סיקור מקיף

מכון ויצמן

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

מהפכת החמצן הותירה את רישומה הגיאוכימי במרבצי הברזל במעטה הקרקע והסלעים של כדור-הארץ

החמצן שלפני מהפכת החמצן

באמצעות התחקות אחר אבולוציה של חלבונים, שרטטו מדעני מכון ויצמן למדע את תולדות זמינות החמצן בכדור-הארץ ופתרו חידה מדעית ארוכת שנים

נחיל ימשושים נמחץ אל מכונית חולפת. צילום: shutterstock

זמזום הכלולות של הימשושים

לימשושים, קרובי משפחה של היתושים, יש מנהג כלולות מוזר, הם בוחרים את בן או בת הזוג בתוך נחיל עצום של ימשושים ובכל זאת ממשיכים להצמד יחד. מחקר חדש הצליח לפענח את התופעה

ככל שנוסיף מרכיבים לשייק פירות, נתקשה לשים את האצבע על תרומת כל מרכיב לתוצאה הסופית. סלט פירות, לעומת זאת, מאפשר לשלב בין טעמים מבלי למסך את התרומה הייחודית של כל פרי. באופן דומה, כאשר בודקים את ביטוי הגנים הממוצע ברקמה מסוימת (משמאל), לא ניתן להבחין בהבדלים בין תאים שונים באותה הרקמה. התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות מאפשרות למדוד את ביטוי הגנים ברקמה ברמת התא הבודד (מימין), וכך לאפיין ברזולוציה חסרת תקדים הבדלים בין תאים באותה הרקמה

מלחיצים כל תא ותא: מיפוי ראשון של "ציר הלחץ" ברמת התא הבודד

מהמוח ועד יותרת הכליה – מדעני מכון ויצמן למדע ומכון מקס פלאנק מיפו את "ציר הלחץ" לכל אורכו והראו כיצד לחץ כרוני משפיע ומשנה רקמות אלה ברמת התא הבודד. המדענים גילו תת-אוכלוסייה חדשה של תאים אנדוקריניים המעורבים בוויסות התגובה ללחץ כרוני

לירון גרובר ופרופ' אהוד אחישר. בעין רגישה. צילום דוברות מכון ויצמן

עיניים במעגל סגור

בשנים האחרונות מתגבשת תפיסה של הראייה כתהליך משוב מחזורי המתרחש במעגל סגור: העיניים סורקות את העולם, המוח קולט את המידע החזותי – ובו-בזמן מכוון את

תא סרטני. איור: Shutterstock

זיכרונותיו של תא סרטני

קבוצת מדענים במכון ויצמן למדע חקרה באחרונה מה קורה לזיכרון התאי בסרטן. ממצאיהם ממחישים כיצד "אובדן זיכרון" עשוי להשפיע על מהלכן של מחלות ממאירות

פני השטח המצולקים סמוך לקוטב הצפוני של הירח כפי שנלכדו באחת ממצלמות הגשושית LRO של נאס"א. הצעד הראשון של החוקרים היה לפענח את התמונות הדו-ממדיות בניסיון להבין כמה בורות ושקעים יש בכלל באזורים אלה, מה עומקם האפשרי ואיזה שיעור משטחם מוצל באופן קבוע NASA/GSFC/ASU

הצד הקפוא של הירח

ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר בארה"ב עולה כי לפחות חלק מהמים על הירח עשויים להיות לכודים במקומות נגישים בהרבה – בבורות ובשקעים קטנים.

תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית

עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה

כאשר החלבון NXF1 נמצא בתאים כראוי (משמאל), מולקולות האר-אן-אי (נקודות כתומות) של גן מסוים בעל אקסון אחד מיוצאות מהגרעין (מסומן בסגול) לנוזל התא. כאשר NXF1 מושתק (מימין), מולקולות האר-אן-אי נתקעות ברובן בגרעין

יצוא במסלול האיטי

"יצוא" אר-אן-אי מגרעין התא – תהליך הכרחי ביצירת חלבונים ובקיומם של חיים בתא בעל גרעין – נחשב בעבר לאחיד ומהיר. במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע כי ישנם לפחות שני מסלולים ליצוא אר-אן-אי, וכי התא יכול לעכב מולקולות אר-אן-אי מסוימות בגרעין, בעוד אחרות יוצאות החוצה אל נוזל התא במסלול המהיר והמוכר

סטרונציום טיטנאט ברזולוציה אטומית. אישיות מפוצלת

הפרעת אישיות גבישית

פני השטח של גביש סטרונציום טיטנאט מייצרים חשמל כשמחממים אותם. תכונה מפתיעה זו עשויה להתגלות גם בחומרים אחרים ולשמש ליצירת יישומים אלקטרוניים חדשים

חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי מערכת הלימפה ממלאת תפקיד מפתח בשיקום הלב של דגי זברה לאחר פציעה. ממצאים אלה עשויים לסייע בפיתוח דרכים חדשות

הדמיה של הר הבית בתקופת הורדוס. מסומנת בחץ – קשת וילסון. באדיבות מכון ויצמן

על זרעים ואבנים

מי היה הבנאי הקדום של קשת וילסון במנהרות הכותל?

חלקת יער מעורבת של חרובים, אלונים, אורנים ועצים נוספים ליד בית שמש. החוקרים מחפשים קשרים סימביוטיים בין מינים שונים של פטריות ועצים

הפטרייה הנעלמה

רשתות מסועפות של פטריות מנהלות מתחת לאדמה כלכלת פחמן המחברת בין עצים ממינים שונים

ריקוד האלקטרון. מעבדתו של פרופ' שחל אילני, מכון ויצמן

ריקוד האלקטרון

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לגלות מעברי מופע חדשים במערכת של גרפן ב"זווית הקסם"

דימות מיקרו-CT של הגביש

גביש בהפתעה

כיצד ניתן לגדל גבישים בעלי ממדים וצורה אחידים – וכיצד אפשר לשלב בהם תכונות כיראליות?

בדרך לאבות הקדמונים של התאים: בנוכחות אר-אן-אי, הפפטיד הקדום מוביל להפרדת מופע (כמו הפרדה של טיפות שמן במים), המאפשרת הרכבה עצמית ויצירת תצורה של מעין "מידור" פרימיטיבי

התגלתה אבן הבניין של החלבונים הראשונים

האם אפשר לשחזר את המבנה והפעילות של החלבונים הקדמונים שהופיעו לראשונה על-פני כדור-הארץ לפני כ-3.7 מיליארד שנה? פרופ' דן תופיק ממכון ויצמן למדע ופרופ' נורמן

תאי T של עכברים המכילים ננו-בועיות (אדום) אשר הופרשו על ידי הבילהרציה

מה רוצה התולעת

על הקשר בין מחלה זיהומית נפוצה במדינות מתפתחות לנטייה לאלרגיה במדינות מפותחות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן