סיקור מקיף

מכון ויצמן

ספירולינה. המחשה: depositphotos.com

ארוחת בוקר של אלופים

מתי הפכו אצות חד-תאיות למזינות כל-כך – וכיצד השינוי סלל את הדרך לקפיצת מדרגה אבולוציונית

מבנה תלת-ממד של אנזים ממשפחת פראוקסידאזות ורסטיליות שנוצר באמצעות חיזוי המבוסס על בינה מלאכותית. הנקודות הצהובות מסמנות מוטציות שהוכנסו על-ידי האלגוריתם שפותח במעבדתו של פרופ' פליישמן, במטרה להגביר את יציבות האנזים

חלבוני העתיד כבר כאן

שילוב בין בינה מלאכותית ובין אלגוריתמים לעיצוב חלבונים מאפשר לראשונה גישה למכרה זהב: מיליוני חלבונים טבעיים שיוכלו לשמש בשלל יישומים סביבתיים, רפואיים ותעשייתיים

צייד הפרפרים מעמק יזרעאל חלם ללמוד ביולוגיה, עד שנתקל בספר פיסיקה ישן וגילה שתופעות טבע אפשר לחשב בכלים מתמטיים הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > אבן דרך > בקליפת גרעין שתף תגיות יגאל תלמיפיסיקה גרעיניתמודל הקליפות כאשר השלטון הסובייטי סגר את בתי-הספר שלימדו בעברית, סידר פרופ' בן-ציון דינבורג (לימים דינור, שר החינוך והתרבות) רישיונות עלייה לארץ ("סרטיפיקטים") למורים בתקווה להביאם לקיבוצים ולמושבים. כך ארבע שנים לאחר שנוסד כפר יחזקאל, מושב העובדים השני בארץ-ישראל, הצטרפה לשורותיו משפחת תלמי (לשעבר סמילנסקי), שעלתה מאוקראינה ב-1925: ההורים משה ולאה, מורים לעברית, בתם תחיה כבת עשר ובנם הפעוט, יגאל, בן פחות משנה. באונייה שהגיעה מאודסה ליפו היו עוד שתי משפחות מורים, אך הן נשארו בתל-אביב, שנראתה להן חלוצית למדי. יגאל גדל במושב לרגלי הגלבוע, בלב עמק יזרעאל, ולמד עד כיתה ט' בבית-הספר בכפר שאותו ניהל אביו (על משה תלמי כתב בהערכה רבה אחד מתלמידיו – עזריה אלון). כיתה י' הייתה בקבוצת גבע, ויגאל עם עוד ארבעה נערים צעדו מדי בוקר לגבע. כשירדו גשמים ובוואדי בין היישובים זרמו מים, לא התאפשר מעבר. פרופ' יגאל תלמי. תרם רבות לעיצוב דמותו של מכון ויצמן

בקליפת גרעין

צייד הפרפרים מעמק יזרעאל חלם ללמוד ביולוגיה, עד שנתקל בספר פיסיקה ישן וגילה שתופעות טבע אפשר לחשב בכלים מתמטיים

ראשית החיים. אילוסטרציה - shutterstock

בראשית היה סבון

מה הייתה הישות הכימית הראשונה שעמדה בתנאי הבסיס לחיים?

סריקת MRI של מוח עכבר מציגה בעזרת שני צבעים ביטוי של שני חלבונים שונים. מכון ויצמן

מבעד לרקמות: החיים החדשים של סריקות ה-MRI

לו ניתן היה, למשל, לסמן בצבעים את ביטוי הגנים בתאי הגוף, היו נפרסים לנגד עינינו תהליכים ביולוגיים חיוניים שכיום נסתרים מן העין. מהפכת הפלואורסנציה מאפשרת אמנם להאיר, במלוא מובן המלה, את הפעילות המתרחשת בתאים, אך היא אינה מאפשרת לצפות בתהליכים המתרחשים במעמקי הגוף

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

מהפכת החמצן הותירה את רישומה הגיאוכימי במרבצי הברזל במעטה הקרקע והסלעים של כדור-הארץ

החמצן שלפני מהפכת החמצן

באמצעות התחקות אחר אבולוציה של חלבונים, שרטטו מדעני מכון ויצמן למדע את תולדות זמינות החמצן בכדור-הארץ ופתרו חידה מדעית ארוכת שנים

נחיל ימשושים נמחץ אל מכונית חולפת. צילום: shutterstock

זמזום הכלולות של הימשושים

לימשושים, קרובי משפחה של היתושים, יש מנהג כלולות מוזר, הם בוחרים את בן או בת הזוג בתוך נחיל עצום של ימשושים ובכל זאת ממשיכים להצמד יחד. מחקר חדש הצליח לפענח את התופעה

ככל שנוסיף מרכיבים לשייק פירות, נתקשה לשים את האצבע על תרומת כל מרכיב לתוצאה הסופית. סלט פירות, לעומת זאת, מאפשר לשלב בין טעמים מבלי למסך את התרומה הייחודית של כל פרי. באופן דומה, כאשר בודקים את ביטוי הגנים הממוצע ברקמה מסוימת (משמאל), לא ניתן להבחין בהבדלים בין תאים שונים באותה הרקמה. התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות מאפשרות למדוד את ביטוי הגנים ברקמה ברמת התא הבודד (מימין), וכך לאפיין ברזולוציה חסרת תקדים הבדלים בין תאים באותה הרקמה

מלחיצים כל תא ותא: מיפוי ראשון של "ציר הלחץ" ברמת התא הבודד

מהמוח ועד יותרת הכליה – מדעני מכון ויצמן למדע ומכון מקס פלאנק מיפו את "ציר הלחץ" לכל אורכו והראו כיצד לחץ כרוני משפיע ומשנה רקמות אלה ברמת התא הבודד. המדענים גילו תת-אוכלוסייה חדשה של תאים אנדוקריניים המעורבים בוויסות התגובה ללחץ כרוני

לירון גרובר ופרופ' אהוד אחישר. בעין רגישה. צילום דוברות מכון ויצמן

עיניים במעגל סגור

בשנים האחרונות מתגבשת תפיסה של הראייה כתהליך משוב מחזורי המתרחש במעגל סגור: העיניים סורקות את העולם, המוח קולט את המידע החזותי – ובו-בזמן מכוון את

תא סרטני. איור: Shutterstock

זיכרונותיו של תא סרטני

קבוצת מדענים במכון ויצמן למדע חקרה באחרונה מה קורה לזיכרון התאי בסרטן. ממצאיהם ממחישים כיצד "אובדן זיכרון" עשוי להשפיע על מהלכן של מחלות ממאירות

פני השטח המצולקים סמוך לקוטב הצפוני של הירח כפי שנלכדו באחת ממצלמות הגשושית LRO של נאס"א. הצעד הראשון של החוקרים היה לפענח את התמונות הדו-ממדיות בניסיון להבין כמה בורות ושקעים יש בכלל באזורים אלה, מה עומקם האפשרי ואיזה שיעור משטחם מוצל באופן קבוע NASA/GSFC/ASU

הצד הקפוא של הירח

ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר בארה"ב עולה כי לפחות חלק מהמים על הירח עשויים להיות לכודים במקומות נגישים בהרבה – בבורות ובשקעים קטנים.

תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית

עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן