווח אורכי גל שונה מזה שחזתה התיאוריה

תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

מדעני מכון ויצמן הראו כי תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים, ובכך "מחלקים סיכונים" ומבטיחים את ההישרדות של חלק מהאוכלוסייה ואת המשכיות המין

קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

החוקרים הגיעו למסקנה כי התיאוריה לפיה האוקיינוס הקדום היה חם – קרוב לנקודת הרתיחה – עם השלכות מרחיקות לכת על תצורות חיים קדומות ומנגנוני היזון

ההורמון אוקסיטוצין (בסגול) בנקודות ההפרשה בסינפסות (בירוק) במוחו השקוף של דג זברה מהונדס גנטית. פרופ' גיל לבקוביץ', מכון ויצמן

בועית האהבה

כיצד מתחדש המלאי של ההורמון אוקסיטוצין בתחנות השיגור במוח שמהן הוא מופרש אל זרם הדם?

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה, וברמת דיוק של אטו-שנייה, את תכונות הגל של הבזקי אור אולטרה-מהירים הנוצרים בעקבות התנגשות של אלקטרונים באטומים

פוטנציאל טוב לקיום חיים. הננס האדום טיגרדן ושני כוכבי הלכת, לצד מערכת השמש שלנו | איור: אוניברסיטת גטינגן

מדענים גילו ראיות להימצאות שני כוכבי לכת דמויי ארץ סביב שמש קטנה המרוחקת רק 12.5 שנות אור מאיתנו

שניהם קרובים מאוד לכוכב שלהם: אחד משלים הקפה סביבו ב-4.9 ימים בלבד, והאחר ב-11.4 ימי ארץ. ואולם, מכיוון שמדובר בכוכב שעוצמת הקרינה שלו היא פחות

הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הזדקנות זמנית של תאים מסוימים בלב הינה חיונית להתחדשות משאבת הדם של הגוף

מבנה של מולקולת חלבון. איור: shutterstock

חלבון: יתרון וחיסרון

שיטה חדשה מאפשרת להיעזר בספקטרומטריית מאסות לשם בקרת איכות של ייצור חלבונים רקומביננטיים – ללא צורך ב"טיהור" הדורש השקעה רבה של זמן וכסף

גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי גנים ממשפחת LATS הינם מעכבי גידולים המהווים קו הגנה נוסף של הגוף מעבר ל-p53. הממצאים עשויים לקדם טיפולים מותאמים

אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

מדעני מכון ויצמן למדע יזמו תחרות של אבולוציה במבחנה. מתוצאותיה עולה כי מוטציות אקראיות המעניקות יתרון בסביבה אחת, עשויות שלא להועיל בסביבה אחרת – בעוד

ננו טכנולוגיה. איור: shutterstock

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

שיטה שפותחה במכון ויצמן מאפשרת לייצר ננו-הדפסים כימיים בטווח ממדים עצום – מננו עד מקרו, באמצעות אלומת אלקטרונים המכוונת לאזורי משטח מוגדרים מראש

ד"ר מריה לואיזה רומרו-רומרו ופרופ' דן תופיק. מסע בזמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

בעקבות החלבונים הראשונים

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו במעבדה אב טיפוס של אנזים קדום. ממצאיהם מצביעים על אפשרות שהחלבונים הראשונים היו מעין "סייענים" לדי-אן-אי ולאר-אן-אי

דילוג לתוכן